לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

הדרכת הורים בדרכי שלום להקניית כישורי חיים.

תורת השכר והעונש (אוקטובר 2019)

עקרונות השינוי על פי תורות למידה. ודרך זהירה של שימוש בעונשים. זהירות! עונשים תוך כדי התפרצות כעס ללא השהיית תגובה, מרחיקים הורים מילדים, מחנכים ילדים לשקר ולהסתיר. דוחפים ילדים לקבל תמיכה ממקורות אחרים לפעמים מסוכנים.
תאריך פרסום: 10/1/2014

שכר ועונש. אין ארוחות חינם. חיזוק יוצר הרגל עונש לא.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. מערכת ענישה ללא פרסים ושכר היא אכזריות.

לחצו כאן: כדי לשאול שאלות ולקבל הנחיות

תהליכים מרכזיים מעולם הלמידה

שכר. מחזק חיובי. פרס

   שכר ומחזקים חיוביים הם מהלכים בעלי יעילות גבוה בשינוי וביסוס התנהגות רצויה. מחזק חיובי גם תורם לחיזוק הקשר בין נותן השכר לבין המקבל. 

   מחזק חיובי פנימי הוא הרגשות ומחשבות חיוביות על ההתנהגות הרצויה. מחזק פנימי נוצר אחרי סידרת מחזקים חיצוניים. ילד משקיע זמן בחריצות והתמדה בשעורי בית. אימא מעודדת את בנה במילים טובות, מחמאות ופרסים. הבן מרגיש רגשות שמחה וגאווה וחושב מחשבות חיוביות על ערכו. הוא גם מרגיש רגשת אהבה כלפי אמו וחושב שאמו היא אם תומכת. נוצר קשר, התניה בין התמדה וחריצות לבין הרגשות ומחשבות טובות. כמו כן לקשר בין הבן לאמו נוסף עוד גוון של הערכה ואהבה.  

   בהמשך אימא תבקש ממנו לשים לב להרגשותיו ומחשבותיו במהלך ואחרי הכנת שעורים בחריצות והתמדה. הוא ישים לב להרגשות השמחה והגאווה ויזהה הערכה עצמית חיובית על עצמו. כך נוצר חיזוק עצמי חיובי אצל ילד חרוץ ומתמיד.

   לחיזוק קבוע מתרגלים והוא מספיק להוות חוויה חיובית. לכן מומלץ לחזק באופן לא קבוע.

   במהלך התהליך הזה גם ההורה וגם הילד מחוזקים באופן חיובי זה מתוך התנהגות האחר.

עונש

   עונש עוצר לזמן מה התנהגות לא רצויה. אבל אינו מלמד מהי ההתנהגות הרצויה. לעונש יש השלכות רגישות שליליות: א. עונש מעורר רמות מסוימות של כעס, אשמה בושה, תסוכל. ב. עונש מעורר לא אחת מחשבות על חוסר הגינות: "העונש לא היה מגיע לי"  ג. ענש מעורר לא אחת תוקפנות כלפי המעניש ושקרים בניסיון להימנע מהעונש. ד. עונש פוגע במידה מסוימת  ביחסים בין המעניש והנענש. 

  מורה לספרות מעליב תלמיד. העלבון הוא עונש. התלמיד עלול לכעוס על המורה, לחשוב שאין למורה זכות להעליב אותו. הוא גם עלול לתקוף את המורה. אם העלבונות ממשיכים התלמיד עלול להרגיש אי נוחות רבה בשיעור ולהפסיק להקשיב. לפעמים התלמיד אף עלול להעדר מהשיעור.

  עלול גם להיווצר קשר, התניה בין מורה מעניש לבין תוכן השיעור.  בשנה אחרת עם מורה אחר התלמיד עלול להרגיש רע בשעורי ספרות כי השיעור מזכיר לו את המורה המעליב. מורה אוהב וחם יכול באמצעות החוויה המתקנת לאט לאט ליצור קשר בין שעור ספרות לבין רגשות חיוביים. עכשיו התלמיד ירגיש טוב בשעורי ספרות עם מורים אחרים.

   המוח גם יודע לעשות הכללות. לכן שניים שלושה מורים מעליבים עלולים לגרום לילד לתפוס כל מורה כבעל תכונה של "מעליב": "כל המורים מעליבים." המוח גם מסוגל לעשות אבחנות אם ההתניות יהיו מדויקות וחוזרות על עצמן. אם רק מורה אחד מעליב והשאר תומכים ומחזקים. המוח ידע להבחין בין המורה המעליב והמורים הלא מעליבים.

   עונשים קבועים יצרים חוויה רגשית קשה בנענש. תתכן נעילת הרגשות השליליים והנענש כבר לא יחווה את העונש כעונש.

   במהלך הענישה של אם את בנה, האם מחוזקת, מהפסקת ההתנהגות הלא רצויה של בנה. אבל אם בנה כועס או חושב שאימא אינה צודקת, הוא לא יחווה שמחה שיכולה הייתה להיות חיזוק להפסקת ההתנהגות הלא רצויה.

   משוב שלילי לזולת מהווה ענישה שבתנאים מסוימים הנענש יכול לראות בו חיזוק חיובי. נותן המשוב משדר אמונה ביכולתו של  מקבל המשוב לבצע תהליך שינוי ובכך הוא בו זמנית גם מעניש וגם מחזק. התנאים החשובים למשוב שלילי הם: קשר טוב בין נותן ומקבל המשוב, הכנה נפשית של מקבל המשוב למשוב השלילי, חיזוק מקבל המשוב ביכולת אחרות שיש לו וביכולתו לבצע את השינוי הנדרש.

התניות וקשרים.

   אימא אומרת לבנה בשקט: "אל תצעק כשאתה מדבר אלי". בנה מנמיך את קולו. תוך כדי האמירה היא גם שמה אצבע על הפה. בהזדמנות אחרת אימא שמה אצבע על הפה כשבנה צועק. בנה מנמיך את קולו. אצבע על הפה מזכירה לו את הבקשה. נוצר קשר, התניה בין הסימן לבין הבקשה. 

   המורה מציעה לתלמיד לכתוב לאט יותר כך שהכתב שלו יהיה ברור יותר. היא מציעה לו לשים גומייה על פרק היד. כשתראה אותה תזכור לכתוב לאט יותר. גם תמתח אותה מעט ותרפה אותה. העקצוץ הקטן מהגומייה גם יזכיר לך לכתוב לאט ליותר.

   ילדה קטנה מחזיקה בדובי שלה המזכיר לה את אימא האוהבת והמגינה. הדובי מייצג את אימא ומזכיר לה את קיומה וכך מקנה לה ביטחון מסוים שהיא אתה.

   מספר בחור צעיר שאמו נפטרה. "כל פעם שאני מריח ריח  מרק העוף עולות בי דמעות געגוע לאימי שנפטרה. היא הייתה מבשלת בדיוק את אותו המרק."

  פחדים גם נלמדים על ידי התניות. נפילות חושרות של טילים מלוות בקולות נפץ עזים. בהמשך ילד השומע קול נפץ רם שאינו קשור לנפילת טיל, עלול להרגיש פחד. חולה הסובל ממחלת לב עלול לפתח "פחד מפני החלוק הלבן". זוהי תופעה ידועה שבה רופא הלובש בדרך כלל חלוק לבן, מעלה לחץ דם אצל מטופלים לפני בדיקות לחץ דם. אם שילמנו קנסות תעבורה רבים. כל שוטר תנועה מעורר בנו פחד.

הכחדה ודעיכה.

   מערכת עצבית הלומדת התנהגות חדשה לא תשכח את ההתנהגות. אבל אם היא לא תחוזק, יחוזקו התנהגויות אחרות ותתרחש הכחדה של ההתנהגות ודעיכה של ההתניה.

חיזוק שלילי:

   חיזוק שלילי הוא הפסקת מצב לא נעים, או ביטול איום עתידי. ילד לא יצא מהבית לשחק עם חבריו כי לא הכין שעורים. ברגע שסיים להכין שעורים הוא משוחרר לצאת לחבריו. ילד גם יכול להכין שעורים, כי קיים איום שאם לא יכין שעורים לא יוכל לצאת לחברים.

   חיזוק שלילי מציע חלופה התנהגותית ולכן הוא יעיל יותר מעונש. לכן גם הנענש ירגיש טוב יותר אם וויתר על ההתנהגות הלא רצויה. נהג שנוסע כחוק ומגיע הביתה בשלום ללא דו"ח תנועה ירגיש שמחה וביטחון. האיום בדו"ח תנועה הוא חיזוק שלילי. ההרגשה הטובה מהווה שכר/חיזוק חיובי על התנהגות טובה.

   המצב השלילי בהווה או כאיום עתידי יוצר חוויה שלילית: רגשות שליליים, כישלונות, כאב גופני, פגיעה במעמד חברתי, הפסד כספי, פרידות ועוד. ידיעת האפשרויות הללו גורמת לנו להימנע מהמצב שעלול להפעיל אפשרויות שליליות אלו.

   חוויות שליליות אלו הן עונשים. היותם חיזוק שלילי ולא עונש נבחנת בשתי צורות. א. החוויה היא רק איום עתידי שלא תממש אם תהיה התנהגויות רצויה. ב. החוויה קורית עכשיו אבל היא תיפסק מיד כאשר תתרחש התנהגות רצויה.

   לדוגמא: אני מחוץ למקלט ויש נפילות טילים. אני נתקף באימה. אני רץ למקלט. כי הטילים הוו עבורי מחזק שלילי. טילים ממשיכים ליפול, אבל אני מוגן. חווית האימה מתמתנת. הטילים ממשיכים ליפול, קיים איום שאם אצא מחוץ למקלט, אני עלול להיפגע. עכשיו יש לי מחזק שלילי להישאר במקלט.

  חיזוק שלילי מעודד התנהגויות מועילות למשל נטילת תרופות, פעילות גופנית ודיאטה כדי להימנע ממחלות. נהיגה זהירה כדי להימנע מתאונות. חוסכים כסף לעת צרה אפשרית ועוד.

   מחזק שלילי גורם לנו לפעול בשתי צורות הממתנות את החוויה השלילית או את האיום בחוויה שלילית: הימנעות ובריחה. ישנם מצבים בהם הימנעות ובריחה הן יעילות בכך שהן מונעות חוויה שלילית כמו בדוגמא עם נפילות טילים. אבל יש מצבים בהם הימנעות ובריחה הן התנהגויות לא מועילות. למשל ילד נכשל שוב ושוב בחשבון. הכישלונות מהווים מחזק שלילי והילד מחליט להימנע מלהגיע לשעורים או מחליט אפילו להיכנע ולהפסיק ללמוד חשבון. חווית הכישלונות מתמתנת. ההימנעות והבריחה זוכות לחיזוק. אבל הימנעות ובריחה גם סוגרות את האפשרות להתמודד עם הקשיים בחשבון.

   מחזק שלילי מקפל בתוכו משוב מוגדר לבעל הסמכות. הממשלה המעודדת כינסה למקלטים זוכה לחיזוק חיובי של הפחתה בכמות הקרבנות. המורה שמלמד חומר קשה אינו זוכה לחיזוק חיובי על החומר הקשה ועליו לבצע התאמה של חומר הלימוד.

   מחזק שלילי לא בהכרח פוגע בקשר בין בעל הסמכות והמופעל. לפעמים אף להפך. במחזק שלילי יש איום מרומז של סיכון לקשר ולכן התנהגות רצויה תורמת לחיזוק הקשר בין בעל הסמכות למופעל.

  איום מרוחק שלא ניתן לצפות את מימושו מאבד מערכו כמהווה משוב ולא אחת גם כוח השפעתו חלש למשל אם מורה מאיים על תלמידים שאם לא ילמדו לא יצליחו בחיים.

   סמכות הנעזרת הרבה בחיזוק שלילי כדי ליצור משמעת מעוררת פחדים ומהווה ומחלישה אחריות אישית. סימון גבולות לילדים, הוא תהליך של חיזוק שלילי. גבולות נוקשים מדי ורבים מדי מצמצמים את חירותו של הילד ולא מאפשרים לו ללמוד מניסיונו ולהבחין באופן ברור יותר בין טוב לרע. סביבה נוקשה מדי מעודדת הימנעות, בריחה, שקרים ותוקפנות.

  שילוב מותאם בין חיזוקים חיוביים ושלילים מאפשר להימנע כמעט בכלל מעונשים.

הקניית כישורי חיים בשילוב שכר ועונש.

   לרוב רוב רובם של הילדים החל מגיל ארבע יש מצפון המעורר אותם להרגיש אשמה ברגעים שבהם הם פוגעים באחרים או בסביבה. מצב של פגיעה באחרים או בסביבה, מוגדר כבעיה משמעתית. אבל אם לילדנו יש מצפון הוא ירגיש אשמה וכל מה שאנו אמורים לעשות הוא לעורר בו את האשמה, להציע לו לשים לב אליה, לזהות ולתקן את הטעון תיקון. לפי הצורך הוא יקבל מאתנו הכוונה לתיקון העצמי שלו. אנחנו יכולים לעורר אשמה אצל ילדנו שיש להם מצפון על ידי תגובות כגון: "זה לא נעים לי." "אתה פוגע בי" "אתה מעליב אותי." "אתה מצער אותי." "כואב לי שאתה לא רוצה לעזור לי, כי אני זקוק לעזרה שלך." "אנשים קרובים לא מפנים עורף זה לזה הם עוזרים זה לזה." הבעת רגש הפגיעה של שלנו גורם לילדנו צער על שפגע בנו ותהליך התיקון מתחיל.

   חשוב לזכור. הילד הוא לא בעיה משמעתית, רוב רובן של ההתנהגויות הלא מותאמות למציאות באות מכישורי חיים לקויים או חסרים ולא מתוך לפגוע בסדר המשפחתי או הציבורי.

   אבל עלינו גם ללמד את ילדנו שאנו משלמים מחיר על הישגים שהשגנו. לפעמים המחיר שווה ולפעמים לא. הצלחה במבחן תלויה בעיקר בהשקעת זמן לימוד במקום להיות עם חברים. לפעמים אנו משלמים מחיר כבד למען מטרות עתידיות רחוקות. לא אחת אנו משלמים מחיר עבור מעשים פוגעים. המחשות המחיר בדרכים שונות שיפורטו כאן הן החלופה לעונשים שאינם משנים התנהגות ויוצרים הרגל, אלא לטווח קצר בלבד. 

   ילד עם בעיה משמעתית הוא ילד שחווה מעט אשמה אם בכלל אחרי שפגע באחר. אבל פחות משני אחוז סובלים מהפרעה קשה זו במצפון. ככל שהילד מבוגר יותר הפגיעה במצפון מתקבעת ומגיל ההתבגרות אפשר כבר להניח במקרים רבים שמדובר בהפרעה קשה במצפון. הפרעה קשה במצפון פירושה נטיות עברייניות. במצב זה מוכח מחקרית ששכר ועונש תורמים ביחד עם פעולות נוספות לשינוי במצב. אבל יש להוכיח מעל לכל צל של ספק שמשהו במצפון שלהם פגום. בני נוער ומבוגרים אלו יאמרו לך ברוב הפעמים אחרי שפגעו באחר, בחי, בצומח או בדומם שהם אינם מצטערים על מה שעשו, שהם אפילו ימשיכו בדרך זו ושאלימות היא דרך טובה לפתור בעיות. תגובות שיטתיות אלו למצבים של פגיעה מעידות על פגיעה קשה במצפון. פרסים ועונשים תורמים לטיפול במצבים הללו. לכן אם ילדכם לא הוגדר כבעל נטיות עבריינות אין צורך להפעיל מערכת ענישה. 

   רק אחוז מאד נמוך של ילדים סובל מהפרעה נפשית הנובעות ישירות מ"מצפון מקולקל", כלומר מאי מוכנות בסיסית לקבל סמכות, נורמות חברתיות וערכי מוסר. בתורה אנו לומדים על ילד שכזה: כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא. וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל-יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּהאם זהו הילד שלכם?אנו נניח שילדנו אינו הילד המתואר בפסוקים הללו והוא מגיב בהתנהגויות קשות חברתית מתוך חסר של כישור זה או אחר, ממצוקות רגשיות וקיומיות, אלימות והתעללות, חוסר אונים, ייאוש, הרגשה שאינם מובנים ועוד.

  הורים וילדים מתארים לפעמים מצב שבו הילד רוצה את העונש כדי להשקיט את מצפונו, כדי לא לחוות אשמה. האשמה חשובה ואנו מעוניינים שילדנו יחווה אשמה. זהו העונש הטבעי שממנו יוכל ללמוד כיצד להתקדם בתיקון העצמי ולשנות הרגלים. לכן מתן עונש במקרים הללו מונע את האפשרות לחוות אשמה ולהתחיל תהליך של תיקון עצמי.

   מהלכי הענשה ושרטוט גבולות הראו יכולת מוגבלת בלבד בהכשרת ילדנו להתמודד עם האתגרים בפניהם הם עומדים. הכשרת ילדים לקראת חיים עצמאיים היא הרבה מעבר לידיעת הגבול ופחד מעונש.

   לכן אם החלטנו להעניש נזכור שזוהי תגובה מיותרת ברוב המקרים. אנו קונים לעצמנו שקט לזמן מוגבל. לפעמים העונש מסמן או ממחיש כלל מסוים אבל הוא לא ישנה התנהגות. ברוב המקרים הוא אף מחמיר התנהגות.

   בכל מקרה, אם החלטנו שעונשים הם חלק מדרך החינוך שלנו נזכור שאין שום דרך חינוכית של עונש ללא שכר וגמול. לכן עלינו להכין מערכת של שכר ועונש מוגדרים מראש. מעין מחירון עבור מעשים רעים ועבור מעשים טובים. מערכת הענשה ללא מערכת גמול ושכר היא אכזריות. עוד עלינו להיות בטוחים שהעונש יינתן בשיקול דעת, לא בהתקף של זעם שלנו והוא אמור להיות מדוד ומותאם להתנהגות.

   לא כך המצב לגבי חיזוק. חיזוקים להתנהגות רצויה מחזקים הרגלים ותורמים להתנהגות המותאמת למציאות. חיזוקים הם מחמאות, פרסים, חיבוק, חיוך, הערכה ועוד. גם אותם נותנים באופן מדוד ורק על התנהגות ולא על הילד באופן כללי.

דרכי חינוך

א. מחיר הפסד ורווח טבעיים:רווח/חיזוק והפסד/עונש טבעיים הם התוצאה הישירה הנובעת ממעשי. הרווח וההפסד הראשוניים הם רגשיים. בעקבות מעשה מסוים אנו מרגישים הרגשות נעימים או לא נעימים בהתאם. רגש לא נעים הוא הפסד. רגש נעים הוא רווח. הרווח וההפסד המשניים הם תוצאות מעשיות של מעשי. הפסדתי או הרווחתי כסף,  זמן, חבר, כבוד. ענבר מזמין חבר הביתה. ברגע מסוים ענבר אינו נותן לחברו לגעת באוסף האבנים היקר שלו. החבר נעלב והלך. ענבר חווה צער. זהו עונש טבעי ראשוני. יתכן גם שהחבר לא ירצה להיפגש עם ענבר למחרת, זהו העונש המשני. אימא של ענבר מחבקת אותו, מרגיע ומציעה לו לשים לב להרגשתו. בהמשך היא גם מציעה לו לשאול את עצמו אם היה שווה לו לא לתת לחבר לגעת באוסף האבנים היקר שלו. 

   חשוב שאנחנו ההורים נאפשר לילדים להיות מודעים לרווח וההפסד באמצעות שאלה ישירה מה אתה מרגיש או מה הייתה תוצאת המעשה והאם המחיר היה שווה? האם ניתן היה להשיג תוצאה דומה במחיר זול יותר?

   כך גם לגבי חיזוקים. השאלה איך אתה מרגיש אחרי שפתרת תרגיל בחשבון עוזרת לו לשים לב לשמחה שעולה ביחד עם ההצלחה וכך השמחה הופכת לחיזוק טבעי. חיזוק משני יהיה ציון טוב אחרי שהתכונן לבחינה.

ב.רמות של אשמה: גם כאשר אנו פוגעים, יש רמות שונות של אשמה שחשוב להכיר. רמות האשמה נעות בין מעשים שלא בכוונה עד מעשים בזדון.

יש פגיעה במקרה (לא יכולתי לדעת),

יש שלא בכוונה, בשוגג, (יכולתי לדעת אבל לא הייתה לי כוונה),

יש בכוונה (רציתי לפגוע אבל לא תכננתי.)

יש בכוונה תחילה (תכננתי לפגוע כי נפגעתי)

יש בזדון במזיד (רציתי לפגוע סתם כדי ליהנות, ללא חשבון).

   חומרת המעשה יכולה להיות פגיעה ברכוש, בגוף, בנפש, במערכת. ברכוש ציבורי רכוש פרטי, בערכי מוסר. בכבוד האדם. חשוב שאנו ההורים נשאל את ילדנו לגמרי רמות האשמה וחומרת הפגיעה כדי להעלות למודעות של ילדנו את האפשרות לנתח ולשקול אחרי מעשה ובהמשך גם לפני מעשה את תגובות הסביבה למעשי.

ג. הדרך לתשלום המחיר על הפגיעה:

1. לא נדון בנושא כל זמן שילדנו ואנחנו נמצאים בסערת רגשות. המרחק הרגשי מאפשר דיון יותר ענייני..

2. נשאל שאלות הבהרה רק לגבי העובדות. כלומר ספר לי מה קרה.

3. נזכיר לילדנו במהלך השיחה שפגיעה באחר היא גם דרך ללמוד לתקן את עצמנו. "מי שלא עושה לא טועה", "ירידה לצורך עליה", הם ביטויים מקלים.

4. בהמשך ננסה להעריך את חומרת האשמה באמצעות:  א. שאלה ישירה: האם אתה מרגיש אשם? מצטער? חושב שטעית? ב. האם זה נעשה ברמות מסוימות של כוונה או שלא בכוונה? ילדים שחווים אשמה אינם צריכים עונש אלא תיקון על ידי רכישת כישורים חסרים, בקשת סליחה ומחילה ולפי הצורך פיצוי על הפגיעה ולבסוף גם התפייסות. עונש יחסום את שיתוף הפעולה שלהם בדרך לתיקון. עונש עלול להקהות רגשות אשמה.

5. התשלום יקבע על פי: א. חומרת המעשה. ב. רמת האשמה. ג. המחיר הטבעי שילדנו כבר שילם. ד. הפיצוי שלא אחת ילדנו חייב לפצות את הנפגע.

6. נזכור להיות רחמנים בני רחמנים. המחיר הוא מידתי, ויש לו זמן, מקום וגודל מוגבלים. נאמר את המחיר בצער! לפעמים נציע לילדנו לקבוע את המחיר.

7. נתחשב גם במעשים טובים של ילדנו כי זכויות מצטברות.

8. גם אם הענשנו, אחרי זמן נזכור להקנות לילדנו את הכישורים המתאימים. אך כפי שנאמר, ילד שנענש יתקשה לשתף פעולה עם תהליכי שינוי ותיקון עצמי. בסופו של דבר החלק החשוב בתהליך הוא לא המחיר אלא התיקון שילדנו אמור להעפיל בעזרתנו כדי להרוויח צמיחה אישית בהמשך.

ד. מחירים שונים: הורים שואלים לא אחת.  במה אני כבר יכול להעניש אותו, הרי יש לו הכול? המחיר הוא שלילת זכות. כל מה שילדנו מקבל מאתנו אינו מובן מאליו. יש יחסית מעט דברים ביום יום שהם חובתנו לתת. רוב הנתינה שלנו היא בטוב ליבנו. המחיר הוא צמצום מה שאנו נותנים בטוב ליבנו. אנו אמורים לדבר על מחיר ללא כעס, הדיבור אמור להיות קליל, חצי מחויך ובעיקר בצער אך בלית ברירה. המחיר אמור להיות הגיוני ומותאם למעשה.  לדוגמא: ילד ששבר חפץ יקר, יכול להשתתף בצורות שונות בתיקונו. ילד שהעליב מבוגר יכול לעשות מעשה טוב למענו. ילד שסרב ללכת לבית הספר, ילמד בבית את החומר שהפסיד.  הנה כמה מחירי לדוגמא:

1. מניעת תגובה חיובית. מניעת חיוך: אני עצבני עכשיו וקשה לי לחייך אליך.

2. שלילת והפחתה בזכויות: את הממתק השבועי לא תקבל השבוע.

3. תשלום ישיר בכסף או ב"עבודות שירות": שטיפת הרכב, או הורדה בתקציב.

4. שלילת חופש, הפחתת דרגות חופש:תלך לישון מוקדם יותר.

5. הרחקה, שלילת שייכות, ירידה בדרגה. שייך פחות: בארוחה הזו לא תשתתף.

6. שלילת משמעות וערך, ירידה בדרגה. חשוב פחות: הוא מקבל לפניך.

   בכל מקרה עדיף לאיים מאשר לבצע. מהותו של האיום הוא במימושו ולכן אם איימנו ונאלצנו לממש את האיום לא נהסס. אבל נשים לב שאולי חלק מהתיקון נעשה, שהתעוררה אשמה, שהובעה חרטה. במצב הזה לא נממש את האיום אבל נדרוש המשך תיקון.

ה. ממוש הרצון: הפרת כלל במשפחה כוללת גם התנהגות מחוץ למשפחה. כללי המשפחה מכתיבים לנו ולילדנו מה אנו אמורים לעשות. כך מתנהלת משפחה. הפרת הכלל כדי לממש רצון מחייבת דיון שכולל מספר שלבים.

1. נברר עם ילדנו האם הוא יודע את הכלל.

2. אם אינו יודע את הכלל נבהיר לו אותו ונעבור לסדר היום.

3. אם יודע את הכלל, נברר מה היה הרצון שגרם לו לעבור על הכלל?  

4. נשאל אותו איך  ניתן היה לממש את הרצון ללא הפרת הכלל. מטרת שאלה זו היא להרחיב את אופק האפשרויות שלו להתמודד עם ממוש רצונות, לפחות באופן חלקי, תוך התחשבות בכללי המשפחה. זוהי גם דרך לסייע לו ביכולת לדחות סיפוק. הוא אינו מוותר על כל רצונו אלא רק על חלק מרצונו או על הזמן שבו יממש את רצונו.

ו. יש תיקון: נזכור שהתנהגות, הרגלים וקווי אישיות ניתנים לתיקון. הם רק דורשים עבודה אותה נציע לילדנו לעשות באמצעות כישורי החיים. שערי התשובה היהודית הם תהליך שינוי יעיל ועמוק. אין מדובר בחזרה בתשובה במטרה להפוך לדתי, אלא זוהי דרך יעילה לתיקון המידות וצמיחה אישית כאדם: אנו מוכנים להכיר בפגיעה שפגענו, מוכנים לשלם את מחיר הפגיעה ומוכנים לצאת לדרך השינוי האישי. 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.