לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

המלצות להפרעות שונות

פגיעה עצמית: התופעה ועקרונות טיפוליים (מאי 2017)

פציעה עצמית מכוונת היא דחף לבצע התנהגות הגורמת לרקמה החיצונית להיפצע ולהשאיר סימנים ליותר משעה במטרה: א. להרגיע רגשות ומחשבות קשים שאינו יכול לסלקם. ב. להפגיש רגשות ריקנות ורצון להרגיש משהו, או להרגיש שהוא חי? ג. להקלת כאב נפשי. ד. לחוש ריגוש מיני. ה. אם הוא חושב לעיתים קרובות על פציעה עצמית אפילו כשהוא רגוע יחסית. במאמר זה עקרונות טיפול ובבליוגרפיה בסיסית באנגלית.
תאריך פרסום: 16/2/2009

קווים מנחים לטיפול בהתנהגות של פציעה עצמית. (Deliberate self harm)

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

החומר לקוח ברובו מתוך אתר "סהר" שבו מאמר בעברית גדול וחשוב בנושא פציעה עצמית. הבנת התופעה והמלצות לטיפול ועזרה עצמית.

http://www.sahar.org.il/Article.asp?newsid=22

החומר תורגם מתוך אתר באנגלית שעוסק בנושא זה.

http://www.palace.net/~llama/psych/injury.html

הזכויות לחומרים הללו הן של: Deb Martinson

 

   פציעה עצמית מכוונת היא דחף לבצע התנהגות הגורמת לרקמה החיצונית להיפצע ולהשאיר סימנים ליותר משעה במטרה: א. להרגיע רגשות ומחשבות קשים שאינו יכול לסלקם. ב. להפגיש רגשות ריקנות ורצון להרגיש משהו, או להרגיש שהוא חי? ג. להקלת כאב נפשי. ד. לחוש ריגוש מיני. ה. אם הוא חושב לעיתים קרובות על פציעה עצמית אפילו כשהוא רגוע יחסית.

 

   התופעה קיימת ב 1% עד 1.5% מכלל האוכלוסייה, והיא נפוצה אצל מתבגרים השרויים תחת לחץ. נשים פוגעות בעצמן הרבה יותר מאשר גברים. אנשים הפוגעים בעצמם מסתירים את סימני הפגיעה. בסיכון לבצע פציעה עצמית מכוונת נמצאים: א. אנשים שקשה להם להתמודד עם מתח נפשי/חברתי. ב. הסובלים מדיכאון בינוני או קשה. ג. הסובלים מדחייה, שנאה-עצמית, חרדת נטישה או אשמה. ד. הסובלים מדה פרסונאליזציה. ה. לאלו שיש צורך בגירוי חושי. ו. הסובלים מחסך הורי, ומשפחה שלא מתפקדת. קבוצות סיכון כוללות: א. אנשים עם אישיות גבולית בעיקר נשים בגילאים 16 - 25, ב. אנשים במצב פסיכוטי לעיתים קרובות גברים בגיל ההתבגרות המוקדמת, ג. ילדים עם הפרעות רגשיות או ילדים מוכים, ד. אנשים עם היסטוריה של פציעה עצמית, ה. אנשים עם היסטוריה של התעללות פיזית, רגשית, או מינית. ו. אנשים שבילדותם חיו בסביבה לא מאשרת ומטילה ספק.

 

   בבסיס הפציעה העצמית נמצא איום של פרידה, דחייה, אכזבה, תחושות של מתח עצום ובידוד הנובעות מחרדת נטישה, שנאה עצמית, וחשש מפני חוסר יכולתו לשלוט באגרסיה שלו. החרדה גוברת ומגיעה לשיאה בתחושת ריקנות וחוסר ממשות שגורמים לשיתוק רגשי ודהפרסונאליזציה. ביצוע החתכים זו דרך פרימיטיבית להלחם בדהפרסונאליזציה המאיימת. הפציעה אינה לשם תשומת לב אלא מביאה להם הקלה מהירה מהמתח או החרדה.

 

התערבויות טיפוליות:

א. לא להניח שמדובר בהתנהגות של תשומת לב.

ב. לא לאסור באופן מוחלט על ההתנהגות. המטרה העיקרית לא יכולה להיות רק הפסקת ההתנהגות. אין טעם להשתמש בעונשים.

ג. להבין את מטרת הפגיעה העצמית שהיא התמודדות עם מצוקות שונות: 1. הרגעת רגשות ומחשבות קשים ומתח 2. רצון לסלק ריקנות ולהרגיש משהו, לאחוז במציאות. 3. הקלה והחצנת כאב נפשי. 4. לשם ריגוש מיני.

ד. לכל מטרה מוצאים במשך הזמן דרכי השגה אחרות.

ה. יצירת רצון עמוק והחלטה אישית של המטופל להפסיק דרך התמודדות זו ולמצוא דרכים אחרות. הבנה עמוקה שעל המטופל להכריח עצמו להתמודד.

ו. הכנת תוכנית התמודדות עם המצוקות  ועם הדחף לפציעה עצמית.

ז. מתן אישור תוך כדי התהליך לפציעה עצמית בגבולות מוגדרים ובעוצמה מוגדרת.

ח. שיתוף קרובים שאפשר להתקשר אליהם כשקשה לשלוט בדחף ולקבל סיוע ותמיכה במקרי חירום.

ט. מתן דרך להתקשר ברגעי חירום.

י. ארגון התנהגות חליפית שמייצרת תחושות חזקות.

י"א. להתאים את הפעילות החליפית להרגשה.

י"ב לקיים הערכת התקדמות באמצעות שאלות על ההתנהגות, הצרכים הרגשיים, ההצלחות, והכישלונות.

י"ג לתת הוראות רפואית כדי שלא יהיו תופעות לוואי קשות לפגיעה עצמית.

י"ד. לאפשר זמן מוגבל פעמיים שלוש ביום למחשבות כפייתיות.

ט"ו. המלצות לעוזרים: להיות תומכים מבלי לעודד את ההתנהגות. לעודד התמודדות ולתמוך בזמן כישלונות. להיות נגיש, להציע בילויים. לקבל את מגבלות העזרה שאתם יכולים להציע.

 

עקרונות של לינהאן Linehan  לטיפול ועזרה עצמית

1. קבלת המציאות ואפשרות לשנות. 2. לתת מקום לרגשות ולסבל. 3. ללמוד כלי הסחת הדעת. 4. לשפר ולהנות מרגע. 5. הערכת יתרונות וחסרונות של התמודדות עם מצוקות. 6. הרגעה עצמית. 7. צמצום הפגיעות בזמן רגשות שליליים. 8. שיפור מיומנויות חבריות

 

BMJ 1998;317:441-447 Deliberate self harm: systematic review of efficacy of psychosocial and pharmacological treatments in preventing repetition

Keith Hawton, et al.

 

Objective: To identify and synthesise the findings from all randomised controlled trials that have examined the effectiveness of treatments of patients who have deliberately harmed themselves.

Design: Systematic review of randomised controlled trials of psychosocial and physical treatments.

Setting: Randomised trials available in electronic databases in 1996, in the Cochrane Controlled Trials Register in 1997, and from hand searching of journals to 1997. 
Subjects: Patients who had deliberately harmed themselves shortly before entry into the trials with information on repetition of behaviour. The included trials comprised 2452 randomised participants with outcome data.

Main outcome measure: Repetition of self harm.

Conclusion: There remains considerable uncertainty about which forms of psychosocial and physical treatments of patients who harm themselves are most effective. Further larger trials of treatments are needed.

Key messages

1. A systematic review of the effectiveness of psychosocial and drug treatments of patients who deliberately harm themselves identified 20 randomised controlled trials in which repetition of self harm was reported as an outcome

2. Promising results were found for problem solving therapy, provision of a card to allow patients to make emergency contact with services, depot flupenthixol for recurrent self harm, and long term psychological therapy for female patients with borderline personality disorder and recurrent self harm

3. Assertive outreach can help to keep patients in treatment

4. Nearly all the trials included too few patients to detect clinically significant differences in repetition of self harm, and even synthesis of results by meta-analysis did not have the power to detect such differences

5. There is an urgent need for large trials of promising therapies for this substantial clinical population

 

בבליוגרפיה מרכזית באנגלית

 

Alderman, T. (1997). The Scarred Soul: Understanding and Ending Self-Inflicted Violence. Oakland: New Harbinger.

Batty, D. (1998). Coping by Cutting. Nursing Standards, 12(29), 25-6.

Favazza, A. R. (1987). Bodies Under Siege: Self-Mutilation in Culture and Psychiatry. Baltimore: The Johns Hopkins University Press.
 

Linehan, M. M. (1993a). Cognitive-Behavioral Treatment of Borderline Personality Disorder. New York: The Guilford Press.

Linehan, M. M. (1993b). Skills Training Manual for Treating Borderline Personality Disorder. New York: The Guilford Press.
 

Miller, D. (1994). Women Who Hurt Themselves: A Book of Hope and Understanding. New York: Basic Books.
 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.