לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת תצווה: הבגדים הם ההתנהגות שלנו במציאות שהיא קדושה כי היא יחודית בקוסמוס, עד כמה שאנו מכירים.

ההתנהגות היא הבגדים שלנו איתה אנו נעים בעולם, במציאות הקדושה בקוסמוס.
תאריך פרסום: 25/2/2017

47פרשת תצווה

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

   כל מידה, תכונה הרגל שאנו עמלים לתיקונה, מחזקים את תפארת מקדשנו, שהוא אנו עצמנו. וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

בגדי תפארת של האדם כמקדש

   על כתפנו אנו נושאים בגאווה והכנעה את השייכות הלאומית שלנו: שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם ועֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... לְזִכָּרֹן.

  על לוח ליבנו אנו נושאים את עקרונות המוסר, חושן המשפט, אותם שאבנו מהשייכות הלאומית שלנו. וְנִשָּׂא אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל ליבנו בבואנו אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד... אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט ישנם הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, שהם היכולת לפרש את כוונת האדם, וְהָיוּ עַל לֵב.

   עַל מֵצַח הקדם קורטקס הקידמי, צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִּיתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַָה' וְהָיָה עַל מִצְחנוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לטובה וסליחה... לִפְנֵי ה'.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בגדי תפארת של האדם כמקדש: נעשה מדי פעם חשבון נפש לגבי רמת שייכותנו לעם, ערכי המוסר שלו ויכולתנו לחמלה וסליחה.

 

קדושה והקרבה

   קדוש בעברית היא גם מילה נרדפת לנבדל. רעיונות, עצמים, ישויות, מקומות וזמנים יכולים להיות קדושים, כלומר נבדלים ביחס לדברים המקבילים להם בתחומם. קידוש הוא פעולה המייחסת לדבר קדושה. חולין הוא המשותף שאינו מובדל, פעולת החילול מקרבת את הנבדל אל השאר. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי.

   אם החילול מקרב נבדלים, כך גם הקרבן. יש המפרשים קרבן גם מלשון קירבה וגם מלשון הקרבה. הקרבן הוא מעשה החסד הנתינה, הקרבת משהו מעצמנו, כך אנו מתקרבים אל זה שעשינו עבורו מעשה חסד. מכאן שהקרבן מבטל את הקדושה, את הנבדלות, אבל מחזק את הקרבה, כלומר מחלל את הקירבה השותפות כלומר מקרב ביננו לבין אלוהים. 

   אנו נידונים למצוא את המקום הנכון בין נפרדות לבין שותפות, בין קדושה לבין חילון. בין הצער והשמחה המלווים התבדלות שהיא הקדושה ושייכות שהיא החילון.   

  א.ד. גורדון בספרו האדם והטבע מסביר כי קדושה היא הזכות להנות מהטוב, ביחד עם האחריות לשמור מפני הרע: הרגשת האדם את כל שירת העולם וצער העולם, עד לידי הרגשת האדם את עצמו זכאי בכל הטוב והנשגב שבעולם ואחראי לכל הרע וכיעור שבעולם.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

קדושה והקרבה: זהות עצמית נפרדת במייחדת אותי, ושייכות לכלל הם שתי מגמות מנוגדות שעלינו לחפש את הדרך לשלב ביניהם. למשל מי שמייחד אותי הוא עושר רב אותו השיג בדרכים הגונות, איך יוכל גם להשתמש בחלק מהונו לטובת הכלל?

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.