לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

יום העצמאות: מסכת יום העצמאות

במהרה יהיה שלום ונתפנה להיות אור לגויים
תאריך פרסום: 30/4/2017

64יום העצמאות, גאולת העם היהודי. הזדמנות לשלום בתוכנו ועם שכננו

ולחזור להיות אור לגויים.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

 

   זו המדינה עלינו חלמנו ועליה אנחנו עדיין נלחמים עם אויבים מחוץ ומבפנים. כל עולמנו הפנימי מותנה כך או אחרת בעד או נגד המדינה שלנו, מדינת היהודים. נשמח במדינה שלנו ונעשה הכל בכל יום למען לא נאבד אותה.

   סמלים יש למדינה. ספר הספרים. דגל המדינה בדמות טלית באמצע מגן דוד. צבא ההגנה לישראל. השפה העברית. מנורת שבעת הקנים.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT) 

למען המדינה: אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך. הציע גון קנדי נשיא ארה"ב לשעבר.

 

נדליק את מנורת שבעת הקנים. נר אחרי נר יזמין אותנו להרהר ולשמח בממד אחר של המדינה.

נמזוג כוס יין ונברך: נתקדש לחגוג את יום העצמאות, זמן-חירותנו, במולדתנו. זה היום קיווינו לו, נגילה ונשמחה בו. בליל זה נספר יחדיו על מסכת הגעגועים, העלייה, בנין הארץ, המאבק הנמשך לעצמאות והתקווה לשלום.

קידוש: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

שירה: "הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד."

שירה. רפאל ספורטה: כל הארץ דגלים.

עם רוקד גלים גלים.
עם שמח, טף צוהל, חג היום לישראל.

נדליק אור ראשון במנורת העצמאות.

נזכור את געגועי עמנו לארץ ציון וירושלים בכל שנות גלותנו.

נברך מתוך תהילים: עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: ברוך אתה ה' הנותן ליעף כוח.

נברך מתוך ירמיהו: כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם:

ניטבול לחם בדבש לכבוד ארצנו,  ארץ זבת חלב ודבש ונברך:  עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעתו כאמור,  פותח את ידיך ומשפיע לכל חי רצון. ברוך את ה' המוציא לחם מן הארץ.

נשיר מהמקורות: ארץ זבת חלב חלב ודבש.
נקרא מתוך תהילים: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. תעינו במדבר אלפיים שנות, ונצעק אל ה' בצר לנו וידריכנו בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב.
נקרא מתוך רבי נחמן מברסלב:

...כל נסיעות שאני נוסע,

אין אני נוסע אלא לארץ ישראל.
נשיר את שירו של מיכל פינס יחיאלי:

חושו, אחים, חושו, נרימה פעמינו!

חושו, אחים, חושו, לארץ אבותינו!

לא לנו המנוחה, לא לנו המרגוע,

בארץ הקרואה,

ושלטון הזרוע!

נדליק אור שני במנורת העצמאות

לכבוד העליות השונות לארץ ישראל

נלגום ממיץ התפוזים: לכבוד פירות הארץ, פירות הזהב.

נברך: כוס מיץ מפירות הארץ נרים לכבוד אמהותינו ואבותינו מגשימי הציונות בראשיתה, שקמו ועזבו את ארצם ואת מולדתם ואת בית אביהם ואמם ובאו לכונן מחדש את המולדת. לכבוד העולים בכל הזמנים אשר נקלטו בארץ, בנו והקימו יחדיו את המדינה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. אם תרצו אין זו אגדה כפי שקרא הרצל.

נשיר את שירו של שאול טשרניחובסקי

אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש...

איה אותה ארץ? איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ, עמודיה שבעה,

שבעה כוכבי לכת, צצים על כל גבעה.
איפה אותה ארץ, כוכבי אותה גבעה?

מי ינחנו דרך, יגיד לי הנתיבה?
כבר עברנו כמה מדברות וימים,

כבר הלכנו כמה, כוחותינו תמים.
כיצד זה טעינו? טרם הונח לנו? אותה ארץ שמש, אותה לא מצאנו.
ארץ בה יתקיים אשר כל איש קיוה, נכנס כל הנכנס, פגע בו עקיבא.
שלום לך עקיבא! שלום לך הרבי! איפה הם הקדושים, איפה המכבי?
עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: כל ישראל קדושים, אתה המכבי!
 

נשיר את שירו של ישראל דושמן

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת, פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִיצוֹר, חַיֵּי אֹשֶׁר חַיֵּי דּרוֹר.
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.
נִירוּ נִיר נִיר נִיר, שִׁירוּ שִׂיר שִׁיר שִׁיר, גִּילוּ גִּיל גִּיל גִּיל, כְּבָר הֵנֵצּוּ נִיצָנִים.
נִירוּ נִיר נִיר נִיר, שִׁירוּ שִׂיר שִׁיר שִׁיר, גִּילוּ גִּיל גִּיל גִּיל, עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.

נדליק אור שלישי במנורת העצמאות.

לכבוד חיילי צבא ההגנה לישראל

נרים כוס לכבוד חיילי צבא ההגנה לישראל ונישא תפילה לשובם של השבויים והנעדרים הביתה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. נזכור את המאבק על הארץ, את המלחמה  הנמשכת ואת הנופלים בדרך. נדליק אור לכבוד חיילי המחתרות וחיילי צבא  ההגנה לישראל שלחמו ולוחמים להגנתה בימים של לקראת מדינה ובכל שנותיה מאז ועד היום. נזכור את כולם.
נשיר את שירה של דורית צמרת
שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סוֹף וַחֲרוּבִים וְזַיִת וְגִלְבֹּעַ –

וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף בְּיֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת, אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט, אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב
מִן הֶעָפָר הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת, וְעַל הַדֶּשֶׁא יֶלֶד וְכַלְבּוֹ.
מוּאָר הַחֶדֶר וְיוֹרְדִים לֵילוֹת, עַל מַה שֶׁבּוֹ וּמַה שֶׁבְּלִבּוֹ
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק...
וְכָל מַה שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד, זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ בָּא.
עוֹד הַשִּׁירִים שָׁרִים, אַךְ אֵיךְ יֻגַּד, כָּל הַמַּכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה.
הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִת, אֲבָל אַתֶּם הֵן לֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִן שֶׁהַחִטָּה, כֵּן, הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.

נשיר את שירו של חיים גורי:

על הנגב יורד ליל הסתיו, ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף, עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה לא הרגשנו כמעט, איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט, מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם, את תשובי בינינו לפרוח.
הרעות נשאנוך בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים, את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות כנערייך כולם, שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם, את חייך הותירו לזכר.
ונזכור את כולם...

נשיר את השיר של אביב גפן

אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה 
לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע 
ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע 
כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח 
וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע 
לנצח אחי... 
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים

נדליק אור רביעי במנורת העצמאות.

לכבוד מדינת ישראל שקמה והייתה בה' באייר התש"ח

קוראים במגילת העצמאות. מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות: תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל  תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הדרך והשלום לאור חזונם של נביאי

ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע, ומין תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

נשיר את שירו של אברהם לוינסון:

נבנה ארצנו, ארץ מולדת, כי לנו, לנו ארץ זאת.

נבנה ארצנו, ארץ מולדת, זה צו דמנו, זה צו הדורות.
נבנה ארצנו על אף כל מחריבינו נבנה ארצנו בכח רצוננו.
קץ עבדות ממארת, אש חרות בוערת,

הוד תקווה מזהרת, בנו יסעירו הדם,

צמאי חרות, קוממיות, נצעד בעוז לקראת שחרור העם.
נשיר  את שירו של אהוד מנור

להיוולד כל בוקר מחדש, עם כל מילת פרידה למות מעט,
ולהביא אל העולם עוד בן ובת בארץ של חלב, מרור ודבש.
                                   

ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב,
לחלום אותך מול שמייך, לכאוב אותך ושוב להתאהב.

לשאת חלום מבטן, מדורות, לשאול באביבייך נחמה,
לחיות על פני ובתוכי האדמה הנוראה והיפה הזאת.

ללכת שבי אחרייך...
 

עם ערב הד קולנו יעלה, מבוקר יום אלינו הוא יבוא
ופדיוננו יראה עד בוא ערבו, מתי סוכת שלום עלינו תיגלה.
 

ללכת שבי אחרייך...

נדליק אור חמישי במנורת העצמאות.

לישוב הארץ וטיפוח

נשיר את שירו של אהוד מנור:

אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב  כאן הוא ביתי.

לא אשתוק, כי ארצי  שינתה את פניה.
לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה

עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי

לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה
לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת עד שתחדש ימיה עד שתפקח את עיניה

אין לי ארץ אחרת  גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי
נקריא על התלם הראשון בפתח תקווה: לאחר הגשם רתמנו את השוורים ונצא לחרוש... רבי  יהושע שטמפפר תפס במחרשה נתרגש ופרץ בבכי, ואמר בערך כך: אשרינו זכינו לכך, היותנו מהלכים אחרי התלם הראשון שחורשת מחרשה יהודית בארץ הנביאים, לאחר שנעדרנו מארץ אבותינו משך הגלות ארוכה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כולנו נרעדנו לשמע הדברים, וכשעינינו דומעות מהתרגשות ומשמחה, תפשנו חליפות  את המחרשה מיד ליד בלהט ובדביקות של יהודים לספר התורה בהקפות של שמחת-תורה...
נשיר את שירו של זלמן חן

שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה.
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה וְהַמַּחֲרֵשָׁה שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.

אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן, הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, בִּסְעָרָה.
וְנַדְלִיקָה שׁוּב שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה

נשיר את שירו של יוסף הפטמן:

אנו נהיה הראשונים, כך אמרנו אח אל אח
אנו נהיה בין הבונים נט המיתר נט אנך.

אנו הולכים אנו באים יש עבודה עד בלי די
ניטע עצים על הסלעים גם בהר וגם בגיא.

נשיר את שירו של רמי קליינשטיין:

   ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה, מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה, פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.
   בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום מולדת ללא תואר וצועני יתום.
   עוד לא תמו כל פלאייך, עוד הזמר לו שט עוד לבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט:
את לי רק, את האחת את לי את, אם ובת את לי את המעט המעט שנותר.

נביאה בבגדינו את ריח הכפרים בפעמון ליבנו יכו העדרים,
ישנה דממה רוגעת

וקרן אור יפה,

ולאורה נפסעה ברגל יחפה.

עוד לא תמו כל פלאייך...

נשיר את שירו של חיים חפר

העם הזה המפולג כל השנה.

כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש... אם אין אני לי מי לי

אה... לחיי העם הזה, העם הזה העם הזה, ש

כמה טוב שהוא כזה, שהוא כזה! לחיי העם הזה שכמה טוב שהוא כזה!

העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה
אין מפלגה אז, אין סיעה אז ואין סקטור ומן היעד לו תזיז אותו בטרקטור!
אה... לחיי העם הזה...

הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש אל מול הנוער שעמד אל מול האש
לבני תימן, לבני אלג'יר, לבני הייקים - לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים
אה... לחיי העם הזה...

השיר נכתב לפני עשרים שנה כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה
היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא ולוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב זאת בצוותא!
אה... לחיי העם הזה...

נברך: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, נבָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ,
וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קׇדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקׇד נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. אָמֵן.

 

נדליק אור שישי במנורת העצמאות

לתרבות העברית הנרקמת ולשפה העברית

נרים כוס מים זכים לכבוד פריחת הארץ ופריחת האדם היהודי ישראלי.

מקריאים את דברי שלמה מלוצק: העם היושב בארץ ישראל הקדושה מוכרח לדבר בלשון הקודש... ואם אינם מדברים בלשון הקודש, אם כן הארץ אינה שייכת להם, ובנקל אפשר לגרשם מן הארץ.

נקריא דברי זאב ז'בוטינסקי: האוצר הקדוש שעליו שמרנו יכול להיות רק דבר שנוצר לפני היות הגלות, דבר שהבאנוהו, שלם ומוכן, אל ארצות פזורינו וגמרנו אומר לשמור עליו מכל משמר... על אדמת ארץ ישראל  נוצר העם העברי, בה נשמנו את רוחות הארץ, אפף אותנו אווירה, והזין את גופנו הדגן
שצמח על אדמתה.

נקריא את דברי ברל כצנלסון:  דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות... הוא מחזיר לתחיה מסורת קדומה שיש בה להזין את נפש הדור המחדש.

נשיר את שירו של ירון לונדון

כמו הנביאים הקנאים לשם, הוא קינא לפועל ולתואר ולשם.
ובחצות, העששית בחלונו, היה רושם במילונו תילי תילים
מילים יפות, מילים עפות, מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון הן קומתך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים היא תמתין לך עד בוא השחר.

אליעזר בן יהודה, יהודי מבדח, מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.

אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה, הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט בקצה נוצה בכתב רהוט.
כתב כרובית, כתב גלידה, כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא ונוצתו המהירה לא נחה והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה את מראה דמותה בבוא השחר.

אליעזר בן יהודה...

ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר: זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו בברית מילה ועד מותו -
כרותה לו ברית עם העברית ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר - אכן היה לגבר, קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר. איתמר בן אבי,
שאביו היה נביא גבר כלבבי.

אליעזר בן יהודה...

נדליק אור שביעי במנורת העצמאות

לשלום ביננו ובין שכננו ונתפנה להיות אור לגויים

 

נקריא את דברי ישעיהו הנביא: וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
נקריא ממגילת העצמאות: אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.
נשיר את שירו של יענקלה רוטבליט

תְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת לַבֹּקֶר לְהָאִיר, הַזַּכָּה שֶׁבַּתְּפִלּוֹת אוֹתָנוּ לֹא תַּחְזִיר.
מִי אֲשֶׁר כָּבָה נֵרוֹ וּבֶעָפָר נִטְמַן, בֶּכִי מַר לֹא יָעִירו לֹא יַחְזִירוּ לְכָאן.
אִישׁ אוֹתָנוּ לֹא יָשִׁיב מִבּוֹר תַּחְתִּית אָפֵל, כָּאן לֹא יוֹעִילוּ

לֹא שִׂמְחַת הַנִּצָּחוֹן וְלֹא שִׁירֵי הָלֵל.

לָכֵן, רַק שִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם אַל תִּלְחֲשׁוּ תְּפִלָּה

מוּטָב תָּשִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה.

תְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַחֲדֹר מִבַּעַד לַפְּרָחִים. אַל תַּבִּיטוּ לְאָחוֹר, הָנִיחוּ לַהוֹלְכִים.
שְׂאוּ עֵינַיִם בְּתִקְוָה, לֹא דֶּרֶךְ כַּוָּנוֹת שִׁירוּ שִׁיר לָאַהֲבָה וְלֹא לַמִּלְחָמוֹת.
אַל תַּגִּידוּ יוֹם יָבוֹא - הָבִיאוּ אֶת הַיּוֹם!

כִּי לֹא חֲלוֹם הוּא וּבְכָל הַכִּכָּרוֹת הָרִיעוּ לַשָּׁלוֹם!

לָכֵן, רַק שִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם...

נשיר את שירו של יורם טהר לב

קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט לבנייני הראווה, מסתתרת המולדת ביישנית וענווה.

קום והתהלך בארץ...

וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר וילדים על השבילים, במקום שבו הלכנו עם חגור ותרמילים.

קום והתהלך בארץ...

נשיר את שירה של נעמי שמר לו יהי

עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד כל שנבקש לו יהי
ואם בחלונות הערב אור נרות החג רועד כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי אנא - לו יהי כל שנבקש לו יהי
אם המבשר עומד בדלת תן מילה טובה בפיו כל שנבקש לו יהי 
אם נפשך למות שואלת מפריחה ומאסיף כל שנבקש לו יהי 
לו יהי, לו יהי... 
מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים כל שנבקש לו יהי 
לו תישמע בתוך כל אלה גם תפילה אחת מפי כל שנבקש לו יהי 
לו יהי לו יהי..... 
בתוך שכונה קטנה מוצלת בית קט עם גג אדום כל שנבקש לו יהי
זה סוף הקיץ סוף הדרך תן להם לשוב הלום כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי... 
ואם פתאום יזרח מאופל על ראשנו אור כוכב כל שנבקש לו יהי
אז תן שלווה ותן גם כוח לכל אלה שנאהב כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...

נשיר את שירה של נעמי שמר ירושלים של זהב

אויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור 
איכה יבשו בורות המים כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו
ירושלים של זהב... 
אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב 
ירושלים של זהב... 
חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו
ירושלים של זהב...

שרים מתוך הקדיש :
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל  ואמרו, אמרו אמן
יעשה שלום יעשה שלום שלום עלינו ועל כל ישראל.

מכריזים ונתפנה להיות אור לגויים

 

שרים את התקווה: כל עוד בלבב פנימה. נפש יהודי הומיה. ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופיה. עוד לא אבדה תקוותנו. התקווה בת שנות אלפיים. להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.