מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב. גמול השתלמות • מוכר איט"ה • פיתוח יכולת המשגה, בניית פרוטוקול • התנסות מעשית בכלי טיפול • MCT CPT ACT כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית כל קבוצה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. לפרטים והרשמה: 0544934956 רעיה ✓ מרצים מובילים ✓ תוכניות פרונטליות ומקוונות המותאמות לפי פרופסיה מקצועית ✓ מוכר איט"ה |  לאשכול הקודם |  לאשכול הבא |  חזרה לארכיון | |
| מאת: | נילס שלא יכול לשתוק יותר | תאריך: | 19/11/2006 11:50 |
נושא: |
לכל המטיפים והמשתלחים | | תוכן: | במשך מספר חודשים אני עוקב אחרי הפורום, וכתבתי הודעה או שתיים בלבד עד כה.
הפורום הזה, בדומה לפורום קבלה לקראת תואר שני - עושה שירות קדוש, לטעמי. הוא נותן לאנשים, שרובם לא היו נפגשים אחרת, את היכולת לתת ולקבל תמיכה - ועל כך התודה לדיאנה הנפלאה והנעימה על ההשקעה המרובה, ולרובין לפניה (אולי גם קדמו לרובין, אבל אם כן אז הרבה לפני זמני (-: ).
היו קריאות ביניים לא נעימות פה ושם במשך החודשים הארוכים, אבל בימים האחרונים זה מתעצם והופך להיות שואב אנרגיות, במקום לאפשר מקום להיטען.
כמובן שזו דעתי האישית מאוד - אבל אני, לפחות, לא חושב שהפורום הזה הוא קבוצה דינמית. אולי אני מבין את הדברים כאן לא נכון, אבל נראה לי שלרוב המשתתפים הוא קבוצת תמיכה ואינפורמציה. ובזמן האחרון נתקלתי פה במקרים שלדידי הם פלישה לפרטיות של אנשים, במקרה הטוב - ובמקרה הרע יותר, המקרים הללו הם פשוט התאכזרות. אם היינו בקבוצה דינמית אז אולי הייתי מתחיל לדבר על "המקום" שממנו מגיעים המקרים הללו, אבל כמו שכבר אמרתי - לא נראה לי שזה המקום. זה פשוט לא נעים, לא תורם, והאנשים בצד השני של הביקורת נראים לפעמים יותר כמו שק איגרוף מאשר אחים למסע.
אז שר אמרה כמה היא קיבלה - וזה ציון טוב. אז מה? זו סיבה לקרוא לה (ואני מצטט) "החרייטית הזו"?! למה זה נראה למישהו סביר בכלל להשתמש בביטויים כאלה פה? (בלי קשר למסר הכללי, שגם איתו יש לי בעיה).
ואנשים פה מתרגשים ומתעצבים על ציונים לא טובים - אז נכון שאם אותם אנשים היו חובים אובדן אז סביר שהמתא"ם היה מאבד מחשיבותו. אבל רוב האנשים לא חבו פה אובדן כזה, והכאב שלהם הוא אמיתי ולעתים עמוק ומייאש - אז האם זו סיבה לשלול את הלגיטימציה שלו?
פה אני רוצה לעצור לרגע ולהתנצל בפני שר על כך שאני משתמש בדוגמא שלה, ולמרגיעה הלאומית, שאני לרגע לא מזלזל באובדן שלה - אני אפילו לא מסוגל לדמיין כמה הוא כואב וטרי.
אבל זו בדיוק הנקודה - אני לא מסוגל לדמיין את זה. לא חוויתי כזה אובדן. חוויתי אחרים, ואני בטוח שאנשים פה חוו אובדנים - דומים או שונים.
אבל ה-bottom line היא שכולנו שונים, ומתמודדים אחרת, ויקשה על אובדן של אחר להכניס פרופורציות אחרות לחיי, לפחות בטווח הארוך (כי במיידית בהחלט יש לדוגמאות האלו השפעה עליי).
בחייאת, אנשים - תנו כבוד לתקוות ולכאב של כל אחד ואחד פה, ותפסיקו לכפות קיבוציות רגשית על כולם.
טוב, זה יצא *קצת* יותר ארוך ממה שציפיתי. ואני יודע שיש אנשים שדעתם שונה משלי לגבי הפורום ומטרותיו.
נראה לי שמה שרציתי להעביר זה שהמריד אותי שאנשים צריכים להתנצל על כך שקיבלו ציון שהם מרוצים ממנו, או על כך שהציון שקיבלו זורע בהם ייאוש שאין לו מקום פה כי הכאב שלהם לא נראה לאחר כמשמעותי (גם בעיניי הייאוש הזה הוא בעייתי, אבל יש דרכים תומכות יותר להביע השתתפות ולנסות לעזור).
מצטער אם דרכתי על האצבעות של חלק מהאנשים פה - זה בהחלט רחוק מלהיות אישי.
פשוט כבר לא יכולתי שלא להגיב.
נ.ב.
התמונה שהצטיירה לאחרונה לא מאפילה, לפחות בעיניי, על כך שבפורום מסתובבים הרבה אנשים עם אג'נדה אחרת לגמרי - כאלה שרוצים לעזור, ו"לחבק", ושבגללם, בעיקר, כיף לבוא לפה לפעמים. תודה לכם על מה שאתם נותנים.
כולי תקווה שמגמת ה"עליהום" תירגע במהרה בימינו... |
| |
| |
| תגובות | |
טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... | |
| לאשכול הקודם | לאשכול הבא | חזרה לארכיון | |
|
מנהלי הפורום
מסכימה איתך [ל"ת]
שלח דואר לדייאנה קליין
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום