לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

28מצורע. טהרה, המצב הרצוי.

מצוות הטהרה היא הרעיון שיש מצבי טומאה וטהרה בעולם. מצב הטהרה הוא המצב הרצוי. ניתן להגיע להיטמא וניתן להיטהר. אך אם נבלבל בין טומאה לטהרה ונטיל ספק בכך שמצבים אלו בכלל קיימים, אנא אנו באים?
תאריך פרסום: 28/7/2009

  

 

פרשת מצורע. טהרה, המצב הרצוי.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   בהלכה היהודית, טוּמאה היא מצב שבו נאסר על האדם להתקרב לקודש. טהרה היא תנאי להתקרבות אל קודש. ניתן להיטהר מן הטומאה על ידי טקסים שונים.

   מאז שחרב בית המקדש אין עניין של קירבה לקודש במובן ההלכתי של טהרה וטומאה. כמו שמסביר לנו הרמב"ם: "כל הכתוב בתורה מהלכות הטומאות והטהרות, אינו אלא לעניין מקדש וקדשיו. אבל החולין, אין בהן איסור כלל, אלא מותר לאכול חולין טמאין ולשתות משקין טמאים... וכן מותר לאדם לגעת בכל הטומאות ולהתטמא בהן.

   גופנו יכול להיות גם מקדש לנשמה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם." ואם גופנו הוא מקדש או משכן לנשמה, הרי שלהלכות טומאה וטהרה למשל בהקשר של צרעת הגוף והבית יש ערך רב במובן של שמירה על טהרת משכן הנשמה וביתו של משכן הנשמה.

   בהקשר לכך, הרש"ר הירש טוען שהלכות טומאת המגע מייצגות תפיסות ומושגים היות וחלק מהטומאות ותהליך ההיטהרות תלויות גם במחשבת האדם, במה שאומר ובכוונותיו ולא רק במעשיו. ומכאן שהטומאה היא גם יחסו של האדם לדבר ולא רק המציאות כשלעצמה.

  אמר רבי יהודה הלוי בכוזרי "במקום שאין קדושה אין טומאה." אם גופי וביתי הם הקודש שבו אמורה לשכון הנשמה, בוודאי ובוודאי שיש משמעות להלכות טומאה וטהרה. אם נטמאתי בדרך זו או אחרת. ההיטהרות תעשה על ידי התרחקות מהקהל לזמן מסוים, שהוא זמן להבראת הגוף והנפש, ובסיום טבילה, הזלפת חומרי היטהרות והקרבת קרבן.

   כל אחד מאיתנו מוזמן לחוש את טומאתו בבוא במגע עם הרוע, שבתוכו או של זולתו. ואם חש שניטמא, יבצע תהליך של היטהרות לפני שימשיך את דרכו. לדוגמא: דיברת לשון הרע, עצור רגע, התרחק, המתן לערב, עד לצאת היום כאשר השמש שוקעת ועימה הטומאה. יום המחר מזמין אור חדש וטהרה אפשרית. אחר כך היטהר במים חיים, חשוב על קרבן כפרה שתקריב כי פגעת, חשוב לשחרר את ציפורי החופש, בוא בקהל נקי מבוסם ומסורק, אך עם כתם בלתי נראה של דם ששפכת, כי הנפש היא הדם, ואז בקש את הסליחה והמחילה. 

   שאל גוי את רבן יוחנן בן זכאי: מעשים אלו שאתם עושים נראים כמעשי כשפים. מביאים פרה, שורפים אותה, כותשים אותה, נוטלים אפרה, ואם יש טמא מת מזים עליו שתיים שלוש טיפות והוא מטוהר. השיב לו רבן יוחנן בן זכאי שאין זה כישוף אלא סגולה לגרש את רוח הטומאה. תלמידיו והקשו:"לזה דחית בקש, ולנו מה אתה אומר? ענה להם:"אמר הקב"ה חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי". ורש"י מוסיף:"ואין לך רשות להרהר אחריה". המוכנות לקבל עליך מצווה בלי להרהר מעידה על היחס שלך למצווה ולנותן המצווה. בהרהור אחרי המצווה יש סיכון, היא עלולה להביאך למצב של טומאה.

   מצוות הטהרה היא הרעיון שיש מצבי טומאה וטהרה בעולם. מצב הטהרה הוא המצב הרצוי. ניתן להגיע להיטמא וניתן להיטהר. אך אם נבלבל בין טומאה לטהרה ונטיל ספק בכך שמצבים אלו בכלל קיימים, אנא אנו באים?

 

 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ

אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלהֵי אֲבוֹתֵינוּ

שיתקיים בנו הפסוק:

"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי."

לְמַעַן יִיטַב לָנוּ, לצאצאנו ולכל יושבי תבל לְעוֹלָם.


בְּאֶמְצָעוּת לְחִיצָה עַל "הוֹסֵף תְּגוּבָה" אֶשְׂמַח כְּמֵיטָב יָכוֹלְתִּי

לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת, לְהֵיעָנוּת לַבַּקָּשׁוֹת וּלְהִתְיַיחֵס לִתְגוּבוֹת.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.