לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית.

כישורי חיים. מבחר על פי המחקר והיהדות. מבוא (יולי 2014)

מבוא למבחר כישורי חיים הנתמכים על ידי מקורות ישראל והמחקר בתחום הפסיכותרפיה.
תאריך פרסום: 27/7/2014

מבחר כישורי חיים הנתמכים על ידי מקורות ישראל והמחקר בתחום הפסיכותרפיה.

מאת יששכר עשת Isas.eshet@gmail.com  049582323

הקדמה.

   על האפשרות להשתמש היום בכלי פסיכולוגיה יהודית למדנו מדר' יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוהים" עבודתי ממשיכה את דרכו והיא ה"פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית." את הכלים הפסיכולוגיים שהם כישורי החיים שהתורה מציעה, אני בוחן לאור המחקר בפסיכותרפיה. אם נמצא להם גיבוי מחקרי, ניתן לצרף לכישורים שמציעה התורה את ההמלצות שמביאה הפסיכותרפיה, כיצד לרכוש את כישורי התורה וכיצד להפעיל אותם במקרה הצורך. "פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודי גם מעוגנת באורח החיים היהודי, ובמחזור החגים והמועדים השנתי.

   האדם הוא מקדש מעט. "ועשו לי מקדש וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם... וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בני ישראל והייתי להם לאלוהים. וציוונו שכל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, כי יכין את עצמו להיות מקדש לה'. והנשמה היא כמו נר. נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן.

   תמצית התרומה ההדדית בין מדע הפסיכותרפיה כחלק מן הרפואה (כמתנת אלוהים), לבין האמונה באלוהים ותורת החיים שנתן לנו, מתבטאת בחכמה, בינה ודעת. חכמה היא הידע שנאסף, בִּינַה היא הסקת המסקנות מהידע, ודעת שהיא דעת אלוהים.באלו מילא אלוהים את בצלאל: וָאֲמַלֵּא אותו (את בצלאל) רוח אלוהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה.

   הרמב"ם במורה נבוכים א' פרק ל"ד מחייב הפעלת את ההיגיון שהוא הסברא שניתן לנו כמתנה על ידי אלוהים ושגם הוא חלק מהטבע: ...והרי הכרחי למי שירצה להגיע אל השלמות האנושית להכשיר את עצמו תחילה במלאכת ההיגיון, ואחר כן במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר, ואחר כך במדעי הטבע (הפסיכותרפיה היום היא חלק מהרפואה והטבע),  ואח"כ במדעי האלוהות.

   בהמשך תמצאו את כישורי חיים  הבאים:  

א. כף זכות: למצוא נקודות טובות על אף שהרוב נראה רע.

ב. התקשרות בטוחה: אהבת האחר המעודדת אותנו לנתינה וחמלה לאחר.

ג. שלום: סליחה, פיוס ושלום כבסיס לעולם מתוקן.

ד. מרכיבי תהליך השינוי התשובתי: מהפגיעה להרגשת האשמה, הסליחה עד לתיקון העצמי.

ה. דרך האמצע: מיתון קיצוניות כדרך חיים.

ו. לא יודע: על האומץ לחיות עם פחות שליטה, אי ידיעה וספק.

ז. חמלה וחסד: המערך הנפשי של החמלה.

ח. עמידה בניסיון וצמיחה מטראומה: ממשבר לשינוי וצמיחה. מה שלא הורג אותי מחשל אותי.

מבוא

  ספרון זה מציע מבחר כישורי חיים הנתמכים על ידי מקורות ישראל והמחקר בתחום הפסיכותרפיה. בעזרת כישורי חיים אלו נוכל אנחנו המורים וההורים לסייע לילדנו להתמודד באופן יעיל יותר עם האתגרים העומדים בפניהם תוך שהם פועלים באופן מוסרי ומתחשב בעצמם ובאחר.

   בספרון זה אנו עוסקים בתרומה ההדדית בין מדע הפסיכותרפיה כחלק מן הרפואה (כמתנת אלוהים), לבין האמונה באלוהים ותורת החיים שנתן לנו. תמצית החיבור בין מדע ואמונה היא בחכמה, בינה ודעת כפי שנראה מיד.

   בראש השנה שליח הציבור מתפלל בחיל ורעדה כשארון הקודש פתוח: אֲדוֹנָי שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך... מסוד חכמים ונבונים וּמִלֶּמֶד דעת מבינים. אפתחה פי בתפילה ובתחנונים לחלות וּלְחַנֵּן פני מלך מלכי המלכים...  

   מפרוש רש"י לשמות ל"א אנו לומדים מהו לדעתו השילוב בין חכמה בינה ודעת: וָאֲמַלֵּא אותו (את בצלאל) רוח אלוהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. בחכמה. מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד, שהם הנתונים, העובדות. ובתבונה. מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, שהם המסקנות והפרשנות של העובדות. ובדעת. רוח הקדש, היא דעת אלוהים. לכן אומר משורר ספר משלי בפרק ב': כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה. ובפרק ג' בכל דרכיך דעהו והוא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ... כי ה' בחכמה (עובדות המציאות)יסד ארץ, כּוֹנֵן שמים בתבונה (הפרשנות של עובדות המציאות אליה אנו משקיפים במבט על, משמים) בְּדַעְתּוֹ (דעת אלוהים) תהומות נבקעו ושחקים ורעפו טל.

   את הבסיס לתהליך זה למדתי אצל דר יאיר כספי שזיהה שיש במקורות חז"ל כלים פסיכולוגיים רלוונטיים לעולמנו היום. על בסיס כלים אלו פיתח דר' כספי כלים משלו המאפשרים לאדם להעמיק ולפעול בתחום השינוי, העמידה בניסיון, התפילה, זיהוי החסדים והכרת התודה ועוד. עבודתי ממשיכה את דרכו. את הכלים הפסיכולוגיים שהם כישורי החיים שהתורה מציעה, אני בוחן לאור המחקר בפסיכותרפיה. אם נמצא להם גיבוי מחקרי, ניתן לצרף אליהם לכישורים שמציעה התורה, קווים מנחים כיצד לרכוש אותם וכיצד להפעיל אותם במקרה הצורך.

תמצית החיבור בין מדע ואמונה היא: בחכמה שהיא הידע שנאסף, בבִּינַה שהיא הסקת המסקנות מהידע, ודעת שהיא דעת אלוהים.

הקשר מדע הפסיכותרפיה כחלק מהרפואה ותורת החיים היהודית.

   אלוהים ברא את העולם במשך שישה ימים וביום השישי: "וַיַּרְא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד..." (בראשית א'). העולם המתואר הוא מציאות חומרית שבה אנו חיים והוא "טוב מאד".

   במעמד הר סיני מבקש משה מאלוהים: ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, הודיעני נא את דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ למען אמצא חן בעיניך. ואלוהים משיב: פָּנַי ילכו וַהֲנִחֹתִי לָךְ. ומשה מבקש עוד: הראני נא את כבודך. ואלוהים משיב: אני אעביר כל טוּבִי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וְחַנֹּתִי את אשר אָחֹן וְרִיחַמְתִּי את אשר ארחם. אבל ממשיך אלוהים, לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי. אבל אלוהים מאפשר למשה לראות את אחוריו. הנה מקום איתי וניצבת על הצור. והיה בעבור כבודיוְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי. והסירותי את כַּפִּי וראית את אחורי ופני לא יראו. (שמות ל"ג)

   וכך נראה שאת דרך אלוהים שאותה אנו לומדים מתוך תורת החיים ואת טובו של אלוהים שהוא הטבע וחוקיותו נוכל לדעת, אבל לא את פניו. רמב"ם במורה נבוכים א' פרק נ"ד אומר לנו. "הודיעני נא את דרכיך ונאמר לו: אני אעביר כל טובי על פניך. ונאמר לו בתשובה לשאלה השנייה: לא תוכל לראות את פני.

   בפתיחה למורה נבוכים עמודים ו'-ח' קושר הרמב"ם בין מדעי הטבע שגם הרפואה והפסיכותרפיה הם חלק מהם: ודע כי גם עניני הטבע אי אפשר ללמד בפירוש מקצת תחילותיהם כפי שהם... לפי שהם דברים שיש בינם לבין מדעי האלוהות קשר גדול, וגם הם סודות מסודות המדע האלוהי. ואל תחשוב שאותם הסודות הגדולים ידועים עד סופם ותכליתם לאחד מבני אדם... ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלוהי וקודם לו בזמן הלימוד... ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו במעשה בראשית, שהוא מדע הטבע כמו שבארנו.   חז"ל אומרים זאת במפורש במדרש רבה לאיכה פרשה ב' אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים תאמין. יש תורה בגוים, אל תאמין תורה היא במובן של דרך החיים המוסרית בין האדם לאלוהים, לאדם ולעולם.

   ובמורה נבוכים א' פרק ל"ד מוסיף עוד הרמב"ם מחייב להפעיל את ההיגיון שהוא הסברא שניתן לנו כמתנה על ידי אלוהים ושגם הוא חלק מהטבע: ...והרי הכרחי למי שירצה להגיע אל השלמות האנושית להכשיר את עצמו תחילה במלאכת ההיגיון, ואחר כן במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר, ואחר כך במדעי הטבע,  ואח"כ במדעי האלוהות. על כך נאמר בבא קמא מ"ו ב': למה לי פסוק, הרי הגיון, סברא הוא. אבל כמובן שלא נהיה נסמכים רק על ההיגיון, כפי שמצהיר הרמב"ם באיגרת תחיית המתים: כי שאיפתנו היא להשתדל לאחד בין התורה לבין ההיגיון.

   לגבי הפסיכותרפיה. זו הפכה בשלושים השנים האחרונות למדע אובייקטיבי כחלק מהרפואה. חוקרים את התנהגות האדם את ההשפעות הסביבתיות על האדם, את השפעת המחשבות והרגשות על האדם, את השפעת האדם על המציאות ועוד. הפסיכותרפיה אינה עוסקת בשאלה איך צריך להתנהג, היא עוסקת בשאלה איזה כישורי חיים רגשיים, נפשיים והתנהגותיים עומדים לרשות האדם על מנת להשיג את מטרותיו המוסריות והערכיות.

   הקשה בגוגל תחת השם evidence based psychotherapyאו evidence based practiceאו evidence based treatmentתחשוף בפנינו עולם חדש ומופלא זה. מאמר ממצה בעברית נמצא בגוגל בשם: "פרקטיקה מבוססת ראיות וטיפולים פסיכולוגיים." בעוד שבעברית לא נמצא מאמרים רבים, בתחום באנגלית השפע הוא כמעט בלתי מוגבל. כלומר בארץ תחום זה עדיין אינו מפותח דיו.

   מכל האמור לעיל אפשר להבין שדברי הרמב"ם המתייחסים למדע באופן כללי, כוללים היום גם את הפסיכותרפיה כחלק מהרפואה כמדע המבוסס על מחקר.

  הרמב"ם במשנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב' א' אומר שההתבוננות בטבע מאפשרת לנו גם לחזק את אמונתנו בבורא העולם. והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם.

   הרב סולובייצ'יק מדגיש ב"איש ההלכה" את ההתייחסות לטבע מתוך אמות מידה הלכתיות: יש שיראו בהתבוננות זו את התגלות הבורא בעולם, ראיית חכמת ה' בפלאי הטבע; ויש שיראו בכך הזדמנות ללמוד מוסר ומידות מעולם הטבע והחי. כך גם רבי חיה במסכת עירובין ק' ב' סובר שניתן ללמוד הנהגות נכונות. למשל מפרידה שכורעת ומטילה מימיה על צניעות. מתרנגולת שמפייסת את התרנגולת לפני שבועלה על רגישות. מחתול המכסה צואתו על צניעות. מנמלה שאינה גוזלת חיטה מנמלה אחת על התחשבות, מיונים שבני הזוג נאמנים זה לזה ועוד על איסור עריות ועוד.

בהתייחסות לטבע בכלל ולפסיכותרפיה כחלק מהרפואה והטבע, מתוך אמות מידה הלכתיות, יש שיראו בהתבוננות זו את התגלות הבורא בעולם, ראיית חכמת ה' בפלאי הטבע.

ויש שיראו בכך הזדמנות ללמוד מוסר ומידות מעולם הטבע והחי.

הקשר בין העולם הפנימי, העולם החיצוני והתורה.

   מהות הקשר בין העולם פנימי והעולם חיצוני הוא ההוויה, שאת שניהם אלוהים ברא באה לידי ביטוי בנקודות הבאות:1. יש העולם חיצוני חומרי שהוא ההוויה אותו ברא אלוהים. 2. גם את העולם הנפשי שלנו שכולל מחשבות ורגשות, ברא אלוהים. 3. העולם הנפשי ניזון מן העולם החיצוני שהוא ההוויה, באמצעות החושים. (עולם חיצוני כולל גם תחושות הבאות מהגוף החומרי שלנו) העולם הנפשי ניזון גם מתורת החיים שנטע בנו אלוהים. 4. מחשבות ורגשות הם פרשנות של המידע החושי. 5. הפרשנות היא גם הוראת הפעלה לעשות או להימנע מעשיה במציאות החומרית כלומר בהוויה. פרשנות יכולה להיות מוטעית ולא מחוברת לעולם ההוויה החיצוני ואז אנחנו פוגעים ונפגעים. פרשנות מותאמת למציאות אמורה להתבסס על כמה שיותר עובדות במציאות החיצונית. 6. התורה הצרובה בתוכנו היא דרך נוספת לחיבור אמיתי לעולם החיצוני, כי היא תורת החיים הנכונים שנטע בנו אלוהים. 7. התורה שניטעה בתוכנו היא עמומה וניתן לדעת עליה מהתבוננות פנימה משולבת בהרבה לימוד הכתובים. 8. כפי שראינו למעלה על פי הרמב"ם חייב להיות שילוב בין ידע התורה וידע החושים על המציאות שממנו גוזרים פרשנות הגיונית, סברתית נכונה על המציאות.

במילים אחרות, אי אפשר לחיות רק על פי החושים או רק על פי התורה, אלא על ידי שילוב ביניהם בתיווך המדע.

   הקשר בין העולם הפנימי והעולם העליון מעבר לפיזיקה שעליו נאמר לא תוכל לראות את פני באה לידי ביטוי בנקודות הבאות:1. החושים אינם קולטים את העולם האלוהי. 2. התורה היא היחידה המגשרת בין העולם הנפשי לבין העולם העליון. 3. אנו יכולים במידת מה ועם הרבה עמל, לקלוט את התורה הצרובה בתוכנו באמצעות הכתוב המעלה למודעות את שצרוב בתוכנו וכך ללמוד משהו על העולם העליון.

במילים אחרות, בעולם הפנימי מתרחש החיבור בין העולם העליון לבין עולם מציאות החומר שהוא ההוויה.

 

 

 

יוצאים לדרך עם אתי אנקרי שגילתה את שירו של רבי יהודי הלוי "יעירוני רעיוני" ואף  הלחינה אותו.

(את השיר ניתן למצוא בקישור זה  https://www.youtube.com/watch?v=MMfXc56gvew )

הוא מבטא את רוב הדברים שהובאו כאן.


יְעִירוּנִי רַעְיוֹנָי             וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ
הֲגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנָי      בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי    חֲצוֹת לַיְלָה בִּגְלָלוֹ
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה´          וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ
הֱקִיצוֹתִי וַאֲחַשֵּׁב        מִי הוּא אֲשֶׁר הֱקִיצָנִי
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב        תְּהִלּוֹתָיו הֱאִיצָנִי
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב        וְחִזְקַנִי וְאִמְּצָנִי
וְכָל עוֹד רוּחִי הָשֵׁב     אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ  וְהַגְּוִיָה מִפְעָלוֹ
וָאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו            וּבִתְפִלָּה אֶתְעַנָּג
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו      וּמָתְקוּ מִצוּף וּפַנָּג
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו         בְּעֵת נָמַס כַּדּוֹנָג
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו       מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג
וְכִי יִזְכֹּר מַחְמַלּוֹ        יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
דּוֹם לַיִל וְהִכָּבֵד         וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא
עַד יִתְרַצֶּה עֶבֶד         בְּתַחֲנוּנָיו אֶל רַבּוֹ
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד   וְיַגִּיד נִגְעֵי לִבּוֹ
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד          עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ    לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
הִנֵּה עֶבֶד עֲבָדִים         לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים
עוֹמֵד וְיָדָיו כְּבֵדִים      וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים       בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים
וְכָל אֵבָרָיו מוֹדִים      וּמִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ        אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.