לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

9וישב. א. פרשנות חלומות. ב. קבלת אמת קשה.

א. על דרך המדע להבין חלומות ועל דרך דומה שנמצאת אצל חכמנו זכרונם לברכה.
ב. על הקושי הרב לקבל את האמת הקשה ועל הסכנה של אי קבלתה..
תאריך פרסום: 26/7/2009

פרשת וישב. משחר ההיסטוריה האנושית המתועדת אנו קוראים על נסיונות לפרש ולהבין חלומות. המחקר בשנים האחרונות שולל את רוב הגישות המתיימרות "לדעת את הפתרון הנכון!" לא הוכחה הסמליות של דברים המופיעים בחלום לחצו כאן כדי לקרוא עוד על פשר החלומות ועל הרעיון שמתקבל היום מחקרית שהביאו חד"ל בהקשר לפירוש חלומות.

 

א.

פרשת וישב. חלום הולך אחר פתרונו

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   מן הדברים שיובאו מתקבל הרושם שחז"ל הבינו לגבי החלום דברים שהמחקר המדעי בשנים האחרונות מנסה להבין.

 

החלום במחקר הפסיכולוגי.

   בשנים האחרונות הראו חוקרים שהרגשות המרכזיים בחלומות הם פחד, אשמה וחוסר אונים. עוד מצאו החוקרים שבהמשך הלילה מופיעים רגשות חיוביים יותר. אצל סובלים מדיכאון אין שינוי ברגשות השלילים המופיעים בחלומות. נראה שהחלימה היא סוג של טיפול עצמי באופן יצירתי ובלתי שיגרתי. נראה גם שהחלום הוא חלק מרצף של מצבי תודעה וגם במצב החלימה יש ניסיונות להתמודד עם בעיות המעסיקות את האדם.

   המוח הוא מערכת חשמלית, שזקוקה לגרייה. בשינה, ערוצי הקשב שלנו אטומים כמעט לחלוטין ונראה שאחרי זמן מסוים של שינה, המערכת צריכה להפעיל את עצמה מבפנים באמצעים חשמליים. יתכן שהחלום הוא תוצאה של פעילות חשמלית מוגברת זו.

 

החלום בתקופת התלמוד מתוך התלמוד הבבלי מסכת בכות דף נ"ה על פי פירוש שטיינזלץ:

   אחת הגישת בתלמוד לגבי פרשנות החלום היא שפרשנות לחלום אינה אמת אלא היא פרי המחשבה של הפותר. ומזהירים החכמים שאם אכן כך הוא, על הפותר לקחת בחשבון שנבואה עלולה להגשים את עצמה לרע וגם לטוב ולכן עליו להיזהר בפרשנותו.

   רב חסדא אמר שחלום שלא נפתר הריהו כאגרת שלא נקראה. שכל עוד לא נפתר אינו יכול להתקיים, ופתרון החלום הוא היוצר את משמעותו. כלומר אין אמת ואין פירוש נכון בפתרון החלום אלא שהוא משמש לנו כחומר גלם חוויתי לדיון עם האדם על מצבו. ומביא רב חסדא דוגמא: חלום רע עדיף מחלום טוב, שעל ידי החלום הרע מצטער ובא לידי תשובה. כלומר חווית החלום הרע יכולה להיות בהלה או צער על דברים מסוימים וכך לתקן את דרכיו. עוד אמר רב חסדא שלפעמים עצם החוויה של החלום מספיקה לאדם ואין צורך  כלל לממש מסקנות מעשיות מהחלום. ובלשונו המתורגמת של רב חסדא "חלום רע עצבותו מספיקה לו, וחלום טוב שמחתו מספיקה לו, שההתרגשות לעצב או לשמחה מן החלום, גורמת שלא יהיה מימוש אחר לחלום."

   מסופר על שמואל שכאשר היה רואה חלום רע הוא היה אומר: "וחלומות השווא ידברו" (זכריה י, ב). וכאשר היה רואה חלום טוב היה שואל: וכי החלומות השווא ידברו? והרי נאמר "בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו) כלומר, אם חלם חלום רע היה מרגיע עצמו שאין ממש בחלומות וכאשר היה חולם חלום טוב היה נאחז ברעיון שאולי אלוהים דיבר אליו. רבא רמי הראה את הסירה שקיימת בין שתי ההתייחסויות של שמואל וטען שחלום טוב מביא מלאך וחלום רע מביא שד. או במילים אחרות שניהם תולדה של הרגשות ולא של אמת.

   בשלשלת ארוכה של מוסרי המאמר מסופר על  זקן אחד, ר' בנאה שדיווח שעשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים. והוא מספר: "פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם לפתור חלום שראיתי, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, ואף על פי כן כולם, כל הפתרונות נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה של הפותר." רבי אלעזר מביא פסוקים מפרשתנו  המחזקים רעיון זה. אמרו שני שרי פרעה, שר המשקים ושר האופים לפרעה: "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" (בראשית מא, יג).

   על פי גישה זו מובאת באותה מסכת ברכות דף נ"ה ב' תפילה שאדם מתפלל מול הכהנים אחרי חלום רע: "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף. ואם צריכים הם לרפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותיי  עלי לטובה." כלומר החלום מעורר תקוות ופחדים ומעודד את החולם לבקש בקשות מאלוהים.

 

   ספר הזוהר מלמד אותנו שבכל חלום יש משהו מדרגת הנבואה. לכן אין לך חלום שאין בו ערבוב של אמת וכזב. וזאת כי לא ברור מיהו נביא אמת ומיהו נביא שקר. ולכן יש להיזהר בפרשנות.

   את החלום אנו מספרים במילים ולכן כבר התרחקנו ממקורו. "כל חלומות העולם הולכים אחר פתחון הפה..." רבי יהודה אמר שבעצם כל חלום יורד מדרגה היות והוא מדווח במילים ולכן: "חלום הולך אחר הפתרון." כלומר, החלום שאנו שומעים במילים מחפש את פתרונו האמיתי מעבר למילים.

   איך מגיעים אלינו דברים מהעולמות העליונים? כאשר בן אדם ישן על מיטתו, נשמתו יוצאת ממנו והולכת ושטה למעלה... ואז הקדוש ברוך הוא מודיע לה לנשמה א. דברים מיוחדים לה שהיא צריכה לדעת על מה שעתיד לבא על העולם, ב. דברים הקשורים לקשייו של האדם בעולם. כך יש שלוב בין העולמות העליונים והתחתונים...

   מה עושים עם החלום שזוכרים? לא צריך לאדם לומר חלומו חוץ מלאותו אדם שאוהב אותו. במילים אחרות לספר את החלום לאדם הלא נכון, משנה את החלום ופישרו. ובמקום לקרב לבבות ולגלות סודות, הוא מרחיק וחוסם.

   חלום שלא נפתר הוא כאיגרת שלא נקראה. הכל צפוי והכל מוכרז בשמים ובעצם יש לנו כושר ניבוי מסוים אך מוגבל. מסייעים לנו בניבוי הנביאים שלא קיימים עוד, אנשי המדע, החכמים, החלום, ואם לא, אפילו בציפורי השמיים נמצאים דברים.

   וכך חלומות מסייעים לנו בחיבורים בין שמים וארץ, בין עבר הווה ועתיד, ברגעים שבהם הריבים עומדים ביניהם.

 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַינו  

שֶׁתִּשְׁלַח לנו מְהֵרָה חלומות

שיסייעו לנו להתקדם במעלה הטובים והמיטיבים  

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

ב.

פרשת וישב. תולדות האמת הקשה  

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הייתי,

רואה אֶת אֶחָי בני עמי הרעים עם צּאן מרעיתם.

וְאני נַעַר תמים המביא בגלוי אֶת דּיִבָּת משפחתי ובני עמי.

כי נאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא."

אבל הם לא הבינו זאת.

 

אבל אבינו שבשמיים אָהַב אותי מִכָּל בָּנָיו,

כִּי בֶין הזְקנִים התהלכתי.

ואני לו לבשר את אמת חורבן האנושות האפשרית,

זאת האמת הקשה.

וגם עָשָׂה לי כְּתוֹנֶת פַּסִּים.

להזכיר לכולם את הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן,

קשת הברית בין אלוהים לנֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר,

שְגם אם לא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר,

חורבן וגלות עלולים לבוא,

זו האמת הקשה.

 

וַיִּרְאוּ אֶחָי כִּי אוֹתי אָהַב אֲבִינו שבשמיים יותר מִכולם

וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתי וְלא יָכְלוּ דַּבְּר איתי לְשָׁלוֹם.

ולא יוכלו להקשיב אותי.

ואוותר יחידי וַאשֶׁב מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת.

 

וַאַּחֲלוֹם חֲלוֹם וַאַגֵּד לְאֶחָי וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנוֹא אוֹתי.

וַאוֹמֶר אֲלֵיהֶם: "שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים ומעלימים ומאלימים את האמת,

בְּתוֹךְ שדֶה החיים.

וְהִנֵּה קָמָה אילמותי וְגַם נִיצָּבָה.

והיא האמת הקשה.

וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמּוֹתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאילומתי

שדיברה ותאמרנה, אכן אמת היא."

וַיּאמְרוּ אלי אֶחָי:

"הֲמָלךְ תִּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשׁוֹל בָּנוּ?

האם האמת שלך היא האמת? האם היא תמשול בנו?"

וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנוֹא אוֹתי עַל חֲלומוֹתָי וְעַל דְּבָרָי.

ולא אבו לשמוע את האמת הקשה.

 

וַאַחֲלוֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר

וַאְסַפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָי וַאוֹמֶר:

"הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד,

וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲווִים לִי

ומודים לי בשם אלוהים,

על שהעזתי להביא את האמת הקשה."

וַאְסַפֵּר אֶל אָבִי וְאֶל אֶחָי

וַיִּגְעַר בּי אָבִי וַיּאמֶר לי:

"מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ?

הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?

להכיר בחטאנו? להודות כי טעינו?"

וַיְקַנְאוּ בי אֶחָי

וְאָבִי שָׁמַר אֶת הַדָּבָר.

 

וַיֵּלְכוּ אֶחָי לִרְעוֹת אֶת צאן אֲבִינו שבשמיים,

והיו למנהלים ומנהיגים.

וַיאמֶר אלי אבי: "הֲלוֹא אַחֶיךָ רוֹעִים,

לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם ותהא אף אתה מנהל ומנהיג."

וַאוֹמֶר לוֹ: "הִנֵּנִי."

וַיּאמֶר לי: "לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ

וְאֶת שְׁלוֹם צּאן מרעיתו של הקדוש ברוך הוא.

וַהֲשׁיִבֵנִי דָּבָר, האם תוכל אף את להיות רועה ומנהיג?"

וַיִּשְׁלָחֵניּ...

 

וַיִּמְצָאֵניּ אִישׁ וְהִנֵּה אני תוֹעֶה בַּשָּׂדֶה,

ותוהה ולא אדע אם בכלל כדאי לבוא אליהם.

וַיִּשְׁאָלֵניּ הָאִישׁ לֵאמור: "מַה תְּבַקֵּשׁ?"

וַאמֶר: "אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ,

ותוהה האם להיות כמותם?

הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפה הֵם רוֹעִים?"

וַיאמֶר הָאִישׁ: "נָסְעוּ מִזֶּה,

כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה אחרי דעותינו,

כי טובות הם."

 

וַאֵלֶךְ אַחַר אֶחָי וַאמְצָאֵם הולכים אחרי דעותיהם הרעות

וַיִּרְאוּ אוֹתי מֵרָחוֹק.

וּבְטֶרֶם אקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אוֹתי לַהֲמִיתני.

וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.

וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִיכֵהוּ בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת.

וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו."

וַיִּשְׁמַע אחד האחים וַיַּצִּילֵניּ מִיָּדָם וַיּאמֶר: "לא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ."

וַיּאמֶר אֲלֵיהֶם האח: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם,

הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר

וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ, לְמַעַן הַצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִינו."

 

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאתי אֶל אֶחָי

וַיַּפְשִׁיטוּ אותי אֶת כֻּתָּנְתּי אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָי,

את  זכר קשת הברית בין אלוהים לנֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר,

שְלא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר,

אבל שחורבן וגלות יכולים לבוא.

וַיּיִקָּחוני וַיַּישְׁלִכוּני הַבּוֹרָה וְהַבּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם.

וַיֵּשְׁבוּ אחי לֶאֱכָל לֶחֶם.

וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אוֹרְחַת שומעי אלים בָּאָה

וּגְמַלֵּיהֶם נוֹשְׂאִים חכמת נְכאות וּצְרִי וָלוֹט

הוֹלְכִים לְהוֹרִיד החכמה השֻוקָה.

וַיּאמֶר אחד מאחי אֶל אֶחָיו:

"מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרוֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ?

לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לשומעי האלים   

וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ,

כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא."

וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.

וַיַּעַבְרוּ האֲנָשִׁים המִתדיָנִים וסוֹחֲרִים באמיתות,

שומעי האלים.

וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אותי מִן הַבּוֹר

וַיִּמְכְּרוּ אותי בזול.

וַיָּבִיאוּ אותי אל השוק...

 

וַיָּשָׁב אחי אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵינני בַּבּוֹר.

וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו.

וַיָּשָׁב אֶל אֶחָי וַיאמַר: "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא?"

וַיִּקְחוּ אחי אֶת כְּתוֹנֶתי,

את  זכר קשת הברית בין אלוהים לנֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר.

וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּם.

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִּים

וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִינו.

וַיּאמְרוּ: "זאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתוֹנֶת בִּנְךָ הִיא אִם לא?"

וַיַּכִּירָהּ וַיּאמֶר: "כְּתוֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרוֹף טוֹרַפה האמת הקשה."

וַיִּקְרַע אבי שִׂמְלוֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו

וַיִּתְאַבֵּל עַלי ועל מות האמת הקשה

יָמִים רַבִּים.

וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנוֹתָיו לְנַחֲמוֹ

וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם

וַיּאמֶר: "כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאוֹלָה

וַיֵּבְךְּ אוֹתי אָבִי...

 

וְהַמְּתדָיינִים שומעי האלים, מָכְרוּ אוֹתי אֶל עמים אחרים,

מסורסים להכיר את האמת הקשה,

מופרעים מלנסות לפצח אותה...

 

ארבע מאות שנה ויותר יחלפו בעבודת פרך,

עד שתתגלה האמת הקשה.

עוד שנות מדבר קשות יחלפו

ומלחמות אין קץ,

אבל גם אחר כך עדיין לא ירצה האדם לקבל את האמת הקשה.

 

 

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

להכיר באמת הקשה

למען השלום בינינו,

לְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.