| מאת: | רוני | תאריך: | 30/11/2006 09:33 |
נושא: |
הפינה לשיפוטכם | | תוכן: | רציתי לשתף אתכם בשיחת טלפון שהייתה לי לפני כשבוע עם אחראית מתמחים במקום התמחות פוטנציאלי. היא אמרה שנדבר קצת ונראה אם אני מתאימה להגיע לראיון. שוחנו והיא נשמעה מעוניינת ואז היא שואלת אותי על מתבי המשפחתי הודתי שיש לי שני ילדים ומיד היא התחילה להסתייג. ראי, אני לא יודעת אם זה מתאים לנו.. וכו'. השיחה הסתיימה בערפול רציני ובעיקר בתחושה שזה לא הגיוני להיות בחורה בת 30 עם שני ילדים שרוצה לסיים סוף סוף את ההתמחות.
מדובר בפסיכולוגים, שבוודאי יודעים על התרומה של הורות להתפתחות האישיות והכרת עולם הילד מקרוב כחלק מבניית זהות של מי שמבקש לטפל בילדים. האם אין לכך יתרונות, רק חסרונות? זה כל כך מדכא זה לא המקום הראשון שאני שומעת על התייחסות כזו לאמהות.. |
|
מנהלי הפורום
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
אפלייה
אפלייה וטיפול
שלח דואר ליוסי זלץ
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום