לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

יהדות ופסיכולוגיה מאמרים שנכתבו על ידי כותבים שונים

תהליך יציאת מצריים כתהליך שינוי. מאת יעל לב (אפריל 2016)

במאמר מגלה לנו יעל לב הקבלה מעניינת בין יציאת מצרים לבין תהליכי השינוי כפי שאנחנו מכירים מתוך גישת "הראיון המוטיבציוני". יעל לב היא פסיכולוגית המטפלת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
הנה הקישור לאתר שלה: http://cbtlev.co.il/
תאריך פרסום: 30/4/2016

תהליך יציאת מצרים כתהליך שינוי

מאת יעל לב פסיכולוגית מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי

סיפור יציאת מצריים הוא סיפור של שינוי לא פשוט. בסיפור זה בני ישראל עזבו מקום רע אך מוכר, התמודדו עם קשיים רבים שגרמו להם להתחרט לעיתים על החלטתם, אך בכל זאת המשיכו בדרכם החדשה. התנהלות זו מוכרת לאנשים רבים שפונים לטיפול כדי לבצע שינוי בחייהם ולמטפלים וחוקרי שינוי. ב-1982 חוקרים בשם פרוצ'סקה ודיקלמנטה, שעסקו לא מעט בחקר אלכוהוליזם, הציגו את מודל שלבי השינוי, המשמש כיום להבין את התהליך הצפוי במגוון טיפולים. המודל מסייע לפסיכולוגים להבין אם האדם שפנה לטיפול אכן ערוך לשינוי כרגע, ולמטפלים ומטופלים גם יחד לצפות מכשולים בדרך, ולא לתת להם לפגוע בתהליך. איך זה עובד? כמו ביציאת מצריים...

שלב ראשון – אין בעיה!

בני ישראל ישבו בארץ גושן שבמצריים מספר דורות ושגשגו, עד שהגיע מלך חדש "שלא ידע את יוסף", ראה בהם איום, והחליט לנקוט בצעדים שונים כדי למנוע התקוממות אפשרית של בני ישראל. בספר שמות פרק א' מתוארות עבודות הפרך, והצווים של פרעה לפיהם יש להרוג את הבנים הזכרים שנולדים לבני ישראל. למרות שברור כי הם סבלו מאוד, לא מתוארת התמרדות או התמרמרות של בני ישראל.

מצב זה מתאר את השלב הראשון בשינוי. בשלב זה, גם אם האדם מתמודד עם קושי כלשהו, הוא לא באמת מכיר בו, או מכיר בו אך אינו מעלה על דעתו שינוי. רוב האנשים אינם מזוכיסטים, אז מדוע הם לא רוצים לשנות? יש לכך סיבות רבות. ראשית, כפי שיודע כל אחד שניסה לעשות שינוי - בין אם מדובר בדיאטה, הפסקת עישון, התמודדות עם הפרעות חרדה, דיכאון, פחד קהל או כל קושי אחר – שינוי אינו דבר קל. מסיבה זו, רבים יעדיפו להדחיק את הבעיה ולחיות איתה עד שיגיעו מים עד נפש. שנית, בדפוסי התנהגות או הפרעות רבות, למרות שהם פוגעים בחיינו, יש יתרונות לא מעטים. זה כיף לעשן, לאכול ממתקים, לראות טלוויזיה במקום לעשות ספורט וכן הלאה. שלישית, חלק מהאנשים כבר עשו נסיונות לשנות וכשלו, וכל כישלון הפחית את האמונה שביכולתם לעשות זאת.

שלב שני – רוצים שינוי?

מלך מצריים מת, בני ישראל קיוו שהמצב ישתנה, אך הדבר לא קרה. אירוע זה, שלא הוביל לשינוי המיוחל, הצמיח הכרה בכך שהמצב צריך להשתנות: "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה" (שמות פרק ב, פסוק כ"ג).

שלב זה נקרא במודל שלב ההרהור ובו האדם מכיר בכך שיש בעיה, משתעשע ברעיון של שינוי, אך עדיין לא מוכן להתחייב לפעולה ממשית. כמו בני ישראל, אנשים בשלב זה מקווים לעיתים שאיכשהו דברים ישתנו מעצמם או בעזרת כוח עליון. משפט שמתאר שלב זה בצורה טובה הוא "ממחר דיאטה" המוכר לכולנו.

שלב שלישי – מתכוננים

בני ישראל הכירו במשה כשליח אלוהים לאחר שהוכיח זאת באותות ומופתים. אולם, כשנטל העבודה כבד עליהם, בני ישראל לא הקשיבו עוד לדברי משה: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות פרק ו, פסוק ט).

שלב ההתכוננות לשינוי הוא שלב בו האדם מתחיל לנוע לכיוון השינוי, אך עדיין לא התחייב. למשל אדם שמחליט לעבור לתזונה דלת שומן, אך קונה מזונות עתירי קלוריות וכולסטרול לביתו, למרות שברור שהדבר מגביר הסבירות שיפעל בניגוד למטרה שקבע לעצמו.

רוצים שינוי!

בשלב זה בני ישראל עוזבים את חייהם הקודמים ויוצאים לדרך בחיפזון ובצידה דלה, מבלי לדעת מה העתיד טומן בחובו. "וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ, טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם, עַל-שִׁכְמָם". (שמות פרק י"ב פסוק ל"ד). התנהלות זו מראה שהם נחושים לא לחזור למצב הקודם בשום אופן.

בשלב השינוי יכולות להיות לאדם התלבטויות וחששות, אך הוא נחוש בדעתו לעשות את השינוי ולהתמודד עם הקשיים שבדרך. חשוב להכות על הברזל בעודו אך, וכדי שהרצון לא יתמוסס, לגבות אותו בתוכנית פעולה ברורה ומסודרת. שלב זה הוא שלב מצוין ללכת לטיפול ממוקד, המקנה כלים לבצע את השינוי בפועל. טיפול ממוקד דורש עבודה רבה, גם במסגרת הפגישות וגם ב"שיעורי בית". רמת המוטיבציה והמחויבות לשינוי יקבעו את האופן בו האדם יתייחס לקשיים ולצורך לעבוד בין הפגישות. אם האדם אינו מוכן לשינוי, הקשיים עלולים להיראות עבורו כמכשולים בלתי עבירים, בעוד שאדם שמוכן לשינוי יראה אותם כמאתגרים ויתמקד בתועלת שתצמח מהם ולאו דווקא בקושי.

נפלת חזק – חזרה לדפוסים ישנים

לפני קריעת ים סוף, נוכח מראה צבא פרעה הקרב, בני ישראל הטילו ספק במשה ורצו לסגת: " כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות פרק י"ד פסוק י"ב). גם לאחר קריעת ים סוף ושנתיים בדרך, בהן בני ישראל ראו ניסים, חטאו את חטא עגל הזהב וחזרו לדרך הישר, הם עדיין מועדים לפורענות: "וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.  ה זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.  ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל--בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ" (במדבר, פרק י"א, פסוק ד,ה).

סיפורים אלו ממחישים כי שינוי אינו גרף שיפור ישר, אלא תהליך עם עליות וירידות. כמו בסיפור הראשון, לעיתים השינוי מעמת עם פחדים וקשיים המובילים לרצון לסגת. אדם עם חרדה חברתית יכול לחשוש שאם יעז וינסה להשתלב חברתית - ידחו אותו. בעל פוביה מכלבים יכול לחשוש שכלב יתקיף אותו, וכן הלאה, איש איש ופחדיו הוא. כמו בסיפור השני, גם אם אין קשיים, קיים לעיתים פיתוי לחזור לדפוסים ישנים, ונוח "לשכוח" את השלכותיהם. בני ישראל זכרו את השפע של ארץ מצריים, אבל לא את עבודות הפרך, ומי שנגמל מעישון ולוקח "רק סיגריה אחת" מתרכז בהנאה מהסיגריה ולא בסיבות שהובילו אותו להפסיק לעשן.  

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.