בזכות עבודה, איגרת נגד שעמום ופחד.

בזכות העבודה, איגרת אהבה נגד שעמום ופחד. (על פי קהלת, ברנר ורבי נחמן מברסלב)

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

...הַיּוֹם קָצֵר, החיים קצרים וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וּבַעַל הַבַּיִת הרוצה אותך שותף ויהיה הוא אשר יהיה, תמיד דּוֹחֵק... לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, אבל אתה שותף בעשייה של כולם. ולכן לֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה... וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וחרוצים, לפעמים הוא רק לֶעָתִיד לָבוֹא! אבל משמעות לחיים תהיה לך כאן ועכשיו רק מעצם העבודה והשותפות לעשייה... (מתוך מסכת אבות פרק ב ט"ו ט"ז)

לעורר את הישנים באתי.

כי מַה יִּתְרוֹן בזה שאנחנו עמלים כל כך?

אני רָאִיתִי אֶת הָעִנְייָן, אֲשֶׁר נָתַן אֱלוֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לפעול בּוֹ.

אֶת הַכּוֹל עָשָׂה יָפֶה ובזמן ואֶת העולם נָתַן בליבנו.

אני ידעתי כִּי אֵין טוֹב מאשר לשמוח בעשייה הטובה כל ימי חיינו.

את רואה שייסורים באים עליך,

איזוהי הדרך הישרה שתבחרי לך? כמובן...

כל שהיא עושה אותך למפוארת  ומעוררת השראה לאחרים.

כשאת באה לאיזה ניסיון  שצריך להתגבר עליו,

תדעי בליבך בביטחון שתעמדי בניסיון הזה, ואלוהים יעשה לך נס.

על ידי הביטחון שלך, תִזְכי לשמוח בכך שאת מסוגלת, שאת יכולה.

בניסיון לא התוצאות העיקר  אלא המעשה וההתגברות על החולשה והייאוש.

אם התגברת, תדעי שאת כבר מוכנה להצליח כאן או במקום אחר.

אלוהים רוצה שתדעי שאת יכולה כאן או שם, והוא ישלח לך את הנס.

ומי שיראה אותך יתפעל וירצה לעשות כמוך.

ולא תאמרי:  "אני לא מסוגלת", "קשה לי", "לא איכפת לי",

"נמאס לי", "אעזוב את זה", "משעמם לי",

אלא תאמרי: "אני מסוגלת", אני אתגבר על הקושי", "אני אחת שאיכפת לה", "אני חזקה", "זה יכול להיות מעניין",  "אני לא אוותר", "יש לי סקרנות כמו שיש לי תיאבון".

ותדעי שאם תעזבי ותוותרי, הניסיון ימצא אותך במקום החדש.

וגם שם תתחילי מהתחלה ותמצאי שצריך להתגבר, כי אין רק קל.

ואם היה לך קשה ולא עזבת, בהמשך יהיה יותר קל, יותר מעניין.

ואם תתגברי רק תלכי ותתחזקי ויהיה לך הכול מעניין ויפה.

ותזכי לאהוב מתוך החוזק ולהיות נאהבת משום החוזק.

גם אם נראה לך שאין עתיד, חשובה העבודה, כי מן העבודה יצא העתיד המעניין והבטוח.

ושם גם האהבה: אהבת עצמך, אהבת האחר, אהבת אלוהים.