לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

21כי תשא. חירות וחופש

במשנה מסכת אבות פרק ו ב' רבי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מפרש שגיאת כתיב זו (חרות במקום חרוט)... אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה... ורבי יהודה הלוי ממשיך בשירו עבדי הזמן "עַבְדֵי זְמָן עֲבְדֵי עֲבַדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל‑ אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי אֲדֹניָ!" אָמְרָה נַפְשִׁי. קרא עוד בפרשה על חירות וחופש.
תאריך פרסום: 28/7/2009

פרשת כי תשא עיניך אל החירות והחופש:   

 

כי תשא עיניך אל החירות והחופש

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

 

   שמות לב (טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלוֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת:

   במשנה מסכת אבות פרק ו ב' מפרש את שגיאת כתיב זו (חרות במקום חרוט) רבי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי... אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה... ורבי יהודה הלוי ממשיך בשירו עבדי הזמן "עַבְדֵי זְמָן עֲבְדֵי עֲבַדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי: עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל‑ אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ  "חֶלְקִי אֲדֹניָ!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

   האדם החופשי על פי מאמרים אלו הוא זה שיש לו תורת חיים, כלומר מסגרת מעוצבת של מצוות עשה ועל תעשה כדי לשרוד, להיות מאושר ולהיות מוסרי, כלומר, דאגה לעצמי תוך התחשבות באחר ובתבל. מסגרת זו מעוצבת על ידי רכישת ידע קודם מאבות אבותינו, ידע חדש שנצבר מניסיון אישי והסקת מסקנות. כך גם טוען הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' הלכות א-ב. "אל יעבור במחשבתך... שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן! אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק או רשע, חכם או סכל, רחמן או אכזרי, כילי או שוע. וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה..."

   הרב קוק במאמר הראיה מציע דברים על ההבדל שבין העבד ובן החורין: "ההבדל איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהפך, בן חורין שרוחו היא רוח של עבד... החירות היא הנאמנות אל העצמיות, לתכונה הפנימית, לתכונה הנפשית של צלם אלוקים אשר בקרבו, ובחופש זה אפשר להרגיש את החיים בתור חיים מגמתיים שווים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של עבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו – פנימיים ועצמיים, אלא במה שהוא טוב ויפה אצל האחר."

 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

מְכֻוָּן אַל חֵרוּת הָאָדָם

אֶל הַבְּחִירוֹת הַנְּכוֹנוֹת

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁלּוּב שֶׁל

דָּאֲגָה לְעַצְמִי וְדָאֲגָה לְאַחֵר וְלַתֵּבֵל

לְמַעַן יִיטַב לִילָדֵנוּ לְדוֹרוֹתָם לְעוֹלָם.

 

בְּאֶמְצָעוּת לְחִיצָה עַל "הוֹסֵף תְּגוּבָה" אֶשְׂמַח כְּמֵיטָב יָכוֹלְתִּי

לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת, לְהֵיעָנוּת לַבַּקָּשׁוֹת וּלְהִתְיַיחֵס לִתְגוּבוֹת.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.