לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

39חקת. רפואה ואמונה

אלוהים ברך את האדם באפשרות להתרפא באמצעות מדע הרפואה.קראו על השילוב בין רפואה לבין אמונה. ה' מעניש את עם ישראל בנחשים ושרפים. עם רב מת. העם מודה בחטאיו, המגפה נעצרת. אלוהים מצווה לשים נחש אחד על נס וכל הנשוך, החי עדיין, שיראה אותו, יחיה. משנת 1956 סמל נחש כרוך על מוט הפך לסמל איגוד הרופאים העולמי. סמל שעוצב במצוות אלוהים? אולי כעדות לכך שהרופא והמטפל הוא שליח האל כפי שבאה לידי ביטוי בתפילת הרופא של הרמב"ם ושבועת הרופא של היפוקרטס. בהמשך מצורפים שבועות הרופא של הרמב"ם ושל היפוקראטס, שירת העשבים כמסר למטפל. ומכתב מרופא לחולה.

תאריך פרסום: 28/7/2009

 

רפואה ואמונה בפרשת חוקת

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   קצה נפשם של ישראל בלחם הקלוקל. ה' שולח בעם נחשים ושרפים ועם רב מת. העם מודה בחטאיו, המגפה נעצרת. אלוהים מצווה לשים נחש אחד על נס וכל הנשוך החי עדיין, שיראה אותו, יחיה. משנת 1956 סמל נחש כרוך על מוט הפך לסמל איגוד הרופאים העולמי. סמל שעוצב במצוות אלוהים! אולי כעדות לכך שהרופא והמטפל הוא שליח האל כפי שבאה לידי ביטוי בתפילת הרופא של הרמב"ם ושבועת הרופא של היפוקרטס.

   בפרשה שלו בספר במדבר פרק כא מסופר: "(ו) וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל: (ז) וַיָּבֹא הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה' וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה בְּעַד הָעָם: (ח) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: (ט) וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וָחָי:

   הרמב"ן  שחי בסוף המאה ה12 ובתחילת השלוש עשרה, היה בין השאר גם רופא. הוא מסביר בפרושו על במדבר פרק כא פסוק ט: "... כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס, תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא..." חזקוני, הוא רבי חזקיה בן מנוח חי באמצע המאה ה13 בפרובנס שבדרום צרפת. הוא מפרש באופן דומה: "כי מטרת ראיית הנחש היתה "להודיע נפלאותיו של הקב"ה שכך מדותיו שהוא מכה באיזמל ומרפא באיזמל."

   גם אחד מעקרונות ההומאופטיה המרכזיים הוא עיקרון ה"דומה בדומה ירפא". זהו העיקרון הרפואי של היפוקרטס אבי הרפואה שחי במאה החמישית לפני הספירה. כלומר, אחת הדרכים לרפא חולה, היא על ידי תרופה שתייצר אצלו תמונת מחלה שדומה למחלה שלו. תרופה זו אמורה לעורר מערכת התמודדות שקיימת בגוף, לשחרר כוח ריפוי טבעי שטמון בה וכך נתרפא. 

   דוגמאות נוספות לפעולה על פי עקרון זה נמצא בדרכו של משה לריפוי בני ישראל מחטא העגל. משה הכין שיקוי שהיה בו מאפר העגל, שמות פרק ל"ב פסוק כ': "וייקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל". באופן דומה פעל משה ב"מרתה". בשמות ט"ו (כה) וַיִּצְעַק אֶל יְהֹוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: רבן שמעון בן גמליאל אומר לנו: "בוא וראה כמה מופרשין דרכי הקב"ה מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר. אבל הקב"ה מרפא את המר במר. הכיצד? נותן דבר המחבל בתוך דבר המתחבל, כדי לעשות לו נס".

   מאות שנים עברו, בני ישראל שכחו את עיקרון הרפואה המרכזי שהוא אלוהים והחלו לעבוד את נחש הנחושת כאליל בפני עצמו. ממש כמו היום כאשר רובינו שמים את מבטחנו רק ברפואה כזו או אחרת ושוכחים את הכוח המרכזי הוא הכוח האלוהי.

   חזקיהו ניסה להתמודד עם תופעה זו. מספרים לנו בפסיקתא זוטרתא בראשית פרק יז: "מצינו כי חזקיהו מלך יהודה כיתת נחש הנחושת אשר עשה משה, 'כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחֻשתן'... וכל השנים שעברו מימות משה ועד חזקיהו לא כיתתו אדם, לא מלך ולא נביא עד שבא חזקיהו..."  חזקיה גם גנז את ספרי הרפואה של שלמה המלך, כפי שמסופר במשנה במסכת פסחים ד' ט': "גנז ספר רפואות - והודו לו"  ומסביר הרשב"א בשו"ת שלו חלק א סימן תי"ג מדוע גניזת ספר הרפואות היה מעשה חיובי: "...ומה שגנזו חזקיה והודו לו, אינו משום שהיה בו דרכי האמורי. אלא שהחכם בחכמתו עשה ספרו בעניינים המועילים הרבה, בטבעים הנגלים בין בטבעים המסוגלים, עד שהיו העולם סומכים עליהם בחליים, ובחליים לא היו דורשים את השם, על כן גנזוהו והודו לו... אבל לא שרפוהו כי אין בו משום דרכי האמורי, אע"פ שכיתת נחש הנחושת."

   אומר לנו הראי"ה קוק,  ברכות א עמ' 58:  "חזקיה השתדל להשלים את החיסרון העיקרי של ההתרחקות מדעת ה'... בראותו ששם שמים נשתכח ע"י מעלו של אחז, מצא כי יותר ירוויח העם בהטבתו המוסרית ע"י שיתרגל לבקש הצרכים הנוגעים עד הלב שהיא רפואת חולי מאת ה' ע"י תפילה, ממה שיפסיד מחסרון החיפוש בדרכי הרפואה בטבעיים."

   ובפשטות נאמר בכל התיאורים הללו שהרפואה שיש בה גם מן הטבע וגם ממעשי ידי אדם, אין בכוחה להביא לריפוי ללא עזרת אלוהים וללא חיזוק רגשי ואמונתי. אבל ללא הרפואה על כל מרכיביה אין ריפוי. 

   בשמות פרק טו אומר משה לעם: (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ: וחכמים רבים גזרו מהביטוי בשמות פרק כא: (יט) אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא: כי יש חובה להתרפא על ידי הרופא אבל אין לשכוח את פקידו של אלוהים בכל תהליך הריפוי.

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו נכון

להתרפא מבלי לוותר על האמונה,

למען הצל נפשות, למען השלום

לְמַעַן ייטב לנו ולילדנו לדורותם לְעוֹלָם.

 

בְּאֶמְצָעוּת לְחִיצָה עַל "הוֹסֵף תְּגוּבָה" בְּסוֹף הַמַּאֲמָר, אֶשְׂמַח כְּמֵיטָב יָכוֹלְתִּי

לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת, לְהֵיעָנוּת לַבַּקָּשׁוֹת וּלְהִתְיַיחֵס לִתְגוּבוֹת.

 

ניגון העשבים, תפילה למטפל ולנותן שירות. על פי שירת העשבים לרבי נחמן מברסלב

דע לך כי כל מטפל ומטפל יש לו ניגון גישה מיוחד. לפי בני האדם ולפי המקום שהוא מטפל שם. כי כל אדם ואדם יש לו שירת מהות, ומשירת מהותם נעשה ניגון גישת המטפל. אם הייתי זוכה, לשמוע את שירות המהות והתשבחות של בני האדם, איך כל אדם ואדם, מתלוננים ומודים על מהותם לאמונתם תתברך, בלי תמיהה ובלי שום מחשבות זרות, מתוך ראיה פנימית טהורה וצלולה, אל שורשיהם ואדמתם, ואינם מצפים לשום תשלום גמול על זכות הצמיחה. כמה יפה ונאה כששומעין את שירת מהותם, וטוב מאד בינם לבינם לעבוד את אמונתם תתברך, ביראה, בצניעות, ממרומי כבוד האדם והיחד.

 

המקור בשינויים והשמטות שלי:

"דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד. לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם. כי כל עשב ועשב יש לו שירה,  ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה. אם הייתי זוכה, לשמוע את השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך, בלי תמיהה ובלי שום מחשבות זרות, ואינם מצפים לשום תשלום גמול. כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם. וטוב מאד ביניהם, לעבוד את השם ביראה... רבי נחמן מברסלב.

 

גירסא דתית.

דע לך כי כל מטפל ומטפל יש לו ניגון גישה מיוחד. לפי בני האדם ולפי המקום שהוא מטפל שם. כי כל אדם ואדם יש לו שירת מהות, ומשירת מהותם נעשה ניגון גישת המטפל. אם הייתי זוכה, לשמוע את שירות המהות והתשבחות של בני האדם, איך כל אדם ואדם, מתלוננים ומודים על מהותם להשם יתברך ולאמונתם, בלי תמיהה ובלי שום מחשבות זרות, מתוך ראיה פנימית טהורה וצלולה, אל שורשיהם ואדמתם, ואינם מצפים לשום תשלום גמול על זכות הצמיחה. כמה יפה ונאה כששומעין את שירת מהותם, וטוב מאד בינם לבינם לעבוד את השם יתברך ואת אמונתם, ביראה ובצניעות, לכבוד האדם והיחד.

 

תפילת הרופא רמב"ם.

אל עליון, קודם שאני מתחיל בעבודתי הקדושה לרפא את יצירי כפיך, אני מפיל את תחינתי לפני כסא כבודך שתתן לי אומץ רוח ומרץ רב לעשות את עבודתי באמונה, ושהשאיפה לצבור הון או טוב לא תעוור את עיני מראות נכחה. תזכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם, בלי הבדל בין עשיר ועני, ידיד ושנוא, איש טוב ורע, את האדם בצר לו הראיני רק את האדם. אם רופאים נבונים ממני רוצים ללמדני בינה, תן לי את הרצון ללמוד מהם, כי תורת הרפואה אין ערוך לה. אבל כאשר כסילים יבזוני אחלי, אהבתי למצוא תחזק את רוחי מבלי להתחשב עם זקנת המלעיגים וכבודם, רק האמת תהיה נר לרגלי, כי כל ויתור במקצועי יכול להביא כליון ומחלה ליציר כפיך. אנא אל רחום וחנון חזקני ואמצני בגופי ובנפשי ורוח שלם תטע בקרבי.

 

שבועת היפוקראטס

   אני נשבע באפולו, אסקלפיוס והיגאה, וכל האלים הנם עדי כי אקיים שבועה זו ככל יכולתי ושיקול דעתי. אני נשבע להתייחס בכבוד לאלו שלימדוני מקצוע זה, להתייחס אליהם כאל אבי ואימי, ולחלוק עימם את רכושי במידת הצורך. אני מתחייב לספק מרפא לכל ניזקק לפי מיטב שיפוטי להימנע מאבחנה לא נכונה של חולי, ולהימנע מלקיחת חיים בזדון.  אני מתחייב לשמור את מקצועי טהור, להימנע מעימות עם הסובבים אותי ולסגת מכל עימות בכבוד. בכל בית בו אבקר אני מתחייב לטפל בדייריו מתוך כבוד והגינות ולא לבוא במגע אינטימי עם מטופלי. אני מתחייב לשמור את כל המידע שהגיע לאוזני לגבי החולים בסוד, ולא לעשות בו שימוש זדוני או להפיצו ברבים מתוך כוונה רעה. אני מתחייב למלא שבועה זו עד תומה, ומבקש מן האלים להעניק לי אושר וסיפוק בעיסוקי, להיות מקובל ומפורסם בין האנשים. במידה ולא אמלא שבועה זו, מי ייתן והאלים יענישו אותי.

 

מכתב מהרופא לחולה

השיחה המתמשכת ולא החד פעמית, היא המקום שבו ניצור שותפות. אנחנו נפגשים כרופא וחולה, וכאנשים מרגישים וחושבים, שמחים וסובלים. אם נקשיב זה לזה, נגלה גם את הרצון המשותף וגם מגבלות שונות. אתה בא ממשפחתך ואני ממשפחתי. אתה בא עם האמונות שלך על בריאות, חולי וריפוי, ואני עם האמונות שלי. אנחנו נחפש למצוא את המשותף בינינו. במהלך השיחה, נגלה ביחד היבטים שונים: גופניים, נפשיים, משפחתיים ורוחניים של הבעיה שתציג לי. אבל הרופא והרפואה אינם כל יכולים. וגם אתה אינך כל יכול. כאב, אי נוחות, סבל, מחלות ומוות, הם חלק מן החיים. הם אינם כישלון הם חלק מדרך חיינו. אני יכול להיות השותף שלך לחלק זה. אתה ואני נהיה גלויים בקשר למגבלות שלנו. ונדע שיש גם סיכונים אך גם סיכויים בטיפול הרפואי. אתה נושא עמך את המצוקה ואנו נלמד ביחד איך תסתדר איתה. אני נושא עמי את העניין בך. ואני איתך.

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.