מלחמה פסיכולוגית באמצעות קללות ועין רעה או גישור ופישור.

    בני ישראל עושים חיל במלחמותיהם הם מתמקדמים בדרך לארץ ישראל. בבמדבר כב אנו קוראים. (א) וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ: (ב) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: מואב חוששים מאד מפני עם ישראל. (ג) וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בלק מלך מואב מבקש לקלל את עם ישראל כדרך של מלחמה פסיכולוגית להחלשת האויב לקראת מלחמה אפשרית. הוא מזמין את בלעם, פסיכולוג המונים מקצועי ידוע ובעל מוניטין בברכות ובקללות, לסייע במלחמה באמצעות קללות. (ה) וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי: (ו) וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר:

   הגישה היהודית להתמודדות פסיכולוגית לפני מלחמה, כפי שבאה לידי ביטוי בספר דברים כ' שונה. (א) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הכהן, הפסיכולוג היהודי מחזק את העם ולא עוסק בהחלשת האחר באמצעות מחלמה פסיכולוגית. מעודד את העם להאמין באלוהים, בצדקת הדרך ובכוחו לסייע בניצחון. (ב) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם: (ג) וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: (ד) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: בלשכת הגיוס גם עורכים מיונים ומשחררים עם פרופיל נמוך את אלו שעלולים להוריד את המורל. (ה)וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: (ו) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: (ז) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה: (ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ: והחשוב מכל היא הקריאה לשלום שהיא ההצהרה הקוראת לוותר בכלל על המלחמה. (י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:

   והנה אנו מוצאים בסדור בתפלה בסיום תפילת העמידה את הנוסח הבא: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי: אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. אפילו אם יקללו אותי אני מתפלל שיהיה לי כוח לא להשיב ולא להיגרר אחרי הקללות. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. דרך ההתמודדות עם מקללי תהיה התחזקות באמונתי ובצדקת דרכי. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: המתפלל מבקש שליטה עצמית ברגשות שליליים של קינאה כעס ושינאה. זוהי גבורת כיבוש היצר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים. וְשֶׁלֹּא אֶכְעוֹס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶךָ. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה... לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

   ובספר ויקרא פרק יט המצווה היא ברורה לא לשנוא את האחר. (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה: אבל במשלי ו' נאמר בפירוש שיש כן לשנוא שבע התנהגויות הורסות: (טז) שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַות נַפְשׁוֹ: 1. (יז) עֵינַיִם רָמוֹת 2. לְשׁוֹן שָׁקֶר 3. וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי: 4. (יח) לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן 5. רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה: 6. (יט) יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר 7. וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים:

   נחשוב על דמויות איתם אנו נמצאים או היינו בסכסוך: חברים, בעלי עסקים, שותפים לשעבר, גרוש או גרושה, ילדים. נחפש את דרך הגישור והפישור. נוותר על קללות ועין הרע. זוהי גם תורת החינוך היהודית לרגעים בהם ילדינו נמצאים בסכסוך איתנו או עם חברים, או עם דמויות מבוגרות אחרות בסביבתם. נחשוב על אהובינו. אם מצאנו בהם אחת משבע התנהגויות אלו, נפעל בדרך של "הוכח תוכיח את עמיתך..." שתפו אותנו בניסיונות שלכם.

   ובמלחמה בה אנו נתונים בימים אלו? נחשוב לעומק את מי אנו מקללים? את האויב, את אלו שבתוכנו שלא מבינים? נוותר על קללות ונרבה בחיזוק פנימי, אמונה בצידקת דרכנו ואמונה שבצד השני יש עדיין אלו שרוצים שלום.

בדרך אל הפגיעה באחר, החטא. בלעם והאתון:

אדם ומצפונו, ערכי המוסר שלו ותורת חייו.

   החלטנו לנקום ולפגוע. מגיע לו! אולי כן ואולי לא! אבל אנו יוצאים למלחמה. בדרכנו אל הפגיעה באחר, האם נעצור לרגע להקשיב לתורת החיים שלנו? למצפוננו? לערכי המוסר שלנו?

   בדרך אל הפגיעה, אנו מקבלים על פי סיפור בלעם שלושה אותות אזהרה של המצפון: אלו הם שלושת המכשולים כאות אזהרה בדרך אל החטא. באמצעות כעס, שנאת האחר, אמונה עיוורת בדרכנו אנו משתיקים את קול המצפון, ואם טעינו, ולא נעצור נגיע עד לסוף המר.

א. בתחילת הדרך, אנו שומעים עדיין קול חלש של המצפון ונטיית הלב לכיוון אחר. 

ב. באמצע הדרך, הקול מתגבר, המצפון מציק, הרהורי חרטה, צער על פגיעה באחר, כאב לב.

ג. רגע לפני, המצפון חוסם, הלב נעצר, מחסיר פעימה. הזדמנות אחרונה לעצור.

   א. במדבר כ"ב (כ) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה: (כא) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב: (כב) וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ:

   המצפון, האתון העיקשת והנאמנה, קוראים לך לסטות מדרכך לפגוע. (כג) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ:  אתה מכה את האתון, משתיק את המצפון, לא מקשיב לקול, ממשיך בדרכך.

   ב. (כד) וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: (כה) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר

   המצפון לוחץ, מכאיב, ואתה? וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ: אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, יודעים את האמת.

   ג. (כו) וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול: (כז) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם.

    הברכיים כושלות רגע לפני הקרב. אולי נשוב לאחור? אבל לא! אנו מפעילים עצמנו באמצעות שנאת האחר, חרון אף נורא, וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל: ואנו  דוהרים לקרב.

   ומה אומרת לנו תורת חיינו המוסרית? האתון? שעליה רכבת על ימי חייך, ושהיה ערך וביטחון מסוימים ברכיבה על תורת חיים מוסרית. (כח) וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים: (כט) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ: (ל) וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא:

   אלוהים מזהיר אותנו שלא נהרוג את תורת החיים המוסרית שלנו, את האתון. (לא) וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו: (לב) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי: (לג) וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי:

   ואם נודה ונחזיר את תורת החיים המוסרית שלנו, נוכל להמשיך בדרך בביטחון יחסי. (לד) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי: (לה) וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק:

   נתפלל שתהיה לכל אחד מאיתנו תורת חיים מוסרית שתנחה אותנו לשלום ואחווה.

שבת שלום

יששכר