לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

י"א באדר יום תל-חי: השתייכות ומסירות

מסירות למסגרת ההשתייכות שלנו
תאריך פרסום: 25/2/2017

 

48יום תל חי

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

יום זיכרון לנפילת תל חי בי"א באדר הוא יום צוואת השייכות והמסירות לעם ישראל

של חבורת המתיישבים הלוחמים ושל יוסף טרומפלדור.

מסירות ושייכות.

  לאיזה עם אני שייך? אולי בכלל לא? האם אני מרגיש שייך לעם ישראל? אמר קנדי ג.פ. אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך. ואני, מה אני עושה למען המדינה? האם אני מוכן במקרה הצורך למות בעד ארצי?

 

מתוך אתר אורט http://www.ort.org.il/year/adar/

   ב-1 במרס 1920 י"א באדר תר"פ צרו בדווים וערבים תושבי האזור על תל-חי. הם ביקשו לבדוק אם יש צרפתים ביישוב, והרשות ניתנה להם. ואולם במהלך הביקור העניינים התלהטו.

   בכפר גלעדי סעדו באותה שעה את ארוחת הבוקר. פתאום נשמעו יריות. "ודאי יורים בחלסה", העיר טרומפלדור. אחרי כמה רגעים נתחדשו היריות. תשעה אנשים ובראשם טרומפלדור מיהרו לתל-חי.

   כשהגיעו לחצר תל חי היא הייתה מוקפת ערבים במרחק כמה עשרות מטרים ממנה, והחברים ממוקמים בעמדות הירי שלהם, נשקם מכוון ודרוך. החל קרב שבמהלכו ניפצע טרומפלדור. הוא שכב בחצר במשך כל הקרב, ונתן פקודות.

   הלחימה סביב חצר תל חי בי"א באדר נמשכה עד רדת החשכה. רק אז יצאו לתל חי אנשי תגבורת ממטולה ומכפר גלעדי, עם הרופא ד"ר גרי. טרומפלדור והפצועים האחרים פונו לכפר גלעדי.בדרך מת טרומפלדור. הרופא דיווח כי לפני מותו אמר לו טרומפלדור: "אין דבר. טוב למות בעד הארץ".

   בשנת 1949 הוקמה באצבע הגליל, על מקומה של חלסה, עיר פיתוח ושמה קריית יוסף. לאחר זמן מה שונה שמה לקריית שמונה,לזכר שמונת ההרוגים בי"א באדר תר"פ.

   אבא חושי כתב את השיר המפורסם "בגליל בתל חי" בגליל בתל חי טרומפלדור נפל. בעד עמנו בעד ארצנו, גיבור יוסף נפל. דרך הרים דרך גבעות, רץ לגאול את שם תל חי לאמור לאחים שם: "לכו בעקבותי." בכל מקום ובכל רגע, תזכרו אותי. כי נלחמתי וגם נפלתי בעד מולדתי. כל היום אני חרשתי, ובלילה קנה רובי בידי אחזתי. עד הרגע האחרון.

   ששת הרוגי תל-חי נקברו בקבר אחים, במעלה הדרך בין תל-חי לכפר-גלעדי. על קברם הוצב פסל האריה השואג.

 

אתר ההגנה מתאר את ההשפעה של תל חי במילים אלה:

   יום נפילת תל-חי, י"א באדר, הפך יום זיכרון. מאוחר יותר נקבע כ"יום ההגנה". ב-1934 הוצב ליד קברם של הרוגי תל-חי פסל הארי השואג, מעשה ידיו של הפסל אברהם מלניקוב. הפסל וסביבתו הוכרזו כאתר הנצחה ממלכתי.

   התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל ראו בעמידת היישובים בגליל ובקרב תל-חי מופת וסמל לנכונות לעמוד וללחום על קיומה של כל נקודת ישוב. קרב תל-חי זירז את הקמת ארגון ה"הגנה", שלושה וחצי חודשים אחר-כך, וערכיו המרכזיים של הארגון נקבעו על-פי מורשת תל-חי:

א. כל ישוב צריך להגן על עצמו בכוחותיו הוא.

ב. ההתיישבות היא שתקבע בפועל את היסודות והגבולות לבית הלאומי ולעצמאות בעתיד.

 

דוד בן גוריון בעצרת נוער על קברם של טרומפלדור וחבריו ב1943

על רקע הידיעות הראשונות על מותם של לוחמי מרד גטו ורשה, התייחס לנכונות למוות המובעת במילותיו של טרומפלדור. לא למות באנו הנה. לא טוב למות. טוב לחיות... אהבה לחיים הביאה לכאן את הצעיר הגִדם מפטרבורג... טוב למות בעד ארצנו, הוא אמר זאת מתוך אהבת החיים. מפני שכדאי לחיות. אבל החיים שאהב היו חיים של בני-חורין. חיים של יהודי גאה שלא יעשו בו מה שעושים עם רבבות יהודים עכשיו בתופת הנאצית. אפשר לחיות חיים שכדאי לחיות, רק אם יודעים למות, למות בגבורה... לא נהיה ראויים לחיים אלה וחיינו לא יהיו חיים, אם כל צעיר וצעירה בתוכנו לא ידעו גם הם, כשיש הצורך, למות. ואנו נקראים להתכונן ולא למות - לחיות אבל גם להילחם".

 

ברל כצנלסון ניסח את ה"יזכור" לנופלי תל-חי

ההמנון הפך בשינויים קלים ל"יזכור" של מערכת הביטחון וצה"ל. הוא טבע את האִמרה  "אשרי מי שמת ותל-חי למראשותיו".
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו - שניאור שפושניק, אהרן שר, דבורה דראכלר, בנימין מונטר, שרף, שרה צ'יזיק, טוקר, יוסף טרומפלדור.
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. אל ישקוט ואל ינוחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל ויגאל אדמתו השדודה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מסירות ושייכות: לאיזה משפחה, קבוצה, חברה, עם אנו שייכים? האם אנו מסורים למסגרת ההשתייכות שלנו? נתרום ונשקיע למסגרת ההשתייכות שלנו.

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.