לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

חודש שבט: החיבור לטבע, יציבות ושינוי ובאור התורה

הטבע הוא מקור החיים שלנו, ממנו באנו ואליו נשוב. הטבע מצטיין בשינויים ומחזוריות השינויים. בטבע נמצאים עקבות החכמה האלוהית, כי הוא זה שברא את הטבע.
תאריך פרסום: 17/1/2017

38ראש חודש שבט

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

החיבור לטבע, יציבות ושינוי, וּבֵּאוּר התורה

הטבע הוא מקור החיים שלנו, ממנו באנו ואליו נשוב. הטבע מצטיין בשינויים ומחזוריות השינויים. בטבע נמצאים עקבות החכמה האלוהית, כי הוא זה שברא את הטבע.

החיבור לטבע

   בחודש שבט נפגשים החורף והאביב. בחודש שבט חוגגים את ט"ו בשבט שהוא החג לטבע ולאילנות. בתקופת המשנה זה היה החודש שבו הפרישו חקלאים מעשרות.   

   על ט"ו בשבט בגולה כתבה נעמי שמר בשירה פירות חמישה עשר. היהודים בגלות, בתקופת השלג על עירם, היו מתגעגעים לפירות מארצות החום. אבל אנחנו כבר בארץ ישראל.

   קבלה: במאה השש עשרה, על פי חיים ויטאל תלמיד האר"י, חכמי הקבלה בצפת הנהיגו את סדר ליל ט"ו בשבט שבו ברכו על פירות הארץ, שתו ארבע כוסיות יין אדום ולבן לכבוד צבעי הטבע אדום, ורוד ולבן, ואכלו וברכו על שלושים סוגי פירות. המנהג זה המכונה פרי עץ הדר נכלל בספר חמדת הימים

   ציונות: בראשית ההתיישבות בארץ ישראל הפך החג לחג הנטיעות בחסות הקרן הקיימת שלקחה על עצמה את ייעור הארץ גם כדי לקיים את הפסוק: וְכִֽי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַֽאֲכָל... היה זה זאב יעבץ, מנהל בית ספר בזיכרון יעקב בשנת 1890, שיצא בט"ו בשבט עם תלמידיו לטעת שתילי עצים. מוקי צור, אומר שנטיעה היא פעולה של אמונה בעתיד. אנו נוטעים כדי לשפר את הסביבה בעיקר לדורות הבאים, ממש כמו הזקן שכבר היה בימיו האחרונים, שנטע עץ למען הדורות הבאים. כיום ט"ו בשבט בא לעודד את שמירת וטיפוח הטבע. 

   ארץ ישראל: לקראת סוף החודש, הארץ מתעטפת במרבדי כלניות אדומות, נרקיסים צהובים לבנים, רקפות ורודות לבנות, סביונים וחרציות צהובים. העצים מתחילים ללבלב, דושמן אומר שהשקדייה ממש פורחת, כי השמש בה זורחת וציפורים מראש כל גג מבשרות את בא חג ט"ו בשבט. הכל מבשר את בא האביב שיבוא מאוחר יותר, כדברי יהודה אלחריזי: חודש שבט... והצמחים מתחת לארץ יציצו... והאור יגדל והקור יידל. והשמש תקרב והאור יערב. והערוגות יגלו פניהם ונפקחו עיניהם. ושמואל בס שר בְּרַחֲבֵי כַּרְמֵי מוֹלֶדֶת הַשָּׁקֵד כְּבָר פּוֹרֵחַ, הַנַּרְקִיס נוֹתֵן רֵיחַ, מִתְנוֹסֵס תְּכוֹל-רוֹם.. נֵצֵא-נָא כֻּלָּנוּ אֶל גַּיְא וְאֶל גֶּבַע כִּי חַג הוּא לַטֶּבַע, כִּי חַג הוּא הַיּוֹם.

   דרור, פשוש, בולבול, וחוחית מצטרפים לשירה ומצייצים על ניצני האביב הרחוק, אבל שיגיע. דבורת הדבש יוצאת אל הפרחים. פרפרים, חיפושיות, ועכבישים פעילים יותר. הצפרדעים והקרפדות מקרקרים.

   על ערך הטבע אמרו במדרש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם...  תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך...

שינוי ומחזוריות השינויים

   עונה זו מצטיינת בחוסר יציבות כיוון שהחורף והאביב מתערבבים זה בזה. יום אחד סוערות רוחות חורף, גשמי עוז ניתכים, ברד יורד ולפעמים שלג, ולמחרת שמש אביבית מחממת את הארץ הירוקה וריח האביב עולה משלוליות המים ומכרי הדשא. השנה מצטיינת בשינויים אבל השנים מצטיינים במחזוריות יציבה.

בֵּאוּר התורה

   על משה רבינו נאמר בפסוק וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם... בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר...  על זה אומרים חכמים שעד אותו הזמן השכינה דיברה מפיו של משה ואילו בחודש שבט התחיל לבאר את התורה מעצמו. מכאן שחודש שבט הוא זמן המתאים לבאר את התורה כשם שעשה משה רבינו.

   ולמה בחודש שבט? כי כשם שהאילן מתחיל בחודש את תהליך צמיחת הפירות, אחרי שספג את מי הגשמים. כך התורה היורדת משמים כמו גשם, ומאפשרת לאדם לבאר אותה דווקא בחודש זה.

   כך אומר גם ישעיהו הנביא: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל. כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו. נטיעת העצים וזריעת צומח, היא על המצע של האדמה שברא אלוהים. ומן הצמחים יצאו הפירות שיהיו לנו  למאכל להחיותנו. כך התורה היא המצע עליה אנו זורעים את רעיונותינו, שמהם יצאו רעיונות המבוססים על התורה, שיהיו לנו למזון רוחני להחיותנו.

אירועים שמחים שהביאו לעצמאות מלווים בעוולות, מפלות וחורבן.

   בשבט, ל"ה מאנשי ההגנה נהרגו בדרך לגוש עציון. בשבט גם נרצח "יאיר" הוא אברהם שטרן, על ידי הבריטים. וממש בתקופתנו  נהרג אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי בהתרסקות מעבורת החלל.

   בשבט, נוסדה תנועת ביל"ו, בית יעקב נלכו ונלכה, לקידום עליה לארץ והתיישבות בה. גם הונחה אבן היסוד להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים על הר הצופים. ט"ו בשבט הוא יום הולדת הכנסת. בשבט, נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים שהביא לסיום מלחמת העצמאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

החיבור לטבע: נצא לטבע שהוא גן העדן, נטייל, ניטע עצים, נטפח גינות. ספוג כוחות, נזכור כי מעפר אנו ואל עפר נשוב. הטבע מזמין אותנו לצניעות.

שינוי ומחזוריות השינויים: נעמיד את עצמנו במצבי שינויים כדי להתרגל. כדי לגלות שאפשר לקום מנפילות. שאפר ליפול כשאנחנו בשיא. הקלה מסוימת נקבל מכך ששינויים הם מחזוריים. פעם נכשלים ופעם מצליחים פעם מרוויחים ופעם מפסידים.

בֵּאוּר התורה: שבעים פנים בתורה. רבי משה חיים לוצאטו בספר דרך עץ החיים מצטט את הארי ז"ל: שכל נשמה ונשמה יש לה חלק בתורה מה שאין לחברתה... והתורה היא שורש הנשמות, לכן יש כנגדה שישים אלף פירושים אשר כפי כל אחד מהפירושים משם נתהווה שורש נשמה אחת מישראל. במילים אחרות, הזכות והחובה של כל אחד לפרש את התורה. כל אחד יש את זווית הראיה המיוחדת שלו. סך הפירושים יקרב אותנו לאמת האלוהית.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.