לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית.

סדנא לפסיכולוגים חינוכיים בכנס ארצי 2009: "איך אמונה מרפאה על פי דר' יאיר כספי"

טבריה 2009. 500 פסיכולוגים חינוכיים מתכנסים במלון בטבריה לכנס השנתי. מתוך הקהל הגדול, שלושה עשר פסיכולוגים דתיים וחילוניים מוצאים עניין בסדנא: "איך אמונה מרפאה? על פניו נראה שהסקרנות מנחה את המשתתפים.
את הרעיונות והכלים הוגה ומעצב כבר שנים רבות דר' יאיר כספי. אותו ניתן לפגוש בספרו "לדרוש אלוהים", באתר שלו "לדרוש אלוהים, גילוי עצמי מתחיל מדעת אלוהים" במסגרת אתר "רשימות" ובקורסים אותם הוא מנחה עם צוות עוזרים נאמן, במרכז ברודט לתרבות יהודית ובמוצא עלית.

תאריך פרסום: 4/1/2010

איך אמונה מרפאה?

על פי תוכניתו של דר' יאיר כספי "לדרוש אלוהים, פסיכולוגיה ביהדות"

מנחים: יששכר עשת, חנה ברוק

   טבריה. 500 פסיכולוגים חינוכיים מתכנסים במלון בטבריה לכנס השנתי. מתוך הקהל הגדול, שלושה עשר פסיכולוגים דתיים וחילוניים מוצאים עניין בסדנא: "איך אמונה מרפאה? על פניו נראה שהסקרנות מנחה את המשתתפים.

   את הרעיונות והכלים הוגה ומעצב כבר שנים רבות דר' יאיר כספי. אותו ניתן לפגוש בספרו "לדרוש אלוהים", באתר שלו "לדרוש אלוהים, גילוי עצמי מתחיל מדעת אלוהים" במסגרת אתר "רשימות" ובקורסים אותם הוא מנחה עם צוות עוזרים נאמן, במרכז ברודט לתרבות יהודית ובמוצא עלית.

   מביטים זה בזה ושואלים מה אנחנו עושים כאן בעצם? מה לדת, לאמונה, לתורה ולאלוהים בטיפול הפסיכולוגי? מה קרה שבחרנו דווקא בסדנא מוזרה זאת שבעצם לא התקיימה מעולם בכנס פסיכולוגים בארץ? הקשר בין אמונה וטיפול הולך ותופס יותר ויותר מקום במאמרים ובמחקרים. האם התכנסנו על מנת לבחון את הקשר הזה? או אולי בכלל באנו לחפש אלוהים? לדרוש אלוהים? אולי באנו לבחון כל אחד את אמונתו בכוחות שאין להם גיבוי מחקרי, לבחון את תורת חייו?

שעות ראשונות.

   במושגי ספרות ישראל הכל נאסף אל אלוהים באמצעות המקומות שבהם ידע האדם לקבל מאלוהים, לבקש אותו, להתחלק במה שניתן לו, ידע לשמוע תפקיד שהטיל עליו אלוהים ולממשו, ידע שקושי גדול בא כאתגר ממנו.

   אנו לומדים מספר דברים פרק ח כי אם אנו מגיעים ל"ארץ הטובה", אנו יכולים להינות, אך בל נשכח שיש חשיבות רבה להודות ולברך, אבל השאלה היא למי להודות ואת מי לברך? "(ז) כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת יוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם לא תֶחְסַר כל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצוֹב נְחשֶׁת: (י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:"

   המשתתפים מספרים על מתנות חינם שקיבלו מבלי שעשו דבר, על רצונות ומשאלות שמומשו, על מעשים נכונים, משימות ותפקידים שמולאו בהצלחה, על שכר שקיבלו על מעשים נכונים שנעשו. המשתתפים גם מספרים על ניסיונות ואתגרים שעמדו בהם בהצלחה, על רגעים שידעו להתחלק במה שקיבלו גם כשלא היו חייבים. אנו שואלים למי אומרים תודה ברגעים הללו, התשובות לא היו ברורות. אנו ממשיכים לשאול אם הייתה התגלות בתהליך והאם ההתגלות הזו מזמינה למעשים חדשים לעתיד לבוא? המשתתפים מהרהרים בשאלות הללו ואין תשובות ברורות...

היום השני

   מכירים כבר זה את צדדיו החזקים של האחר ואנו נפגשים להמשך. הפעם אנו מתעניינים בשמחת הילדות. אותן השמחות שגילו לנו דבר על רשות שקיבלנו בעיקר מהורינו להשתחרר למילוי תפקידנו וייעודינו. אנו מתעניינים ברגעי השמחה והאושר בילדות.

    מן הרמב"ם, בהלכות יום טוב, פרק ו' הלכה י"ח אנו לומדים מה היא שמחה אמיתית: "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל גם לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים... אבל מי שנועל דלתי חצרו ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, אינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה, אלא שמחת כרסו."

   גם מהתלמוד בבלי מסכת שבת דף ל/ב אנו לומדים: "...ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצווה..."

   המשתתפים מספרים על צורך או בקשה שנענו, על החסד שעשו עמם הוריהם ברגע שמחה זה, על המעשה הנכון של ההורים שהביא את השמחה. ביחד אנו מנסים להבין באיזה ניסיון ואתגר עמדו בהצלחה ההורים כך שהם הצליחו לאפשר שמחה זו, מאיזה חטא או עבודת אלילים נפרדו ההורים כשעמדו בניסיון ואפשרו את שמחתנו?

   שוב אנו שואלים למי אומרים תודה ברגעים הללו, התשובות מעט יותר ברורות. אנו שואלים אם הייתה התגלות בתהליך והאם ההתגלות הזו מזמינה למעשים חדשים לעתיד לבוא? המשתתפים מציעים לעצמם הצעות ראשוניות אך לא מוגדרות...

   אנו יוצאים להפסקה ארוכה של בילוי ערב עם חברים לקראת יום ארוך של עבודה הממתין לנו מעבר ללילה.

היום השלישי

   מצוידים בהבנות בסיסיות ומכירים מעט לעומק יותר אחד את השני אנו נפגשים ללמוד כיצד להתפלל.  כאשר התפילה היא זו שמעלה את הרצון מעומק הלב. כשאדם מתפלל "הלוואי", למי הוא מפנה את קריאתו, את ציפיותיו שרצון מסוים יתממש? האם מעבר לרצון לכסף, כבוד, הצלחה, ילדים, אין רצון אחר? מהם הדברים אותם מבטא אבן גבירול בצרור שיריו כתר מלכות ח': "אַתָּה אֱלוֹהַּ – וְכָל­‑הַיְּצוּרִים עֲבָדֶיךָ וְעובְדֶיךָ / וְלֹא יֶחְסַר כְּבוֹדֶךָ / בִּגְלַל עוֹבְדֵי בִלְעָדֶיךָ / כִּי כַוָּנַת כֻּלָם לְהַגִּיעַ עָדֶיךָ. אֲבָל הֵם כְּעִוְרִים מְגַמַּת פְּנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ ‑ / וְתָעוּ מִן הַדֶּרֶךְ... כִּי הַכּל סוֹד אֶחָד, / וְאִם יִשְׁתַּנֶּה שֵׁם כָּל­‑אֶחָד, / הַכּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד.

   אנו לומדים שתפילה מתחילה משבח והודיה, ממשיכה בווידוי אישי, מאפשרת לבטא רצונות וצרכים ללא צנזורה. אין רצונות אסורים, לא ראויים, אנוכיים, ילדותיים, מרושעים, כולם טובים מאד וראויים להקשבתנו המלאה, כי חבויה בהם תפילה נעלמה. אנו לומדים לבקש בקשות, להעיז להאמין בבלתי אפשרי, לגלות את האפשר בבלתי אפשרי, לגלות שאם אפשר להאמין באלוהים יש דברים שרק אלוהים יכול לתת, אם יעלה ברצונו.

   מי שגילה שיש לו אלוהים כזה או אחר ומי שלא גילה זאת עדין, מוזמן לפינוק של ארוחה דשנה, שאחריה מתבקשת תנומת צהריים קלה כיד לאגור כוחות להמשך...

   ושוב אנחנו יחד מנסים לגלות את השקרים שאנחנו נוהגים לשקר את עצמנו ואחרים. השקרים מעירים יצרים חבויים. אנחנו צוחקים הרבה לנוכח ההקלה שאיננו מלאכים, שאנחנו בשר ודם, שאנחנו עובדי אלילים כאלו ואחרים המבטיחים לנו הרים וגבעות של אושר ושמחה. אנחנו משתעשעים ונהנים מעצם היותנו מסוגלים לחטוא ולשוב, לבקש סליחה, לזהות רצונות שהתביישנו בהם ולגלות שכל מה שפועם בתוכנו יש לו ערך, אם אנו מעמידים אותו להכרעת אלוהים שמעלנו. ללא בושה אנו משתפים זה את זה באלילים שאנו עובדים מתוך אמונה תמימה שהם יעבדו עבורנו ויספקו לנו מחסור זה או אחר.   

   קל ליפול לעבודת העצמי כאל עליון. כפי שמתאר לנו ספר דברים בפרק ח: "(יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמוֹר מִצְוֹתָיו... (יב) פֶּן תּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: (יג) וּבְקָרְךָ וְצאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: (יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כּוֹחִי וְעוֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: (יח) וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה: (יט) וְהָיָה אִם שָׁכוֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלוֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבוֹד תּאבֵדוּן:" האם זה כך? שאלה גדולה ביותר...

   אנחנו ממש לקראת סיום, יוצאים לעוד ערב של בילוי חברתי, של מפגשים עם החברים הישנים שלנו. חלקנו קצת במקום אחר, מהססים במה ואיך לשתף את האחרים. לרגע אנו שוכחים שאנחנו פסיכולוגים, שאנחנו אנשים מדע. לרגע החיבור בין האמונה והפסיכולוגיה נראה כל כך טבעי לנו אבל עדיין מוזר לאחרים. במשך ארבעה ימים אנחנו חיים לרגע את החיבור הזה.

היום האחרון, פרידה.

   אנו עוסקים המצווה האישית, שהיא המחויבות שלנו. כאשר אנו מתלבטים לגבי השאלה מה לעשות. מתחילים בזיהוי הרצונות אבל סיום התהליך הוא בזיהוי חובתי או במילים אחרות מצוותי. האם זוהי מצוותי כפי שאני מבין שזהו רצונו של אלוהים ממני, כפי שאנו קוראים בספר דברים פרק ל: "(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזּאת אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלא רְחוֹקָה הִוא: (יב) לא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אוֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג) וְלא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמוֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אוֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ:"

   משורר תהילים בפרק כז מתוודה: (ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ... (ז) שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: (ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ: (ט) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי: (י) כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי: (יא) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאוֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי: (יב) אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס: (יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים: (יד) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה':" מה היא אותה דרך הישר אותה אנו מחפשים על מנת להיטיב את מצבנו הנפשי והחומרי? מה היא אותה דרך והיכן נמצא אותה? במדע? בעצמו? באלוהים?

   האם סוף דבר, או השורה התחתונה היא מה שאומר מחבר קהלת בפרק יב? "(י) בִּקֵּשׁ קהֶלֶת לִמְצוֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יוֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת: (יא) דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד: (יב) וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר: (יג) סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלוֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: (יד) כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלוֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע:" במילים אחרות המדע הוא מתנתנו של הקדוש ברוך הוא על מנת שנוכל להקשיב טוב יותר ולזהות את רצונו של אלוהים, שהם הם מצוותיו הקרובות אלינו בפינו ובלבבנו לעשותן. זהו אחד החיבורים האפשריים בין הפסיכולוגיה והאמונה בכלל והאמונה היהודית בפרט.

בדרך הביתה.

   דתיים אמרו בסיום הסדנא שהופתעו לגלות את הפסיכולוגיה עמוקה שקיימת ביהדות ועד כמה היא מותאמת ליום יום שלנו. חילוניים אמרו שהופתעו לגלות שיש ביהדות ובאמונה דברים דומים שיש בבודהיזם. הם שמחו להרגיש כמו "שיבה הביתה".

   "...נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות י"ט ח'). נעשה ונמשיך לשמוע...

 

איך אמונה מרפאה: הפסיכולוגיה של מקורות היהדות ד"ר יאיר כספי

 

אבדן האמונה כמשבר פסיכולוגי.

   הרצון להאמין הוא מן הצרכים האנושיים העמוקים ביותר. בויתור עליו אובדת גם תקווה לאמת גדולה, לדרך ברורה, לסיכוי להישמע ונזרעים גרעינים של ייאוש קיומי שהופכים בהמשך לסתם דיכאון ממקור לא נודע. באותו המרחב בו לא קיימת ידיעה, נוכל או לחיות את המקריות והייאוש, או את האפשרות לאמונה בטוב אפשרי.

   הויתור על האמונה השאיר את האדם המודרני, בסופו של דבר ללא ייעוד, מלבד השאיפה להיות "נורמלי", כמו כולם ולא לסבול. האיסור על הסבל! אינו מאפשר לו לעתים לעמוד בקשיים שאי אפשר בלעדיהם לממש תפקיד חשוב.

   פיטוריה של הסמכות העומדת מעל לאדם ערערו את הסמכות ההורית, המתחילה מסמכות שהורים מקבלים על עצמם וממנה מאצילים תפקידים לילדים. ילדים שלמדו כי אין למבוגרים סמכות שחובה עליהם להישמע לה, לא נשמעו להם.

   הביטול ההדרגתי של כל האיסורים שהיו מוטלים על התנהגות אנושית הוליד אנשים ללא גבולות ופחד גדול מפני עצמם. מפני מה שהם עוד מסוגלים לעולל ומפני האחר החשוד שכמותם, שאין לו אלוהים.

   כשנחסמה אפשרות האמונה הלכו אנשים לחפש אלוהים באדם. התרבות שפיטרה את אלוהים ושמה את האדם במרכז עולמה אינה מצליחה לרפא אותו ממחלת התקופה: הפרעת אישיות נרקיסיסטית. לאדם תחושת חשיבות מוגזמת, תביעות השלמות שלו מעצמו ודרישה לשליטה מלאה בעולמו. התביעה של האדם מעצמו וזולתו להיות "אלוהיים" אחראית להרס של הרבה יחסים אנושיים.

   תכניתו של האדם לשלוט בכל מחיר בעולמו ובתודעתו עשתה אותו משועבד לאמצעים המאפשרים לכאורה שליטה כזו –  טכנולוגיה, שלמות אישית, נעורים נצחיים, חומרים פסיכואקטיביים ועוד.

   כדי להשתחרר משעבודו הוא צריך למצוא מחדש סמכות אחרת יותר גבוהה מאלו שהמליך על עצמו. לשם כך עליו לצאת למדבר. כדי להשתחרר מפרעה, סמלם של כל עריצי העולם, היה צריך תחילה למצוא אלוהים ולהיווכח, באמצעות אותות ומופתים, שפרעה קטן על אלוהים. אחר כך עוד ללכת דרך ארוכה במדבר ולקבל תפקידים חשובים.

הפסיכולוגיה של מקורות היהדות: הנחות יסוד

   למקורות ישראל ישנה פסיכולוגיה משל עצמן. היא מתחילה מגילוי של רצון העומד ביסוד המוטיבציה האנושית: הרצון לדעת אלוהים ולגלות מה הוא רוצה מן האדם.

   האלוהים שלנו נמצא בזיכרון ישן. בשיחה שהחלה מזמן. פגישות שנתקיימו. קולות שנשמעו. מעשים שנעשו מולו, גם אם לא קראו לו בשמו.

   לשיחה הפנימית שאדם מנהל עם עצמו ישנו שותף לא נודע שאפשר ללמוד להכיר ולקבל ממנו הדרכה. הוא "האובייקט" של העצמי, זה שמולו הוא בונה את עצמו. אימא ואבא היו מתווכים, יותר או פחות טובים, "אובייקטים של מעבר" בלשון השפה הפסיכולוגית האחרונה.

   דפוס היחסים שנקבע עם שר ההוויה בשלבים הראשונים של ההתפתחות, הוא מה שמועבר לבן הזוג, לילדים, למטפל, לשאר העולם. וגם ההפך: ביחסינו עם בני אדם משמעותיים אנו לומדים על כוונותיו של אלוהים.

   תכנה העיקרי של השיחה עם הוויה הוא תפקיד שאדם מקבל ביחד עם אפשרויות לממשו. מילוי התפקיד מזמין קבלת מחויבות מעשית בעולם. אשרי האיש שגילה את מקומו ומילא את תפקידו. כי זה, אומר קהלת, כל האדם.

   קבלת התפקיד כרוכה בקשיים. נדרשת עבודה רבה. נגלה בה מעמדו המוגבל של האדם. לכן לצד רצונו של האדם לגלות את ייעודו, יש גם רצון למרוד בו. למצוא אלוהים אחרים שיתן לנו תפקידים יותר קלים. המרד מצליח לפעמים להביא הקלה זמנית, אבל סופו כשלון. זהו אחד מיסודות סבלנו בעולם: החטאת התפקיד, בשוגג או במזיד.

   יסוד שני של סבל אנושי הוא מקרה שאינו תלוי באדם: פציעה. משבר. מקום של אלוהים חסר. בלי חסד. בלי רחמים. בלי הדרכה. לחוויה הפוסט טראומטית קוראים אצלנו ניסיון שלא נפתר. קושי שהוטל עלינו לעמוד בו מסיבה שאפשר ולא תיוודע  ועוד לא גדלנו אליו כאתגר.

 

מקורות ישראל בפסיכותרפיה: תכנית טיפול

   היסודות ל"פסיכולוגיה של מקורות היהדות" נבנו במהלך כארבע עשר שנים של מחקר, טיפול והדרכה במספר מרפאות פסיכיאטריות ומכוני טיפול והוראה באוניברסיטה העברית. השלב האחרון בפיתוח הגישה נעשה במסגרת התכנית הייחודית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב. "פסיכולוגיה ביהדות" מאפשרת התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בעשר שנותיה הכשירה התכנית מאות פסיכולוגים עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים, וגם ציבור רחב (במסלול נפרד) בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים.
   בעקבות הצלחת התכנית החלו רבים ממוריה ובוגריה העוסקים בפסיכותרפיה לשלב יסודות ממנה בעבודתם. יסודות אלו נתגבשו לשיטה: טיפול אישי מובנה קצר מועד העוסק בחמישה שלבים של גילוי תכנים לא מודעים, לימוד מיומנויות פסיכולוגית ועשיית שינויים התנהגותיים:

1. גילויים מכוננים ומעצבים

   האמונה הלא מודעת: דעת אלוהים כזיכרון לא מודע של שמחה שהייתה והאמת שנתגלתה בה. חובה שלא נודע מקורה והנדיבות המופלאה שבמילואה, ידיעת גבול שאסור לעבור ושמחת הציות, בטחון במקום נורא ושמחה הנובעת מאמונה בטוב.

   הכרת היכולת: גילוי רגעי שמחה בהם זיהינו אפשרויות שידענו לראות, רצונות אמת שהעזנו להקשיב להן, מעשים נכונים שידענו לזהות, ניסיונות קשים שהתגייסנו אליהם, ואלוהים שמולו התנהלנו בכל זאת.

   התגלות מן העבר: מפגשים מכוננים עם אנשים שהיה להם אלוהים, שהיו נאמנים לאמת גם כשדרשה מעשים לא משתלמים, שהתחלקו במה שקיבלו כאילו הם יודעים מקור שאינו נגמר, שהתעקשו עמנו על חובתנו גם כשסכנה את אהבתנו להם, שסלחו חיכו לנו כאילו הנצח עומד לרשותם.

2. געגועים רצונות וניסים

   געגועים לאלוהים: גילוי הרצון להאמין. ספקות, קשיים, ואיסורים פנימיים ותרבותיים.

   תפילה: עילויו של רצון לתפילה הנושאת ומרוממת את היחיד ושומרת על תקווה רחוקה.

   בקשת הנס: כביטוי של צורך חיוני וכוח מניע לשינוי פנימי הנדמה כבלתי אפשרי.

3. קבלת תפקידים

   גילוי מעשה נכון: מציאת אחריותו של היחיד בענייניו. גילוי חובה הצומחת מקבלת אפשרויותיו, פטור מאחריות שאינה שלו,  הקשבה לרצונו, ידיעת אמת, והכרה בגבול שאותו אסור לעבור. ארגון מחודש של תחומי התנהגות וסדר החיים על ידי גילוי וקבלת מערכת של מחויבויות, כיסוד לתורת חיים.

   התפקיד העיקרי:  מיון חובותיו העיקריות של האדם שניתן לזהות בהם יסודות של רצון וגיבוש סדר עדיפות. גילוי עיקרי משימותיו שהתרכזות שהן ייעודו ותפקידיו בעולם הזה והן מונעת מהטפל להשתלט על עולמו.

4. פרידה מאלוהי שווא

   חטאים: טעויות חוזרות ומקורן בשעבוד כפייתי להשקפות כזב לא מודעות. זיהוי הקונפליקט הפנימי, תחושות חובה סותרות, עשיית דברים והיפוכם או שיתוק, הבאים מהתנהלות מול שני מקורות סמכות. זיהוי יסוד האמת באלילים וגם את השקרים שלהם, על מנת להבין למה מקורות סמכות אלו קיבלו אצלנו בלי משים מקום של אלוהים

   פרידה מעבודת אלילים: ויתור על הבטחות השווא של עבודת אלילים: גדולה, שלמות, שליטה מלאה, אהבה, כבוד, שלום ועוד. פרישה ממעשים הנעשים בשרותה. פרידה משותפים לעבודתה

5. עמידה בניסיון

   הניסיון הלא פתור: מקומות וזמנים שבהם אנו חשים אבודים, מוצפים, מתפרקים או נמנעים כביטוי של משבר שלא נפתר. זיהוי האתגר שאליו אין מתגייסים. אלו הם רגעי הספק האמונתי, "הסתר הפנים".  

   ניסיון עבר שלא נפתר:  זיכרונות טראומטיים חוזרים שאין בהם אלוהים, אין חסד, אין אמת, תפילה לא נשמעת, אין רחמים. מקום בו שיקרו וחטאו לנו ואנו נשלחנו לשאת בעונשים. מקום אובדן האמונה.
   עמידה בניסיון: קבלת הפגיעה כאתגר. גילוי יכולת לעשות את הבלתי אפשרי, לכאורה. חידוש היכולת לרצות, לבקש, לקבל ולעשות מן המקום השבור. קבלת ייעוד הנגלה במשבר. גילוי מחודש של אמונה באלוהים הפותחת אפשרות לסלוח לאלוהים ולכל האדם ולהמשיך הלאה משם.

 

הטיפול בכלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים מזמין עשיית שינוים מרחיקי לכת. הוא חופף בחלקו לתכנים בשיטות פסיכותרפיה ידועות אך מוסיף עליהם משמעות חדשה ליסודות ישנים: ברכות, תפילות, מצוות, מאבק בעבודת אלילים ועמידה בניסיונות קשים.

 

מבחר ספרים על פסיכולוגיה יהודית ופסיכולוגיה דתית.

 

כספי יאיר, לדרוש אלוהים, ידיעות אחרונות 2002.

דר' כספי אסף מתוך מקורות ישראל, מערכות של דרכים וכלי עבודה פסיכולוגיים לגילוי יעוד ואחריות אישית וחברתית לתיקון עולם תחת עין האלוהים. בספר לומד הקורא באמצעות שאלונים לבצע תהליכי שינוי (חזרה בתשובה כתהליך שינוי), לעשות חשבון נפש, להתמודד עם משברים (בתהליכים של חורבן, גלות, נחמה וגאולה), לחבר בין החומר לבין הרוח, לשלב בין ערבות הדדית לבין מימוש עצמי ועוד ועוד. ספר שיש בו שיטה טיפולית שלמה המזכירה מאד את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אבל בנוכחות אלוהים.

 

יששכר עשת, פתח לנו שער: סיפורים קצרים על פסיכותרפיה בזמני חורבן גלות נחמה וגאולה, סטודיו צפריר, הוצאה לאור, 2009. סיפורים על אנשים שהיו ברגעי תקיעות, פרשת דרכים ואובדן משמעות וזכו ללמוד כיצד לראות שער תקווה, חסד ומשמעות ניפתח עבורם. דרכו הם הצליחו לצאת למרחב חדש של סיכוי לחיים טובים ובעלי משמעות. רגעים יקרים אלו שכל אחד מייחל לזכות בהם, לפעמים הם חמקנים, נתפסים בקושי, לשבריר של רגע הם נוכחים ומיד נעלמים. ברעש ובהמולה היום יומית יש סבירות גבוהה שלא תזהו אותם. הסיפורים בספר זה הם דמיוניים. אבל הם מבוססים על רב שיח בין פסיכולוגיה מגובת מחקר, רוחניות ואמונות דתיות.

 

רוטנברג מרדכי, פסיכולוגיה יהודית וחסידות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1997.

רוטנברג מביא את אותם צפנים דתיים תרבותיים שמעצבים את תודעתנו בהקשר לשאלות של חיים ומוות, חירות, שייכות ומשמעות. גם נורמות התנהגות חילוניות לגמרי מושפעות ממסרים אלו הנעוצים עמוק עמוק בתודעתנו. הוא מציג בפנינו מושגים בסיסיים המעצבים את חייו של היהודי, כגון הקשר בין יצירה ליצר, תיקון עצמי כראי כפול שהוא סוג של העברה והעברה נגדית. דרכי פרשנות ללא פרישה מהמציאות , כלומר גישה נרטיבית בה המספר הוא חלק מן המציאות. תהליך התשובה כתהליך שינוי עצמי. והפסיכולוגיה היהודית כפסיכולוגיה של האני בתוך הכלל.

 

השל יהושע אברהם, אלוהים מחפש את האדם, פילוסופיה של היהדות, מגנס, 1955.

השל הוגה דעות מהחשובים ביותר של המחשבה היהודית, מביא את "תיאולוגיית המעמקים" על משקל פסיכולוגיית המעמקים. זוהי גישה אקסיסטנציאלית דתית. הספר מביא את השילוב בין התודעה הדתית המבוססת על מחויבות להלכה לבין השאיפה האישית של קירבה לאלוהים. את השל משווים להוגי דעות כגון פאול טליץ, קירקגור, מרטין בובר, פרנץ רוזנצוויג, אנדרה נהר, וסולובייצ'יק. הספר עוסק בשאלות כגון הבנה עצמית יהודית, חווית נוכחות אלוהית בחיינו מול הבדידות המטאפיזית, הפרט בעם ישראל, מצוות עשה ולא תעשה כתורת חיים ביהביוריסטית דתית, בעיית הרוע, בעיית החירות האישית ועוד.

 

ג'ימס וויליאם, החוויה הדתית לסוגיה, מוסד ביאליק, 1949.

המחבר חקר את הדת האישית בלבד, את הרגשות הדתיים לסוגיהם השונים ואת הכמיהות הדתיות של היחיד. החוויה הדתית היא סוג של חוויה שמעלה אותנו להתחברות לעולמות העליונים. ג'ימס מראה לנו את האחדות שבחוויה הדתית, את המשותף בין אנשים וזאת מתוך מחקר של דיווחי אנשים על חוויות דתיות שלהם. יש בספר שפה לדיון לא שיפוטי בחוויות דתיות של מטופלים.

 

שיחור רחל, פרקים בפילוסופיה של הדת, אוניברסיטה משודרת גלי צה"ל, 1983.

ספר פילוסופי שדן בעיקר בחשיבות הדת הכרוכה בתנאי הקיום של תרבות האדם באשר הוא ובמשמעות שהוא מייחס לחייו. בהמשך לספר זה יכול הקורא לתרגם את השאלות שהספר מעלה לזהות הדתית שלו, יהודי, נוצרי, מוסלמי ועוד. הכלים הניתנים בספר זה מאפשרים בחדר הטיפול דיון טיפולי, על רגשות והתנהגות דתית.

 

רוטנברג מרדכי, נצרות ופסיכיאטריה, התיאולוגיה שמאחורי הפסיכולוגיה, אוניברסיטה משודרת גלי צה"ל, 1994.

המחבר חושף בספרו כי מתחת לפסיכולוגיה של חיי היום יום, חבויה למעשה תיאולוגיה נוצרית ובעיקר פרוטסטנטית, המכוסה במעטה של מדעית אובייקטיביות כביכול. הוא מראה כי בבסיס הפסיכולוגיה היהודית והיפנית, עומד קולקטיביזם, בעוד שבבסיס הפסיכולוגיה הנוצרית עומד האגואיזם. במילים אחרות רוב הפסיכולוגיה שאנו לומדים ועוסקים בה היום היא בעיקרה אגואיזם פרוטסטנטי המחפש ישועה לפרט ללא קשר לחברה שבה הוא חי. כך לא נמצא בטיפול, ניתוח אירועים על פי מדדים מוסריים, כך לא יעלה בטיפול ערך המשפחה מעל לערך הפרט, כך לא יעלה בטיפול התרומה לחברה ככלי טיפולי לנפש וכו'. הספר מציע לבחון את "הפסיכולוגיה האלטרואיסטית" כעמדה טיפולית אפשרית.

 

רוזנהיים אליהו, תצא נפשי אליך, ידיעות אחרונות, 2003.

המחבר הוא פסיכולוג קליני. בספר מתרחש מפגש בין הפסיכולוגיה המודרנית לבין משנתם עתיקת היומין של חז"ל. אנו לומדים על השוני ועל המשותף בין הגישות. הספר עוסק בתחומים מרכזיים כגון עולמו הרגשי של האדם, אמפטיה בין אדם לחברו, מיניות אנושית, אבלות ותנחומים, אינטימיות יהודית בין היהודי לבין הקדוש ברוך הוא ועוד ועוד.

 

אליהו רוזנהיים. פסיכולוגיה בהוויית היהדות סידרת ´פסיכה´ בהוצאת מודן, 2008

על אף שחכמים לא דיברו בטרמינולוגיה הפסיכולוגית המודרנית, היו להם תפיסות רבות ומגוונות באשר לתהליכים הפסיכולוגיים של האדם וסביבתו. בלוותם את האדם בנתיבות חייו, חז"ל התעניינו והדגישו את רווחתו של היחיד בכלל ומבחינה נפשית בפרט. הפסיכולוגיה בהוויית היהדות מגוללת את התייחסותם של חכמים לכבוד האדם, להגנתו מפני מצוקות רגשיות, למעמד של ביקור חולים, למפגש של הכנסת אורחים לפסיכולוגיה של הדיבור והשתיקה ושל הענווה והגאווה. הספר מציג גם אקסיומות שהיו לחז"ל על טבעו הפסיכולוגי  של האדם וכן תיאור מפורט של שימושיהם בקומוניקציה הומוריסטית.


פרופ´ אליהו רוזנהיים קריאות פסיכולוגיה במאמרי חכמים,  שוקן, 2009

בספרו החדש מציג אליהו רוזנהיים מבחר מרתק של אמרות חז"ל, השאוב מתחומים מרכזיים בהוויה האנושית, ומקיים מפגש מקורי בין מאמרי החכמים ובין עולמה של הפסיכולוגיה המודרנית. הספר עוסק במגוון תחומי החיים והחוויה האנושית, ומטפל בנושאים כגון הליכות יומיומיות, אישיותו של האדם, בינו לבינה, בין אדם לחברו, ענייני חוק ומוסר, משפחה ועוד.

 

בובר מרדכי מרטין אני ואתה, מוסד ביאליק 1973,

בשלוש רשויות חי האדם בהן יכון עולם הזיקה. אחת החיים עם הטבע, שניה החיים עם בני האדם, שלוש החיים עם המצויים הרוחניים. זהו ספר על האדם ועמידתו נוכח ההוויה בשלושת הרשויות הללו. רבים מכירים אצל בובר את רשות החיים עם בני אדם. פחות מוכרים דבריו על הרשות הטבעית ועל הרשות הרוחנית כלומר החיים תחת עינו הפקוחה של אלוהים.

 

ארזי שחר, פכלר מיכל, כהנא ברוך, החיים כמדרש, עיונים בפסיכולוגיה יהודית, ידיעות אחרונות, 2004.

מיטב החוקרים מתחום הפסיכולוגיה היהודית והתרבות היהודית, נאספו בקובץ זה לדון בשאלות כגון העקרונות הפסיכולוגיים של החשיבה התלמודית המדרשית, המשנה הפסיכולוגית של החסידות,  הקבלה כמודל לחיקוי המוח האנושי, חיי הנפש והנשמה,  לדרוש מחדש את סיפור חיינו עוד.

 

כשר אסא, יהדות ואלילות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 2004.

הספר מציע פרשנות חדשה של הדת היהודית, כפי שזו מתגלה במסורת היהודית המגוונת. במרכז הפרשנות של אסא כשר עומד הרעיון של היהדות כדת שנלחמת בעבודת אלילים. גם יאיר כספי עוסק בנושא זה. גם כשר וגם כספי מראים לנו את האלילים שאנחנו עובדים היום: אלילי הצעירות, הכסף, החופש, המימוש העצמי, הליברליזם, ארץ ישראל השלמה, השלום וכו'. כל עיקרון כזה, הוא אליל בהיותו מציע דרך פשוטה לאושר והסבר פשוט לסבל. מול גישות פשטניות אלו, היהדות מציעה אינטגרציה בין הטוב לרע, באמצעות הרעיון של אלוהים אחד שמאגד בתוכו  את כל הניגודים ולא מספר אלילים. במובן מסוים זהו הרעיון של הבגרות הנפשית שהיא אינטגרציה של ניגודים בתוכנו. הספר דן בין השאר בתפילה, בעבודת השם בדרכים שונות, בערך כתבי הקודש לאדם בימינו, ועוד.

 

שביד אליעזר, ספר מחזור הזמנים, משמעותם של חיי ישראל,עם עובד, 1998.

הספר מוקדש לתכני ההגות שיש בחגי ומועדי ישראל ומיועד לציבור הרחב. זהו ניסיון שיטתי לבחון את המקורות ואת המעמדים הסמליים שבמרכז כל חג. כל חג מעלה תכנים שמצטרפים ממש להשקפת עולם, ליסודות תורת חיים אישית ותרבותית. דרך תכנים אלו אנו לומדים פרק על החלק של הזהות היהודית באני שלנו.

 

יהושע א.ב. כוחה הנורא של אשמה קטנה, ידיעות אחרונות 1998.

ספר מסות שחוקר טכסטים ספרותיים בהקשר המוסרי שלהם. א. ב. יהושע מביא טקסטים ספרותיים ממקורות ישראל ומקורות קלאסיים מערביים. הניתוחים של המחבר משלבים בין הסברים פסיכולוגיים והצדקות מוסריות לשאלת האחריות האישית של הגיבורים. הספר מנסה להציע את השיקול המוסרי כמקביל ושווה ערך לשיקול הפסיכולוגי במעשי בני אדם והתנהגותם.

 

אלוני נמרוד, להיות אדם, דרכים בחינוך הומניסטי, הקיבוץ המאוחד, 1998.

ספר על חינוך הומניסטי שמדגיש חיים מוסרים שבו אנו פועלים ומחויבים לסמכות חברתית, מדעית הגיונית שאנו לוקחים על עצמנו ולא פועלים תחת סמכות אלוהים או סמכות אני עצמי.

 

לאו ישראל מאיר, יהדות הלכה למעשה,  מסדה, 1988.

הספר בה' הידיעה שמאפשר לכל יהודי להכיר את תרבותו. בספר מוצג מעגל חיי הפרט, המשפחה והחברה ולוח השנה היהודי. אנו לומדים על ברית מילה, בר-מצווה, חתונה, מוות ועוד ועל כל החגים והמועדים. אנו לומדים את המקורות התרבותיים והאמוניים של המנהגים והטכסים השונים ובכך זוכים לפרק פסיכולוגי מעמיק בכל תחום ותחום. זוהי פסיכולוגיה שמעוגנת בתרבות היהודית. בספר לומד היהודי גם מה לעשות וגם למה עושים.

 

שביד אליעזר, היהודי הבודד והיהדות, עם עובד, 1975

הספר עוסק בשאלת הזהות היהודית בעידן של משבר. אבי שגיא מנתח ספר זה וטוען כי  זהו מסע אישי בתוך המורשת היהודית. היחס ליהדות אינו רק שאלה תיאולוגית או מטאפיסית אלא שאלה של זהות. נקודת המוצא היא חוויית הבדידות האישית. אולם בכך המסע רק מתחיל: "האני שב ובוחר בעצמו כפי שכבר עוצב וכפי שהוא יכול להיות. זהותו היא זהות דינמית שגבולותיה נמתחים בין העבר לבין העתיד" היהודי הבודד נתון במציאות היסטורית תרבותית נתונה, ומסעו הקיומי הוא אל העבר, "אל ההינתנות הבסיסית של היהודי". הבחירה המודעת בהיסטוריה היהודית פירושה מחויבות כלפי מקורותיה, כאשר האדם כבעל חירות מעצב את יחסו המסוים כלפי המקור באופן חופשי.

 

שטיינזלץ עדין אבן ישראל, שלוש עשרה עלי השושנה,  מכון ישראלי לפירסומים תלמודיים, 1998.

בספר זה מוגשות כמה מתפיסות היסוד של היהדות על פי הקבלה והחסידות, כשהן מנוסחות מחדש, במילים פשוטות ובגישה ישירה אל האדם בן זמננו. הספר עוסק בהתגלות אלוהית, בנפש האדם, בדרכי החיים, בתורה כדרך חיים, בתהליך התפילה כדרך לטיפול עצמי, ובעולמות האפשריים. אנו מבינים שהקבלה היא רובד מעמיק יותר של העולם הרגשי, המשפחתי והחברתי.

 

הלנר אשד מלילה, ונהר יוצא מעדן, עם עובד, עלמא 2005

מלילה, מסבירה את ספר הזוהר כספר שמחבר בין עומקים פסיכולוגיים לבין הפלגות לעולמות עליונים. הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן..." מסמל בספר הזוהר את נהר השפע האלוהי הזורם תמיד ממעמקי האלוהות אל גן המציאות. מלילה מתחקה אחרי זרימתו של נהר זה בעולם הפלאי ומלא ההרפתקאות החיים והרוח של גיבורי הזוהר רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו. הספר עוסק במיסטיקה של הזוהר ובעיקר במשאלה האנושית לחוות באופן מועצם את נוכחותה החיה של האלוהות ובקריאה הגדולה להתעוררות תודעתית העולה ממנו.

 

איש שלום בנימין, הרב קוק בין רציונאליזם למיסטיקה, עם עובד, 1990.

איש שלום שחקר את הרב קוק, מביא את תמצית הגותו בנושאים פסיכולוגיים ותרבותיים מרכזיים. הקשר בין היהדות החילונית והדתית,  תהליכי החזרה בתשובה, הדרך לשלום, הקשר בין המיסטיקה לבין המדע הריאליסטי,  מהות הזהות היהודית. הרב קוק עוסק בשאלת חירות האדם, שאלות הוודאות והספק והכמיהה תוך כדי העמידה מול סוד ההוויה בכלל וההוויה האנושית בפרט.

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.