הפרדה בין הורים לילדים

א. מקורות לרעיון של תהליך הפרדה בין ילדים להוריהם ונחמה בכך שהילדים מוצאים את בן/בת הזוג ואת אלוהים ולא נזקקים עוד להוריהם.

ספר בראשית פרק ב (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: (כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:

ספר תהילים פרק כז (ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ: (ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: (י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי: (יא) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי:

ב. עד מתי יפרנסו הורים את ילדיהם?

לכבוד הרבנים הגאונים די בכל אתר ואתר שליט"א, בארצנו הקדושה שלומכון ישגא מאוד.

בהתאם לתפקיד הקדוש שהוטל עלינו, מצאנו לנחוץ, למען תקנות בנות ישראל

וילדי ישראל, לאסוף את חברינו הרבנים הגאונים הגדולים, חברי מועצת הרבנות

הראשית לא"י, וראשי הרבנים של ת"א ויפו, חיפה ופתח תקוה שליט"א, לדון

בצורך לתקן תקנות נחוצות. ואחרי עיון ומשא מתן בהלכה הוחלט פה אחד...

בדין מזונות הבנים והבנות - לפנים בישראל, אעפ"י שמעצם הדין לא היו כופים את האב בממונו לזון את בניו ובנותיו הקטנים אלא עד הגיל של שש שנים, היו מכלימים אותו ומכריזים עליו, כדי להכריחו לזונם עד שיגדלו. אך בזמננו לא איכשר דרא, לצערנו,

וכפייה מוסרית אין כוחה יפה כלל...

בימינו אלה, אפילו ילדים מבוגרים, קודם שהגיעו לגיל של חמש עשרה שנה,

סכנות מוסריות גדולות צפויות להם לבנות וגם לבנים אם פרנסתם לא תהיה

מובטחת על יסוד משפטי...

ועתה הננו מסכמים:

כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כוח בית דין של ישראל יפה לחייב את

האב בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות החוקיות

לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של שש שנים, כך יהא מעתה ואילך כוחם

יפה לחייבו בחיוב משפטי גמור ולכופו בממונו ובכל הכפיות האפשריות

החוקיות לפרנס את בניו ואת בנותיו עד הגיל של חמש עשרה שנה.

ביקרא דאורייתא ובברכת התורה והארץ ובתפילה לצור ישראל, להציל את

שארית ישראל להחיש ישועה ולמהר גאולה.

ולראיה באנו על החתום, פעיה"ק ירושלים תו"ב

נשיאי הרבנות הראשית לישראל

נאום: יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

נאום: בן ציון מאיר חי עוזיאל

כ"א טבת תש"ד