סדנה ללא עלות למטפלות, ונשות מקצוע שעובדות עם הורים וילדים פרונטלי • גמול השתלמות • מוכר איט"ה • יכולת המשגה • התנסות מעשית בכלי טיפול • בנית פרוטוקולים • MCT CPT במערך המיון של שב"ס מחכה לכם תפקיד רב - תחומי עם ערך חברתי וסיפוק אמיתי |  לאשכול הקודם |  לאשכול הבא |  חזרה לארכיון | |
| מאת: | מתבישת | תאריך: | 10/11/2006 11:11 |
נושא: |
אני לא מצליחה להפסיק לבכות.. | | תוכן: | נראה לי שאתמול הייתי יותר מדי בשוק בשביל באמת להבין את ההשלכות של מה שקרה!
הייתי כל כך בטוחה שאין סיכוי שלא אתקבל לתואר שני, ועבדתי כל כך קשה לשפר כל הזמן את הממוצע של התואר שאני מרגישה ממש מטומטמת עכשיו! שתבינו את האבסורד- אני עוד עושה קורס חוזר בפיזיולוגית כדי לשפר את ממוצע התואר אבל עם ציון המתאם שקיבלתי אני אוכל להגיש מועמדות מקסימום לחיפה, ומה הסיכוי להתקבל כשאני מצמצמת את סיכויי רק לאוניברסיטה אחת???
אני כל כך כועסת על עצמי שהשלתי את עצמי כל הזמן הזה, ואני ממש מרגישה שכל החלומות שלי התפוצצו לי בפרצוף! אין לי כוח לאף אחד, בינתיים לא סיפרתי לאף אחד מהמשפחה חוץ מלחבר שלי כמובן (הוא רעד מחוץ לחדר בזמן שבדקתי, והיה בכוננות ספיגה...) שהיה מדהים, אבל מה לעשות אני לא מצפה מאחרים לתמיכה כזאת.
עכשיו שנפל לי האסימון אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבכות, ואני גם לא רוצה להמשיך להשלות את עצמי ולומר שבשנה הבאה יהייה טוב יותר כי אני לא באמת מאמינה שאוכל לשפר! השקעתי ממש- הייתי בקורס, עשיתי את כל התרגילים ובתרגולים ובמבחנים של פתרונות קיבלתי בכל פעם ציונים הרבה יותר גבוהים...
פשוט בא לי למות
|
| |
| |
| תגובות | |
טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... | |
| לאשכול הקודם | לאשכול הבא | חזרה לארכיון | |
|
מנהלי הפורום
נכנסתי לדיכאון עמוק
מניסיון...