לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת אחרי מות: שעיר לעזאזל, קרבנות ותאווה.

הקושי להתמודד עם התוקפנות שבתוכנו ועם התאווה. קרבנות לא בהכרח מרגיעים תוקפנות. אכילת בשר היא הקרבת קרבן החי כדי להרגיע תאווה ותוקפנות.
תאריך פרסום: 30/4/2017

65אחרי מות

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

שעיר לעזאזל

   טכס השעיר לעזאזל  מטרתו להרגיע  את יצר התוקפנות שמביא לפגיעה בעצמנו ובעולם. פגיעה זו היא החטא. וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר... כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה תִּטְהָרוּ...  

   מפתיע שעדיין קיים המנהג הפועל על עיקרון שאפשר להשליך על אדם אחד, או קבוצת אנשים, או עם שלם את הרוע שלנו, לפגוע בהם ובכך להתנקות ולהיטהר. כל פעולה גזענית, חרם, דחיה חברתית, ואפילו זלזול בזולת, נותן הרגשת הקלה לנו, הפוגעים מתוך הנחה שאנו שווים יותר מהם.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

שעיר לעזאזל: ניזכר מתי השתתפנו עם קבוצה בפעילות כנגד ילד אחד או מבוגר במקום העבודה. האם נוכל לכפר על פעילות זאת באמצעות בקשת סליחה ומחילה, גם אם מדובר בפעילות שהתרחשה לפני שנים רבות. האם נוכל להרגיע את הרוע שבנו בדרכים אחרות?     

 

עקידה וקרבן

   בדומה לאירוע עקידת יצחק שעליה אומר לנו חיים גורי. יצחק, כמסופר, לא הועלה קורבן. הוא חי ימים רבים, ראה בטוב, עד אור עיניו כהה. אבל את השעה ההיא הוא הוריש לצאצאיו. הם נולדים ומאכלת בליבם. את מקום יצחק תפס האייל שהוקרב קרבן במקום יצחק.

   וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'...  הרמב"ם לימד אותנו בספרו מורה נבוכים שהקרבת קרבנות אינה מטרה בפני עצמה, אלא היא אמצעי לקשר בין האדם לאלוהים.

   קרבן הוא מלשון קירבה וגם מלשון של הקרבה, כלומר מוכנות לתת מעצמך למען האחר.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

עקידה: עבודת אלילים היא פעילות לטובת ל"אליל" המבטיח לנו אושר אם רק נסגוד לו. עובדי אלילים כגון: אהבה, שלום, כוח, צעירות, כסף ועוד אומרים: " אם יהיה לי כסף, כוח, אהבה, וכו', אהיה מאושר ובטוח." סגידה לאליל זה או אחר מחייבת גם הקרבת קרבנות. אליל הכסף דורש להקריב חברים, אליל הכוח דורש להקריב טוב לב, אליל האהבה דור להקריב זוגיות ועוד. את הקרבנות אנו עוקדים ואין אייל בסבך שנוכל להקריבו במקום. מי הוא האליל אותו ואנו עובדים. האם נוכל להשתמש בכסף, כוח או אהבה למשל, מבלי להקריב את היקר לנו? כל מה שצריך הוא להיות קיצוני.  

 

אכילת בשר ותאווה 

   בתחילה האדם והחיות לא אכלו בשר. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם (לאדם) אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה.

   בהמשך הותר להקריב קרבנות מן החי לאלוהים. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא. דָּם שָׁפָךְ, וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ... כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִיא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר.

   ומאוחר יותר הותר גם לאכול בשר האדם יוכל להיכנע לתאוותו אם כי אין זו הברירה מועדפת: הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים.

   כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם (בית המקדש, המקום היחידי בו מותר לאכול בשר) אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT)

תאווה: תאווה היא עוצמת כמיהה להנאה גופנית בעוצמה גדולה. האם אנו מסוגלים לשלוט לפחות באופן חלקי ברגעי התאווה ולברר את מחיר הכניעה אליה?

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.