פרשת ויקרא: קרבן מלשון קירבה והקרבה

54 פרשת ויקרא

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

קירבה

   וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'...  הרמב"ם לימד אותנו בספרו מורה נבוכים שהקרבת קרבנות אינה מטרה בפני עצמה, אלא היא אמצעי לקשר בין האדם לאלוהים.

   קרבן הוא מלשון קירבה וגם מלשון של הקרבה, כלומר מוכנות לתת מעצמך למען האחר.

   לדברי הרמב"ם טבע האדם היה לבצע פולחנים ואין אפשרות לשנות הרגלים בבת אחת. לכן כנראה השאיר ה' את עבודת הקרבנות. האל אינו זקוק כלל לקורבנות. האדם זקוק לקרבנות כדי להתקרב לה'. כוונת עבודת המקדש ושאר פולחנים היא רק שתשיגו את ה' ולא תעבדו את זולתי והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם... כאשר תפקיד העם הוא להפיץ את תורת החיים של ה' בקרב כל יושבי תבל.

   ישנם שני מצבי התקרבות באמצעות הקרבן. המצב הראשון הוא אותות תודה והערכה לזולת באמצעות מתנות התקרבות. המצב השני הוא מצב הפגיעה בזולת, שבו אנו מכירים באשמתנו, מבקשים סליחה מחילה  ומוכנים אף לכפר על הפגיעה באמצעות פיצוי לנפגע.

   קרבן עוֹלָה מדגיש את ההכרה שלי בָּאַחֵר ואת הקירבה המיוחדת שיש לנו אל הזולת כְּיְצִיר אלוהים.

   קרבן מנחה הוא אות התודה שאני מודה לאחר על חסדו, על הטוב שהוא מעניק לי.

   קרבן השלמים הוא ביטוי לערך השלום והשותפות ביננו.

   קרבן חטאת באים לכפר על פגיעה שפגענו באחר.

   קרבן האשם מאפשר לנו להודות באשמה על הפגיעה ולהתחיל בתהליך הפיוס והכפרה.

   קרבן מעשר מבטא את הרצון שלי להתחלק בחלק מרכושי וזמני כדי לעזור לאחרים.

רוח המחקר הפסיכולוגי (CBT)

קירבה: נבחן את יחסנו עם הקרובים אלינו. כמה אנו מודעים ומעריכים אותם. כמה אנו יכולים להודות בפגיעות שפגענו בהם, לבקש סליחה ולפצות את הנפגע. כמה אנו מוכנים לתת מזמננו ורכושנו לקרובינו? כמה אנו פועלים למען חיזוק והעמקת השלום ביננו? כמה אנו עוזרים לקרובים לנו?