מבחר ספרים על פסיכולוגיה יהודית ופסיכולוגיה דתית.

מבחר ספרים על פסיכולוגיה יהודית ופסיכולוגיה דתית.

כספי יאיר, לדרוש אלוהים, ידיעות אחרונות 2002.

דר' כספי אסף מתוך מקורות ישראל, מערכות של דרכים וכלי עבודה פסיכולוגיים לגילוי יעוד ואחריות אישית וחברתית לתיקון עולם תחת עין האלוהים. בספר לומד הקורא באמצעות שאלונים לבצע תהליכי שינוי (חזרה בתשובה כתהליך שינוי), לעשות חשבון נפש, להתמודד עם משברים (בתהליכים של חורבן, גלות, נחמה וגאולה), לחבר בין החומר לבין הרוח, לשלב בין ערבות הדדית לבין מימוש עצמי ועוד ועוד. ספר שיש בו שיטה טיפולית שלמה המזכירה מאד את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אבל בנוכחות אלוהים.

יששכר עשת, פתח לנו שער: סיפורים קצרים על פסיכותרפיה בזמני חורבן גלות נחמה וגאולה, סטודיו צפריר, הוצאה לאור, 2009. סיפורים על אנשים שהיו ברגעי תקיעות, פרשת דרכים ואובדן משמעות וזכו ללמוד כיצד לראות שער תקווה, חסד ומשמעות ניפתח עבורם. דרכו הם הצליחו לצאת למרחב חדש של סיכוי לחיים טובים ובעלי משמעות. רגעים יקרים אלו שכל אחד מייחל לזכות בהם, לפעמים הם חמקנים, נתפסים בקושי, לשבריר של רגע הם נוכחים ומיד נעלמים. ברעש ובהמולה היום יומית יש סבירות גבוהה שלא תזהו אותם. הסיפורים בספר זה הם דמיוניים. אבל הם מבוססים על רב שיח בין פסיכולוגיה מגובת מחקר, רוחניות ואמונות דתיות.

רוטנברג מרדכי, פסיכולוגיה יהודית וחסידות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1997.

רוטנברג מביא את אותם צפנים דתיים תרבותיים שמעצבים את תודעתנו בהקשר לשאלות של חיים ומוות, חירות, שייכות ומשמעות. גם נורמות התנהגות חילוניות לגמרי מושפעות ממסרים אלו הנעוצים עמוק עמוק בתודעתנו. הוא מציג בפנינו מושגים בסיסיים המעצבים את חייו של היהודי, כגון הקשר בין יצירה ליצר, תיקון עצמי כראי כפול שהוא סוג של העברה והעברה נגדית. דרכי פרשנות ללא פרישה מהמציאות , כלומר גישה נרטיבית בה המספר הוא חלק מן המציאות. תהליך התשובה כתהליך שינוי עצמי. והפסיכולוגיה היהודית כפסיכולוגיה של האני בתוך הכלל.

השל יהושע אברהם, אלוהים מחפש את האדם, פילוסופיה של היהדות, מגנס, 1955.

השל הוגה דעות מהחשובים ביותר של המחשבה היהודית, מביא את "תיאולוגיית המעמקים" על משקל פסיכולוגיית המעמקים. זוהי גישה אקסיסטנציאלית דתית. הספר מביא את השילוב בין התודעה הדתית המבוססת על מחויבות להלכה לבין השאיפה האישית של קירבה לאלוהים. את השל משווים להוגי דעות כגון פאול טליץ, קירקגור, מרטין בובר, פרנץ רוזנצוויג, אנדרה נהר, וסולובייצ'יק. הספר עוסק בשאלות כגון הבנה עצמית יהודית, חווית נוכחות אלוהית בחיינו מול הבדידות המטאפיזית, הפרט בעם ישראל, מצוות עשה ולא תעשה כתורת חיים ביהביוריסטית דתית, בעיית הרוע, בעיית החירות האישית ועוד.

ג'ימס וויליאם, החוויה הדתית לסוגיה, מוסד ביאליק, 1949.

המחבר חקר את הדת האישית בלבד, את הרגשות הדתיים לסוגיהם השונים ואת הכמיהות הדתיות של היחיד. החוויה הדתית היא סוג של חוויה שמעלה אותנו להתחברות לעולמות העליונים. ג'ימס מראה לנו את האחדות שבחוויה הדתית, את המשותף בין אנשים וזאת מתוך מחקר של דיווחי אנשים על חוויות דתיות שלהם. יש בספר שפה לדיון לא שיפוטי בחוויות דתיות של מטופלים.

שיחור רחל, פרקים בפילוסופיה של הדת, אוניברסיטה משודרת גלי צה"ל, 1983.

ספר פילוסופי שדן בעיקר בחשיבות הדת הכרוכה בתנאי הקיום של תרבות האדם באשר הוא ובמשמעות שהוא מייחס לחייו. בהמשך לספר זה יכול הקורא לתרגם את השאלות שהספר מעלה לזהות הדתית שלו, יהודי, נוצרי, מוסלמי ועוד. הכלים הניתנים בספר זה מאפשרים בחדר הטיפול דיון טיפולי, על רגשות והתנהגות דתית.

רוטנברג מרדכי, נצרות ופסיכיאטריה, התיאולוגיה שמאחורי הפסיכולוגיה, אוניברסיטה משודרת גלי צה"ל, 1994.

המחבר חושף בספרו כי מתחת לפסיכולוגיה של חיי היום יום, חבויה למעשה תיאולוגיה נוצרית ובעיקר פרוטסטנטית, המכוסה במעטה של מדעית אובייקטיביות כביכול. הוא מראה כי בבסיס הפסיכולוגיה היהודית והיפנית, עומד קולקטיביזם, בעוד שבבסיס הפסיכולוגיה הנוצרית עומד האגואיזם. במילים אחרות רוב הפסיכולוגיה שאנו לומדים ועוסקים בה היום היא בעיקרה אגואיזם פרוטסטנטי המחפש ישועה לפרט ללא קשר לחברה שבה הוא חי. כך לא נמצא בטיפול, ניתוח אירועים על פי מדדים מוסריים, כך לא יעלה בטיפול ערך המשפחה מעל לערך הפרט, כך לא יעלה בטיפול התרומה לחברה ככלי טיפולי לנפש וכו'. הספר מציע לבחון את "הפסיכולוגיה האלטרואיסטית" כעמדה טיפולית אפשרית.

רוזנהיים אליהו, תצא נפשי אליך, ידיעות אחרונות, 2003.

המחבר הוא פסיכולוג קליני. בספר מתרחש מפגש בין הפסיכולוגיה המודרנית לבין משנתם עתיקת היומין של חז"ל. אנו לומדים על השוני ועל המשותף בין הגישות. הספר עוסק בתחומים מרכזיים כגון עולמו הרגשי של האדם, אמפטיה בין אדם לחברו, מיניות אנושית, אבלות ותנחומים, אינטימיות יהודית בין היהודי לבין הקדוש ברוך הוא ועוד ועוד.

אליהו רוזנהיים. פסיכולוגיה בהוויית היהדות סידרת ´פסיכה´ בהוצאת מודן, 2008

על אף שחכמים לא דיברו בטרמינולוגיה הפסיכולוגית המודרנית, היו להם תפיסות רבות ומגוונות באשר לתהליכים הפסיכולוגיים של האדם וסביבתו. בלוותם את האדם בנתיבות חייו, חז"ל התעניינו והדגישו את רווחתו של היחיד בכלל ומבחינה נפשית בפרט. הפסיכולוגיה בהוויית היהדות מגוללת את התייחסותם של חכמים לכבוד האדם, להגנתו מפני מצוקות רגשיות, למעמד של ביקור חולים, למפגש של הכנסת אורחים לפסיכולוגיה של הדיבור והשתיקה ושל הענווה והגאווה. הספר מציג גם אקסיומות שהיו לחז"ל על טבעו הפסיכולוגי  של האדם וכן תיאור מפורט של שימושיהם בקומוניקציה הומוריסטית.

פרופ´ אליהו רוזנהיים קריאות פסיכולוגיה במאמרי חכמים,  שוקן, 2009

בספרו החדש מציג אליהו רוזנהיים מבחר מרתק של אמרות חז"ל, השאוב מתחומים מרכזיים בהוויה האנושית, ומקיים מפגש מקורי בין מאמרי החכמים ובין עולמה של הפסיכולוגיה המודרנית. הספר עוסק במגוון תחומי החיים והחוויה האנושית, ומטפל בנושאים כגון הליכות יומיומיות, אישיותו של האדם, בינו לבינה, בין אדם לחברו, ענייני חוק ומוסר, משפחה ועוד.

בובר מרדכי מרטין אני ואתה, מוסד ביאליק 1973,

בשלוש רשויות חי האדם בהן יכון עולם הזיקה. אחת החיים עם הטבע, שניה החיים עם בני האדם, שלוש החיים עם המצויים הרוחניים. זהו ספר על האדם ועמידתו נוכח ההוויה בשלושת הרשויות הללו. רבים מכירים אצל בובר את רשות החיים עם בני אדם. פחות מוכרים דבריו על הרשות הטבעית ועל הרשות הרוחנית כלומר החיים תחת עינו הפקוחה של אלוהים.

ארזי שחר, פכלר מיכל, כהנא ברוך, החיים כמדרש, עיונים בפסיכולוגיה יהודית, ידיעות אחרונות, 2004.

מיטב החוקרים מתחום הפסיכולוגיה היהודית והתרבות היהודית, נאספו בקובץ זה לדון בשאלות כגון העקרונות הפסיכולוגיים של החשיבה התלמודית המדרשית, המשנה הפסיכולוגית של החסידות,  הקבלה כמודל לחיקוי המוח האנושי, חיי הנפש והנשמה,  לדרוש מחדש את סיפור חיינו עוד.

כשר אסא, יהדות ואלילות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 2004.

הספר מציע פרשנות חדשה של הדת היהודית, כפי שזו מתגלה במסורת היהודית המגוונת. במרכז הפרשנות של אסא כשר עומד הרעיון של היהדות כדת שנלחמת בעבודת אלילים. גם יאיר כספי עוסק בנושא זה. גם כשר וגם כספי מראים לנו את האלילים שאנחנו עובדים היום: אלילי הצעירות, הכסף, החופש, המימוש העצמי, הליברליזם, ארץ ישראל השלמה, השלום וכו'. כל עיקרון כזה, הוא אליל בהיותו מציע דרך פשוטה לאושר והסבר פשוט לסבל. מול גישות פשטניות אלו, היהדות מציעה אינטגרציה בין הטוב לרע, באמצעות הרעיון של אלוהים אחד שמאגד בתוכו  את כל הניגודים ולא מספר אלילים. במובן מסוים זהו הרעיון של הבגרות הנפשית שהיא אינטגרציה של ניגודים בתוכנו. הספר דן בין השאר בתפילה, בעבודת השם בדרכים שונות, בערך כתבי הקודש לאדם בימינו, ועוד.

שביד אליעזר, ספר מחזור הזמנים, משמעותם של חיי ישראל,עם עובד, 1998.

הספר מוקדש לתכני ההגות שיש בחגי ומועדי ישראל ומיועד לציבור הרחב. זהו ניסיון שיטתי לבחון את המקורות ואת המעמדים הסמליים שבמרכז כל חג. כל חג מעלה תכנים שמצטרפים ממש להשקפת עולם, ליסודות תורת חיים אישית ותרבותית. דרך תכנים אלו אנו לומדים פרק על החלק של הזהות היהודית באני שלנו.

יהושע א.ב. כוחה הנורא של אשמה קטנה, ידיעות אחרונות 1998.

ספר מסות שחוקר טכסטים ספרותיים בהקשר המוסרי שלהם. א. ב. יהושע מביא טקסטים ספרותיים ממקורות ישראל ומקורות קלאסיים מערביים. הניתוחים של המחבר משלבים בין הסברים פסיכולוגיים והצדקות מוסריות לשאלת האחריות האישית של הגיבורים. הספר מנסה להציע את השיקול המוסרי כמקביל ושווה ערך לשיקול הפסיכולוגי במעשי בני אדם והתנהגותם.

אלוני נמרוד, להיות אדם, דרכים בחינוך הומניסטי, הקיבוץ המאוחד, 1998.

ספר על חינוך הומניסטי שמדגיש חיים מוסרים שבו אנו פועלים ומחויבים לסמכות חברתית, מדעית הגיונית שאנו לוקחים על עצמנו ולא פועלים תחת סמכות אלוהים או סמכות אני עצמי.

לאו ישראל מאיר, יהדות הלכה למעשה,  מסדה, 1988.

הספר בה' הידיעה שמאפשר לכל יהודי להכיר את תרבותו. בספר מוצג מעגל חיי הפרט, המשפחה והחברה ולוח השנה היהודי. אנו לומדים על ברית מילה, בר-מצווה, חתונה, מוות ועוד ועל כל החגים והמועדים. אנו לומדים את המקורות התרבותיים והאמוניים של המנהגים והטכסים השונים ובכך זוכים לפרק פסיכולוגי מעמיק בכל תחום ותחום. זוהי פסיכולוגיה שמעוגנת בתרבות היהודית. בספר לומד היהודי גם מה לעשות וגם למה עושים.

שביד אליעזר, היהודי הבודד והיהדות, עם עובד, 1975

הספר עוסק בשאלת הזהות היהודית בעידן של משבר. אבי שגיא מנתח ספר זה וטוען כי  זהו מסע אישי בתוך המורשת היהודית. היחס ליהדות אינו רק שאלה תיאולוגית או מטאפיסית אלא שאלה של זהות. נקודת המוצא היא חוויית הבדידות האישית. אולם בכך המסע רק מתחיל: "האני שב ובוחר בעצמו כפי שכבר עוצב וכפי שהוא יכול להיות. זהותו היא זהות דינמית שגבולותיה נמתחים בין העבר לבין העתיד" היהודי הבודד נתון במציאות היסטורית תרבותית נתונה, ומסעו הקיומי הוא אל העבר, "אל ההינתנות הבסיסית של היהודי". הבחירה המודעת בהיסטוריה היהודית פירושה מחויבות כלפי מקורותיה, כאשר האדם כבעל חירות מעצב את יחסו המסוים כלפי המקור באופן חופשי.

שטיינזלץ עדין אבן ישראל, שלוש עשרה עלי השושנה,  מכון ישראלי לפירסומים תלמודיים, 1998.

בספר זה מוגשות כמה מתפיסות היסוד של היהדות על פי הקבלה והחסידות, כשהן מנוסחות מחדש, במילים פשוטות ובגישה ישירה אל האדם בן זמננו. הספר עוסק בהתגלות אלוהית, בנפש האדם, בדרכי החיים, בתורה כדרך חיים, בתהליך התפילה כדרך לטיפול עצמי, ובעולמות האפשריים. אנו מבינים שהקבלה היא רובד מעמיק יותר של העולם הרגשי, המשפחתי והחברתי.

הלנר אשד מלילה, ונהר יוצא מעדן, עם עובד, עלמא 2005

מלילה, מסבירה את ספר הזוהר כספר שמחבר בין עומקים פסיכולוגיים לבין הפלגות לעולמות עליונים. הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן..." מסמל בספר הזוהר את נהר השפע האלוהי הזורם תמיד ממעמקי האלוהות אל גן המציאות. מלילה מתחקה אחרי זרימתו של נהר זה בעולם הפלאי ומלא ההרפתקאות החיים והרוח של גיבורי הזוהר רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו. הספר עוסק במיסטיקה של הזוהר ובעיקר במשאלה האנושית לחוות באופן מועצם את נוכחותה החיה של האלוהות ובקריאה הגדולה להתעוררות תודעתית העולה ממנו.

איש שלום בנימין, הרב קוק בין רציונאליזם למיסטיקה, עם עובד, 1990.

איש שלום שחקר את הרב קוק, מביא את תמצית הגותו בנושאים פסיכולוגיים ותרבותיים מרכזיים. הקשר בין היהדות החילונית והדתית,  תהליכי החזרה בתשובה, הדרך לשלום, הקשר בין המיסטיקה לבין המדע הריאליסטי,  מהות הזהות היהודית. הרב קוק עוסק בשאלת חירות האדם, שאלות הוודאות והספק והכמיהה תוך כדי העמידה מול סוד ההוויה בכלל וההוויה האנושית בפרט.