לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

יום ירושלים: עיר של שלום ומקור השראה ואחדות.

ירושלים: איך קרה שירושליים מקור השראה ואחדות הפכה למוקד מלחמה ולא מפיצה את אור השלום.
תאריך פרסום: 16/5/2017

74יום ירושלים

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

 איך הפכה ירושלים לעיר של מלחמה במקום שלום?

   איך קרה שירושלים הפכה להיות מרכז מוות לבני לאומים שונים משחר ההיסטוריה של המזרח התיכון.  עיר מקודשת, עיר שאמורה להפיץ שלום עולמי, עיר שנעמי שמר כינתה ירושלים של זהב מפיצה שנאה ומוות.

   איך לא העמקנו להבין שירושלים אינה אבנים אלא עיר כפי שמתאר אותה ישעיהו: הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וירושלים. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירושלים וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

   בהחלטת הממשלה מ-1968 נקבע יום ירושלים כיום חג. הרבנות הראשית תמכה במהלך בראותה את הניצחון במלחמת ששת הימים כאילו הוא נס גלוי שיש לפרסמו ולכן נקבעו ליום זה תפילות מיוחדות.  ב-1980 נקבע שירושלים היא בירת ישראל. החוק מחייב לשמור על המקומות הקדושים שבעיר ועל חופש הגישה אליהם לבני כל הדתות. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו בעיר ומסביבה שכונות רבות. כבישים רבים ניבנו והעיר העתיקה שוקמה. אבל חג זה מלווה בהמשך ההרג והשנאה.

   אנו ממשיכים לומר את הפסוק: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי אבל לא נאמר בפסוק מה עלינו לזכור בירושלים. איזה משמעות אנו נותנים למקום, לאבן? מה אנו עושים כדי שמשמעות זו תתקיים? לפעמים מעשים שיש להם מטרה לממש משמעות יכולים להיות הפוכים למשמעות. אם אנו פוגעים באזרחים ומגבילים את תנועתם למען תישאר ירושלים המאוחדת של מדינת ישראל, אנו מתרחקים מירושלים שהיא אור לשלום. אם אנחנו מזהים מושחתים ומביאים אותם לדין אנו מקרבים את השלום ולא משנה אם המושחת הוא דתי או חילוני.

   לא נשכח את מילותיו של נתן יונתן: לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים... ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT

הדרך להשגת יעוד ומשמעות: ללא יעוד ומשמעות אנו נעים ונדים בעולם חסרי דרך. דרך ממוש היעוד והמשמעות אמורה להיות תואמת את המטרה. האם תצלח דרך אלימות כדי להשיג שלום? האם נפגע אלימות, יוכל להשכין שלום ללא אלימות?   

 

ירושלים כגורם מעורר השראה ומאחד.

   ש"י עגנון בדברים שנשא בטקס קבלת פרס נובל ב1967 אמר: בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים כתבתי את כל אשר נתן השם בלבי ובעטי.

   אביגדור המאירי שר: ירושלים, ירושלים, האירי פנייך לבנך... אלפי גולים מקצות כל תבל, נושאים אלייך עיניים. באלפי ברכות היי ברוכה...

   בספר תהילים מבקש דוד המלך: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ (על אוהבי ירושלים לחיות בשלווה) אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב (שנהיה טובים זה לזה) לָךְ.

   אמר דוד בן גוריון כשקיבל אזרחות כבוד של ירושלים: ירושלים... היא בירת האומה. היא בירת ההיסטוריה היהודית, היא בירת הרוח העברית, היא בירת נצח ישראל. היא יותר מכלם צריכה להיות לדוגמא גם לארץ כולה וגם לאומה כולה... ירושלים צריכה להיות גורם של אחוה ושל ליכוד ושל כבוד יהודי, ועל בני ירושלים מוטלת אחריות גדולה.

   אומר הנביא ישעיהו עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' (ואת תורת הצדק החברתי שנתן לאדם) אַל דֳּמִי לָכֶם... עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא:

   כותב חיל אחרי כיבוש הכותל במלחמת ששת הימים: חייל עברי במדינת ישראל נושק את ההיסטוריה בשפתיו. עבר הווה ועתיד בנשיקה אחת. לא יחזור עוד חורבן ולא יינתש הכותל... 

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT

גורמים מאחדים ומעוררי השראה: ניזכר בגורמי ההשראה והגורמים המאחדים אותנו לאחרים: משפחה, חברים, קהילה, עם. האם אנו שואבים כוח באופן מודע כוח במסע חיינו? 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.