לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת ויצא: חיים שיש בהם שילוב בין חומר לרוח

חיים במציאות שבה יש שילוב בין חומר ורוח, מבטיחים יוותר סיכויי הישרדות ושמירה על החיים על פני כדור הארץ.
תאריך פרסום: 28/11/2016

פרשת ויצא

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

 http://www.hebpsy.net/isaschar

חיבור בין חומר לרוח, בין שמים וארץ

   וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. יעקב וכולנו מגיעים לרגע בו אנו יוצאים למסע חיינו. חסרי ביטחון, תוהים, טועים בדרך נגלה מדי פעם תובנות בשאלת יעודנו בעולם המציאותי המוחשי, על פני האדמה שבה מעורבים חומר ורוח. 

   וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. יעקב בודד, אי-שם במקום כלשהי במדבר, מניח ראשו על אבני הארץ שאסף. על האדמה, עליה אנו חיים, גם אם זה במגדל בן שלושים קומות, שם שכב, חש את מגעה ונרדם.

   וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה. בחלומו הוא בין אדמה לשמים, בין עולם החומר בו אנו חיים לעולם רוחני שאינו ניתן למדידה. עולם התודעה המכונה גם עולם הרוח, כולל זיכרונות, תקוות והערכות אודות המציאות החומרית. התודעה כוללת גם הערכות על עצמה. המציאות היא ההווה שלנו ושל אחרים, החי, הצומח והדומם סביבנו. יש הרואים את העולם הרוחני בשמים למעלה ויש הרואים בו את מעמקי התודעה שלנו.

   וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יש סולם שהוא הקשר בין עולם הרוח ועולם החומר. מלאכי אלוהים הם התובנות הרוחניות שלנו הנעות, עולות ויורדות, בין החומר לרוח. תובנה מחוברת למציאות עולה למעלה, שוהה שם מעט ויורדת חזרה מבורכת, להציף את עולם החומר באור חדש. יש והתובנה יורדת מקוללת, והיא מחשיכה את עולם החומר וזקוקה לתיקון. תובנות מבורכות הן מלאכים, המקוללות הן השדים. התודעה שלנו בסיוע השמים, אמורה להיות מסוגלת לזהות מי הוא מי.

   וְהִנֵּה ההוויה ניצבת עָלָיו ותאמר: אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ, יתברכו בך, ותהיה לברכה לכָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶך. במציאות, בהוויה כזו, התודעה מבינה כי בארץ, על האדמה נחיה. בארץ שיש בה גם חומר וגם חיי רוח. כל מי שיכול לחיות על האדמה, במחובר לעולם הרוח, יש לו סיכוי להיות שמור ומוגן, ולהמשיך את קיומו לדורות הבאים. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ: לחיות בתודעה משלבת בין רוח לחומר.

   בבהלה מתעורר יעקב משנתו. עדיין לילה. חשיכה שקטה עוד מכסה את היקום. ממעל שמים אינסופיים, למטה האדמה הברורה המוחשית עליה הוא שוכב. וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ הוויה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. אכן אחריות רבה מאיימת מוטלת בבית האלוהים שהוא היקום. עלינו להקשיב לתודעה שלנו, שהיא השער לשמים, לזהות את האור והחושך ולפעול בהתאם. עם מחשבות אלו נרדם שוב יעקב.

   וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר ואת החלום זכר. וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה, עליה מספרת הברייתא שתושביה היו מנותקים מההוויה, ולא היו מתים. רק מרגע שיצאו מן העיר, מיד היו מתים. זה המקום בו נתגלתה ליעקב ההוויה, היא המציאות המאיימת שהתודעה אמור לדעת איך לחיותה. 

   וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר... חכמנו לזיכרונם לברכה התנגדו לשבועות ונדרים, יש אף שראו בפעולות אלו עבודת אלילים. שבועות ונדרים נועדו כנראה לאנשים שאמונתם עדיין אינה חזקה דיה, לכן התירו אותם חכמים וקבעו להם סייגים. גם יעקב בתחילת דרכו מתמלא בפחדים כשהוא מבין את גודל האחריות שיש לאדם, אם רצונו לשרוד ולהעמיד דורות המשך. לכן אין לו ברירה אלא לנדור נדר שהוא מעין עסקה עם ההוויה.

   כך יעקב נודר נדר ומחזק את אמונתו ביכולתו... אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, אם אפעל בדרך התודעה החיה על הארץ ומחברת בין שמים וארץ, יש סיכוי שאשמר בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, ודרך זו תיתן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי. אם אכן אצליח בדרך זו, תתחזק אמונתי בהוויה תודעתית זו. והייתה ההוויה לִי לֵאלֹהִים: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, ציון לתודעה תהיה, כי העולם הזה, האדמה הזו, היא בֵּית אֱלֹהִים. וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. כל אשר ההוויה תיתן לי, אדע באופן אקולוגי להחזיר חלק מה שלקחתי, כדי שלא יהיה כליון. כך, כל מה שנברא ימשיך להתקיים.

   בהמשך נגלה שכל אלו לא יספיקו, ולכן נקבל גם תורת חיים, שגם בה נאלץ לעמול כדי להבין. קשיים רבים נכונו לנו בדרכנו להבנת תודעת ההוויה ותורת החיים שניתנה לנו. היטיב לתאר זאת ישעיהו הנביא: ...כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב, כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם, כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו... רק אז בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי

חיבור בין חומר לרוח: יש ערך לחיי חומר במשלוב עם חיי רוח שהם העקרונות החיים על פיהם אנו חיים. חיים המתחשבים (אקולוגיים) בעצמנו במשולב עם האחרים, החי, הצומח והדומם, מגדילים את סיכויי ההישרדות שלנו ואת שמירת עולמנו מפני כליון.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.