פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
לחצו כאן להוספת מודעה מיידית
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    
 
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים. תשס"ה
פרשת ויצא בראשית פרקים כ"ח י' ל"ב ג'
 
רוחניות לטוב ולרע.
הבל פה והבל ורעות רוח
   יעקב הולך לחרן במצוות אביו לקחת לו אישה. בדרך הוא מגיע למקום. והנה בָא הַשֶּׁמֶשׁ, כלומר הערב ירד. יעקב נשאר ללון במקום וחולם חלום. בחלומו סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב מעליו ומדבר אליו.
   יעקב מתעורר ומרגיש שיֵשׁ אלוהים בַּמָּקוֹם הַזֶּה...הוא חושב לעצמו: "מה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם."
   יעקב חווה רגע של רוחניות, התעלות, התגלות. חווית הבנה עמוקה, חווית אהה...תובנה חשובה ביותר. הוא רואה את עתידו בבירור. הבנה זאת מתרחשת דווקא כששקעה השמש, כשהאור בעולם התמעט.
   חכמי הזוהר נזכרים שגם בתחילת ספר קהלת באה השמש. "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ? דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם...סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ:
   מי הוא ההוא? ההוא אולי הוא הרוח כלומר ההבל. והשמש שבאה? האם היא שוקעת או זורחת? הנה ליעקב ירד הערב וניגלה לו אור מן השמיים. ואנחנו? ברגעים שהחושך יורד? האם נוכל לראות את האור?
   שואלים חכמי הזוהר, למה שלמה המלך בתחילת ספר החכמה שלו מתייחס ל"וזרח השמש ובא השמש?" רבי אלעזר מסביר ששלמה המלך ידע שהעולם עומד על שבעה עמודי הבל שתומכים בקיום העולם. הם נקראים הבלים, כמו ההבל שיוצא מפי האדם ומתקיים בו. וכמו שהגוף לא מתקיים בלי הבל, אף כך העולם לא מתקיים אלא על הבלים...
   אבל אנו יודעים שיש הבלים רעים כגון "הבל ורעות רוח." אלו הם ההבלים האחרים שמטרתם להלקות בני אדם ולתקן אותם שילכו בדרך ישרה ונקראים הבל ששורה בהם חולי רע, הבל שהוא רעות רוח.
   מתברר שהעולם עומד על הטוב והרע ולא על הרוחניות. שעולמנו ימשך אם הטוב יגבר על הרע, אם הרע יחזק בנו את הטוב. ממש מלחמת בני אור ובני חושך, רק שהאור והחושך הטוב והרע, נמצאים בתוכנו. נמצאים בזוגיות, נמצאים בין הורים לילדים. השער לשמיים נפתח לרגע לשמוע את ההבטחה האלוהית שנועדה לנו. השער נפתח כאשר הטוב שבנו ובינינו גובר על הרע. רק לרגע נפתח השער, כי ברגע הבא אולי יגבר הרע על הטוב והשער ייסגר.
   מה היה הטוב שגבר על הרע ברגע זה בחיי יעקב שזיכה אותו בשער שנפתח?
 
שבוע טוב
יששכר

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים. תשס"ה

פרשת ויצא בראשית פרקים כ"ח י' ל"ב ג'

סולם יעקב

בראשית כ"ח (יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ.לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (יג) וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ...(טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי: (יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:

כאשר אנו אומרים יש אלוהים במקום הזה למה הכוונה?

                                         

                                           אמונה מותנית

בראשית כ"ח (כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: (כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים:

יעקב מתנה את אמונתו באלוהים בכך שיעמוד לצידו. ואנחנו?

 

יחדיו נגול אבנים מעל פי הבאר

בראשית כ"ט (ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר: (ג) וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ... (ח)...לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן: (ט) עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא: (י) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ:

איך נגול את האבן מעל פי הבאר? כדי להגיע למעיינות מים חיים? בכוחות משותפים? בכוח של אחד מאוהב? בכוח של אחד מאמין?

 

(יא) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:

מנשק לרחל ללא חופה וקידושין הייתכן?

 

ארבע עשרה שנים ברחל ולאה

בראשית כ"ט (כ) וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ...(כז)... אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת: (כח) וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה:

שנים רבות השקיע יעקב על מנת לקנות את נשותיו, להתמקצע ולהגדיל את רכושו. במילים אחרות התחיל מאפס. לצעירים בינינו, מה אתם אומרים על הסיכוי להצליח בחיים ובגדול ללא עזרת ההורים ורק עם קצת פרוטקציה אצל לבן?

 

פוריות ואהבה הם הבסיס והמניעים להולדת שנים עשר השבטים.

בסיס פרוע ועדין גם יחד

שימו לב לשמות שבטי ישראל. מאבק עדין ואכזרי על פוריות ואהבה.

בראשית כ"ט (לא) וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה: (לב) וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי: (לג) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן: (לד) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי: (לה) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת: בראשית ל' (א) וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: (ג) וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה: (ד) וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב: (ה) וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן: (ו) וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן: (ז) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: (ח) וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי: (ט) וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה: (י) וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן: (יא) וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד {בָּא גָד} וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד: (יב) וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: (יג) וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר... (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי: (יח) וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר: (יט) וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב: (כ) וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן: (כא) וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה: (כב) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ: (כג) וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי: (כד) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר: ובהמשך ילדה את בנימין ונפטרה בלידתה.

 

השבחה גנטית

למבינים אנא הסבירו לנו בעברית פשוטה.

למי שלא מכיר את סיפור, לפניכם  יכולתו של יעקב לזהות כיצד לכוון את ילודת העדר על פי הגנטיקה.

בראשית פרק ל (לב) אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי: (לג) וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי: (לד) וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ: (לה) וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו...(לז) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: (לח) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת: (לט) וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים: (מ) וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן: (מא) וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרְהָטִים לְיַחֲמֶנָּה בַּמַּקְלוֹת: (מב) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב: (מג) וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:

  

תהליך פסיכולוגי קשה של פרידה.

קשה הפרידה מאלילים ומבית ההורים, קשה להורים לכוהני האלילים, לילדים ולמאמינים.

קראו לפרטי פרטים את ייסורי הנפש שעוברים שני הצדדים לקראת הפרידה בשלום. את הכאב, הפחד, החשדנות הגעגוע והאובדן עד להשלמה.

שתפו אותנו בדרכים בהם נפרדתם מהמשפחה, מאמונות ישנות, מאלילים, מעקרונות. איך הגיבו ההורים, כהני האמונות, החברים שלכם שעדיין מחזיקים באמונות שעזבתם?

יעקב בתגובה לשאלת לבן על בקורתו הדרך שבה נפרדו, מתוודה כי חשש שלבן לא ישחרר אותם.

זוהי הצומת פחדי שני הצדדים, הנפרד והנשאר.

בראשית ל"א (יד) וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ...(טז) כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה...(יז) וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים...(יט)...וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ...(כ) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא...(כא) וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד: (כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב: (כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד: (כד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע: (כה) וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב...(כו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב: (כז) לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר: (כח) וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ: (כט) יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע: (ל) וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי: (לא) וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי...(לו) וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי...(מא) זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים: (מב) לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי...(מג) וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ: (מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ...(מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד...(נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: (נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ: (נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: (נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק: (נד) וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר: (נה) וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ:

 

מפגש עם מלאכים

בראשית ל"ב (א) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים:

מי הם המלאכים עבורנו?

 

פרשת השבוע מתשס"ד

פרשת ויצא בראשית כ"ח י' ל"ב ג'. 

יעקב יוצא לחרן כדי להימלט מעשיו וכדי לקחת אישה מבנות לבן אחי אמו. במקום אחד בו חנה הוא ראה בחלומו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. אלוקים ניצב עליו ומחדש את הבטחתו לתת את הארץ לו לזרעו. למקום קרא יעקב בית אל. כשהגיע יעקב ארצה בני קדם, הוא פוגש את רועי לבן ואת רחל ומצליח לעזור להם לגול אבן מעל פי הבאר, כדי להשקות את הצאן. יעקב מתגורר אצל לבן המנצל את תמימותו במשך ארבע עשרה שנים. בשנים הללו הוא עובד על מנת לקחת את רחל שהייתה יפת תואר ואת לאה שעיניה היו רכות. בתום שנים אלו בורח יעקב מלבן ברכוש גדול והם כורתים ברית שלום. יעקב לא נשבע בשם אלוקים אלא ב"פחד יצחק". בתקופה זו תוך כדי "מאבקי פריון" בין לאה ורחל נולדו בני יעקב. מלאה נולדו ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר זבולון, דינה. מבלהה אמתה של רחל נולדו דן, נפתלי. מזילפה שפחת לאה נולדו גד, אשר. מרחל נולד יוסף ובהמשך בנימין.

   

האם את/ה נוהגים להישבע?

יעקב ולבן עשו שלום.

יעקב נשבע ללבן בפחד אביו יצחק. הוא לא רצה להישבע באלוקיו.

יהלומנים מסיימים עסקה בתקיעת כף.

אבל מי שומר על ההסכם?

כאשר את/ה כורת/ת ברית או הסכם עם אחר.

מי שומר על ההסכם: מצפון, חוק, מנהג, אמון, פחד, אלוקים?

"(נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק:" ספר בראשית פרק לא

 

איום כדי להשיג דברים?

לרחל היה קשה ללדת.

היא דרשה מיעקב: או שתתן לה בנים או שאני מתה.

כאשר את/ה דורש/ת מן האחר דרישה?

באיזה איומים את/ה משתמש אם אין לך ברירה? 

"(א) וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב

הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי:"

ספר בראשית פרק ל

 

האם אפשר ללמוד על רגשות וכוונות מהבעת פנים?

יעקב שם לב שהבעת פניו של לבן השתנתה.

הוא החל לפחד ממנו ומחליט בעצת ה' לשוב לארץ כנען.

כאשר את/ה רואה שינוי בהבעת פנים של האחר?

מה אתה נוהג לעשות?

מברר מה קרה? חושב מה קורה אצלו בפנים, מתייעץ עם משהו אחר?

ברר איך אחרים נוהגים במצב זה?

"(ב) וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:"

ספר בראשית פרק לא

 

האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה? למה דווקא ככה?

שבת שלום.