לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

תורת הנפש בפרשת השבוע

פרשת נוח: ראיית המציאות, שוויון ערך החיים, אחריות על ההוויה. יש בסיס משותף לכל הניבראים

האדם נידון לשמור על ההוויה, ועל החי בתוכה. כל בני האדם שווים על אף השונות הגלויה. יש בסיס משותף לכל הנבראים
תאריך פרסום: 2/11/2016

פרשת נח

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

     התחלנו לפעול לתיקון התכונה או ההרגל שבחרנו. בוודאי שנגלה כמה קשה הדבר. כמה מהר אנו חוזרים על אותה הטעות. אבל אל ייאוש. פעולות מתוך הטפול הקוגניטיבי התנהגותי מחזקות אותנו להמשיך על אף הכישלונות.

שחיתות היא דרך להימנע מלפגוש את המציאות

   נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת ה' הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. אבל כל שאר בני האדם היו מושחתים וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. חיי שחיתות הם חיים של הימנעות מלפגוש את המציאות שהיא אלא אחת קשה. נח, שלא לקח חלק בשחיתות, היה פנוי לזהות במציאות את סכנת המבול הקרבה, והצליח להינצל הוא, משפחתו וחלק מחיות הארץ. חיים מוסריים, המזהים את המציאות, מאפשרים לזהות במציאות הזדמנויות וסכנות.

 

האדם אחראי על המציאות

   וַיָּרַח אלוהים אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (ניחוח החיים הטובים האפשריים) וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי... מעכשיו האדם יהיה אחראי לשמור על ההוויה, על המציאות או להחריב אותה. כמו שאמר אלוהים לאדם כמסופר במדרש קהלת: ...ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. אסונות טבע אינם מחריבים את העולם, הם פוגעים באזורים מסוימים, אך לטבע יש יכולת להשתקם. אבל מעשי אדם עלולים לגרום לחורבן ללא תיקון.

   הקשת בשמים היא סמל ההבטחה שלא יתבצע הרס טוטאלי של החי בעולם על ידי אלוהים. אבל בני האדם יכולים להרוס את החי. הות הברית היא חופש הבחירה לבנות או להרוס. הקשת תזכיר לנו את זכות הבחירה אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר.

אכילת בשר, פגיעה בחי.

   התזונה הראשונית לחי ולאדם היתה צמחונית כפי שלמדנו בפרשת בראשית. הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה.

   אחרי המבול הודגש החי אשר על פני האדמה האדם והחיה קהלת אמר כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן... מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ?

   אכילת הבשר לצורך הישרדות החי היא אפשרות אבל הריגת חיה לא לשם הישרדות היא פגיעה בנפש החי כלומר בערך החיים. פגיעה אדם אינה אפשרית. אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם ה' עָשָׂה אֶת הָאָדָם.

 

כל בני האדם שווים. השונות מקורה ברוע.

   בני אדם תכננו להיות מאוחדים ולשלוט בכל העולם וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. השונות בין האנשים הייתה קטנה. האפשרות לשתף פעולה הייתה גדולה. אבל מדובר באנשי חמס, עושי רע. לכן אמר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת (אחרי סיום המגדל) וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ (זממו) לַעֲשׂוֹת. שיתוף הפעולה הכלל עולמי יהיה לרעה בשלב הזה של בני האדם ולכן ה' החליט להבדיל בין העמים, לתת לכל עם שפה משלו. את שיתופי הפעולה לטובה יאלצו בני האדם ללמוד תוך שהם מציליחים להתגבר על מחלוקו ועל הבדלי תרבויות ושפות. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

   כך מבטא זאת הרב קוק. ההשקפה היותר מאירה בענייני אמונות ודעות, כמו בכל העניינים הנשגבים, היא לצאת מהחוג הצר שבו נמצאים שיטות מחולקות הצוררות זו את זו ומבטלות אלו את אלו, ולבוא עד מרום הפסגה שמשם נשקפות כל הדעות בשורשן, איך שכולן עולות למקום אחד, ורק שינוי תנאים בארחות החיים ובמצב הנפשות, הוא המחלק ביניהם. 

   החוקר המיושב המשתמש בשכל ישר מצורף לרגש בהיר ונכון, (זהו המוח הנבון המשלב בין ידע שכלי ורגשי) ידע איך להוקיר כל דבר בערכו, איך לשלב כל הדעות במצב כזה שכל אחת תשלים את החיסרון שיש בחברתה, אפילו במקום שהן נראות כחולקות זו על זו.  

   וצריך בזהירות לחלק בין הצעה כוללת זאת ובין הסבלנות הקרה, אשר באה מתוך מה שאין העולם הרוחני תופס מקום בנפש (לכן הוא אדיש לדעות שאינן כדעותיו, לא תוקף אך לא לומד מהן.)

   במסכת תענית אמר רבי אלעזר. עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן (יהיה מעגל מחוללים כאשר אלוהים יהיה במרכז וכל אחד ואחד, שיש לו זווית ראיה אחרת של אלוהים, מראה באצבעו ואומר: הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

חיים מוסריים מתחשבים: ננסה לחיות חיים מתחשבים. מחכות לנו הפתעות בהקשר לזיהוי סכנות והזדמנויות.

חיים אקולוגיים: נפעל לשמור על איכות הסביבה. נהיה שותפים לגורל ההוויה, המציאות.

קדושת החיים: לביטוי קדושה יש משמעות של יחוד, מיוחדות. נפעל לשמירה על החיים באשר הם, מפני ייחודם.

כל בני האדם שווים: השונות בין האדם נובעת מתנאי החיים השונים בהם אנשים חיים. אבל במהות כולם שווים. טיפוח ערך הסובלנות הופך לערך עליון מסובך, כי יש צורך לראות את המשותף הסמוי, מעבר לשונות הגלויה.

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.