ראש השנה: תקווה ומתיקות, ערך האדם והסביבה, בחירה בתיקון עצמי.

8ראש השנה ועשרת ימי התשובה: תקווה ומתיקות, ערך האדם והסביבה, בחירה בתיקון עצמי.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך"

http://www.hebpsy.net/isaschar

   שירי ראש השנה מתנגנים ברדיו: שמואל בס מודיע לנו שהקיץ והחום הגדול עברו ושנה חדשה באה לכל ומבקש ממנה: "היי נא ברוכה ובואך לשלום." לוין קיפניס עומד מול ראש השנה ואומר: "אני כפי ארימה..." ואברך את לשנה טובה את אבא ואת אימא. לאה נאור קיבלה מתנות לשנה החדשה שתהיה לנו יפה ונחמדה: נוצה, עלה, טיפת גשם וציור של ילדה. רחל שפירא אומרת שהשמים משתנים לעיני החקלאים ושכנים מתכוננים לימים הנוראים. והיא מזהירה: "מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך." נורית הירש כתבה לחן על המילים היפות מהמקורות "ותן ברכה על פני האדמה" נעמי שמר שרה על תפוח בדבש, על אלול שמביא את ריח הסתיו, ומתפללת שכל שנבקש לו יהי. ואהוד מנור מאמין שבשנה הבאה נראה כמה טוב יהיה.

   אפשר להיות חגיגיים בראש השנה. אם נלבש בגדים לבנים, אולי נרגיש לרגע כמו מלאכים, ונטעם את טעם הטוהר והאור, כאשר נתאסף אל שולחן החג.

   האם כבר בחרנו את התכונה הוא ההרגל (מידות) שנעסוק בתיקונם במהלך השנה? כמו כל חג, ימי ראש השנה מעניקים לנו הבנות שיעזרו לנו לבחור את המידה שנעסוק בתיקונה במהלך השנה. בראש השנה אנו לומדים להתעורר לבירור עצמי באמצעות תקיעת השופר, בראש השנה אנו בוחרים למי ניתן דין וחשבון? מי הוא מקור הסמכות שלנו? האם זה רק אני או הצדק החברתי. היהדות מציעה את ה' שנתן לנו תורת חיים שדרכיה דרכי נעם ושלום.

   בראש השנה אנו לומדים על ערך האדם ואחריותו בעולם, על מצב יבול השדות השנה, על התקווה שבסליחה ובהתרת נדרים שלא הצלחנו לקיים ועל התפילה שאנו מוזמנים לשאת, למי שאינו רגיל בתפילות. ואם זכינו לטעום את מתיקות הדבש ושאר מיני הפירות והירקות, אשרינו.

ערך האדם

   מהמשנה אנו לומדים על ערך האדם: לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא. וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא...  מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, טובע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו... צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. ולא להתהדר בגדולתו.

   ומה עלינו לעשות מי שחפץ חיים? בתהילים אנו קוראים: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

ומה ניתן לעשות בראש השנה?

   איחולים: אנו מאחלים זה לזה חתימה טובה. שתחתמו בספר החיים. לשנה טובה תכתבו ותחתמו. תיכתבו בספר חיים טובים. נחזור לשלוח שנות טובות מצוירות ואף מוזהבות. אנו מאחלים לנו ולאחרים שנצליח בתיקון המידה שניבחר.

   סליחות: פיוטים ותפילות של השכם בבוקר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, שבהם אנו מבקשים סליחה ורחמים על חטאים שחטאנו. וגם נסלח לעצמנו, נשאיר את העבר מאחור, ונתרכז בתיקון התכונה או ההרגל שניבחר.

   התרת נדרים: אלו הם ההבטחות השונות שפיזרנו ולא היה להם כיסוי. מותר פעם בשנה להתיר את הנדרים הללו. ובכלל, נוותר על הבטחות שאיננו בטוחים אם נוכל לקיימן.

   בגדי לבן: נלבש בגדים לבנים כדי שנראה כמו מלאכים. שנטעם את טעם הטוהר והאור.

   יום תרועה הוא ראש השנה. מאה פעמים תוקעים בשופר כדי לפתוח שערי שמים. כך אנו ממליכים את ה' על כל האנושות, ואחרים אולי יסתפקו בהמלכת הצדק החברתי. כל באי עולם נבחנים ועוברים לפני ה' כבני צאן וה' הוא הרועה. אנו נידונים בראש השנה, וביום כיפורים ייגזר דיננו. יש אומרים שעד אחרי סוכות עדיין אפשר לשנות את רוע הגזירה. בכל מקרה ניקח ברצינות את מחיר הפגיעות שאנו פוגעים בעצמנו, באחרים ובסביבה ונפעל להיות מתחשבים ועושי שלום יותר.

  שולחן החג: כמו בכל חג גם לראש השנה על שולחן החג טועמים מאכלים המסמלים  תקוות שונות:

ראש דג או כבש: שנהיה לראש ולא לזנב.

תפוח בדבש: שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.

תמר: שייתמו חטאים מן הארץ.

רימון: שנהיה מלאים מצוות כרימון.

חלה מתוקה: שהשנה החדשה תהיה רכה ומתוקה.

   קוראים בתורה: קוראים וזוכרים נשים ואימהות אמיצות. את שרה אם יצחק, שכמעט הועלה לעולה. את הגר אם ישמעאל, שכמעט ומת במדבר. את חנה אם שמואל, שנולד אחרי כאב עקרות. את רחל המבכה על בניה. את מילכה אשת נחור אחי אברהם, שילדה בנים ובנות להרחבת משפחת אברהם אבינו. את ראומה פילגש נחור, שילדה בנים ובנות להרחבת משפחת אברהם אבינו. אין כמותכן אימהות ונשים כלות ראויות ואמיצות. ברכה שלוחה לכן מהנביא ירמיה בעיבוד קל: כֹּה אָמַר ה', מִנְעו קוֹלֵכן מִבֶּכִי וְעֵיניכן מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתכן נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵכן נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

נִזְכֶּה בִּזְכוּת נָשִׁים/יששכר עשת

קוֹל נָּשִׁים בּוֹקֵעַ מִן הַתּוֹרָה,

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

מִנְעוּ קוֹלְכֶן מִבֶּכִי וְעֵינֵיכֶן מִדִּמְעָה,

מְבַקֵּשׁ אֱלֹהַּ.

אַתֶּן שַּׁבְתֶּן לִגְבוּלְכֶן

וְיֵשׁ שָׁכַר לִּפְּעוּלַתְכֶן.

בִּזְכוּתְכֶן,

יָשׁוּב כָּל אִישׁ

אֶל גְּבוּל אַדְמַתְכֶן.

   שמיטה ויובל: ראש השנה לשמיטה וליובל. אחד בתשרי הוא הזמן בו מתחילים שנת שמיטה והיובל. אלו הם מכשירים לצמצום פערים חברתיים והזדמנות לעשוקים להתחיל מחדש.

   כסה: ראש השנה נקרא גם כסה, כי מדובר בתחילת החודש כשהירח מכוסה ואינו נראה, כך נאמר בתהילים: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. לאט לאט יגלה אורנו.

   תשליך: על שפת מקור מים אנו מבקשים: ותשליך במצולות ים כל חטאינו. ובאופן מעשי נשקיע מאמץ בתיקון עצמי בהווה במקום לבכות על חטאי העבר.

אָדָם מַמְלִיךְ עָלָיו/מאת יששכר עשת

ברוח הנחישות של קארול דואק והאקט, לקראת ראש השנה אני מקריא לעצמי, מה שכתבתי לפני שנים רבות,

סביב השאלה ששאלו אותי פעם אחר פעם: "אתה מאמין באלוהים?"

ביקשתי: "שאלו אותי אם אני מאמין לאלוהים..."

אָדָם מַמְלִיךְ עָלָיו תּוֹרַת חַיִּים 

וּכְבָר יֵשׁ לוֹ מִמִּי לְפַחֵד,

לְמִי לְצַיֵּת,

מִמִּי לְקַבֵּל רֹב חֶסֶד.

כְּבָר יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּסְלַח,

אִם יְתַקֵּן אֶת דְּרָכָיו.

וּמִפִּרְקוֹ אֲשֶׁר לַמַּד, יִצְמַח.

   עשרת ימי התשובה: מראש חודש תשרי ועד יום כיפור, אנו נידונים על מעשינו בשנה שעברה. ונקבע מה יהיה גורלנו בשנה הקרובה. אבל בפרקי אבות למדנו: הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה. ותיקון ההרגל או התכונה שניבחר, זוהי הרשות הנתונה לנו להיות שותפים לעיצוב גורלנו.

   אלו הם גם הימים נוראים: בהם נקבע גורלנו למוות או לחיים. לרע או לטוב. וכמובן גם על פי יכולתנו ללמוד מן הניסיון.

   שבת שובה: היא השבת שחלה בעשרת ימי תשובה. ובה אנו קוראים את קריאתו של הנביא הושע: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ.

תשובה, תפילה, צדקה מעבירים את רוע הגזרה.

תשובה: השופר מריע כדי לשפר, ולשנות לטובה מלשון שנה טובה. מה נשליך למצולות השכחה?

תפילה: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. ה' שִׁמְעָה בְקוֹלִי. תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ ה', מִי יַעֲמֹד? נבקש להמשיך ולפתוח עוד פרק בתולדות חיינו. ובפרק זה נעסוק בתיקון המידה אותה בחרנו לתקן. האם כבר בחרנו בתכונה ובהרגל שנעמול לשנות? למי אנו מתפללים, ממי אנו מבקשים?

צדקה: נקנה זכות במעשים טובים. מה יהיה המעשה הטוב הראשון שנעשה בתחילת השנה החדשה?

 

תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה

שנה טובה ומבורכת

 

וּבָחַרְתִּי בַּחַיִּים מאת יששכר עשת

הַיּוֹם קִבַּלְתִּי, לֹא יִהְיוּ לִי אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיו.

גִּלִּיתִי כִּי הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִיוַונִי הַיּוֹם,

לֹא נִפְלָאָה הִיא מִמֶּנִּי וְלֹא רְחוֹקָה.

לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא,

שֶׁאֵינֶנִּי זָקוּק לַשָּׁמַיִם כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ.

לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא,

שֶאֵינֶנִּי זָקוּק לִנְדוּדִים כְּדֵי לְגָלוֹתוֹ.

 

הוֹי מָה קָרוֹב אֵלִי דִּבְּרוֹת אֵלּוּ מְאֹד,

בְּפִי וּבִלְבָבִי לַעֲשׂוֹתָם.

 

הֶרְאָה ה' לִפְנֵי:

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב

וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע.

וְיֹאמַר:

עַל פִּי מִשְׁפָּטִי,

פְּגוֹשׁ אֶת הָאַחֵר, אֶת הַחַי, הַצּוֹמֵחַ וְהַדּוֹמֵם.

הַקְשֵׁב לְחֻקֵּי הַטֶּבַע שֶׁבָּרָאתִי.

כָּךְ מְבֹרָךְ תִּהְיֶה עַל פָּנַי הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר נָתַתִּי לֵךְ.

 

וְאִם יְפַנֶּה לְבָבִי לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים וְעַבְדָּם.

הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי:

כִּי גַּם אִם אַאֲרִיךְ יָמִים,

אָבֹד אֹבַד בְּתוֹכִי.

 

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עֵדַי,

בָּחַרְתִּי בְּחַיֵּי בְּרִית אֲבוֹת אֲבוֹתַיי בֵּינָם לְבֵינְךָ.

וְנִתְבָּרְכוּ בָּנוּ כָּל יוֹשְׁבַי הָאֲדָמָה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

תקווה ומתיקות: נזכור שתמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר, אם אנו זקוקים לה.

ערך האדם: נזכור ונזכיר לעצמנו שוב ושוב את ערך חיי אדם חיה וצומח וגם את הדומם.

אם נקשיב לחושים נוכל להרגיש את המתיקות שקיימת בכל מצב.

תיקון עצמי: נלמד מניסיון העבר, אבל בעיקר נתרכז בתיקון העצמי בהווה.