לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

חודש טבת: לברך על מה שיש, חורבן וגאולה, לתרום לתיקון עולם

לשמור על מה שיש: שום דבר אינו מובן מאליו. לכן נברך ונשמור על מה שיש. שמירה על מדינה כוללת הגנה צבאית, הגנה על אחדות הגנה על מוסר.
בחורבן נמצא את זרעי הגאולה: אם נשים טוב לב נגלה כי בכל חורבן כולל חולי, אובדן פרנסה גירושים ועוד נמצאים גם זרעי הגאולה והשיקום.
תרומה לעולם בו אנו חיים: אין צורך להיות ענק דור. מספיק לעשות מעשה קטן, תרומה קטנה לתיקון עצמי למען תיקון עולם.
תאריך פרסום: 27/12/2016

חודש טבת

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

 http://www.hebpsy.net/isaschar

לברך על המובן מאליו

  חודש טבת צץ לו תוך כדי חג החנוכה וראש השנה האזרחית. הוא אמור להופיע במלא עוצמתו עם גשם, שלג, קור, הצפות ובוץ. כולם מתפללים למשקעים ובשנות בצורת עוד יותר.

  הימים קצרים מאד, עצים ושיחים ערומים בשלכת עצובה ומרעידה. אבל אנו, מה לנו כי נתלונן, אם אין שנת בצורת? הרי שפע מים לנו. ולעצים מנות הקור יביאו לשפע פריחה באביב. בשנים שחונות על אחת כמה וכמה נברך על המובן מאליו, כי מיד מבינים ששום דבר אינו מובן מאליו.

   אורחינו הזעירים הנחליאלי והזרזיר מקפצים מתעופפים ושוב מקפצים. למטה זוחלים על מדרכות חלזונות איטיים כאילו שכל זמנם בידם, האמנם? הרי בעוד רגע יסתיים החורף הקצר. טחב וחזזית מתפשטים על הסלעים הרטובים. במקומות שיש שרכים הם מתנדנדים באושר שפע פניני מים. גבעות הכלניות והרקפות ואיתם מחבואי אירוסים הן אתרי טיול חביבים.

 

אחדות העם חשובה יותר מכל אמונה.

   בחודש טבת נקבע על ידי הרבנות הראשית יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודע. ביום זה נוהגים להדליק נרות נשמה, לומר קדיש ותפילה לעילוי נשמות הנספים. עשרה בטבת נקבע עוד בתקופת המקרא כיום צום. זהו תאריך המציין את תחילת המצור על ירושלים ואת ראשית התהליך שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנצר מלך בבל. זהו יום המסמל את השסע בעם. אפילו על יום משותפות לזכר קרבנות השואה אי אפשר להסכים! על זה יש לבכות ולזעוק.

 

מחורבן לגאולה

  כל חורבן הוא התחלת גאולה. כל מחלה היא התחלה של החלמה. יום זה נמנה עם ימי הצום אשר בעתיד יהפכו לששון ולשמחה כדברי הנביא זכריה בפרק ח': כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם... עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ... הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם... 

   והרי כך בדיוק קורה עכשיו. אבל הוא גם דורש: ואֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם ה'.

   והרי זה עדיין לא מה שקורה. לכן עדיין הנבואה לא מתקיימת בשלמותה:  וְצוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

   מיטיב לתאר זאת רבי יהודה הלוי (הלוי תשל"ג) בספרו "הכוזרי", שממנו נלקח גם שם מאמר זה: יש לאֱלוֹ‏הַ‏ חכמה נסתרת בהשאירו אותנו בגלות. מעין החכמה הצפונה בגרגר הזרע. גרגיר זה נופל לאדמה ושם הוא משתנה ונעשה לכאורה עפר, מים וטיט... לאחר זמן יתברר כי גרגיר זה הוא אשר ישנה את העפר, המים והטיט, עד שיהיה מטבעו הוא. והוא אשר יעבירם דרגה דרגה... עד אשר יזדכך הגרעין... ואז יהיה לעץ נושא פרי, כַּפְּרִי אשר ממנו בא הזרע ההוא.

 

   אירועים שמחים שהביאו לעצמאות מלווים בעוולות, מפלות וחורבן.

   בא' בטבת נוסדה המושבה ראש פינה "אם מושבות הגליל", אבל על חורבות הכפר ג'אעונה. ביום הזה גם נולד יוסף טרומפלדור. בו' בטבת הסתיימה מלחמת העצמאות. וגם הוקמה קריית שמונה, אבל על אדמות הכפר הערבי הנטוש חלסה.

   בח' בטבת היה נהוג לצום לזכר היום שבו תורגמה התורה ליוונית על פי גזרת תלמי מלך יוון. היום אנו מבינים שהייתה זו ברכה גדולה התורה הופצה בכל רחבי העולם. זהו הספר המתורגם ביותר.

   בט' בטבת מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה, שהעלו את ישראל מבבל. היום אנו יודעים שהייתה זו ברכה גדולה, הזדמנות שניתנה לנו על ידי הפרסים להקים שוב ריבונות יהודית. בכ"ג בטבת התרחש גירוש יהודי פורטוגל שסירבו להתנצר. אז לא היתה לנו מדינה, לא היה לאן לברוח. בי"ט בטבת נוסדה הקרן הקיימת לישראל שגאלה אדמות רבות בארץ, הכשירה אדמות להתיישבות, ועדיין נוטעת יערות ופורצת דרכים. בכ"ד בטבת נעלמה הצוללת דקר ולא לעולם חוסן. ביום זה גם התרחשה רעידת אדמה חזקה בצפת, שהרסה את כל השכונה היהודית, פגעה בישובים רבים בגליל וגרמה למותם של 2000 איש. ולא לעולם חוסן. לכן נשמור מכל משמר על מה שיש.

   בטבת נולד חיים נחמן ביאליק המשורר הלאומי. בטבת נולד גם אברהם שטרן, הוא יאיר, מייסד ארגון המחתרת לח"י: לוחמי חירות ישראל. בטבת נפטר הרמב"ם הוא רבי משה בן מימון. עליו נאמר "ממשה (רבנו) עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה". דמויות מופת להזכיר לנו שגם לנו הקטנים יכולה להיות תרומה בשיר, בקרב הגנה ובמעשה מוסרי. 

   תלמה אליגון רוז כתבה באווירה חורפית על אדם לאדם: ידעה הארץ גם דמעות, ידעה היא חרב הייתה לטרף, נשמעה בה קול דממה דקה. גלמוד העץ עלי גבעות, רק עז גונחת בו מנגחת ורוח חורף מבכה. עד אשר יאהב אדם לאדם, וכתתו חרבותם. לא ילמדו מלחמה, לא ילמדו עוד מלחמה, יבוא עוד יום ובנו (של אדם) מפריו יטעם.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

לשמור על מה שיש: שום דבר אינו מובן מאליו. לכן נברך ונשמור על מה שיש. שמירה על מדינה כוללת הגנה צבאית, הגנה על אחדות הגנה על מוסר.

בחורבן נמצא את זרעי הגאולה: אם נשים טוב לב נגלה כי בכל חורבן כולל חולי, אובדן פרנסה גירושים ועוד נמצאים גם זרעי הגאולה והשיקום.

תרומה לעולם בו אנו חיים: אין צורך להיות ענק דור. מספיק לעשות מעשה קטן, תרומה קטנה לתיקון עצמי למען תיקון עולם.

 

חודש טוב

יששכר                 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.