פרשת יתרו: עיקרי תורת החיים הוגנות וטיפוח סגולות אישיות

43פרשת יתרו

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

יחסים בין אדם לחברו על פי התורה שנתן אלוהים לבני האדם

   וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ (יתרו) כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹהִים. כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו. משה רבינו מלמד את תורת אלוהים בשתי דרכים. א. בדרך לימוד תורת החיים שנתן אלוהים לבני האדם. ב. בדרך המעשית של יישום דברי תורת החיים ביחסים בין אדם לחברו. 

   יתרו מציע להרחיב את מעגל הלומדים והמיישמים. הדי ההצעה של יתרו שאותה קיבל משה הגיעו עד לימנו אלה ולדורות הבאים. לימוד תורת החיים שנתן אלוהים ויישומם בפועל, הם בסיס מרכזי ליחסים בין אדם לחברו. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.

  הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות, מרחיב עוד יותר את תורת החיים האלוהית ומחבר אותה לדברי חכמה של "הרבה בני אדם" דע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. 

הסגולות המיוחדות שלנו

   כל אחד רוצה להיות יחיד ומיוחד, בעל סגולות, תכונות מיוחדות. כדי להגיע לייחודיות, יש עבודה רבה לשכלל סגולות מיוחדות שיש לנו. את הסגולות הללו אנו אמורים להביא לידי ביטוי מבלי שנפגע באחרים, בחי בצומח ובדומם. זוהי התורה שדְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. שמירה על הברית כוללת ידיעת תורה החיים ויישומה בחיי היום יום, בין אדם לחברו ובין אדם לעולם. במעמד הר סיני שבו נכרתה ברית בין בני ישראל לאלוהים גם ניתנו עשרת הדיברות ואת כל תורת החיים לחיות על פיה. קשה להבין את תורת החיים שנתן אלוהים. מעורפלת היא. וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. אלוהים דיבר מן השמיים וקשה להבין את דבריו. השילוב בין הניסיונות להבין את התורה, לבין החירות שלנו להתנסות בדרך שלה במציאות, יגלו לכל אחד מאיתנו, אט אט דרך ניסוי וטעיה, את הסגולות המיוחדות לנו במפגש עם המציאות. סגולות אלו יהיו תרומתנו הייחודית לתיקון העולם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם...  אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.

עיקרי תורת החיים שנתן אלוהים

א. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... (אלוהים נתן לנו הזדמנות לחירות אישית) ב. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי... לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם... (אין צורך בתורת חיים שונה מתורת החיים שנתן אלוהים)  ג. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא... (נייחד את תורתו לעצמנו)  ד. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... (יום אחד נייחד לאי עשיה כפי שעשה אלוהים ונזכור את מי שנתן לנו הכל)  ה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... (נכבד את הורינו שגידלו אותנו) ו. לֹא תִרְצַח. (נשמור על הנפש) ז. לֹא תִנְאָף. (נשמור על שלמות משפחה) ח. לֹא תִגְנֹב. (נשמור על רכוש האחר) ט. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. (נשמור על הגינות במשפט) י. לֹא תַחְמֹד... (נסתפק במה שיש לנו)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

יחסים בין אדם לחברו על פי התורה שנתן אלוהים לבני האדם:  בספר ויקרא נאמר וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת חֻקֹּתַי֙ וְאֶת מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י ה'׃ ניקח אתם אותם העקרונות שהשכל הישר מגבה,  ונהפוך אותם להרגלים שלנו.

הסגולות המיוחדות שלנו: נחפש לגלות בילדנו את התכונות המיוחדות שלהם , בהם נשקיע, נטפח, נעצים. גם בעצמנו נזהה סגולות מיוחדות נטפח אותם על מנת להעניק מהן למרחבים בהם אנו חיים

עיקרי תורת החיים שנתן אלוהים: נתחיל בטיפוח המידות, התכונות המצוינות בעשרת הדיברות: אמונה בעקרונות על פיהם העולם פועל (אלוהים), כבוד למציאות (השבת ולא תרצח), כבוד להורים ושלמות המשפחה, הוגנות, וצניעות (לא תחמוד)