לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

דרך תיקון המידות: תיקון תכונות והרגלים בדרך מחזור השנה היהודי.

תיקון עצמי הוא תהליך מתמשך הכולל מיתון ולפעמים החלפת תכונות והרגלים. אנו נעזר בשני מקורות. פרשות השבוע, החגים והמועדים, ועקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שיש לו גיבוי מחקרי רפואי. קריאה בכתבים היהודיים מגלה שלחלק נכבד מהחכמה היהודית לדורותיה, יש גיבוי מחקרי.
תאריך פרסום: 28/7/2017

רכישת הרגלים ותכונות רצויות.

דרך תיקון המידות

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

 

הקדמה

תיקון עצמי למען תיקון העולם

לכל אחד מאתנו תכונות והרגלים שמדי פעם מקשים על התיפקוד ומונעים השגת מטרות אישיות. ספרון זה מציע לכל אחד, ללא קשר לדת, אמונה, גזע, מין וגיל, דרך לעסוק בתיקון ושיפור עצמי. תיקון ושיפור עצמי מאפשרים לאדם לא רק לפעול למען עצמו, אלא להיות שותף בתיקון קִלְקוּלִים בעולם. מי ששותף לתיקון עולם מרגיש שיש לחייו משמעות בהיותו שותף לחברה האנושית, שכרגע בידה מופקד כדור הארץ.

   מיכה הנביא מוסיף את השלום העולמי: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן... וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים... וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד.

   אנשים מספרים על תכונות והרגלים מוגזמים שמפריעים להם בחיים. בין השאר מדובר בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות, גאווה מוגזמת, קנאות שמגבילה את חופש הקרובים, פחדים שמונעים ליטול סיכונים מחושבים, חוסר אנרגיה לפעול, שעמום, נטייה לדחות דברים, חוסר התחשבות באחרים ועוד ועוד.

   בספרון זה נמצאת דרך אחת, ולא הדרך היחידה, המאפשרת לנו ההולכים בה, לשפר תכונות והרגלים אלו. לדרך זו קראתי דרך תיקון המידות. ביהדות תכונות והרגלים מכונים מידות. כלומר, תכונה והרגל אינם טובים או רעים, אלא אם הם קיצוניים. תכונות והרגלים קיצוניים ברוב המקרים יפעלו לרעתנו. לכן דרך תיקון המידות מציעה לאדם להגמיש תכונות והרגלים, כך שיוכל לבחור להשתמש בהם כדי להגיע להישגים אישיים לטובת עצמו והסביבה.

   אחד החסידים מספר בערך כך: בצעירותי בערה בי התשוקה לתקן את כל העולם. גדלתי והתייאשתי מלתקן את העולם. חשבתי שאסתפק בתיקון בני עירי. כשלא הצלחתי בתיקון בני עירי, חשבתי לתקן לפחות את משפחתי. אבל כוחותיי לא הספיקו. החלטתי להתחיל בתיקון עצמי. ראיתי במשך הזמן כיצד השינויים שחלו בי השפיעו על חברי משפחתי ואף על כמה אנשים מהעיר. חשבתי שהשפעות אלו אולי יתרחבו בקרב כלל תושבי המדינה ומשם לכמה יושבי תבל. כך נמצאתי עוסק בתיקון עולם דרך התיקון העצמי.

   לאלו שחושבים שאי אפשר להשתנות, הרי בשורה טובה. חקר המוח מלמד אותנו שהמוח שלנו הוא גמיש, כלומר, אימונים לשינוי תכונות והרגלים, יוצרים מסלולים עצביים חדשים, כך שתכונות והרגלים לא רק משתנים אלא גם מתקבעים והופכים לטבע החדש שלנו. בכך האמינו דורות חכמי ישראל כאשר טענו שתמיד ניתן לחזור בתשובה, כלומר לתקן תכונות והרגלים. כך הציע לנו דוד המלך בספר תהילים: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל... וַתֹּאמֶר (ה') שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.

   מספר מרטין בובר על רבי שניאור זלמן מלאדי שהתייחס לשאלה שה' שאל את האדם אחרי שאכל מעץ הדעת, איכה? לדעתו, שאל ה' את האדם ומה עכשיו? איפה אתה בדרכך בחיים? מרטין בובר אמר שהאדם הראשון התחבא במטרה לחמוק מן המחויבות ללמוד מטעויות וכישלונות. ואנחנו? האם נהיה מוכנים לראות בטעויות וכישלונות דרך לצמיחה אישית, כפי שמציע היום חקר המוח?  

 

שלוב בין מדע הפסיכולוגיה ואמונה יהודית.

תיקון עצמי הוא תהליך מתמשך הכולל מיתון ולפעמים החלפת תכונות והרגלים. בספרון זה אנו נעזר בשני מקורות. החכמה היהודית לדורותיה ועקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שיש לו גיבוי מחקרי רפואי. קריאה בכתבים היהודיים מגלה שלחלק נכבד מהחכמה היהודית לדורותיה, יש גיבוי מחקרי.

   טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המכונה בשפה היהודית חכמת הגויים. במדרש רבה מאפשרים למאמין היהודי להשתמש בחכמת הגויים: חכמה יש בגויים – תאמין, תורה יש בגויים – אל תאמין. במילים אחרות תורת חיים המציעה ערכים מוסריים, נלמד מהתורה היהודית. דרכים מדעיות להבין את העולם ולהתנהל בו, נלמד גם מהמדע. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס על שיטות המדע ואינו נכנס לתחום הערכים. הטיפול מקנה לאדם כישורי חיים להגשים את מטרותיו ולממש את ערכיו. כישורי החיים מקנים לאדם יכולת לחשוב מחשבות מותאמות למציאות, לווסת רגשות, ולרכוש הרגלים בריאים. כישורים אלו נקנים בעמל רב ואימונים. עושים ולומדים מתוך תוצאות המעשים שלנו, או במילים אחרות נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע ככתוב בספר שמות.

   יש המאמינים בה', שנתן לעם ישראל ולכל יושבי תבל תורת חיים שראוי לחיות על פיה. מאמינים אלו יכולים גם להניח שגם את החשיבה המדעית נתן ה' לבני האדם. לכן חכמה יהודית שיש לגיבוי מחקרי מדעי, היא שתשמש אותנו בספרון זה. גם מי שאינו מאמין בה' שנתן תורת חיים, יוכל עדיין לעסוק בתיקון עצמי כשהוא נעזר בחכמה היהודית המשולבת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיש לו גיבוי מחקרי.

 

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס על שיטות המדע ואינו נכנס לתחום הערכים. טיפול זה מטרתו לכוון אותנו להתאים את עולמנו הפנימי למציאות. כך יגדלו הסיכויים שנבטיח לעצמנו הסתגלות טובה יותר. ככל שהעולם הפנימי שלנו יהיה מחובר יותר למציאות, הבעיות שנתמודד איתן יהיו מבוססות על הערכות מציאות מדויקות יותר ולא על בעיות שנובעות מהערכות מציאות שגויות. בדומה לתורה המחוברת לעולם

   עולמנו הפנימי מורכב מרגשות, מחשבות, עקרונות חיים, הרגלים ומטרות. הטיפול מסייע להתאים מרכיבים אלו למציאות: א. התאמת מחשבות למציאות עובדתית, ב. נתינת מקום משמעותי לרגשות, מבלי שהם יגרמו לנו לפעול ללא התחשבות במציאות. ג. רכישת הרגלי התנהגות שיפעלו לטובתנו תוך התחשבות בסביבה. ד. סיוע לבחור במטרות בחיים שגם יתרמו לסביבות בהן אנו חיים, כדי שחיינו יהיו משמעותיים.

   המטפל והמטופל הם צוות שעובדים במשותף לכיוון מטרות שמציב המטופל אחרי ברור אם הן מציאותיות. יהודי מציב מטרות על פי תורת החיים של ה'. הטיפול מבוסס על פעילות רבה שעושה המטופל בין הפגישות ולמידה מתוך הטעויות ממש נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע ככתוב בספר שמות. יש מספר סוגים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הגישה בספרון זה שמה דגש על הסתגלות למציאות שבה אנו חיים, ועל מציאת משמעות בחיים הללו. אבל יש טיפולים שיש להם הדגשים אחרים.

 

הבנת תורת ה' גם באמצעות המדע

   בבראשית רבה מספר המדרש שה' הסתכל בתורה וברא עולם. כלומר התורה היא התכנית והעולם הוא ביצוע התוכנית. הרמב"ם אומר שמשה רבנו הסתכל בעולם וכתב את התורה. במילים אחרות החוקיות של חכמת ה' נמצאת בעולם והיא ניתנת להבנה חלקית. כי שֵׂכֶל ה' גבוה מהשכל האנושי. התורה לעניות דעתי אינה ספר מדע, אלא ספר מוסר ה' שממנו נגשר גם הטבע. לכן שיטות המדע הן מתנתו של ה' לבני אדם, לגלות את חוקיות העולם ואת דרך מוסר ה'. דרך מוסר ה' היא לפעול בעולם תוך התחשבות בעצמי, באחרים, בחי, בצומח ובדומם.

   בספר שמות מבקש משה מה': הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ... הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ... אלוהים מסכים רק להעביר את טובו  אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי (יש המפרשים טובו של ה' הם חוקי הטבע, דרכי ה', אותם יכול להבין האדם)  

   כך מתוארים הדברים בספר משלי: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה... הֲלֹא חָכְמָה (הידע המדעי) תִקְרָא וּתְבוּנָה (היכולת להסיק מסקנות מהידע המדעי) תִּתֵּן קוֹלָהּ. (וזה דבר החכמה שהייתה לפני בריאת העולם ואת העולם ברא ה' על פי חכמתו והיא טבועה תורה.) בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי (החכמה, הידע המדעי) בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ. (החוקיות על פיה נברא העולם היא חכמת ה' מכאן שזיהוי חוקי הטבע הם זיהוי חלק מחכמת ה').  

 

החכמה היהודית מדברת אלי

כשאני קורא בפרשת השבוע, בדברים הנאמרים על חודש חדש, ובמסרים של החגים והמועדים, הדברים מזמינים אותי להיות אדם מתחשב יותר בנוסף לעצמי גם באחרים, בחי, בצומח ובדומם. הדברים גם מזמינים אותי להרהר לגבי יָחָסַי עם ה' ככוח עליון מופשט, כעקרון מכונן, כמציע תורת חיים. האם אני יכול להבין אותו? לשמוע את קולו להכיר עקרון חיים זה או אחר?

   כדי להבין את תורת החיים שנתן ה', עלינו לעמול ולפרש את הדברים, בזה עוסקים חכמי ישראל רגע שניתנה התורה. זוהי חכמה עליונה, והשכל האנושי יכול להבין רק חלק ממנה. זהו תפקיד הפרשנים לאורך הדורות. כך לימד אותנו הנביא ישעיהו: דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ (עשו ניסיונות לפרש את תורת החיים שנתן). קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. עוד אמר הנביא ישעיהו שתורת החיים מהווה מקור חיים: כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג (כמשל לחכמה האלוהית) מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב, כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל. כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי. לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם, כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו. כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף.

   ביטויים שונים במקורות מתארים את מוגבלות שכלנו מול שכל ה'. במדרש רבה: שבעים פנים בתורה. במסכת ערובין: אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן. הארי ז"ל: שכל נשמה ונשמה יש לה חלק בתורה מה שאין לחברתה... והתורה היא שורש הנשמות, לכן יש כנגדה שישים ריבוא פירושים... והאמת העליונה תהיה סך כל הפירושים.

 

תורת הצדק החברתי המחזקת חוסן אישי וחברתי

גיליתי שתורת החיים שה' נתן, דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. זאת אמר שלמה המלך בספר משלי. התורה מצטיינת בצדק חברתי, ושמירה על עולם החי, הצומח והדומם. היא מאפשרת לאדם חירות אישית מתוך אחריות. זוהי החירות האישית, קבלת עול מציאות העולם הזה והחוקיות שלו, שבו נועדנו לחיות.

   הרחיקו לכת הנביאים וראו צדק החברתי את הבסיס המוצק של החברה. אומר הנביא מיכה: הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. ובתהילים:  מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב? נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.  סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. ואומר הנביא ישעיהו: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה. לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'... רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.

   חירות אישית מאפשרת לממש רצונות ולמצוא משמעות בחיים, אותה נממש במעגלי השייכות שלנו. חיינו המוגבלים בזמן מאיצים בנו  לפעול במרץ. כמובן שלא נסיים מלאכה זו. ולכן אמר רבי טרפון במסכת אבות במשנה, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מאפשר לנו לרכוש כישורים שיסייעו לנו להצליח במשימת הצדק החברתי.

  חוסן חברתי הוא ערך מודגש ביהדות. במדרש תנחומא אנו קוראים: למה הדבר דומה? אם נוטל אדם אגודה של קנים, לא יוכל לשברם בבת אחת. אבל אם נוטל קנה אחר קנה, אפילו תינוק יכול למשברם. כך גם עם ישראל אינם נגאלים עד שיהיו אגודה אחת. כך אנו מתפללים שוב ושוב בראש השנה וביום כיפור: וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. ובסוכות נאמר במדרש ויקרא רבה על ארבעת המינים, שישנם מינים שונים בישראל, ולכולם יש מקום, אפילו לערבות שאין לה טעם ואין לה ריח. אמר הקדוש ברוך הוא, יקושרו כולם אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו.

   זהו גם רעיון אחדות הניגודים שמביע למשל רבי נחמן מברסלב: ...ועיקר השלום הוא לחבר שני הפכים. והרב סולובייצ'יק: היהדות מאז ומתמיד ראתה את היחיד כאילו הוא עולם קטן... בשל אותה מיוחדות, מתכנסים בני האדם היחידים ביחד, משלימים אלו את אלו, ומשיגים אחדות. לכן התפילות בציבור נאמרו בלשון רבים ולא בלשון יחיד ויש העדפה לתפילה בציבור במניין של עשרה איש ולא בתפילת יחיד.

 

שייכות לעם היהודי ולכל יושבי תבל

תוך כדי תהליך התיקון העצמי העוקב אחרי מחזור השבועות, החודשים החגים והמועדים, נוצרת אצל היהודים גם הרגשת שייכות עמוקה יותר לעם היהודי לדורותיו. למי שאינו יהודי ניתנת האפשרות להבין לעומק את מהו צדק חברתי לפי תורת החיים שנתן ה', שעל פיה אמור היהודי לחיות. אין כמובן גם צורך להיות דתי, או אף שומר מסורת. דרך תיקון המידות המובאת פה, תורמת להעמקת השייכות היהודית, לכל יהודי באשר הוא.  על כך מכריז ברל כצנלסון: דור מחדֶש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות.  הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא... מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש.

   רבי יוסי אמר במסכת אבות וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. והוא התבסס על דברי שלמה המלך בספר משלי בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ. ובשפה לא דתית, אם בכל מעשינו נהיה מודעים ומכוונים לצדק חברתי, יש סיכוי שאורח חיינו וחיי כולם ילכו ויעשו טובים יותר לפרט ולכלל. 

   כדי לחיות באיכות חיים מעולה, אין צורך לרוץ רחוק כפי שקראנו בספר דברים: כִּי הַמִּצְוָה (תורת החיים) הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד (תורת החיים שנתן ה') בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

   גם מדינת ישראל שקמה חרטה על דיגלה להיות חברת מופת. בן גוריון אמר: ההיסטוריה... העניקה לנו תכונה מוסרית ואינטלקטואלית בלתי מצויה, והיא מְזַכָּה ומחייבת אותנו להיות אור לגויים. והוסיף ז'בוטינסקי: מטרתה הסופית האמיתית של הציונות... יצירת תרבות לאומית שתאציל מהודה על כל העולם... לכן באחת מישיבות הממשלה החדשה בישראל הוחלט שסמל המדינה יהיה המנורה, כי תפקיד עם ישראל הוא להיות אור לגויים ועלי הזית יהיו סמל השלום. על פי דברי שלמה המלך בספר משלי על תורת ה': דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: וכך נחרט במגילת העצמאות: מדינת ישראל תהא... מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה...

   אמנם עוד לא באה מנוחה ליגע אבל נתן אלתרמן כבר אז ברך: תבורך ארצי ותהולל...

 

איך מתנהל תהליך דרך תיקון המידות?

תהליך תיקון תכונה אחת או הרגל אחד נמשך כשנה. מחקרים מראים ששינוי הופך לטבע שני, כאשר המערכת העצבית מייצרת מסלול עצבי חדש. במילים אחרות, חשיבה אחרת, תגובות רגשיות שונות ופעולה אחרת לנוכח גירוי חיצוני כלשהו.

 

א. חשבון נפש

מראש חודש אלול, דרך חגי תשרי: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, קוראים לבני האדם להתחיל לקיים חשבון נפש אישי. חשבון נפש זה שואל שתי שאלות.

   1. כמה הצלחתי להתקדם במהלך השנה שחלפה בתיקון התכונה או ההרגל שבחרתי?

   2. מהם התכונות וההרגלים שהקשו עלי את החיים והגבילו אותי במהלך השנה?

 

   אלו ימים של חמלה, סליחה ומחילה בהם מרבים לתקן יחסים בין אדם לחברו. עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה (תשובה גם במובן של שינוי ותיקון), מכריז הרמב"ם. מוסיף הרמב"ם ואומר לנו: עבירות שבין אדם לחברו (וגם כלפי העולם כמו שמסופר בקהלת רבה: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן... אָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן... תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ)... אינו נמחל לו לעולם עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצה... והאיש אשר מבקשים ממנו מחילה, יימחל בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממידת ישראל לנטור טינה.

   באווירה זו יש כחודשיים זמן לחשבון הנפש, עד אחרי שמחת תורה. במהלך חודשי אלול ותשרי נהרהר וניזכר באירועים שבהם פעלנו ולא השגנו את מטרתנו. או שהשגנו מטרה באופן חלקי. או שהשגנו מטרה תוך פגיעה באחרים, בחי בצומח או בדומם, או גם בעצמנו. או שמחיר השגת המטרה היה גבוה מדי.

   אם נסכים שיכולנו לפעול אחרת במקום לחפש אשמים, נוכל לעבור לשלב שבו נזהה מהו ההרגל או התכונה שהפריעו לנו לפעול כראוי. הביטוי היהודי חטא יכול לשמש אותנו כאן דרך החטאה. משגיאות חד פעמיות ניתן ללמוד, אבל שגיאות שחוזרות על עצמן נובעות: או מהרגל התנהגותי, או מתכונה בלתי מסתגלת, או מהרגל חשיבתי לא מבוסס על עובדות מציאות, או מקושי לווסת רגשות. לפעמים זו התנהגות מתוך רגשות שמנהלים אותנו כגון: גאווה, פחד, ייאוש. לפעמים זו פרשנות לא נכונה, או הערכה לא נכונה של הקשיים בדרך להשגת המטרה. לפעמים מדובר בהרגל שמפעיל אותנו. זיהוי מכשלות אלו מאפשר לנו לבחור מה כדאי לתקן.

   פרשות השבוע והמסרים של החגים והמועדים בתוקפה זו, יסייעו לנו לקבל את ההחלטה באיזה תכונה או ההרגל נבחר להשקיע מאמץ כדי לבצע בהם שינוי.  

 

ב. ההחלטה להיכנס לתהליך השינוי

החלטה לשנות תכונה או הרגל, יש בה על פי מקורות יהודיים הבטחה, או נדר, או שבועה. זהו ההסכם, החוזה ביננו לבין עצמנו, ה', בן או בת הזוג שלנו ועוד. החלטה זו כרוכה במודעות שמדובר בהשקעת מאמץ, זמן ותשומת לב לאורך זמן ארוך.

 

ג. התחלת תהליך השינוי

בשמחת תורה מתחילים לקרוא מחדש בתורה, בכל שבוע פרשה אחת. זה הזמן בו נתחיל את תהליך תיקון התכונה או ההרגל שבסוף חשבון הנפש בחרנו. מתוך הפרשות, החגים והמועדים, ומתוך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, נשאב תרגולים שונים שיעזרו לנו בתיקון התכונה או ההרגל שבחרנו. במקורות היהודיים אין ברוב המקרים את פירוט תהליך השינוי. את זה נותן לנו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי שנחקר ונמצא מועיל בתהליכי שינוי.

   מחזור הזמנים היהודי מציע לשוב בכל שנה מחדש אל המקורות הכתובים של תורת החיים שנתן לנו ה', באמצעות פרשת השבוע, החגים והמועדים. בכל פעם נגלה בכתובים עוד ועוד הבנות שיעזרו לנו מחדש בתיקון התכונה או ההרגל שאנו עמלים לתקן. בדפים הללו יש רק דרך אחת להיעזר בכתובים. כל אחד מוזמן לגלות עוד ועוד סודות בפרשות השבוע ובמסרים של החגים והמועדים היהודיים, שיסייעו לו בדרך תיקון המידות.

 

ד. מה לומדים לתקן

במהלך תהליך השינוי נלמד באמצעות המקורות והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי:

    1. לשים לב שההערכות המציאות שלנו, שהן המחשבות, תהיינה מבוססות על עובדות מציאות והווית חיינו, ולא על משאלות לב. ביהדות מדובר בביטוי בהסתר פנים, פני ה' הן בין השאר המציאות שברא. כלומר, אנו מתקשים לחוות את המציאות שהיא העדות לנוכחות ה' בחיינו. כאשר למחשבות אין בסיס עובדתי, אנו מנותקים מההוויה, מהמציאות בה אנו חיים. לכן מבקש דוד המלך שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' (במציאות, בהוויה) כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.  

    2. לשים לב לא לפעול מתוך הרגשות, וגם לא להימנע מלהרגיש הרגשות. חקר המערכת העצבית מצא שתפקיד הרגשות הוא לעודד אותנו לבדוק מה יש במציאות. אם אנו מפחדים, נבדוק אם יש סכנה. אם אנו כועסים נבדוק אם נפגענו באמת, אם אנו מרגישים אשמה נבדוק אם באמת פגענו. אם יתברר שיש בסיס עובדתי לרגש, גם אז לא נפעל מתוך הרגשות אלא נכין לפני כן תוכנית פעולה להתמודדות עם הקושי שזיהינו. כאשר כבר אנחנו פועלים, הרגש מסייע לנו להתמיד בפעולה. כאשר אנחנו מדברים, הרגש הוא המוזיקה המתלווה לתוכן וכך אנו מובנים יותר. למשל, אם הבעת הפנים שלנו עצובה, זה שממולנו יבין טוב יותר את העצב שלנו מאשר אם רק נאמר ללא רגש שאנו עצובים.

    3. לשים לב לפעול מתוך תוכנית פעולה מסודרת, הכוללת הגדרת מטרות בנות השגה ותכניות הדרגתיות להשגת מטרות אלו.

    4. לנשים לב לפעול באופן מוסרי המתחשב גם בעצמנו, אבל גם באחרים, בחי, בצומח ובדומם.

   5. התנהגות לא יעילה היא גם תוצאה של קושי לווסת רגשות שבהמשך הופכת להרגל שקשה להיגמל ממנו.  ויסות רגשות מושג בין השאר על ידי המהלכים הבאים: א. יכולת לזהות רגש על פי השם שניתן לו. ב. החלטה לא לפעול מתוך הרגש. ג. מוכנות ברגע של סערת רגשות לסגת מהאירוע, להפעיל דרכי הרגעה. אחרי שנרגעים לזהות את הבעיה שנוצרה, ולחזור כעבור זמן, לאירוע שבינתיים נרגע, ולהציע פתרונות של פשרה. ד. להתאמן בכל יום מספר דקות, כאשר מרגישים רגע כלשהו, לא לפעול מתוך הרגש אבל כן לאפשר להרגיש אותו. ה. להתאמן בכל יום מספר דקות, כאשר מרגישים רגש כלשהו, לפעול עם הרגש כאשר אנחנו ממוקדים בפתרון הבעיה ולא בהרגעת הרגש. ו. כאשר מרגיעים רגש כלשהו, לבחון במציאות האם הרגש באמת מאיר קושי מציאותי ורק אז להחליט אם לפעול ואיך לפעול.

 

ה. תכונות והרגלים שכיחים לתיקון עצמי.

   מכירים את ספר המידות של רבי נחמן מברסלב? ובכן, בספר ניתן למצוא תכונות והרגלים שונים המפריעים לנו לממש את יעודנו ולשמוח שימחה עמוקה  מלווה בהרגשה שיש משמעות לחיינו. בין השאר ניתן לעסוק בתיקון: גאווה וצניעות. כעס וענווה. תוקפנות פשרות ושלום. לשון הרע. לדון לכף זכות. חריצות ושקדנות. עמידה מתוך נחישות בניסיונות ואתגרים. נתינה, נדיבות, מעשה צדקה וחסד. הנאות הגוף. התמכרויות. שייכות, יכולת לשתף פעולה והתבדלות. הפקת לקחים, למידה מניסיון. מוכנות לפגוש את העולם הפנימי. בקשת סליחה ויכולת לסלוח. כבוד לאדם, לחי, לצומח ולדומם. ייאוש, תקווה ותפילה. פחד ואומץ. שמירה על בריאות הגוף והנפש. וויסות רגשות קשים כגון אשמה, קינאה, אכזבה, כישלון, חרדה מאי וודאות ועוד.

   הרשימה נראית ארוכה, אבל בדרך כלל יש לכל אחד מאתנו ארבעה עד שישה תכונות והרגלים המטרידים אותנו רוב חיינו.  איש אינו יכול להיות מושלם. אבל אל ייאוש. מספיק שכל אחד יתקדם במשהו מכל אלו, הוא יראה ברכה בעמלו בתחומי חיים רבים בהם לא התקדם הרבה.  

 

ו. עקרונות על פיהם אנו חיים  

גם עקרונות חיים, שהם אמונות יסוד, מפעילים אותנו. עקרונות נוקשים מדי יגרמו לנו לטעות בדרך להשיג מטרה. לכן אנו נלמד כיצד מגמישים וממתנים עקרונות חיים. אנו נפעל על פי הרמב"ם והמחקר, המציעים את דרך האמצע, שהיא הפשרה, או במילים אחרות השלום. כך אומר לנו הרמב"ם בספרו שמונה פרקים: המעלות (המידות, התכונות המעולות המבוססות על עקרונות חיים) הן תכונות נפשיות (וגם הרגלים) ממוצעות בין שתי תכונות גרועות: אחת מהן יתרה, והאחרת חסרה. ומן התכונות האלה יתחייבו המעשים הממוצעים שהם המעולים. הנה כמה דוגמאות: הזהירות היא מידה ממוצעת בין רוב התאווה ובין העדר הרגשת ההנאה. נדיבות היא מידה ממוצעת בין קמצנות ופזרנות. אומץ הלב הוא מידה ממוצעת בין ההעזה ורוך הלבב. הענווה היא מידה ממוצעת בין גאווה ושפלות-הרוח. הסתפקות ממוצעת היא מידה בין חמדת-הממון ובין העצלות.

   גם לגבי תורת החיים שנתן ה', עלינו לנהוג בדרך האמצע. לא להתהולל יתר על המידה, אבל לא להתנזר מהנאות הגוף ולהתענות בעינויי גוף. וכך אמר לנו הרמב"ם הַמְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ (דרך איסורים ועינויים) נִקְרָא חוֹטֵא... לְפִיכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא מִדְּבָרִים שֶׁמְּנַעְתּוֹ הַתּוֹרָה בִּלְבַד. וְלֹא יְהֵא אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא דַּיֶּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וּבַכְּלָל הַזֶּה אֵלּוּ שֶׁמִּתְעַנִּים תָּמִיד אֵינָן בְּדֶרֶךְ טוֹבָה. וְאָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אָדָם מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן צִוָּה שְׁלֹמֹה וְאָמַר אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר...

   כמובן שישנם רגעים נדירים בהם נפעל באופן קיצוני, למשל כדי להציל חיי אדם, או להיות מוביל בתחום מסוים. לא נהיה קיצוניים גם בדרך הממוצעת, כי ברגע נתון נאלץ להפעיל את הצד הקיצוני של אותה מידה/תכונה/הרגל שבדרך כלל היא הממוצעת.

 

ז. תהליך השינוי

אחרי שבחרנו בהתנהגות שתחליף את הקודמת, נתחיל להפעיל אותה מספר חודשים כדי שתתקבע. את ההתנהגות החדשה נתחיל להפעיל במצבים שונים ובאופן הדרגתי. נתחיל במצבים קלים ולאט לאט נתקדם למצבים מורכבים יותר. כל שלב נדאג לחזק את עצמנו. נהיה אמיצים וניקח "סיכונים" בעליה בדרגת הקושי של השינוי המיוחל. נתמיד ולא נרפה. אם נפלנו, ננוח מעט ונחזור לדרך תיקון המידות. אין טעם להאשים ולבקר את עצמנו, להיפך. נפעיל חמלה והערכה להישגים קטנים.

   דברי חכמה והגות והמלצות בתחומים שונים, מתוך פרשות השבוע, החגים והמועדים, ילוו אותנו ויתמכו בנו בדרכנו. תורת החיים של ה' מבקשת מהאדם להתחשב בעצמו במשפחתו, בעמו ובכל יושבי תבל. לכן נזכור במהלך התהליך שאנו עושים את המאמץ והשינויים הללו לא רק למען עצמנו, אלא גם מתוקף המחויבות שלנו למשפחה, לקהילה, לעם, ולעולם כולו, ויש אומרים גם לה'.

 

ח. חשבון נפש חצי שנתי

בחג הפסח אנו מבערים את החמץ. החמץ הוא כל שיירי התכונות וההרגלים שעדיין פוגעים בנו ובסביבה. עכשיו הזמן לבחון כמה התקדמנו בתיקון. נבחן את החמץ שנותר בתכונה ובהרגל הישן. חלפה חצי שנה, עוד חצי שנה לפנינו וניתן להשלים את מלאכת התיקון.

 

ט. ראש חודש אלול

מרגע שהתחלנו בתהליך תיקון המידות, בכל שנה חשבון הנפש יעסוק גם בהצלחתנו בתיקון התכונה או ההרגל, וגם בבחירת התכונה או ההרגל אותם נתקן. חשבון הנפש על עבודתנו ישאל עד כמה הצלחנו בתיקון המידה, ומה הפריע לנו להצליח יותר? בחירת התכונה או ההרגל לשינוי תמשך עד אחרי שמחת תורה.

 

י. הזכות  והחובה לפרש (לדרוש ה')

בכל שנה אנו נחזור למקורות הכתובים של תורת החיים שנתן לנו ה'. בכל פעם נחזור ונגלה בכתובים עוד ועוד הבנות שיעזרו לנו מחדש בתיקון התכונה או ההרגל שאנו עמלים לתקן. בדפים הללו יש רק דרך אחת להיעזר בכתובים ובמחקר. כל אחד מאתנו מוזמן לגלות עוד ועוד סודות בפרשות השבוע, במסרים של החגים והמועדים היהודיים, ובמחקרים חדשים שיפורסמו, שיסייעו לנו בדרך תיקון המידות.

 

יוצאים לדרך תיקון המידות

עם תפילתו של דוד המלך בספר תהילים

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (לחיות בהוויה, בנועם המציאות, המציאות שהיא בית ה', היכל ה' בורא העולם). כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי (המקום הבטוח ביותר להיות בו הוא המציאות, ההוויה)... שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ (פני ה' הם המציאות, ההוויה בה אנו חיים). אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ (את המציאות, ההוויה) מִמֶּנִּי... אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי ה' יִשְׁעִי (שלא אתנתק מהמציאות, מההוויה). כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי (יצאתי לעצמאות וַה' (המציאות) יַאַסְפֵנִי. הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ (את תורת החיים שנתת לנו שהיא תורת הצדק החברתי), וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר... לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי (שניתן לחוות) לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה אֶל ה' (אל תורת החיים שנמתן לנו) חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.



 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

יששכר עשתיששכר עשת29/9/2017

. יום כיפור בפתח. ארחיו סוכות ושמחת תורה. לימ שכבר בחר וגם למי שעדיין מהסס באיזו תכונה או הרגל לבחור, מוזמן לשתף אותנו כאן. אולי נוכל לתרום משהו במשותף. גמר חתימה טובה. יששכר

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.