לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת מסעי: חירות אישית על פי תורת החיים האלוהית

זהו גם מסע של כל איש ואישה המבקשים לצאת מעבדות לחירות. ויקטור פרנקל מסביר כי ברגע שנטלנו חירות לעצמנו, אנו מקבלים על עצמנו גם אחריות, שהיא הקושי המאיים.
תאריך פרסום: 23/7/2017

88פרשת מסעי

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

מסע לעבר החירות

   אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... זהו גם מסע של כל איש ואישה  המבקשים לצאת מעבדות לחירות. אבל חירות היא לא כל כך פשוטה. ויקטור פרנקל בספרו הזעקה הלא נשמעת למשמעות מסביר כי ברגע שנטלנו חירות לעצמנו, אנו מקבלים על עצמנו גם אחריות. לכן הציע פרנקל כי הממשל האמריקאי  צריך להקים בחוף המערבי את פסל האחריות, שישלים את פסל החירות.

   המסע לחירות האישית הוא מסע נדודים עם סיכוי להגיע ל-ארץ המובטחת, שהיא החלום שעמלנו להגשימו. הבעיה היא שבמסע זה יש גם ספקות. וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ... ברגעי המנוחה במסע הקשה במדבר הספקות, עלולים לעלות הרהורי חרטה שיביאו אותנו לוותר על החירות האישית הקשה. ואם מדובר בתהליך של תיקון מידה שאנו עמלים לתקנה, אנו עלולים להתייאש ולומר לעצמנו למשל: "טוב, כזה אני, תקבלו אותי כמו שאני."

   ואם כבר השגנו הישג, עכשיו עלינו להיות אחראים לשמור על מה שהשגנו, כי יש תמיד סיכוי שהכול יאבד.  

מסע לגילוי אלוהים

   המסע אל החירות האישית הוא גם מסע לוויתור על אלילי שווא המבטיחים לנו אושר וביטחון פשוטים כגון: כסף, צעירות, אהבה, בריאות, אושר, כוח, קידמה ועוד. זהו מסע לגילוי אלוהים מופשט המציע תורת חיים שהיא עץ חיים, שדרכיה דרכי נעם, ועקרונותיה מובילים לשלום. אבל תורה זו לא ברורה דיה, ויש לעמול הרבה כדי להבנה. משה אומר לעם: וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה (שבו יצאתם ממצריים). וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר... (כדי שתוך כדי ניסוי וטעיה, כישלונות והצלחות, תלמדו את תורת החיים של אלוהים) לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.  כך מציע גם רבינו בחיי: אין אדם קונה תורה, עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר.

   אליל הוא רעיון או דרך המבטיחה לאדם אושר בדרך פשוטה וכביכול קלה.  אפשר להגדיר אליל גם כהתמכרות. אליל דורש הקרבת קרבנות. בשלב הראשון ההתמכרות מביאה הקלה, שמחה, אושר והנאה ואפילו משמעות בחיים. אבל בהמשך כבר "אי אפשר בלי" והחירות וחופש הבחירה אובדים. אנו נעשים עבדים לאליל   ואם כבר זכינו לחיות על פי תורת החיים האלוהית והגענו לארץ המובטחת, עכשיו עלינו להיזהר מהאלילים שממשיכים לפתות אתנו שיש דרך קלה יותר. לכן יש להרחיק את עובדי האלילים. אֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ...

עקרונות בסיסיים של תורת החיים האלוהית

   א. מדינה בעלת גבולות ברורים שאינה עוסקת בכיבוש: יש ארצות היוצאות למסעות כבושים כדי להשתלט על ארצות אחרות. לעם ישראל הוגדרו גבולות ברורים אותה היה עליהם לכבוש, אבל לא ניתן ניתן הציווי להרחיב את גבלות הארץ. עם ישראל לא אמור להיות  עם אימפריאליסטי. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ...

   ב. צדק חברתי בחלוקת רכוש הכלל: וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם. לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר, כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ. הקיבוץ הציע חיים כאלו בהם היו פערים קטנים בהכנסות, דאגה לחלשים, רכוש משותף וחלוקת משאבים מותאמת לפרט ולמשפחה.

   ג. לא תרצח: וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, כי שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בצלם אלוהים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. בתנאים מסוימים, אחרי משפט, יוכל גואל הדם להרוג את הרוצח. וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם. מדובר בציווי עתיק יומין מימי בריאת העולם. קין הרג את הבל אחיו:  וַיֹּאמֶר  ( ה' לקין) מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשֹׂא. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם. וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ... וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  המאבק נגד מנהג גאולת הדם מתחיל כאן ומסתיים בביטול עונש המוות בימינו ללא קשר לכוונת הרוצח. בתורה עדיין קיים עונש מוות שמתקיים רק אחרי משפט: כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. התלמוד מוסיף עוד סייג על שני העדים והוא ההתרעה שמתריעים בפני הרוצח. במשפט בודקים את דרגת האשמה של הרוצח. לפי דרגת האשמה כך העונש. יש פגיעה שנעשית לא בכוונה. יש פגיעה מתוך סערת יצרים. יש פגיעה בכוונה לפגוע, כי אני נפגעתי. ויש פגיעה כדי לפגוע ללא שפגעו בי. בסיום ריצוי העונש עלינו ללמוד איך לבקש סליחה, איך להודות בחטאים, איך לסלוח ולהתפייס ואיך להתקין את תהליך התיקון העצמי כדי לא לחזור על אותה ההתנהגות.  

   ד. דאגה לנכסים רוחניים: מימון חכמי העם, הלווים, המשרתים את העם. הלוויים הם המלווים את עם והאדם בדרך הרוחנית. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם.         

   ה. דאגה לזכויות הקניין של האישה: ברגע הכניסה לארץ מזכיר משה את זכויות האישה. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים... וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.