לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

המלצות להפרעות שונות

OCD למטפלים ולמטופלים (מרץ 2016)

המלצות ונקודות מרכזיות בטיפול ב OCD.
תאריך פרסום: 5/12/2010

OCD למטפלים ולמטופלים.

בעקבות דר' אילנה פרנק, דר' עודד בן ארוש ואחרים

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

למטפלים

 

1. אוסידי נובע ממחסור בסרוטונין.

2. אוסידי בעיקרו הוא קושי עצום לחיות עם מתח ואי נוחות במצבי אי וודאות. הקושי העצום לחיות עם המתח אינו ההפרעה. ההפרעה היא הטכסים שמטרתם להוריד מתח זה.

3. יש אובססיות שהן מחשבות טורדניות ויש קומפולסיות שהן טכסים טורדניים.

4. עיסוק בהבנה ובתוכן המחשבות והטכסים הטורדניים מחמיר את המצב, כי האדם עסוק ממילא בתוכן האובססיות והוא מייחס להן ברמת וודאות גבוהה "אמת" עובדתית.

5. אוסידי אינו הפרעת חרדה. אנשים סובלים בעיקר ממתח כתוצאה מכך שמשהו לא הושלם אלא אם כן הוא בוצע בדייקנות. ולכן יש צורך לעשות את הפעולה או לחשוב את המחשבה. למתח זה מתלוות הרגשות שונות: פחדים, אשמה, בושה ועוד. לכן זהו קושי לחיות בעולם של אי וודאות וספקות. הטקס או המחשבות הרבות, אמורים להביא את הוודאות המיוחלת, כדי שהמתח ירד.

6. נוצר קשר הדוק בין המחשבה לבין המציאות. אנשים מאמינים שהמחשבה היא המציאות.

7. האיום הקיים אם אפילו יפחיתו את כמות הטקסים והמחשבות, הוא עצום. לכן אי אפשר להציע להם להפחית את המחשבות והטכסים, גם לא בהדרגה. הם זקוקים לדרכי חשיבה מחוברות למציאות ודרכים לווסת רגשות, כדי שיהיו מסוגלים לעמוד במתח שייווצר בעקבות הפחתה אפילו הדרגתית של המחשבות וטכסים.

8. במחלקת האוסידי נמצאים: תלישת שיער, אגירה, מוטרדות מפגמים קלים בגוף, חיטוט כפייתי בעור.

9. הטיפול מקנה לאדם כלי חשיבה, וויסות רגשות המאפשרים למטופל לבצע שני תהליכים:

    חשיפה: שהיא ההתרגלות הדרגתית של המערכת העצבית למצב המאיים שיש בו מרכיבים של אי וודאות, הרגשה שמשהו לא גמור ומתח רב. החשיפה נעשית באופן מדורג תוך שימוש בכלי ההתמודדות שנלמדו. המערכת העצבית מתרגלת לאי הוודאות.

   מניעת תגובת הטכס והמחשבות ותגובות במקום: באופן הדרגתי נמנע המטופל לבצע את הטכסים ולחשוב את המחשבות, תוך שימוש בכלי ההתמודדות שנרכשו. המטופל לומד להסתדר במצבי אי וודאות בדרכים שונות מהטכסים. בעיקר לומד המטופל שברוב מצבי האי וודאות, אי עשיה היא הפתרון הנוח יותר רגשית ומציאותית.

10. טיפול תרופתי מוריד את המתח וכך מפחית את הדחף לבצע את הטכסים ולחשוב את המחשבות. הטיפול התרופתי מאפשר באופן בטוח יותר לבצע את החשיפות ומניעת התגובה.

11. אופי המחשבות העיקריות שמסבכות את המצב ויש צורך למתנן: א. התייחסות למחשבה כעובדה. ב. התייחסות לניבוי שלילי כבטוח. ג. יחוס אי יכולת של להתמודד עם איום אפשרי. ד. יחוס כוחות מוגזמים לעצמי בעיקר לפגוע בעצמי או באחרים.

12. התנהגות רבות הן טכסי הימנעות עדינים כדי להימנע מהמפגש עם אי הוודאות. לא תמיד קל לזהות אותן. יש לזהות התנהגויות הימנעות אלו ולצמצם אותן. יש מצבים הפוכים של התנהגויות רבות שהן חיפוש אישורים שונים כדי להגדיל את הוודאות. גם אותן יש לזהות ולצמצם.

13. יצירת זמן מוגבל לדאגות, מצמצם את כמות הדאגות ומאפשר אבחנה בין דאגות שיש למצוא להן פתרון מעשי, לבין דאגות שווא הנובעות בעיקר מהרגשות שאליהן יש להתרגל באמצעות קבלתן כחלק מן החיים באי  וודאות.

14. חשוב לברר את רמות ההבנה את ההפרעה באמצעות שאלה כגון כמה אתה מאמין למחשבות הללו? א. מבין שלא הגיוני. ב. חושב שכולם חושבים ככה. ג. חושב שכך צריך לפעול.

15. קשר ואמון במטפל הם בסיס מרכזי בטיפול.

16. המלצות של המטפל עלולות להפוך לטכסים בפני עצמם.

אתר נהדר עם אין סוף מאמרים למטפלים, למטופלים ולמשפחה.

טיפים נהדרים ומנטרות מחזקות

http://www.freewebs.com/antiteza/index_heb.htm

 

למטופלים

   לסובלים מאוסידי יש קושי עצום לחיות עם מתח ואי נוחות רגשית במצבי אי וודאות וספקות. יש דחף עצום להגיע לוודאות או לרגיעה של המתח שנוצר כתוצאה מאי הוודאות.

   הסובלים מאוסידי אינם יכולים לשאת מתח, ורגשות כגון אשמה, בושה עלבון, פחד ועוד שעבורם הם בלתי נסבלים.

   הטקס מטרתו להביא להרגעת המתח.

מרכיבי הטיפול

1. לחבר מחשבות למציאות: הסובלים מאוסידי אמורים להגיע למצב בו הם מבינים שהמחשבות הללו אינן מחוברות למציאות. אם מטופל חושב שמחשבותיו נכונות לכולם, או לפחות נכונות עבורו הוא לא ממש בשל לטיפול. המטופל לומד שמחשבה אינה עובדה, שניבוי אינו בטוח וחוסר אונים אינו וודאי. לפעמים הוא לומר שאין לו כוחות על להשפיע על המציאות.

2. לימוד טכניקות הרפיה והרגעה.

3. לצפות לזהות מצבים בהם יש צורך להגיע לוודאות וכשאין וודאות נוצר מתח רב. יש מצבים קלים, בינוניים וקשים. הטיפול יעלה בדרגת הקושי להתמודד עם אי הוודאות.

4. המטופל לומד לזהות התנהגויות עדינות של הימנעות ממתח כדי לא לפגוש את אי הוודאות.

5. המטופל לומד להקדיש זמן מוגבל לדאגות.

6. המטופל מתחיל לחשוף עצמו למצבי אי וודאות בדרגות קושי הולכות ומתגברות.

7. במקביל בחדר הטיפול, המטופל חושף עצמו בדמיונו למצבי אי וודאות באופן מדורג. תוך כדי הדמיון המטופל מספר למטפל את התהליך שהוא עובר בעיניים עצומות. המטפל עוזר למטופל לעבד את המחשבות הלא מציאותיות ואת הרגשות הקשים. רצוי להקליט את פגישות הדמיון ולשמוע אותם בבית פעם ביום.

8. המטופל בונה לעצמו התנהגויות במקום, תוך שהוא מונע את התגובה שמייצרת את האוסידי. תגובות במקום יכולות להיות מחשבות אחרות, התנהגויות שונות, והרגעת המתח באמצעות הרפיה ולא באמצעות הטקס.

 

מִי יִתֵּן וְהָיָה לבבנו נכון לחיות בביטחון עם הספק הבלתי נמנע לְמַעַן יִיטַב לנו ולבננו עד עולם.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.