לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

מאמרים

8וישלח. כוחות השלום והטוב: א. האישה. ב. לדון לכף זכות.

שני כוחות לקידום שלום וטוב בעולם. א. רחל אם הבנים, אמם של שבטי ישראל, מוסיפה לדאוג לנו גם לאחר החורבן והגלות. האם נשכיל אנו הגברים לראות בנשים שאיתן אנו חיים: אמהות, רעיות, ובנות, דמויות משמעותיות הנושאות עמן בשורת תקווה לעתיד טוב יותר ולשלום לנוכח מצוקות וסבל? ב. לדון את האחר לכף זכות מעורר אותו להכיר באפשרות השלום והטוב שבי.
תאריך פרסום: 26/7/2009

א.

פרשת וישלח. כוח האישה לכוון לשלום ולטוב.

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   ביהדות נחשבת רחל לאם הבנים, אמם של שבטי ישראל, המוסיפה לדאוג להם גם לאחר החורבן והגלות.

   רחל הייתה אישה יפת תואר ויפת מראה. היא הייתה קשורה לבית אביה ואף גנבה את אליליו כאשר כל משפחת יעקב התכוונו לשוב לארץ ישראל. יעקב פגש בה ואהב אותה אהבה עזה. כאשר אולץ להתחתן עם אחותה, לא היססה רחל והיא וסייעה לאחותה להתקבל על ידי יעקב. יעקב עבד בעבורה 14 שנים. אחרי שנישאו, שנים רבות הייתה רחל עקרה ובסופו של דבר ילדה רק שני בנים את יוסף ובנימין. רחל מתה כאשר ילדה את בנימין

   מדוע זכתה דווקא רחל מבין שלושת האבות וארבע האימהות כי קולה יישמע? מהי זכותה של רחל אשר הקב"ה בעצמו מנחם את בכייה ומוחה את דמעתה?

   רחל מגלמת בסיפור חייה מרכיבים רבים של הקשיים בהם נתונה אישה מעצם היותה אישה ובהיותה חיה בעולם גברי. האישה בדרך כלל תלויה במשפחתה ואחר כך בגבר לו היא נישאת. יש  ציפייה ממנה להיות פורייה. המחקרים מצביעים על כך שנשים מועדו יותר מגברים לסבול מחרדה ודיכאון. רחל אף הביעה את רצונה למות כאשר הסבל הנפשי שלה על עקרותה היה כבד מנשוא. היא אמנם זכתה לאהבת אביה ובעלה. אבל אלו לא עמדו לזכותה ברגעי צערה העמוק על אי יכולתה להעמיד צאצאים לאהובה..

   סיום חייה שונה מההתחלה המבטיחה של איש שכל כך אוהב אותה. היא מתה תוך כדי לידת בנימין. "וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: (יז) וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן: (יח) וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין: (יט) וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: (כ) וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם:

   אישה מופלאה ומעונה זו הפכה בתרבות היהודית לדמות האישה והאם המבכה עלינו ובעבורנו. קבר רחל הפך לסמל ולמוקד עליה לרגל לבקשות ותחנונים שיש בהם תקווה. את זה מגלה לנו ירמיהו בפרק ל"א: "(יד) כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: (טו) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: (טז) וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם:" (ירמיהו ל"א)

   האם נשכיל אנו הגברים לראות בנשים שאיתן אנו חיים: אמהות, רעיות, ובנות, דמויות משמעותיות שמעצם קיומן הן נושאות עמן את בשורת התקווה לעתיד טוב יותר לנוכח מצוקות וסבל? אולי מהלך זה הוא אחד השערים לחיים של שלום...

ב.

פרשת וישלח. לדון לכף זכות.  

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

בבואי לפגוש את אָחִי ורעי,

ידעתי כי לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אמור אני לדַבְּרָה שָׁלוֹם.

אך לא ידעתי אם אויבי הוא או אוהבי.

אם ייפול על צווארי, או יחנוק את צווארי.

אם סלח לי על פגיעתי בו,

או הכין את נקמתו.

 

וַאשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָי,

כדי למצוא חן בעיני אָחִי  ורעי.

וַאצַו אוֹתָם לֵאמוֹר כּה תאמְרוּן לַאדוֹנִי:

"כּה אָמַר עַבְדְּךָ גורְתִּי מפניך עַד עָתָּה.

אני חֲמוֹר וצאן וְעֶבֶד.

וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדוֹנִי, לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ."

 

וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶלי לֵאמוֹר:

"בָּאנוּ אֶל אחיך ורעך וְגַם הוא הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ."

וַאירָא מְאד וַיֵּצֶר לי.

וַאַּחַץ אֶת לבבי אֲשֶׁר אִתּוֹ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת,

"לכף זכות" ו"לכף חובה".

וַאוֹמֶר: "אִם יָבוֹא אָחִי ורעי וְהִכָּני

וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר

מוכן למלחמה ולִפְלֵיטָה."

 

אנא אֱלוֹהי! הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ אל השלום וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ.

קָטוֹנְתִּי מִכּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ.

כִּי בְמַקְלִי נאבקתי עד עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה,

היורד לתהומות.

וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת

ולא אוכל לראות רק את הטוב.

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אויבי, מִיַּד "לדון לכף חובה".

כִּי יָרֵא אָנוֹכִי אוֹתוֹ.

כי הוא זה אשר יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים

ולא אחי ורעי.

וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ

וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא יִסָּפֵר מֵרוֹב.

 

וַאָּלֶן עוד לַּיְלָה.

וַאקַּח מִן הַבָּא בְיָדי מִנְחָה לְאחי ורעי.

וְרֶוַח אָּשִׂים בֵּין מנחה למנחה,

בין הָרִאשׁוֹן הַשֵּׁנִי והַשְּׁלִישִׁי.

ואָמַרתי כי כך אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהוֹלֶכֶת לְפָנָי

וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו,

אוּלַי יִשָּׂא פָנָי לשלום.

 

וַאָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַאקַּח את כל כולי

וַאַּעֲבוֹר אֵת מַעֲבַר יַבּוֹק,

המבקע עמוק את ליבי,

"לכף זכות" ו"לכף חובה".

וַאִקָּח את שניהם וַאעבור אֶת הנָּחַל

ועכשיו נותרתי לְבַדּי...

 

וַיֵּאָבֵקו אִישׁ "כף החובה" עִם איש "כף הזכות" עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

וַיַּרְא :איש כף החובה" כִּי לא יָכוֹל לי וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכי.

וַתֵּקַע כַּף יֶרֶכי בְּהֵאָבְק עִמּוֹ.

וַיּאמֶר: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר כי ניצחה "כף זכות".

וַּאומר: "לא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי."

וַיּאמֶר אֵלָי: "מַה שְּׁמֶךָ?"

וַאומר את שמי.

וַיאמֶר: "לא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ לרע,

כִּי אִם לטוב יהיה שמך,

כִּי שָׂרִיתָ עִם "כף חובה" וַתּוּכָל."

וַאִשְׁאַל וַאומר: "הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ?"

וַיּאמֶר: "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?"

וַיְבָרֶךְ אוֹתי שָׁם.

 

וַאקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנוּאֵל,

כִּי דרך "כף החובה" את אֱלוֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים...

וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.

וַיִּזְרַח לי הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַרתי אֶת פְּנוּאֵל

וְאני צוֹלֵעַ עַל יְרֵכי,

מכיר את תנועתי המוגבלת,

מוותר על עוצם תנועתי ומקלי.

 

עַל כֵּן לא יאכְלוּ בְנֵי האדם אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה,

אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

כִּי נָגַע אלוהים בְּכַף היֶרֶךְ בְּגִיד הַנָּשֶׁה,

להזכיר את חולשתנו,

את תנועתנו המוגבלת.

ולעודדנו לדון כל אדם "לכף זכות".

מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָנו,

לזהות את הכוחות

שמקדמים שלום וטוב.

למען נחיה על פני האדמה בכבוד

ולְמַעַן יִיטַב לנו ולילדנו לְעוֹלָם.

 

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.