אהבה מופלאה
שכנים[1]
רגע שיא של אהבה[2]
יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar
מתוך הספר "פתח לנו שער: סיפורים קצרים על פסיכותרפיה בזמני חורבן גלות נחמה וגאולה"
שער השיא, האִגָּרָא רָמָא נפתח ברגע או בתקופת שיא המופיעים פתאום או בהדרגה. ברגעי השיא, באִגָּרָא רָמָא שלנו, אנו חווים שמחה. הגענו לפסגה, זכינו במתנה. אנו חווים את היותנו אולי מבורכים. יש בנו עומק של תודה...
מחר רחל בת חמישים והיא כבר לא יפת תואר ויפת מראה כאשר היא פוגשת את האהבה שאין אחד שלא חולם לחוש. חיי הנישואין של רחל מלאים יציבים ומספקים. בספרים כתוב שאין כזה דבר ואצלה יש ויש. ההיסטוריה המשפחתית הנשית שלה מלמדת על מעבר של גיל המעבר ללא תופעות לוואי קשות. גלי החום שמציפים אותה, נעימים. מגירת הלבנים שלה עשירה יותר בתחרה רכה, פינוק לָצְנִיעוּת.
השמיים מלאים במשק כנפי פיות אהבה ורודות רוקדות לצלילי פיתוי של חלילית סופראן ומיתרי נבל לא מְכֻוָּנִים.
הוא גבר מיוחד במינו וגברי בכיעורו. יופיו ברגישותו. איש משכיל, מבוסס כלכלית, נעים הליכות, הגון ונמוך קומה ממנה בהרבה. הוא גם הֶשֵּׂגִי עד שעות הלילה המאוחרות ומשעות הבוקר המוקדמות ויש תוצאות יפות לחריצותו. הוא גם יודע כנפוליון לנצל את קומתו הנמוכה כאתגר לצמיחה אישית.
מאז יום ההולדת החמישים שאהבה לחגוג עם בעלה ושלושת ילדיה, כל יום עבורה הוא יום של חלום, מתנת אהבה שקיבלה מבורא עולם. פיה מלא שחוק ושמחה. יום מושך יום כמושך הזרע[3]. יום אחר יום באים לעמקיה קילוחי רינה דקים. הרים מטיפי עסיס וגבעות מתמוגגות... עד שהמצליחן ההגון ומשפחתו עוזבים את הארץ עבור עסקים שיבטיחו לו ביטחון כלכלי לעת זיקנה. היא מודה לקדוש ברוך הוא על שהגדיל לעשות עמה. הוא זרע בדמעה והיא ברינה תקצור.
הכיצד...? פשוט מאד...
...אשאל את כל המאוהבים ולא אשקוט. אנה רצים אתם? פקחו עיניים! היזהרו! מיהו האַחֵר שבו מאוהבים אתם? הידע בעת צרתכם סוד החברות מהו? הידע סוד השותפות בשיגרה? בחור ובחורה שאו נא עיניכם וראו מה אתם בוררים לכם. אל תתנו עיניכם בנוי, תנו עיניכם לפתיחת השער למשפחה...[4]
...הוא בכלל לא ידע מכל עניין אהבתה אליו. בסך הַכּוֹל גרו באותו הרחוב. בוקר וערב צפתה בו מחלון ביתה, לפעמים שבת שלום בשבת קודש, לפעמים ניע ראש לו ולמשפחתו. כך נרקמה לה אהבה מופלאה ואפשרית שהאירה באור יקרות את חיי הסובבים אותה.
אותה מצוות הנאמנות בתורת חייה זכתה כאן לגמול הולם.
פיית האהבה פותחת שער המיועד רק ליודעי סוד האיפוק. עד כדי כך הגדיל[5] ה' לעשות עמה ועם שכמותה, למען המשך קיום חייה הטובים והמספקים במשפחתה. אכן שמחה גדולה.
[1] הסיפור מופיע בספר: "פתח לנו שער, סיפורים קצרים על פסיכותרפיה ברגעי חורבן, גלות, נחמה וגאולה" שיצא בהוצאה עצמית באמצעות סטודיו צפריר הוצאה לאור בדצמבר 2009.
[2] סיפור זה נכתב אחרי שבפעם הראשונה אחרי הרבה שנים של חיפוש, שמעתי סיפור אחד של הצלחה בוויתור על אהבה למען חברות וזכייה בשניהם. היום אני מעודד אנשים לבטא ביטויי חברות מעשיים ולהעיר את האהבה עד תחפץ כפי שנאמר בספר שיר השירים: "...תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ." ואכן לנגד עיני זה מתרחש יותר ויותר.
[3] ימיה הם התגלמות הפסוקים מתהילים: "הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצוֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכה נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בּוֹא יָבוֹא בְרִנָּה נוֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו."
[4] מבוסס על המשנה במסכת תענית: "בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה."
[5] הביטויים במשפטים הללו מבוססים על הפסוקים מרוממי הרוח מספר תהילים: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יאמְרוּ בַגּוֹייִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים."
