לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

הדרכת הורים בדרכי שלום להקניית כישורי חיים.

סמכות הורית. ארבעת מהלכי סמכות דמוקרטית (אוקטובר 2019)

ארבעה מהלכי סמכות דמוקרטית, התומכת במסגרת שיש בה כללים ולוחות זמנים. סמכות דמוקרטית מאפשרת קירבה ואהבה ביחד עם נפרדות ועצמאות, על פי עקרון התלמוד הבבלי: "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת."


תאריך פרסום: 16/6/2009

סמכות הורית דמוקרטית, "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (תלמוד הבבלי).

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

לחצו כאן: כדי לשאול שאלות ולקבל הנחיות

   גם אנחנו וגם ילדינו זקוקים לדרך חיים שתאפשר לנו לזכות ולהעניק חום ואהבה וגם להיות חופשיים על מנת לממש רצונות ויעוד אישי. כדי לאפשר שני צרכים אלו בו זמנית, יש לארגן את החיים במסגרת שיש בה כללים ולוחות זמנים היוצרים הזדמנויות לקרבה וריחוק. זוהי ההמלצה מן התלמוד הבבלי: "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת."

   הסמכות שלנו כמנהלים את המסגרת המשפחתית, היא הכוח המאפשר לשמור על מסגרת זו. באמצעות ארבעה מהלכי סמכות הורית עיקריים נוכל לשמור על מסגרת משפחתית זו ולממש את האפשרות לקרב ולהעניק מאהבתנו ובו זמנית להרחיק ולאפשר עצמאות וחופש.

   כל מהלך חינוכי בכלל ומהלך של סמכות הורית בפרט, מעצב התנהגות וחורט זיכרון בעולמם של ילדינו. מכאן שמהלך חינוכי נכון הוא זה שמאפשר לילדינו לרכוש יכולת מסוימת שתסייע להם לשרוד, לשמוח ולפעול באופן מוסרי ומתחשב באחר, בחי, בצומח ובדומם.

א. דרישה לצייתנות לציווי. "תנו בנו אמון," אנו דורשים מילדינו. "כבדו אותנו כהורים כמבוגרים," "עשו למעננו,"  מהלך סמכותי זה מאפשר לילדינו לרכוש את מיומנות של מתן אמון וציות לסמכות מתוך אהבה ושמחת הנתינה ולא רק מתוך כניעה והתמרמרות.

"על פי התוכנית עכשיו הזמן שלך לשבת וללמוד," מצווה ההורה.

"עוד מעט," מבקש הילד ופותח ספק לציווי.

"לא! זה הזמן שתוכנן!"

"אבל רק רגע," מתחנן הילד."

"אני מבין את הקושי שלך, תאמין לי אין ברירה! עזוב את המשחק וגש ללמוד."

"אוףףף, " רוטן הילד באי חשק וקם.

"בהצלחה! תהנה מהלימוד," מברך ההורה את הילד הלומד.

ב. דרישה לצייתנות מלווה בהסבר הגיוני אחרי הציות לציווי. זהו כלי באמצעותו ילמדו ילדינו לדון את ההורים לכף זכות ולהיות בעתיד אנשים המסוגלים לדון את האחר לכף זכות, כלומר להניח שכוונות האחר טובות.

"על פי התוכנית עכשיו הזמן שלך לשבת וללמוד," מצווה ההורה.

"למה?" שואל הילד ופותח דיון.

"אחרי הלימוד אסביר לך איך כל זה הוא לטובת כולנו. אבל עכשיו תכננו לימוד  וזה מה שיהיה."

"אבל תסביר לי עכשיו," מתחנן הילד.

"עכשיו לומדים, אני מבין את הקושי שלך, תאמין לי אין ברירה! שב ללמוד."

"אוףףף, " רוטן הילד באי חשק וקם.

"בהצלחה! תהנה מהלימוד," מברך ההורה את הילד הלומד.

ג. משא ומתן. במצב שבו אנו מוכנים ללכת לקראת ילדינו בנושאים שונים, ניתן להפעיל מהלך סמכותי של ניהול משא ומתן על דרישתנו. התחלת התהליך היא בשתי הנחות יסוד: 1. כל אחד יוותר מעט על רצונו ותהיה פשרה. 2. דיון זה יתקיים באופן תרבותי. כך ילמדו ילדינו להגיע להבנות עם חברים ומקומות עבודה תוך פשרות וגמישות. יהיו מצבים בהם ילדינו ישכנעו אותנו וכך ילמדו את עקרונות המשא והמתן שמביא להישגים.

"על פי התוכנית עכשיו הזמן שלך לשבת וללמוד," מצווה ההורה.

"אפשר יותר מאוחר?" שואל הילד ופותח דיון.

"על מה חשבת?" מסכים ההורה לדיון.

"הערב בעשר בלילה אחרי התוכנית בטלביזיה."

"לא זה מאוחר מדי, תחשוב על שעה אחרת."

"אולי לפני התוכנית בשמונה."

"זה נראה בסדר רק תזכור שלפני התוכנית היית אמור להתקשר לחבר שלך."

"אני  אדבר איתו עכשיו."

"זה בסדר גמור חמודי, בהצלחה."

ד. מתן בחירה חופשית בין שתיים או שלוש אפשרויות. נדון עם ילדינו על האפשרויות שעומדות בפניהם. נבקש מהם לחשוב על האפשרויות ולשתף אותנו בשיקוליהם. אם ירצו נוכל להוסיף להם שיקולים משלנו אבל הם יבחרו. אנו לא נשנה את דעתם ולא נבקר את דעתם אלא נברך אותו בהצלחה בבחירה. בסיום הבחירה אם בחרו נכון נשמח בשמחתם ונעודד אותם להתחבר לשמחתו. אם נכשלו בבחירה, נהיה איתם בצערם ונעודד אותם להיות קשובים לרגשותיהם השליליים. אחר כך נציע להם ליהנות מהאפשרות ללמוד מטעויות מתוך הנחה שבמשך הזמן הם יהיו בוחרים יותר ויותר נבונים.

"מתי אתה מתכנן ללמוד מחר?"

"לא יודע עוד."

"אין ברירה צריך להחליט, אני מציע לך או מיד אחרי בית הספר או לפני ארוחת הערב."

"אני חשבתי שיותר טוב לפני השינה."

"אתה לא תהיה עייף אז?"

"אולי."

"אז יש לך שלוש אפשרויות, תבחר אחת ותסביר לי למה בחרת בזו, אבל מה שתחליט זה בסדר מבחינתי."

...(למחרת, אחרי שהילד בחר ללמוד לפני השינה.) נו איך היה לך עם הלימוד?"

א. "באמת הייתי עייף לפני השינה והיה קשה לי להתרכז."

    "אין דבר, זה היה חשוב, למדת משהו על עצמך ועל הריכוז שלך."

ב. "היה מוצלח מאד, בכלל לא הייתי עייף והייתי מרוכז מאד."

    "יפה, כנראה שאתה מרוכז יותר בערב, למדת משהו על עצמך ועל הריכוז שלך."

 

מהלכים אלו אמורים להיות מנוהלים ברוח טובה, מתוך תמיכה ואמפטיה, מתוך הבנת הקושי בקבלת מרות, בדחיית סיפוקים. מתוך האמונה שילדינו יוכלו להתגבר על תסכולים אלו. לפעמים מהלכים אלו יהיו מלווים בסיוע לילדינו לרכוש מיומנות להתמודד עם תסכולים.

ככל שילדינו יגדלו כך נפעיל פחות ציווים ונרבה יותר במשא ומתן ובמתן הזדמנויות לבחור בין אפשרויות. כך אנו מכינים את ילדינו לחיים עצמאיים המאפשרים להם התמודדות שנותנת סיכוי הצלחה גדולים יותר.

הצווים תורמים לילדינו לבניית אמון בסיסי בנו ומאפשרים להם להפנים את אהבתנו וכך לחוש בטוחים ונותני אמון בבני אדם. וכך בבא היום ילדינו יצאו לעולם עצמאים יותר, מאמינים באהבה, ומסוגלים לבחור נכון יותר, מסוגלים לנהל משא ומתן, מסוגלים לציית מתוך אמון ומסוגלים לדון אדם לכף זכות.

נברך את ילדנו בברכת הדרך,

שיצאו וישובו, יצאו וישובו בשלום.

באמצעות לחיצה על "הוסף תגובה" בסוף המאמר, אשמח כמיטב יכולתי

לענות על שאלות, להיענות לבקשות ולהתייחס לתגובות.

 

תגובות

הוספת תגובה

יששכר עשתיששכר עשת3/8/2009

חינוך משלב מדע ורוח יהודית.

הי יעל

תודה על הדברים החמים.

אכן בעשר השנים האחרונות ככל שאני מעמיק יותר, חי יותר את היהדות, אני מגלה יותר ויותר את החכמה היהודית כתורת חיים באופן כללי ותורת חינוכית באופן ספציפי.

אני מזמין את המשתתפים להביא שאלות חינוכיות עליהן אוכל להשיב ברמה המדעית פסיכולוגית משולבת בתורת החיים היהודית.

ערב טוב

יששכר

 

 

יעליעל2/8/2009

תגובה למאמר.

במסגרת לימודי סיימתי לכתוב עבודה על הגישה הבינדורית (בואן) בטיפול המשפחתי.

מדובר שם הרבה עלרמת מובחנות רגשית והצורך האנושי בקרבה מצד אחד ונפרדות מצד שני.

יפה להיווכח שוב ושוב שחכמינו זכרונם לברכה חשבו על הכל ואמרו את הכל לפני כולם.....

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.