לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

48שופטים. פסיכותרפיה של חשבון נפש.

על טיפול נפשי עצמי אחת לשנה קיראו בפרשת שופטים. אחת לשנה מראש חודש אלול ועד שמחת תורה, נפתחת הזדמנות מחודשת לבצע מתוך הקהל תהליך חשבון נפש. חשבון נפש אישי עושה כל אדם עם עצמו. חשבון נפש בין אישי נעשה על ידי בקשת סליחה ומחילה מאלו שפגעתי בהם. חשבון נפש אמוני ערכי מוסרי עושה אדם כשהוא מוקף בסמכות והתורה לה הוא מציית ושהיא, כך הוא מאמין, מגינה עליו ומאפשרת לו שמחה ומשמעות וחיים מוסריים. קראו עוד על תהליך מופלא ובעל ערך זה.
תאריך פרסום: 28/7/2009

פרשת שופטים, תחילתו של חשבון הנפש

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

     בפרשה שלנו אנו קוראים "שׁופְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ..." שעריך? הלא הם גם השערים שאלוהים ברוב חסדו נתן לנו כדי שנוכל לחדור אל עולמנו הפנימי. זוהי המודעות העצמית! בכל כניסה לעולם פנימי עומדים שופט ושוטר. אם נעבור אותם תינתן לנו ההזדמנות לא רק להכיר את העולם הפנימי, אלא גם לדעת את המעשה הנכון שיש לעשותו. גם בסיפור של קאפקא "לפני החוק" עמד לפני החוק שומר סף. אל השומר הזה בא בן כפר ומבקש רשות להיכנס אל "החוק.", אל תורת החיים. אבל שומר הסף אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס. השנים חולפות ותירוצים רבים שהם שומרי הסף מונעים מבן הכפר להיכנס מבעד לשער. ימים ספורים לפני מותו מגלה לו שומר הסף את הסוד הנורא: "שום איש זולתך לא היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן, כי הכניסה הזאת נועדה רק לך, עכשיו אני הולך לסגור אותה." בודד הוא האדם בהחלטתו להיכנס מבעד לשעריו ולגלות את עולמו הפנימי.

   אחת לשנה מראש חודש אלול ועד שמחת תורה, נפתחת הזדמנות מחודשת לבצע מתוך הקהל תהליך חשבון נפש. חשבון נפש אישי עושה כל אדם עם עצמו. חשבון נפש בין אישי נעשה על ידי בקשת סליחה ומחילה מאלו שפגעתי בהם. חשבון נפש אמוני ערכי מוסרי עושה אדם כשהוא מוקף בסמכות והתורה לה הוא מציית ושהיא, כך הוא מאמין, מגינה עליו ומאפשרת לו שמחה, משמעות, וחיים מוסריים. זהו תהליך העיבוד מנטאלי בתיאוריית ההתקשרות. עיבוד מנטאלי הוא תהליך שבו נעשה חשבון נפש על עולמי הפנימי ובעיקר מחשבות, אמונות, רגשות, פרשנות ומאגר נתוני מציאות. חשבון הנפש מוביל לאפשרות להבחין ביני לבין האחר ולזהות את השפעת הנתונים הללו על פעולותיי והתמקמותי במרחב. בדיוק כמו זיהוי מצוותיי וחטאיי ביני לביני, ביני לבין אלוהים וביני לבין האדם, החי, הצומח והדומם. עיבוד מנטאלי הוא תהליך טיפולי בתוך תיאוריית ההתקשרות שמפתח פיטר פנאגי. זוהי הפסיכותרפיה שמציעה היהדות לבצע אחת לשנה כל ימי חיינו. חלקה נעשה באופן אישי ואינטימי וחלקה נעשה בציבור, מול ארון הקודש בתפילה ותחנונים, במועדים מיוחדים, ראש השנה ויום כיפור.

   התהליך מסתיים בסוכות. יוצא יהודי להתגורר במשך שבעה ימים בסוכה. זו ההזדמנות לבחינת חשבון הנפש. הוא מוותר על נכסיו, מאפשר לעצמו להתגונן מפני פגעי הטבע רק באמצעות סוכה ושם מבטחו באלוהיו ובתורה המאפשרת לו חיים בעלי משמעות עם עצמו, עם הטבע והחברה. אחרי שבעה ימים הוא מוציא את ספרי התורה בהם הוא  מאמין, רוקד ומנשק אותם וכך הוא מודה על הדרך שניתנה לו והוא יוצא לעוד שנה של מימוש יעוד ומשמעות בחיים.

   קריאות ההתעוררות לחשבון נפש שיש בו תקווה נמצא בהפטרה מספר ישעיהו בפרשת שופטים. עורו עורו כי נראה מבשר השלום, הטוב והישועה הפנימיים בתוכנו... "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ... מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה..."

   את תהליך חשבון הנפש עושה אדם כשהוא מוקף ומוגן על ידי מקור סמכותו ותורתו. יש אפשרות להשתפר, לצאת מגלות, מהרע, מחטאים. "...סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם..." איך לעשות זאת? "כִּי לא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לא תֵלֵכוּן כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

   בין השאר מחפש עושה חשבון הנפש צדק, ביעור הרע, תמימות, וקשר עם אלוהיו.

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ."

"וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ."

"תָּמִים תִּהְיֶה."

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמוֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ..."

 

   מוזמנים לבצע חשבון נפש אישי, לבד ובקבוצה. מוזמנים להשתתף בסליחות המתקיימות בבתי הכנסת של עדות המזרח כבר עכשיו ובסמוך לראש השנה בבתי הכנסת האשכנזים מוקדם בבוקר. מוזמנים להאזין בתפילת שחרית לקול השופר המעורר המזמין יהודי כדברי הרמב"ם: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם...הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה. לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב..."


מִי ייִתֵּן ותהליך חשבון הנפש השנה יפתח שער חדש,

ויקוימו בנו תהליך צמיחה והתחדשות

לְמַעַן נוכל להמשיך לממש את יעודנו כל אחד בארצו המובטחת,

ויִיטַב לנו ולבננו עד עוֹלָם.

 

מחמוד דרוויש

כאן מצטברים בתוכנו התאריכים,

אדומים כשחורים.

אלמלא החטאים,

היו כתבי הקודש צנומים יותר.

אלמלא התעתועים,

היו עקבות הנביאים על החולות ברורים יותר,
הדרך אל אלוהים קצרה יותר. שימשיך לו הנצח בעיסוקו האינסופי...

ואילו אני אלחש לצל:

לו הייתה ההיסטוריה של המקום הזה הומה פחות,

היו שירי ההלל שלנו
לעץ השיטה רבים יותר.

 

להלן קטעים המתארים זיכרונות מלילות הסליחות בירושלים העתיקה:

" כבר מתחילת חודש אלול עטה הרובע היהודי שבירושלים דמות שונה מזו שבשאר ימות השנה. משעה שתיים אחר חצות החלו הכול מתעורריםהשמשים הקישו במקלותיהם על דלתות ה'חצרות', פונים בדברי שידול וידידות אל אלה שהיו נמים שנתם… לקום לסליחות. והיו שמשים אשר עמדו בפינות הסמטאות שבעיר העתיקה וקראו בקול רם: "ס-לי-חות".

   מתוך בתי הכנסת הרבים בקעו קולותיהם של החזנים הנודעיםשאמרו את הסליחות בנעימה מתוקה… שהרנינה את לבות המתפללים… שכנינו המוסלמים שהכירו את מועדי ישראל וחגיו, ראו בחודש אלול מעין 'חודש רמדאן' שלהם, כלומר ימים של תפילות וחשבון הנפש. לפעמים חל חודש רמדאן בחודש אלול, ואז היו נפגשים יהודים ומוסלמים, לאחר חצות, בסמטאותיה האפלות של ירושלים. אלה הולכים לבתי הכנסיות לשם אמירת סליחות ואלה לתפילה במסגד עומר. כבוד ואחווה שררו בין שתי העדות אשר השכימו בעת ובעונה אחת לעבודת הבורא.

   לימודינו בבתי הספר, בתי המדרש ובתלמוד-תורה נסתיימו בט"ו באלול ומיום זה ועד לאחר חג הסוכות היינו חופשיים לנפשנו. החוויה העמוקה ביותר שנפלה בחלקנו הייתה הקימה לסליחות… מי שלא קם לסליחות היה כילד שלא בגר כל צורכו. רבים היו הילדים שהתחננו לפני הוריהם להעירם לסליחות, כדי שלא יפגרו אחרי חבריהם

   אף על פי שתפילת הסליחות נמשכה זמן רב, לא הייתה כל סיבה לשעמום כלשהו. פיוט ופיוט וטעמו הערֵב… אך היו מהם גם פיוטים עצובים… לפעמים אחד מאתנו זכה באמירת הפיוטים הללו משום שחונן בקול ערֵב

   אנו מתקרבים לסיום הסליחות. השחר מפציע. מבעד לחלונותיו של בית הכנסת הקטן נשקפות אלינו פניהן של הפלאחיות הערביות… שהגיעו יחפות… העירה וסליהן על ראשן… תפילת הסליחות נסתיימה. לאחר הפסקה קצרה שבו כולם לבית הכנסת לתפילת הבוקר."

   (מתוך "לילות הסליחות וראש השנה" בתוך: יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה – פרקי הווי מימים עברו, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשכ"ה - 1965, עמ' 9 – 12.)

 

שבת רביעית של נחמה: "אנכי אנכי הוא מנחמכם"

   ישעיה פרק נא, נב: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עז... פְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל ראשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. אָנוֹכִי אָנוֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם...  עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם... הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָיִם... מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה... קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן:

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.