לרפא את יצירי כפיך

טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול קבלה ומחויבות בדרך היהודית לתיקון המידות בפרשת השבוע

פרשת בלק: כוחה של נאמנות, כוח הטעות וכוח הנדיבות

נאמנות, נדיבות והיכולת ללמוד מטעויות הם ערכים שמקמים שלום בעולם.
תאריך פרסום: 1/7/2017

84פרשת בלק

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

 כוחה של נאמנות

   בלעם יוצא לשליחות, למימוש ייעודו. מלווה אותו אתון נאמנה. הנאמנות מאפשרת לנאמן לראות את מה שחשוב לראות. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה. וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ. לא תמיד אנחנו מעריכים את הנאמן. לפעמים אף מזלזלים בו. הנאמן הוא שקט, לא בולט, אבל מתמיד להגן ועסוק בהתחשבות בזולת לו הוא נאמן. האתון דבקה בדרכה להגן על בלעם לו היא נאמנה... וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ... וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. היא שואלת את בלעם את שאלת הנאמן: וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה. האם פגעתי בך, בגדתי בך, התחשבתי רק בעצמי? וַיֹּאמֶר בלעם לֹא:

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT

ערך הנאמנות: נשים לב לאלו הנאמנים לנו. הם שקטים, לא תמיד מורגשים. לפעמים אנו מתפתים להתרגשות, לתשוקה ונוטשים את הנאמן. נשים לב למבחן מרכזי לכדאיות של קשר, הנאמנות. נהיה גם אנו נאמנים לזולת.

 

היכולת להכיר בטעות

   בלעם כמו כל אדם טעה. אבל הוא הצליח להכיר בטעותו שלא נתן אמון בנאמן לו, ובכך זכה להתגלות, לתובנה. וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, את הסכנה האורבת לו. וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה, איך זה שפגעת במי שנאמן לך? זלזול בנאמן לך הוא מסוכן. כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ, עבורך נאמנות היא ערך יקר. וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT

ערך הטעות: טעויות, מעידות, כישלונות הם חוויות מהן אנו צומחים ומתפתחים. הביטוי "מה שלא הורג אותי מחשל אותי," קיבל גיבוי מחקרי רב.

 

עם לבדד ישכון או אור גוים?

   אמנם טוב לנו עם עצמנו, אבל האם לא נחלוק את הטוב הזה עם אחרים? מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, רואה בלעם. אבל הוא גם רואה עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. ישעיהו הנביא חושב אחרת. וּנְתַתִּיךָ, את עם ישראל, לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ... ובמקום אחר הוא אומר: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

   אם יש לנו דרך משמעותית להשפיע טוב על סביבתנו. האם נחלוק אותה עם אחרים, ללא זכויות יוצרים, ללא רכושנות? האם הדרך המשמעותית שהתגלתה לנו היא מתנה רק עבורנו? אולי היא ניתנה לנו מראש כדי שנחלוק אותה עם אחרים?

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT

תרומה לעולם: נחלוק את הידע שלנו עם אחרים. קהלת מציע לנו: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ. תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ. אם נשפיע שיהיה טוב סביבנו, במשך הזמן גם אנו נהנה מטוב זה.

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.