לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת בא: חירות אישית משולבת בערבות הדדית

החירות האישית לה זכינו ביציאת מצריים אמורה להיו משולבת בערבות הדדית ואחריות לאחרים.
תאריך פרסום: 5/2/2017

39פרשת בא

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

   בני ישראל יוצאים ממצריים ואנו לומדים על חג הפסח המביא עמו את החירות של עם ואדם המשולבת בערבות ההדדית. בדרך תיקון המידה/ התכונה או ההרגל שבחרנו לתקן, אנו חווים את החירות האישית שאמורה להיות משולבת, בערבות הדדית ואחריות לאחרים.

חירות

א. המונח "חירות" נזכר לראשונה רק בתקופת התנאים. הביטוי "זמן חירותנו" נולד בימי הביניים. ביטוי "חג החירות" קיים רק בספרות העברית החדשה.

ב. בהגדה של פסח אנו קוראים: לפיכך אנו חייבים להודות… לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.

ג. בידי האדם האפשרות לבחור בטוב נאמר בספר דברים: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ...

ד.  בפרקי אבות מתייחסים ללוחות הברית: וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת. אמר רבי יהושע בן לוי... אל תקרא חרות אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה... על כך אומר ר' יהודה הלוי: עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ, חֶלְקִי אֲדֹנָי! אָמְרָה נַפְשִׁי.

ה. בני ישראל יוצאים מעבדות לחירות. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים... וכך נחרט במגילת העצמאות של מדינת ישראל: מדינת ישראל תהא... מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה...

ו. האו"ם הכריז לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה... כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי... כל אדם יש לו חובות כלפי הכלל, כי רק בתוך הכלל נתונה לו האפשרות להתפתחות החופשית המלאה של אישיותו.

ז. ויקטור פרנקל מציע כי יש להשלים בארצות הברית את פסל החרות בחוף המזרחי באמצעות פסל נוסף בחוף המערבי הוא והוא פסל האחריות.

ח. נתן שרנסקי אמר לשופטיו ברוסיה: ...אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי... אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת...

ערבות-הדדית

   מסרים של ערבות הדדית אנו מוצאים בתהליך של יציאת מצריים וגם בהמשך הדורות עד לימינו:

א. חלוקה שווה של בשר לכל היוצאים ממצריים. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ...

ב. פרעה מבקש לשחרר חלק מן העם, אבל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ...

ג. מכת חושך מרמזת שבני ישראל "ראו", התחשבו זה בזה: וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים. וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.

ד.  האם הערבות ההדדית כוללת גם את הזרים? לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַָה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. איך ניישב את הסתירה בין הביטוי: זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ... לבין תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. אחת הדרכים ליישב סתירה זו היא להתייחס לבן נכר כאל כל מי שמתנכר לתרבות של בני ישראל. כל השאר יכולים להשתתף בסדר. פירושים שונים ניתנו גם למושג גר. אחד הביטויים הברורים יותר בספר דברים הוא: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם (אתם בני ישראל) בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: גר במובן של זר ולא שייך לעם בתוכו הוא יושב.

ה. בהגדה של פסח אנו מבקשים בפסוק מספר ירמיהו: שְׁפךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ. אבל רק על הגויים המתנכרים.  

ו. כל ישראל ערבים זה בזה נאמר במדרש סיפרי.

ז. על פי דברי שלמה המלך בספר משלי על תורת ה': דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: וכך נחרט במגילת העצמאות: מדינת ישראל תהא... מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה...

ח. כתב ר' בנימין, הוא  יהושע התלמי: והיה כי תבוא לרשת את ארץ מולדתך, לא תבוא אליה כצר וכאויב ופקדת לשלום את יושב הארץ; לא באיבה... תבנה את משכן דורותיך, כי אם באהבה ובחסד בצדק ובאמונה; שנאה תעורר מדנים ואהבה תשכך חֵמָה; אף היא תקרב אחים ובין רחוקים תשלים; ואהבת את יושב הארץ, כי אחיך הוא עצמך ובשרך לא תעלים עין ממנו; מבשרך לא תתעלם... כי תבנה בית חרושת וחי הערבי עמך; לא תרע עינך בשכרו כי כמוך כמוהו; אין הבדל ופדות בין עברי לערבי; להחיות את הארץ באתם ואת יושביה עמה; ולא לקחת מאחרים באתם, כי אם להוסיף להם... חֻקה אחת ומשפט אחד לעברי ולערבי.

ט. התנועה הקיבוצית חרטה על דגלה את הערבות ההדדית בין חבריה. אבל היא לא השכילה בראשית דרכה לכלול גם את אלו שלא היו חברים בה. "השכירים" לא היו במעמד שווה כמו "החברים". התנועה הקיבוצית הייתה מעין זרם ביהדות, כאשר שבה לעבוד את האדמה, ליישב את הארץ ולהחזיר את מרכיבי החקלאות לחגי ישראל הגלותיים. הקיבוצים מחפשים כיום את דרכם החדשה בין השאר מתוך ניסיון להרחיב את הערבות ההדדית ולהיפתח לכלל האוכלוסייה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

חירות אישית: חירות היא לא לעשות מה שבא לי. חירות משולבת באחריות. זכותי לעשו מה שטוב לי, תוך כדי התחשבות גם בטוב של האחר. במילים אחרות, הטוב שלי יהיה העמק השווה, הפשרה, המתחשבת באחרים, בחי, בצומח, ובדומם. נתרגל מימוש משאלות ליבנו, תוך התחשבות באחרים ובסביבה.

ערבות הדדית: מדינת ישראל מתרחקת באמצעות תהליכי הפרטה מן הערבות ההדדית. אבל כל משפחה וכל קהילה, יכולים ליצור לעצמם מנגנוני ערבות הדדית. ואולי ברבות הימים, ישפיעו מהכלים אלו גם על מהלכי הממשלות הבאות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.