עשה לך רופא. תקציר ההבנות והמהלכים המסייעים לשיתוף פעולה עם רופא המשפחה שלך.

עשה לך רופא בקיצור

"עשה לך רופא" יששכר עשת דר' אלון מרגלית.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

                                                           

   "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, מה יותר לאדם?" קהלת ו י"א.

 

הקדמה.

1. המפגש הרפואי קצר, מלאכת האבחון והריפוי מורכבת, אתה נקרא לתרום את חלקך על מנת לייעל מפגש זה למען עצמך ומשפחתך.

2. הכר את הרופא שלך, זהה את מגבלותיו ואת יכולותיו. בנה עמו מערכת יחסים המבוססת על שותפות.

3. "מגיע לי על פי החוק…" "ויש לי זכויות…" לא בהכרח יקדמו את ענייניך ולא יתרמו לשיפור השירות שאתה זקוק לו כל כך.

4. אם תהיה לוחמני, הרופא יחשוש מפניך וידאג פן תחפש דרכים לפגוע בו.

5. ההשקעה שתשקיע בקשר עם הרופא האישי שלך, תסייע להתפתחות יחסי שותפות ואמון. כתוצאה מכך, הטיפול הרפואי עשוי להיות מותאם יותר לצרכים המיוחדים שלך שאינם רשומים בשום ספר רפואה.

6. השיחה הפתוחה בינך בין הרופא, מביאה אותך קרוב יותר אל פיתחו של הידע הרפואי ואל ההקלה הנובעת מההתבטאות החופשית שהרופא עשוי לאפשר לך.

7. השפעתך על המפגש עם הרופא שלך, תלויה בין השאר בהבנתך את מהות המפגש, מרכיביו והדרכים להתאים עצמך בכל רגע ורגע למתרחש בו.

8. למפגש הרפואי, מרכיבים שונים שאותם תכיר בספר זה, על מנת לזהות את מהלכיו של הרופא ולמנוע אי הבנות לגבי הפעולות שהוא מבצע.

9. רפואה כוללנית שהרופא האישי שלך יציע, פירושה טיפול מגובה בידע עדכני שמתייחס לגוף, לנפש, למשפחה, ליחסים ביניכם, ולמהלכים שנותנים לגוף שלך ולמשפחה את התנאים המתאימים לפעולת כוחות ריפוי טבעיים.

10. ליועצים ולמומחים יש ידע רב שיכול לסייע לך, אם תדע להפעיל מהלכים שיאפשרו לך להצטרף כראוי למערכת רפואית זו. ספר זה מציע דרכים יעילות להצטרפות זו.

11. אפילו האפשרות למות בכבוד, בביטחון ועם מעט  ייסורים ככל האפשר, הם ענינו של הרופא האישי שלך. תהליך זה משפיע לטובה על איכות החיים ומשמעות החיים של החולים והבריאים כאחת.

12. הספר משמש להבנת המערכת הרפואית ולביצוע מהלכים שיסייעו לך לקבל שירות טוב יותר, ולבניית שיתוף פעולה יעיל ומשמעותי עם הרופא האישי שלך. כמו כן תוכל ללמוד כיצד למנוע תקלות שונות, ואם הן קורות, לטפל בהן תוך כדי קבלת הסיוע הרפואי.

סביבת ריפוי.

1. בסביבתך ובמרחב הפנימי שלך יש פגעים ומפגעים שעלולים לפגוע בך, וישנם גם מרכיבי הריפוי.

2. הרופא הוא אחת הדמויות המשמעותיות בסביבת הריפוי. הרופא האישי עמו יצרת קשרים טובים, מהווה כוח ריפוי חזק.

3. ביכולתך להשפיע על סביבת הריפוי החיצונית, כך שתהיה נגישה ומשמעותיות בעת הצורך.

4. גם במרחב הפנימי שלך קיימים כוחות ריפוי שניתן לרתמם לטובתך.

התאמה עצמית למצבי חולי.

1. מחלה היא יציאה מאיזון של שיגרה גופנית ונפשית.

2. חשוב לקיים בירור משפחתי במידה וקיים פער בין מחלתך לבין התנהגותך בפועל. מטרת הבירור היא הבהרת המצב לאשורו.

3. אמון בינך החולה לאנשים הבריאים סביבך, הוא אחד מבסיסי הריפוי.

4. הרופא אמור לסייע לך בתהליכי ריפוי עצמיים, ואתה מסייע לו בהתאמתו אליך.

5. קליטת התרופה אל גופך ואל שיגרת יומך, היא תהליך שאתה והרופא שלך בוחנים ולומדים יחד.

6. נסח לעצמך את השערותיך לגבי השאלה ממה אתה סובל? השערות אלו יתרמו לרופא בגיבוש מחשבותיו לגבי אבחנתך.

7. הכן עצמך נפשית ומחשבתית לשיתוף הרופא באמונותיך לגבי טיפול רפואי כלשהו.

8. ההחלטה להכיר בעובדת היותך חולה, היא תהליך נפשי שבא לא אחת בעקבות סבל פיזי. האם ניתן היה להכיר בעובדת החולי מוקדם יותר?

9. הכן עצמך למפגש עם הרופא. דאג לחזות חיצונית מסודרת וגוף נקי.

10. דאג לאמצעים להעביר את זמן ההמתנה בנעימות יחסית: ספר, חוברת, מכשיר להאזנה למוזיקה או הרצאה וכו'. בזמן ההמתנה התרכז בגירויים חיוביים, והסט את תשומת הלב מגירויים שליליים ומאיימים.

11. הכן רשימת שאלות, מידע, מסמכים, תרופות ומרשמים.

12. הכן כלי כתיבה לרישום דברי הרופא. בקש ממנו חומר קריאה והפניות לספרות ואתרים באינטרנט. בקש הבהרות בזמן הפגישה. לפי הצורך קבע פגישה מיוחדת להבהרות והרחבת הידע שלך.

13. בבוקר הפגישה דאג להרגעה עצמית.

14. התארגנות לקראת המפגש מחייבת שינויים בשגרת החיים ושינוי סדרי עדיפויות.

15. הכר את הרופא שלך, למד את שפתו, צורת חשיבתו, השכלתו, קשייו, ונקודות התורפה שלו. הכר מעט את הרופא כאדם: אורח חייו, משפחתו ותחביביו.

16. ארגון נפשי ומשפחתי לקראת הפגישה עם הרופא, יוצר תשתית רעיונית ורגשית להגברת הסיכוי להצלחת מפגש חשוב זה.

הרגעים הראשונים במפגש.

1. השפעתו של הטיפול הרפואי שאתה מקבל מתחילה עוד בטרם פגשת את הרופא.

2. זמן ההמתנה למפגש עם הרופא, הוא זמן להרפיה והרגעה עצמית וארגון אחרון של מחשבותיך.

3. דמיין לעצמך את הבטחותיך לאורח חיים בריא באופן מציאותי.

4. אם הרופא יוצא מחדרו, שים לב למצב רוחו ולעומס שבו הוא נתון, יתכן ותאלץ לקצר את הביקור ולהזמין תור נוסף.

5. ברגע הכניסה לחדר הרופא, תרום לאווירה נעימה באמצעות חיוך, לחיצת יד, מילה טובה, מחמאה וכ"ד.

6. אתה נפגש עם הרופא ועם האדם ומתחבר לשניהם.

7. להכנה רגשית מתאימה יש חלק חשוב בהצלחת הטיפול.

8. שינויים רגשיים המתרחשים אצלך או אצל רופאך במהלך המפגש, ומידע חדש שעולה, מחייבים התאמות הדדיות.

9. אם אינך שבע רצון, הבע זאת בעדינות. קרב מילולי אלים, לא יוביל בדרך כלל להשגת מטרתך.

10. אם הרופא אינו שבע רצון, הבע זאת בעדינות. אל תסכים להיות מטופל אצל רופא חסר שקט, עצבני או כועס.

11. אם עלה מידע חדש בזמן הטיפול, בקש הבהרות על מנת להבינו כראוי.

סיפורך ושאלות הרופא.

1. כשאתה מספר את סיפורך, קח בחשבון שבחלק מן המצבים פשוט לא ניתן לגלות את הסיבה, והעניין יחלוף מאליו.

2. על פי שאלות הרופא, תלמד מה מעניין אותו ותכיר את סגנון עבודתו. הרופא אמור להתעניין גם במצבך הנפשי, המשפחתי והתפקודי.

3. אם הרופא שואל אותך לדעתך לגבי בעייתך, חשוב שתשתף אותו במחשבותיך. אלו יעזרו לו להכיר את גישתך לגבי בריאות וחולי, ולהתאים את טיפולו להווי חייך.

4. הבנת הקשר בין הנפש לגוף, נבנית על בסיס המשמעויות שאנו מייחסים לרגשות ולתחושות פיזיות.

5. דרך שאלות הרופא, עשויה להתברר לך רמת הסיכון שנטלת על עצמך בחייך. החשש ואי הנעימות ברגעים אלו, מהווים מניע חשוב להחלטות על שינויים רצויים באורח החיים.

הבדיקה הגופנית.

1. קח בחשבון שהבדיקה הגופנית חשובה מאד, אך היא אינה גורלית.

2. קח בחשבון שבדיקה גופנית תסייע לחשוף אלימות פיזית במשפחה. הרופאים יודעים כיצד לטפל בגילוי זה בצורה הנכונה.

3. המגע הגופני נוח במידה שונה לרופאים ולפונים, ויש צורך בהתאמה ביניהם.

4. לפי הצורך יש מקום שבחדר הרופא יהיה נוכח אדם קרוב אליך שיאפשר לך להרגיש נוח ובטוח בזמן הבדיקה הגופנית.

הגורמים המשפיעים על גיבוש האבחנה ומסירתה.

להלן רשימת הגורמים המשפיעים על גיבוש האבחנה ומסירתה לך:

1. האבחנה העצמית והפילוסופיה הרפואית שלך, כלומר מה אתה חושב שיש לך.

2. תפקודך לאור הסבל שלך.

3. המצב הפסיכולוגי שלך בהקשר לתלונותיך. בעיקר חששות, מתח ומצב רוח ירוד.

4. המצב המשפחתי המשפיע ומושפע מקשייך.

5. הערכת מערכת היחסים בינך לבין הרופא.

6. כמה מושפעת פנייתך מאופנה חולפת.

7. כמה מושפעת פנייתך משפע המידע הנגיש.

8. הרופא שוקל בעת מסירת האבחנה גם את חוקי זכויות החולה. ואת אי הוודאות הקיימת ברפואה.

הברית הטיפולית.

1. ברגע שברור לך ולרופא שיש ביניכם הסכמה ואפילו הסכמה זמנית על האבחנה, זה הזמן לכרות ברית שהיא מעין "חוזה".

2. מספקי השרות הרפואי, פועלים במסגרת כללים גלויים שעצם ידיעתם תמתן עגמת נפש ואי הבנות.

3. הנח מראש שניתן לפנות לרופא בבעיות בריאות הכוללות גם את בריאות הנפש ובריאות המשפחה.

4. השירות הציבורי הוא ללא תשלום ישיר לרופא, ואין צורך בתשורות או בתשלום נוסף.

5. על הרופא חלה חובת סודיות רפואית, לכן אתה חופשי לספר לו על עצמך. הרופא חייב בדיווח רק במקרים של סיכון חיים, כאשר אתה מסכן עצמך, או את זולתך  ובמקרי אלימות נגד ילדים.

6. הפגישה מוגבלת בזמן, לכן חשוב לעמוד בלוח הזמנים, גם אם הרופא עצמו לא תמיד עומד בו.

7. חשוב לשתף את הרופא במידע, כדי שלא יטעה באבחנתו.

8. חשוב להגדיר ציפיות ומטרות בכוח השגה.

9. חשוב לציין חלוקת תפקידים לסיוע בקרב משפחה וידידים.

10. האחריות על ביצוע ההמלצות הרפואיות מוטלת עליך ועל משפחתך. באחריותכם גם לדווח לרופא על מצבכם במהלך הטיפול.

11. באחריותכם להבהיר קשיים, בקשות והסתייגויות.

12. מוטל עליכם להבין את שפת הרופא ולבקש הבהרות בהתאם. בקש מהרופא "תרגום" לפי הצורך.

13. טיפול נמשך לאורך זמן, לוח זמנים מונע אכזבות מיותרות.

14. יש לקבוע נוהלי תקשורת בזמן תקלות אפשריות.

15. נהל עם הרופא שלך משא ומתן על כל מרכיבי הטיפול, עד שתרגיש שאתה ומשפחתך יכולים לקבל על עצמכם אחריות לבצע את מה שסוכם ביניכם.

16. השתמש במסגרת הרפואית לקבלת החלטות קשות בנושאי בריאות וחולי. מתוך מסגרת זו תצאו לפי הצורך לקבלת "חוות דעת שניה", או אפילו למעבר למערכת רפואית אחרת, או לקבלת טיפול רפואי משלים.

מהות הטיפול הרפואי.

1. קח בחשבון שכל התערבות טיפולית שהרופא מבצע, משפיעה לא רק על הגוף, אלא גם על התפקוד, הרגש, ההגיון, הרוח, והמשפחה.

2. הרופא ימנע מגרימת נזק כתוצאה מטיפול מיותר או אי טיפול, אך טיפול עלול לעורר תופעות לוואי לא רצויות, או אף להזיק.

3. סיוע רפואי יעיל, משתף את כל הגורמים המעורבים בבעיה.

4. טיפול רפואי נועד גם להתמודד עם הבעיה שצצה, וגם להציע אורח חיים שעשוי להקטין את הסיכוי להישנות הבעיה.

5. במפגש עצמו, הרופא אמור לספק הסברים למהות בעייתך ודרך הטיפול.

6. הרופא אמור להקשיב לרגשותיך, להרגיע ולתת תקווה.

7. הרופא אמור לתרגל עמך פעולות טיפוליות אותן אתה אמור לבצע בבית.

8. הרופא מסוגל לסייע בתהליכי קבלת החלטות.

9. הרופא יכול לסייע בארגון התמיכה המשפחתית.

10. הרופא אמור להתאים עצמו לצרכים המשתנים שלך.

11. עורר את מודעות הרופא לגבי צרכים שיש לך, לבטא רגשות, לקבל הסבר למצבך, לברר באופן מהותי את בעייתך, לתקשורת גלויה ולהדרכה לטיפול מונע.

12. למפגש עם הרופא יכול להיות ערך של ריפוי מעבר לטיפול שתקבל.

13. בבואך הביתה אחרי הביקור, סדר את מטרותיך בריפוי, במשולב עם חייך, והגדר סדרי עדיפויות.

14. התאם את מטרותיך למשאבים הגופניים, החומריים, הנפשיים, המשפחתיים והרוחניים שלך.

15. רכז את מאמציך בנקודה מרכזית אחת ומשם תרחיב את פעולותיך.

16. אל "תתנפל" על הטיפול, התחל לאט לאט.

17. עקוף ההתנגשויות הפנימיות שלך. רוב הזמן אין צורך לנהל מלחמות פנימיות.

18. אל תעשה במשך זמן ממושך "עוד מאותו דבר", מתוך הנחה כי "מה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח."

19. יצב כל השג חלקי והעצם את תחושת הסיפוק שלך מהצלחות קטנות.

20. זכור שהרופא ממשיך ללוות אותך בכל מצב.

21. הכן לעצמך קו נסיגה. במידה ולא הצלחת, אין צורך להתייאש ולעזוב הכל.

22. קיים עם הרופא לפי הצורך, דיון על שינויים מהותיים בטיפול, במידה והעניינים יגעים מבחינתך.

23. אתה מתמודד על הריפוי שלך. יש מסייעים בסביבה, אך אתה הוא שאמור להפעילם לטובתך.

24. מרכיבי כל טיפול רפואי הם: רפואה, רפואה אחרת, נפש, הרפיה, הדמיה, פעילות גופנית, תזונה ונוזלים, משפחה, עבודה, חברה ועיסוקים. התייחס לממדים אלו באמצעות השאלון שבפרק על מהות הטיפול הרפואי.

פנייה להגיון ולרגש

1. השכל והרגש משפיעים ומושפעים מחולי ובריאות. הרופא יהיה שותף לסיוע גם בתחומים הללו.

2. הצג בפני הרופא את השקפותיך בנושאי בריאות וחולי.

3. בקש מהרופא לסייע לך בחינוך לבריאות.

4. בקש מהרופא להיות המאמן שלך לטיפול עצמי.

5. הסתייע ברופא בתהליכי קבלת החלטות רפואיות.

6. הרופא יסייע לך גם בפתרון בעיות הקשורות לתהליך ההחלמה.

7. בדוק את אפשרות הרופא לסייע לך בתמיכה רגשית.

8. בקש מן הרופא זמן ומפגש מיוחד לצורך אוורור רגשי.

9. בקש מן הרופא לסייע לך בשליטה רגשית.

10. אם עברת טראומה, בקש מן הרופא לסייע לך בעיבודה.

11. בקש מן הרופא לחזק את ביטחונך.

12. הרופא יוכל לסייע לך בהתמודדות עם רגשי אשמה.

13. הרופא יעבור אתך לפי הצורך את תהליך האבל.

סיוע זוגי ומשפחתי.

1. המשפחה מתגייסת לעזור לך כמיטב יכולתה, אך לא תמיד בצורה מאורגנת.

2. הרופא יסייע לך לארגן את המשפחה לטובת תהליך הטיפול.

3. הצע לרופא האישי שלך להיות מנהל תהליכי ריפוי שונים במידה והוא לא יציע זאת בעצמו.

4. דאג שבמשפחה משהו ייקח את ניהול הטיפול. זה לא חייב להיות דווקא אתה.

5. פתחו תקשורת גלויה וישירה במשפחה.

6. דאגו ללכידות המשפחתית ולאווירת תקווה והתמודדות.

7. זה הזמן למחוק חשבונות ישנים ולסלוח.

8. גייסו כוחות ומשאבים שקיימים בכל משפחה וגם בשלכם.

9. היו פתוחים לקבלת סיוע מבחוץ.

10. תנו לתת קבוצות שונות במשפחה לסייע, למשל לילדים.

11. שימו לב לשלב ההתפתחות המשפחתית שבו אתם נמצאים, וקחו שלב זה בחשבון בזמן ההתארגנות לריפוי.

12. במידה ואתם נתונים, בנוסף למחלה, גם במשבר בלתי צפוי, קחו בחשבון שיש לשמור כוחות גם לטיפול במשבר הנוסף.

13. לא בכל מצב יש צורך במעורבות המשפחה. הרשימה הבאה תיתן לך נקודת מבט לגבי השיקול מתי לערב משפחה בטיפולך:

   א. כשאתה חולה כרוני.

   ב. כשהבעיה דורשת שיקום ארוך.

   ג. כשהמחלה מסכנת חיים.

   ד. כאשר חשוב לך שאחרים במשפחה יהיו מעורבים.

   ה. כאשר מהות הבעיה שלך אינה ברורה.

   ו. כשהטיפול אינו עוזר בניגוד לציפיות.

   ז. שאתה מעוניין לשנות הרגלים.

   ח. כאשר חברי משפחה אחרים מעונינים לבוא.

14. מעברים ומשברים בחיי משפחה, הן תקופות שבהן יש סיכון לשלמות המשפחה וחבריה, אך גם הזדמנות לצמיחה והתפתחות.

סיוע בשינוי התנהגות ואורח חיים.

1. אם תחליט לבצע שינוי התנהגותי, הודע על כך לרופא שלך.

2. בוא לפגישה עם אחד מחברי המשפחה.

3. סכם עם הרופא על פרטי התוכנית ומועדיה.

4. קבע פגישות מעקב קבועות עד להתייצבות השינויים.

5. שינוי התנהגותי מתבצע בדרך כלל בהדרגתיות ולא בבת אחת.

6. שינוי התנהגותי מתמיד כאשר הוא מלווה בעיקר בחיזוקים על התנהגות חיובית מזערית ופחות בתשומת לב להתנהגות שלילית.

7. אמונות לא מציאותיות שונות, מקשות על שינוי התנהגותי.

8. אין כמעט פתרונות קסם. הדרגתיות, חיזוקים חיוביים, הרפיה וגישה שלוקחת בחשבון את אחריותך לתהליך השינוי במשותף עם צוות שיבנה, בהשתתפות הרופא, הם המפתחות להצלחה אפשרית.

9. השלב הראשון בשינוי הוא ההודעה הפנימית בצורך בשינוי, והאמונה ביכולתך להצליח. בשלב זה יעזרו צייתנות והפחדה עצמית.

10. כאשר אתה מתחיל את תהליך השינוי, יצירת דימוי חיובי של מצבך החדש והערך העצמי שלך, יסייעו להתמיד בשינוי.

11. אתה עלול להיות נתון במשברים תוך כדי התהליך. כאן יסייעו נחישות והתמדה, על אף כישלונות זמניים.

12. הקושי לעבוד בצוות, עלול אף הוא לחבל בתהליך השינוי. חוזה ברור בין המסייעים, משפר את המצב.

13. תופעות לוואי של תהליך השינוי, יוצרות ספקות ואי וודאות בנכונות התהליך. מעקב רפואי הדוק ואישור הרופא, ירגיעו אותך.

14. דימוי עצמי חיובי של מצבך החדש, ולפי הצורך סיוע של רופא בפתרון בעיות שצצו, יסייעו לך לשמור על הישגיך.  

 

מסרים של חולי ובריאות.

1. למד עצמך להתחסן מפני מסרים של חולי וייאוש, ולכוון את הקשב למסרים של בריאות ותקווה.

2. העבר מסרים של אמון, רצון להתמודדות ורצון לשיתוף פעולה.

3. למד לבקש בקשות במקום להילחם על בקשתך בתוקפנות.

4. בגישה זו המושגים המרכזים הם נינוחות, קבלה, רגיעה, אמון, שיחה מתמשכת, הקשבה הדדית, סיכוי, עבודה משותפת, הומור ואמפטיה.

5. שיחה שיש בה דימויים מושאלים ציוריים, מובילה לדיון על החיים ומזמנת אפשרות לנצל את המצב לשיפור מהותי ורחב היקף של הבעיה הנידונה.

6. הקשבה למשמעות איברים ותהליכים גופניים, מסייעת לקישור וחיבור בין הגוף לנפש.

7. הסיפורים שאתה שומע או מספר לעצמך, והציורים שאתה מצייר או רואה, יש להם ערך של שכנוע עמוק לחיוב אך גם לשלילה.

8. בין השאר, חלומות יספרו לך גם על הכוחות והמשאבים שבך.

9. לתהליכים היפנוטיים וכוח דמיון, יש כוח השפעה לחיוב וגם לשלילה. אי לכך המטפל זקוק להכשרה מתאימה ומוכחת להפעלתם.

טיפול כוללני הוליסטי.

1. הבעיות המובאות בפני הרופא, מחייבות לפעמים ראיה מורכבת ורחבת היקף.

2. לא אחת הרופא האישי שלך "ינהל את תיקך", שיש בו מכלול של טיפול ומספר מומחים מתחומים שונים. חפש רופא אישי המוכשר "לנהל את תיקך" לפי הצורך.

3. השקע במומחה אחד שירכז עבורך את ההיבטים השונים של הבעיה שתציג בפניו. כך לא תהיה זר במבוך המומחים, שכל אחד רואה קטע אחד של עניינך.

4. הרשה לעצמך לזרום עם הערכה רחבה יותר של מצבך.

מעקב וטיפול רפואי מתמשך

1. לקראת סיום המפגש, שאל עצמך אם אתה מרוצה ואם קיבלת מענה לשאלותיך.

2. רגע הסיום אינו רגע שבו ניתן להוסיף עוד עניין. הרופא אינו קשוב, הוא מסיים את הפגישה ונעשה קצר רוח. סיום ברוח טובה, חשוב להמשכיות הקשר ביניכם.

3. אם לא השגת את כל מטרותיך, קבע מועד נוסף.

4. חשוב ושוחח על תוצאות הפגישה עם חברי משפחה, לפני שתחליט סופית מה בכוונתך לעשות הלאה.

5. אם אתה שלם עם האבחנה וההמלצות, אל תהסס להתחיל בטיפול. המעקב המתמשך עם הרופא יאפשר להתמודד עם תקלות בלתי צפויות.

6. אם אינך שלם עם מה שסוכם, רצוי שתתחיל בטיפול, ותקבע מועד למפגש בו תציג את ההסתייגויות והחששות שלך.

7. טיפול רפואי מבוסס על מהלכים המשכיים, תן לרופא הזדמנות ללוות תהליכים אלו.

8. שקול אפשרות לקבוע פגישות מסודרות ומתואמות מראש, לצורך מעקב אחרי החלמתך.

9. הזמן שיחה ליישוב חילוקי דעות והבעת רגשות, כאשר טיפול נכשל. לקראת השיחה למד את זכויותיך. ברור גלוי של חילוקי דעות כשיש יחסי אמון, מאפשר לא אחת חשיפת הבעיה שנוצרה ומציאת דרכים לפתרונה.

10. רופא עלול לטעות. יש טעויות המתפתחות על אף זהירות ורצינות, ויש הקורות מתוך רשלנות. ברוב המקרים הרופא פועל כראוי. יש חשיבות לשיחת הבירור על מנת לברר עניין זה.

11. טעות המתפתחת מתוך זהירות ואחריות, מאפשרת לכם ללמוד יותר על אופי הבעיה שלך. מכתבי תלונה או מעבר לרופא אחר, אינם מבטיחים אותך מפני טעויות מסוג זה.

12. חוות דעת נוספת שתסכמו עליה, תאפשר לשניכם למצוא דרך חדשה לטיפול בבעייתך.

13. התמדה עם אותו רופא, חוסכת לא אחת זמן יקר שתשקיע כאשר תפנה לרופא אחר שיאלץ ללמוד שוב את "המקרה" שלך.

14. אלימות מילולית, איומים, תביעות ואלימות פיזית לא יסייעו להחלמתך. הגשת תביעה אמורה להיעשות תוך שיקול דעת ובאופן מסודר. האגודה לזכויות החולה מסייעת בכך במקרה הצורך.

15. אין לשלול מהלכים של אזרחות טובה שמסייעים להצלת פונים אחרים שנפגעו כמוך, אך אלו הם מקרים נדירים. ברוב המקרים לא תאלץ להרחיק לכת עד כדי כך.

16. לפעמים אתה עלול להרגיש התנגדות פנימית לטיפול, ולעזוב את עצמך מבחינת הטיפול הרצוי. יש צורך במצבים הללו לחשוף רבדים עמוקים של קשיים ומחסומים רגשיים, המונעים שימוש יעיל בכוחות ובמשאבים שלך.

17. בתהליכי ריפוי שונים, ההכנה הפסיכולוגית למצב של בריאות וקצב החלמה מותאם לך, הם חלק חשוב בתהליך הריפוי.

הפניות למומחים.

1. הפנייה למומחה על סמך המלצה של חבר, עלולה לגרום אכזבה. וודא שהמלצת החבר, אכן מתאימה לך באופן אישי ואין היא המלצה כללית. ברר עם הרופא שלך אם אכן הרופא מומלץ.

2. רופא מומחה זר, אינו מכיר בדרך כלל את מכלול עניינך. הכן מסמכים, הסבר קצר וממצא לגבי הבעיה שלך. הרופא האישי שלך יסייע לך בכך.

3. קשה להגיע למפגש עם רופא מומחה ועוד יותר קשה להיפגש עמו שוב בטווח קצר להבהרות. הכן לעצמך את כל השאלות בכתב וכתוב את תשובותיו.

4. הרופא המומחה לא תמיד ידבר בשפתך ואתה עלול שלא להבינו. נסה לקבל הבהרות או בקש מרופאך שיבהיר לך דברים.

5. כאשר תמצא עצמך במרכז חילוקי דעות בין הרופא המומחה לרופא המשפחה שלך. בקש בעדינות משניהם לשוחח ביניהם מבלי לערב אותך בחילוקי הדעות שביניהם.

6. ההפניה נעשית באחת משלוש הצורות:

   א. הרופא שלך מציע לפנות לרופא מומחה בתחום מסויים.

   ב. אתה מבקש להגיע למומחה מסויים.

   ג. אתה פונה ביזמתך למומחה ללא התייעצות והפנייה של הרופא שלך.

7. הסיבות לביקור אצל המומחה יכולות להיות:

   א. לאבחון והצעות טיפול, בנוסף או במקום הצעותיו של הרופא שלך.

   ב. לחוות דעת שניה.

   ג. להתייעצות לגבי בעיה מסוימת הקשורה באופן לא ישיר לטיפולו של הרופא שלך.

8. מומלצת ההפניה בהתייעצות עם הרופא שלך על מנת למנוע אי הבנות, חילוקי דעות או אפילו עלבונות. יחדיו תגבשו את מטרת ההפניה וכך תהיה המשכיות בטיפול בך.

9. בזמן המפגש עם הרופא, השקע מספר שניות ליצירת קשר בין אישי. ציין משהו חיובי על המרפאה, או חדר ההמתנה. אמור מספר מילים על עצמך ועל משפחתך, הגדר את מטרת הביקור וגש לעניין כפי שהכנת מראש.

10. יכולת הרופא לעבודה משותפת בצוות רב מקצועי, תיתן את התוצאה הטובה יותר עבורך.

11. המשך הקשר עם המומחה, תלוי במוכנותו לשתף אותך בשיקוליו, במוכנותו להיות בקשר עם רופא המשפחה, בגישה לא ביקורתית כלפי המערכת ורופאים אחרים, רופא זה אמור להיות גם מוכן להיות גם נגיש בעת הצורך.

12. זכותך לפי הצורך להחליף רופא מומחה, אם אינך מוצא שפה משותפת אתו.

13. כשרופא מומחה שותף לטיפול שלך, חשוב שיובהר מי הוא מנהל תיקך ומי קובע את מדיניות הטיפול. גם כאשר אתה מטופל אצל פסיכולוג או מרפא משלים, תן לרופא שלך לרכז את הטיפול.

אשפוז בבית חולים.

1. בבית חולים אתה מנותק מן היום יום, אליו התרגלת. זה הזמן לטפל בעצמך, לאגור כוחות ולעסוק בחשבון נפש.

2. בבית החולים אתה זר, והמקום לא אחת מסוכן לבריאותך. על מנת לנצל את שהותך באופן המלא האפשרי, וליהנות מן השרות האפשרי, אנו ממליצים על התארגנות מותאמת לקראת האשפוז, בזמן הקליטה בבית החולים, במידה ואתה עובר ניתוח, תוך כדי הווי החיים ואחרי השחרור.

3. למד את הנהלים. הסתייע ברופא האישי ובמזכירה הרפואית בארגון המסמכים והפעילות הרפואית והמנהלתיות. העזר בקרובי משפחה בארגון.

4. התארגן מבחינת העבודה, החברים והמשפחה. מנה מישהו שירכז את הטיפול בעניינים שתשאיר, ויכוון את הביקורים.

5. רופא המשפחה יקלוט אותך בסיום האשפוז, חשוב שהוא יהיה מעורב בכל שלביו.

6. היה ערני לגבי אבחנות כהמלצות טיפוליות. בקש מהרופא האישי שלך, לתת את ברכת הדרך, וזאת על מנת למנוע טעויות אבחוניות הנובעות מחוסר מידע.

7. נצל את שלב הקליטה ליצירת קשר טוב עם הצוות הרפואי. קשר טוב אין משמעותו ציות ללא עוררין. במידת הצורך דאג שיבינו את צרכיך. הבעת דאגה, עצב וחשש, מסייעים לא אחת יותר מאשר כעס, צעקות ואיומים. וודא שזו גישתם של מלוויך.

8. אם אתה חושש או מרגיש לא נוח, בקש הסבר לגבי "מה מבצעים בך".

9. בפעולות חירום, הרופאים בבית החולים מטפלים ביעילות רבה.

10. העזר ברופא שלך בבחירת מנתח מומלץ ובהכנת החומר הרפואי הנדרש.

11. עליך להגדיר בדיוק את מטרת הניתוח, ולדעת את הסיכונים שאתה לוקח על עצמך. קח בחשבון שלכל אדם סדרי עדיפויות אחרים וחשיבות שונה לגבי מערכות ואיברים שונים, הכל בהתאם להעדפות, מקצוע, תחביבים וכו'.

12. החלטה על ניתוח, נכונה יותר מבחינתך כשהיא מתבצעת בעצה אחת עם הרופא האישי שלך, לאור מהלך ומשמעות חייך.

13. הכנה לניתוח כוללת גם הכנה נפשית והתארגנות משפחתית בהתאם.

14. בשלב ההחלמה מן הניתוח, תזדקק לתמיכה משפחתית, תמיכה נפשית וסיוע רפואי, הכל על פי התגובות של גופך ונפשך לניתוח. דאג ליידע את הנוגעים בדבר תגובות שאתה חש ומרגיש.

15. בזמן ההחלמה, המשך להשקיע בקשר עם הצוות הרפואי ועם החולים סביבך.

16. בזמן ההחלמה, הקדש זמן ללמוד על מצבך ועל אפשרויות השיקום. נצל את מצבך להתפתחות וצמיחה מבחינה גופנית, נפשית ומשפחתית.

17. המעט לשוחח עם הרופא "על רגל אחת", אתה וקרוביך אמורים להגיע לשיחה בארבע עיניים, גם אם היא קצרה. אל תהסס לבקש שוב ושוב שיחה זו. אל תסתפקו בשיחה אחת.

18. גם הרופא שלך יוכל לשוחח עם הרופא המנתח ולהתעדכן במצבך.

19. עמוד על זכותך בזמן ביקור רופאים במחלקה, לא להיות "מוצג". בקש שינהלו שיחות מאיימות במקום אחר, מחוץ לטווח שמיעתך. במקביל, דאג להמשיך את הקשר החיובי עם הרופא. התנצל על בקשתך שנובעת מתוך חרדה.

20. שים לב שהסביבה שבה אתה נתון, תהיה נעימה, ידידותית וביתית משהו.

21. התייעץ עם הרופאים לגבי תוספות מזון ותרופות שאתה לוקח, בנוסף למה שאתה מקבל במרפאה.

22. מקלחות ושירותים עלולים להיות מסוכנים, כשאתה מנסה להיות "גיבור". הרשה לעצמך להיות תלוי במידה מסוימת.

23. כשאתה משוטט באישור, חפש מקומות נעימים, יפים ומבריאים. התרחק מפינות "רעלניות".

24. דאג ל"מווסת ביקורים".

25. כשתשתחרר מבית החולים, דון עם הרופא שלך על המשך טיפול.

טיפול ואשפוז בבית.

1. דאג לחוזה ברור עם רופא מלווה שיתן מענה רפואי לבעיות שתתעוררנה במהלך אשפוז הבית.

2. קבע עם הרופא, נוהלי תקשורת ברורים, שגרתיים ולמקרה חירום.

3. שתף את הרופא ברגשותיך ובעניינים משפחתיים מעשיים הנובעים מאשפוז הבית.

4. אחד מחברי המשפחה, ייקח על עצמו את ארגון הבית, המשפחה והחברים.

5. עקרונות התפקוד שלך בזמן אשפוז בבית, דומים למצב בו אתה מאושפז בבית חולים.

מחלה ופגיעה כרונית (קבועה).

1. מצב כרוני הוא מצב שבו יש חולי קבוע. זהו מצב המחייב הסתגלות מחודשת לצורת חיים שבה ישנה מגבלה, ויש ללמוד לחיות אתה. הרופא האישי אמור ללמד אותך זאת.

2. ההחלטה על מצב כרוני נקבעת לאורך זמן, ואחרי סידרת בדיקות וחוות דעת של מומחים.

3. תהליכי האבחון עלולים להימשך זמן רב. יש להתארגן לתקופת אי וודאות ובעיקר להיצמד לתהליך מסודר שממצא עצמו, ולא לרוץ מרופא לרופא.

4. משפחתך אמורה להתארגן לחיים חדשים במצב של נכות של אחד מחבריה.

5. חשוב הקשר הקבוע עם הרופא האישי שמסייע במשברים או בשינויים לרעה.

6. הרופא האישי גם מתעדכן בחידושים בתחום מחלתך, ויציע לפי הצורך טיפולים יעילים יותר, או הפניות למומחים. לפעמים גם יביא חידוש שמביא לריפוי.

7. השגרה היא האיזון שאתה וסביבתך הגעתם אליו והיא מאפשרת פעילות יוצרת בעלת ערך עבורכם.

8. בזמן החמרה במצב, הרופא שמלווה אותך אמור להתערב ולהטוות את גישת הטיפול.

9. לא אחת, החמרה במצב פירושה "חטאים" או שינויים באורח החיים האישי או המשפחתי.

10. במהלך החיים שלך כחולה כרוני, לא אחת יוצעו לך טיפולים שונים שמבטיחים ריפוי והקלה. לפעמים מדובר בבזבוז כסף וזמן במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר, יגרם לך נזק של אכזבה או נזק פיזי ממשי. התייעצות עם הרופא האישי שלך, עשוייה למנוע ממך עגמת נפש מכוון זה.

רפואה משלימה.

1. הניסיון למצוא טיפול משלים, מראה שאין מפה מסודרת שבאמצעותה ניתן לזהות את הטיפול האמין והמתאים לבעייתך. סיפור על הצלחה או המלצה של חבר אין בהם די.

2. תרופה טבעית עלולה גם להזיק.

3. לתרופה טבעית, לא אחת אין כתובת לתלונות, ואין אפשרות לדעת במדויק מה מכיל החומר שאתה נוטל.

4. הטענה שמרפא זה או אחר יודע ומצליח, מחייבת בירור מעמיק על מנת למנוע נזק אפשרי, או דחייה מסוכנת של טיפול נכון.

5. חפש גישות ברפואה משלימה, שהרופא האישי שלך מתמצא בהן ואוהד אותן. וותר על חיפוש אקראי אחרי מרפא זה או אחר, או הפניה בהמלצת חבר.

6. כאשר אתה קובע פגישה עם מטפל משלים, ניתן לברר בטלפון על השכלתו, ניסיונו ומסגרות העבודה והפיקוח, חשוב לברר את גישתו לרפואה המסורתית. לא מומלץ לעבוד עם מטפלים המתנגדים לרפואה מסורתית, שאינם מוכנים שהרופא ינהל את "המקרה" שלך.

7. לא מומלץ לעזוב את הרופא שלך לטובת טיפול משלים. אם אתה מבצע מהלך כזה,  וודא לפחות שהרופא שלך יהיה מוכן לקבל אותך חזרה, ובעיקר לסייע לך במידה ותסתבך, אף על פי שרופאים יבצעו זאת בכל מקרה.

 

לנוכח מוות אפשרי.

1. המוות הוא בלתי נמנע בסופה של הדרך. יש לנו שליטה מסוימת על "איכות תהליך מותנו".

2. הרופא האישי יכול לתרום רבות לשיפור איכות חייו של "הנוטה למות", וכן לתמוך במשפחה בשעותיה הקשות.

3. הרופא מהווה יועץ לשאלות כגון: מה עוד ניתן לעשות למען החולה, וזאת על מנת למנוע רגשי אשמה אחרי מות יקירך.

4. גם אחרי מות אחד מחברי המשפחה, יסייע הרופא לפי הצורך בהרגעה או בתמיכה טיפולית בחברי המשפחה שחלקם אולי אף סובל מבעיות בריאותיות שונות.

 

                                   בברכת בריאות הגוף והנפש