לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

המלצות להפרעות שונות

התפרצויות זעם תוכניות האימונים (מאי 2017).

כלים לטיפול מגובה מחקר בהתפרצויות זעם. דף למטופל ודף להורים ומחנכים.
תאריך פרסום: 21/1/2009

התפרצויות זעם תוכניות האימונים. Anger Managment

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

   בבסיס התפרצות זעם עומרים: תסכול, שאיפה לצדק ואמת, לגיטימציה לכעס, אין כלים להרגעה עצמית, סף רגישות נמוך לתסכול, בהלה, ייאוש.

   יש לעשות אבחנה בין התפרצות זעם שיש בה מרכיב אנטי סוציאלי ללא אשמה, לבין זעם עם אשמה בושה ולא נעים

1.הכנת הילד לתוכנית: "אנחנו מבינים שלא טוב לך. שקשה לך עם הילדים ועם המורים. קשה שלא מקבלים הכל. אנחנו רוצים שתהיה חזק ותסתדר עם עצבנות ובכי שאתה בטח לא אוהב להיות בהם." נותנים לו לדבר על מה שמציק לו. מחזקים את העובדה שקשה אם לא מקבלים מה שרוצים. ומה אפשר לעשות במצב. ואנחנו נעזור לו לדעת מה לעשות במצב.

2. אומרים לו שכל פעם נתאמן קצת בדברים קטנים. ומתחילים עם מצבים קלים. לא יקבל סוכריה, לא ילכו איתו לגן הציבורי, ילך לישון בזמן, יצחצח שיניים, לא יקנו לו את הצעצוע שרצה.

3. כשיש מצב מתסכל מתחילים:

    א. "הנה עכשיו מצב קשה."

    ב. אני מבין שקשה לך, זה מרגיז. תהיה עצוב, תבכה, תתרגז."

    ג. "מה עושים עכשיו? הרי זה לא יהיה."

    ד. "אני רוצה ללמד אותך דרכי להירגע: לשכב במיטה בשקט, לשטוף את הפנים, להחזיק צעצוע שאוהב ביד, לצייר, לשמוע מוזיקה שאוהב, לעשות טיול, לנסוע על אופניים, ועוד ועוד." כל מה שהוא אומר שמרגיע אותו ונעים לו. כלומר מה עושה במקום

   ה. מבצעים ונותנים חיזוק על ביצוע.

   ו. אומרים שגם בכיתה אפשר לעשות דברים דומים ושהמורה תעזור.

   ז. מדברים על מה הרווחתי כשלא קיבלתי את מה שרציתי.

לתרגל את כל אלו בזמן אמת ובסימולציות (15 דקות לתרגול) בבית ובטיפול.

הרפיה, הרגעה, ערכת חירום להרגעה.

חשיבה מתונה. חשיבה של סיכוי. מה יש לי ולא מה אין לי. יש טוב.

פתרון בעיות, דרכים לפתרון בעיות, דרכים להשיג חלק מהדברים.

תקשורת ברורה, מה אתה רוצה?

פשרה, לקבל חלק, העולם לא פייר, העולם חלקי,

הומור

הימנעות, להסתפק במועט, להסתפק במה שיש, הסחת הדעת.

דחיית סיפוק ומה עושה בינתיים.

אפשרויות אחרות.  במקום.

לדבר בזמן רגוע, ולא באמצע האירוע.

שלושה כלים ועוד למבוגרים לשליטה בילדים.

*נוכחות. קרוב אליו לעידוד לשליטה עצמית והחזקה.

*מעורבות. תמיכה, הגנה, להדרכה וחינוך, לסנגוריה.

*כוננות. של ההורה, משהוא מבית הספר או חונך, למקרים של אובדן שליטה מוחלט.

 

*במצבים כרוניים של אלימות עבריינית יש להפעיל חוק נוער בשיתוף פעולה עם ההורים. ולפעול בחסות החוק.

*יש לקיים כל שבוע מפגש הורה, מחנך, ילד לעשר דקות. למחמאות ומקצה שיפורים.

מיון אפשרויות נוכחות בבית הספר.

1. שעורים בטוחים.

2. שעורים שיש משהו שמגן על הילד מעצמו. מורה שיודע להתמודד.

3. השעיה והחזרה הדרגתית לבית הספר. בכל יום מעט יותר שעות והפעלת נוכחות מעורבות וכוננות. בבית מקבלים את חומר הלימודים ולומדים רגיל.

4. מקומות מוגנים בבית הספר לשהות שם: ספריה, חדר מיוחד, אב בית פינת חי ועוד.

הפיכת שעורים משעממים למענינים

   שעמום זה אומר שלא מצליח להתחבר או רגשית או בגלל הקשבה וריכוז, או בגלל הבנה. הטיפול מטרתו שיהיה גם יותר מעניין: 1. רלוונטי לחיים. 2.  מסקרן. 3. אתגר. 4. קל להצליח בו. אפשר על ידי התרמה

הכנת ערכת הרגעה לשימוש לפני התפרצות

מלמדים לזהות את סימני הזעם הראשונים. אחר כך  מלמדים להשתמש בערכת חירום שיש בה את המרכיבים הבאים: מים, משחק, פלסטלינה, אטמי אוזניים, סוכרייה או פירי יבש. מכשיר שמע עם מוזיקה מרגיעה.  הוראות על כרטיס להרפיה. רשימת דברים טובים על עצמי בכרטיס. ועוד כל מה שמרגיע אותו

עקרונות ברגעי כעס, להורים למורים.

1. אסור להישבר. אסור לכעוס. המבוגר ירגיע את עצמו.

2. לחבק את הילד, לעטוף אותו בשמיכה,

3. לשטוף לו את הפנים,

4. לפנק אותו עם כלים מערכת החירום.

5. להגיד מילים טובות.

6. לעודד לשליטה עצמית: אתה מסוגל, אתה יכול, עוד מעט תירגע, אתה רוצה להירגע, תנשום נשימות קלות ונוחות, תשלב את הידיים, תמתח ותרפה את האיברים, תבכה בשקט, תראה את האהבה שלנו, אנחנו מאמינים בך, עוד מעט תלך ותירגע. אסור לך לוותר לעצמך אתה מסוגל להצליח וכו' וכו'. לא לוותר בהתפרצות הוא חייב להצליח איתכם להשתלט על עצמו אחרת אין סיכוי כמעט שיצליח במקום אחר. במשך מספר ימים אחרי ההתפרצות לשחזר את האירוע בסימוליציה ולתרגל התנהגות שמצליחה.

דרישות

לדרוש על ידי ציווי, לעשות דברים בבית באופן חד משמעי, קצר, ללא הסברים, מעט להסביר, לשכנע ולשדל. לא להיכנס למשא ומתן. "עכשיו תשע והולכים לישון." "לילה טוב. זהו." אם מתחיל ויכוח. מחייכים ואומרים "אני מבינה אותך אבל לא וזהו." "תאמין בי אני יודעת מה טוב בשבילך." אם מבצע את הדרישה לחזק אותו במילה טובה. "איזה יופי התלבשת בבוקר."

ללמד דרכי פתרון קושי בשלבים.

א. לפני שנתחיל, נעצור לרגע וניזכר שאדם נברא בצלם. נכבד אותו.

ב. תהליך פתרון קושי מתחיל בהקשבה ואמפטיה לקשיי הילד, תוך כדי שאני ההורה נותן בו אמון ודן אותו לכף זכות.

ג. עכשיו הזמן לזהות ולציין את משאבי הילד והסביבה שבהם נעשה בהמשך שימוש לפתרון הקושי. עכשיו הזמן גם להדגיש שהוא לא לבד בקושי.

ד. לא לשכוח לבטא תקווה, סיכוי ואמונה בטוב. חשוב לשלב תפילות לקבלת ברכה מבורא עולם ובקשה לסימן ואות מהשם לגבי השאלה מה היא הדרך הנכונה להצלחה.

ה. עכשיו הקשר הנפשי בין ההורה לילד מאפשר ניתוח המצב על פי נתוני המציאות ודיווח הילד, כדי להגיע לאבחנה לגבי השאלה במה בעצם נטפל?

ו. על פי מה שאובחן נקבע תוכנית פעולה שבה ישתתפו כמובן הילד וגורמים נוספים.

ז. לפעמים נזהה מכשולים נוספים בדרך להגשמת תוכנית הפעולה ונמצא דרכים להסרת מכשולים אלו. תמיד נחשוב שגם ברגעים קשים יש תקווה.

ח. אמונות לא מציאותיות, מחשבות וניבויים שליליים עלולים לבלום תוכניות פעולה טובות. חשוב לזהות אותם, ולבנות אמונות מציאותיות יותר ומחשבות וניבויים חיוביים.

ט. כל תוכנית פתרון קשיים, כוללת גם אימונים בנושאים שונים, על מנת להקנות הרגלי התנהגות בריאים בנושא הנידון. זהו תפקיד ההורים או לאמנו או לשכור לו מאמן.

 

דף למטופל

התפרצויות כעס תוכנית האימונים

מאפייני התפרצות כעס:

א. קושי לסבול תסכול וסף רגישות נמוך לתסכול.

ב. שאיפה קיצונית לצדק ואמת.

ג. כבוד וערך עצמי.

ד. לגיטימציה לכפיית רצון.  

ה. תגובה הישרדות בעקבות בהלה, ייאוש וחוסר אונים.

ה. אין דרכים חברתיות לפתרון בעיות.

ו. חז"ל אמרו שכל הכועס הרי הוא כעובד אלילים: אליל העצמי ואליל הרצון.

האתגר.

   קבלה רגשית של האפשרות שאינני שולט במצב באופן מלא. ולא אפעיל כוח כדי להגביר שליטה. לא להפעיל כוח. רכישת דרכי פתרון של פשרה.

מאפייני התפרצות הכעס. יומן כעסים. 

1. זיהוי מעוררי כעס.

2. התנהגות ומחשבות בזמן כעס.

3. דרכי הרגעה.

ייצוב המצב:

1. הכנת "ערכת עזרה ראשונה להרגעה" מתוך המרכיבים כגון משחק, מים, סוכרייה, מוזיקה פעילות גופנית, פלסטלינה, אטמי אוזניים, סוכרייה או פרי יבש. מכשיר שמע עם מוזיקה מרגיעה.  הוראות על כרטיס להרפיה. רשימת דברים טובים על עצמי בכרטיס. ועוד כל מה שמרגיע אותו

2. רכישת הרגל של: א. פסק זמן, התרחקות מהמצב ברגע הכעס. ב. הרגעה. ג. מציאת דרכים חברתיות של פשרה לפתרון בעיות.

3. תרגול תגובות לחמש תשובות לבקשה: הענות, הענות חלקית, הענות מאוחר יותר, תחליף, סירוב.

4. תרגול הסתפקות במועט, הכרת תודה, לדון לכף זכות.

5. יצירת הרגל של תגובה מושהית לבקשה. "תן לי או לנו לחשוב על זה."

6. ביצוע פעילות גופנית יומית, לשחרור מתחים.

7. ניטור קבוע של עניינים מטרידים. צימצום עומסים.

8. צחוק, וראית הצד הקליל של הדברים. הרוב לא נורא, לא בלתי נסבל, לא קשה.

9.  תגובה לשלושה מצבי דרישות: א. דרישות קבועות  ב. בקשות של נדיבות וטוב לב ג. חובות במקרה הצורך.

התהליך

א. זהה סימנים ראשונים של כעס בלתי נשלט מתקרב.

ב. התרחק וקח פסק זמן.

ג. הפעל "ערכת הרגעה והרפיה".

ד. הסח את הדעת מהכעס לנושאים נעימים.

ה. אחרי הרגיעה, זהה את מקור האיום: אי צדק, חוסר אונים, תסכול, כבוד. ו/או את מה שרצית לומר: תלונה, מחאה, בקשה, מצוקה.

ו. חשוב או התייעץ על דרכים להשיג מה שרצית. הכן תוכנית פעולה לפתרון הבעיה.

ז. היה מוכן להכיר בזכויות וערך האחר, הכר תודה.

ח. קבל על עצמך אשמה ובקש סליחה ומחילה.

ט. היה מוכן לסלוח לאחרים, אל תשמור טינה, אל תחפש נקמה.

י. היה מוכן להפסיד לוותר להיכשל.

אימונים, אימונים, אימונים

סימולציות להפעלת הכלים

 

דף להורים ומחנכים

המלצות להורים ומורים לסיוע ברגעי התפרצויות כעס.

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

(מתוך הספר שלי: הורות בדרכי שלום. הקניית כישורי חיים בדרכי נעם)

   תהליך לימוד ניהול כעס בשלבים: ילדים לומדים ניהול כעסים בסיוע הורים ובהדרכת מטפל. מתבגרים לומדים זאת בסיוע הורים ומטפל. מבוגרים לומדים זאת בסיוע מטפל ותמיכת בן או בת הזוג. נציע לילדים את המשחקים ומצבים שונים בחיי המשפחה כ"מגרש אימונים".

   1. נְלַמֵּד את ילדנו לזהות סימנים ראשונים של כעס בלתי נשלט מתקרב. סימנים אלו הם בדרך כלל גופניים: מתח גופני, אגרוף נקמץ, לחץ בחזה, נשימה משתנה, לחץ בראש, טון דיבור פסקני ומתוח ועוד. סימנים אחרים הם המצבים שילדנו למד מראש שהם "ידליקו אותו": עוול שנעשה, רצון שלא התממש, כבוד שניפגע. תוקפנות או בריחה שמורים כאפשרות תגובה במצבים של סכנת חיים או פגיעה קשה ומידית.  

   2. זיהוי הסימנים הראשוניים מחייב התרחקות לפסק-זמן. מטרת פסק-הזמן היא הרגעה כדי לאפשר לילדנו לחשוב מה לעשות עם הבעיה שעוררה כעס. נלמד אותו לחיות על פי עיקרון שאין צורך ברוב המקרים לפתור בעיות מיד ובפזיזות. להיפך, השהיית פתרון הבעיה נותנת הזדמנות למצוא פתרון יעיל יותר.

   3. בכל מקרה לא ננהל עם ילדנו דיונים בזמן שהוא כועס ותוקף. סדר פעולות הוא הרגעה ורק אחר כך פתרון הבעיה.

   4. בפסק-הזמן ילדנו ילמד להפעיל ערכת-הרגעה שבה יש סידרת פעולות מרגיעות ומסיחות את הדעת מהבעיה.

   5. אחרי הרגיעה, נעזור לילדנו לפתור את הבעיה על ידי  שתי שאלות: 1. מה רצית להשיג? אולי לא קיבלת מה שרצית, אולי נעלבת, אולי הרגשת "שזה לא פייר"? 2. איך תפתור את הבעיה על ידי פשרה? על פי התשובות נסייע לו להכין תכנית למימוש הפתרון.

  6. יש שלושה דרכי פשרה: א. ממוש רק חלק של הרצון משני הצדדים. ב. חלוקת זמן שווה בין המשתתפים, או בעברית פשוטה תורות. ג. תשלום עבור חפץ או שירות.

   שלושה כישורים חברתיים עיקריים מסייעים לוויסות כעסים. 1. יכולת לנהל משא ומתן ולפתור סכסוכים אישים בדרכי שלום שהיא הפשרה. 2. יכולת לשאת רגשות אשמה, בושה, עלבון, חרטה והחמצה שעלולים לגרום לנו לאבד שליטה על ידי פסק זמן כדי להירגע. 3. יכולת לסלוח ולבקש סליחה במקרה הצורך.

   תקיפות:  במהלך סכסוך או כאשר ילדנו מאוים, חשוב ללמד את הילד לומר אמירות תקיפות כגון: "אני לא מסכים." "אתה לא תעשה לי את זה." "זה פוגע בי." התנהגויות תקיפות הן: דיבור ברור, קצר, מודיע הודעות, לא מבקש, מציב מסגרת ברורה. פתרון תקיף: לא מוותר על חלק מזכותי ונותן מקום לחלק מזכות הָאַחֵר. התרחקות כדי להירגע ולחשוב על פתרון, גם היא התנהגות תקיפה אבל מושהית.

תגובות

הוספת תגובה

אניאני22/5/2018

. היי אני רוצה לדעת על בוגר בן 21 על סף תיסכול נמוך והתקפי זעם שלו שבעקבות הכעס שבירת חפצים ונזק לרכוש ומלווה בקללות

יששכר עשתיששכר עשת20/9/2010

עבודה עם ילד המגיב בהתפרצויות זעם.

הי חגית

זה החומר שיש לי. הוא תמצית של מאמרים רבים ומחקרים שממליצים על עבודה מסוג זה. אם תעבדו שלב אחרי שלב על פי הדפים, יש סיכוי טוב שתצליחו.

א. התפרצות זעם אינה בעיית משמעת, היא בעיה של קושי לשלוט ברגשות ובהתנהגות.

ב. מתחילים בזה שאומרים לילד שאתם מבינים שהוא לא רוצה להגיב ככה אבל אין לו שליטה על כך ולכן אתם תעזרו לו להשתלט על הזעם שלו.

ג. מסבירים לו את התוכנית המופיעה בדפים.

ד. מלמדים אותו את הטכניקה של פסק הזמן שכוללת: התרחקות מהארוע, ערכת הרגעה ואחר כך לפעמים יזכה לקבל את מה שהוא רוצה לפעמים יקבל רק חלקית ולפעמים לצערו לא יקבל.

ה. נותנים חיזוק על הצלחות בשליטה עצמית, מביעים תקווה שבהמשך יצליח יותר אם נכשל. מזכירים לו שיש תמיד במקום והעולם הוא יפה וטוב גם בלי הדבר שהוא כרגע רוצה.

ו. כשיש התפרצויות חזקות מאד, מחבקים הרבה, מביעים השתתפות בצערו ולא עוזבים אותו עד שהוא נרגע, כי זהו מצב של אימה. אחר כך נותנים לו פינוק שלא קשור למצב הקודם.

ז. לאט לאט הילד לומד להשתלט על כעסיו.

ח. במקביל מלמדים אותו לנהל משא ומתן תרבותי, ללא כעסים שבו הוא יודע שיקבל רק חלק ממה שחשב לקבל ומלמדים אותו להודות על מה שיש.

עובדים כך חודשים שלושה. אם אין שינוי חשוב לפנות לרופא ילדים, או לפסיכולוג קוגנטיבי התנהגותי, או פסיכולוג בית ספר, על מנת לקבל אבחנה מדוייקת יותר ואולי גם טיפול ממוקד יותר אם יאבחנו קושי שמוביל להתפרצויות הללו. יש הפרעות שמייצרות התפרצויות זעם שצריך לטפל בהן כדי להשיג תוצאות גם בהתפרוציות .

בהצלחה

ואשמח לעזור עוד לפי הצורך

מוזמנים גם אחרים להביא בעיות כאלו ואחרות.

שנה טובה

חג סוכות שמח

יששכר

 

 

 

חגיתחגית16/9/2010

שאלה אישית.

שלום וברכה,

בני ילד מקסים ,חכם ונבון לעתים בבית הספר וגם בבית הוא מתעצבן מאוד.קשה להרגיע אותו ונראה שהוא נשלט ע"י הכעס לוקח לו זמן להתגבר.לאחר שהוא מתגבר בשניות הוא הופך להיות ילד מקסים מחבק ונהדר.ממש כדברי השיר "נכנס בו הילד הרע.."

קראתי את הכתבה אשמח לראות את כל המאמר .ואשמח לשמוע את דעתך

תודה רבה

חגית

יששכר עשתיששכר עשת11/2/2009

ניהול כעסים בבית ספר.

הי נורית

כתבתי בגוגלAnger Management Teachers

וכןAnger Management SchooL

וקיבלתי מאמרים וספרים רביםמאד.

הנה מספר דוגמאות

ישר כוח על העבודה.

מקווה שהיא תפורסם לטובת כולם.

יוםטוב

יששכר

 

 

Anger Management: A Practical Guide for Teachers, Parents and Carers (Paperback)

by Adrian Faupel (Author), Elizabeth Herrick (Author), Peter Sharp (Author) "Anger engenders mixed emotions ..." (more)

 

http://209.85.129.132/search?q=cache:c1EclwNqD_4J:www.unf.edu/dept/fie/sdfs/notes/anger.pdf+teachers+anger+managment&hl=iw&ct=clnk&cd=6&gl=il

Anger Management and Schools

 

A Teacher's Guide to Anger Management

 

נורית.נורית.10/2/2009

קשיים בשליטה עצמית.

תודה על ההתייחסות.

 

אני כותבת את התזה שלי  במסגרת תואר שני בייעוץ חינוכי על "התמודדות מורים עם בעיות שליטה עצמית אצל תלמידים בבית ספר יסודי." לכן מחקרים ומאמרים בתחומים זה חשובים לי.

 

תודה, נורית.

יששכר עשתיששכר עשת9/2/2009

הסרט סדנא לעצבים עם ג'ק ניקולוסון משעשע אבל יש בו רעיונות טיפוליים מרתקים.

ישכר עשתישכר עשת9/2/2009

הנושא בסיפרות המקצועית נקרא Anger Managment.

יששכר עשתיששכר עשת9/2/2009

חומר על קשיי שליטה עצמית בילדים.

הי נורית

1. מאמר שלם שלי אין לי.

2. חומרים מגובי מחקר ניתן למצוא ברשימת האתרים מגובי המחקר שנמצאת בתיקיה "טיפול קוגנטיבי התנהגותי" באתר זה

3. אם תכתבי לי מה המטרה של החומרים הללו אוכל למקד יותר את העזרה.

כל טוב

ותודה

יששכר

נוריתנורית9/2/2009

קשיים בשליטה עצמית אצל ילדים.

אני מחפשת חומר אקדמי על התמודדות מורים עם קשיים בשליטה עצמית אצל תלמידים. אודה אם תוכל לעזור לי.

כמו כן היכן אפשר לקרא את המאמר השלם שלך.

תודה נורית

יששכר עשתיששכר עשת4/2/2009

תודה.

א.פ נהריהא.פ נהריה3/2/2009

שלום לך יששכר עשת אני עונה לך על פי הבנתי.

זעם מתרחשות רק אצל אנשים שמעניקים לגיטימציה לזעם בכל רגע שבו שמתרחש אירוע שונה או בלתי צפוי?.. באנחה שX} הוא נקרא ילד}={רצון יחיד}= לכן הוא נשלט על ידה ההוריים ואחשב נכנס לתמונה{Y האני עליון האני קובע ממותר ומאסור    וללא שום רצון אחר}={X}={x הוא נקרא נער}={רצונות של Y }={x  באורות שנראים בו, בגופים שנמצאים בו בהתנהגות , במידות של Y   האורות, ובין הנמצאים הנפרדים}={ פירוש, שכל הבניין הזה הוא עניין אחד שלם, שמראה אמיתת הייחוד הזה בחלקיו של הבניין עצמו בין Yל{X =כינוך ל{ x}={יסוד למתבגר ממותר ומאסור עלפי הנורמות החברתיים שרחש X  בחיוב}={ האני עליון לעצמי}מהי חכמת הקבלה? ומדוע כל המקובלים מנסים להסבירה?והאם יש להם תשובה?

ברגע אחד היו נפרשים בפניכם חייהם של כל האנשים בעולם בכל הגלגולים תארו לכם שהייתם נכנסים לחדר קסום שממנו מתנהלת כל המציאות, כאילו שמישהו הסיר וילון עבה וגילה לנו את התמונה השלמה. מה הייתם רואים אז? {לחיות  את הלא נודע }?שנראים בו, בגופים שנמצאים בו, בהנהגות, במידות, במקרים שלו, כל אלה עצמם עשבים בסדר אחד שרומז ומראה סוד הייחוד הזה מגולה בפועל ממש, וכדלקמן:לעצמי

יששכר עשתיששכר עשת2/2/2009

לא הבנתי את דבריך הם קטועים. נשמע מענין!.

א.פ נהריהא.פ נהריה31/1/2009

מהו מוקד הזעם? [ל"ת].

זעם מתרחשות רק אצל אנשים שמעניקים לגיטימציה לזעם בכל רגע שבו שמתרחש אירוע שונה או בלתי צפוי? על כן הוא לבדו שולט ולא שום רצון אחר, שליטה - רצה לומר שליטה שלמה, שאין שום מונע לה. והנה לרצון העליון שייך השליטה הזאת, והוא נקרא באמת רצון יחיד, רוצה כרצונו בלי שום מונע, ושאר הרצונות, אדרבא, אינם שולטים, כי הם עלולים מהרצון העליון,

מהי חכמת הקבלה? ומדוע כל המקובלים מנסים להסבירה?והאם יש להם תשובה?

 ברגע אחד היו נפרשים בפניכם חייהם של כל האנשים בעולם בכל הגלגולים תארו לכם שהייתם נכנסים לחדר קסום שממנו מתנהלת כל המציאות, כאילו שמישהו הסיר וילון עבה וגילה לנו את התמונה השלמה. מה הייתם רואים אז?

והרי הם משועבדים לו. ונמצא שאף על פי שגם הם רצונות, אינם בסוג עם הרצון העליון, כי אי אפשר להכחיש שהם עלולים ממנו, ועל כן לא יהיו שווים אליו, אף על פי שנקראים רצונות. כי מיד שנקראים עלולים מהרצון העליון, נבין בלשון -לוי זה - שאינם כמוהו שולטים לגמרי. כללו של דבר, כשאנו אומרים שיש מאציל אחד וכל המציאות המחודשת, בין האורות, ובין הנמצאים הנפרדים. כי כללות תכנית כל זה הוא על הייחוד, פירוש, שכל הבניין הזה הוא עניין אחד שלם, שמראה אמיתת הייחוד הזה בחלקיו של הבניין עצמו, באורות שנראים בו, בגופים שנמצאים בו, בהנהגות, במידות, במקרים שלו, כל אלה עצמם עשבים בסדר אחד שרומז ומראה סוד הייחוד הזה מגולה בפועל ממש, וכדלקמן:

 

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.