הפרעות סומטופורמיות, גוף מדבר. איבחון והמלצות להתייחסות וטיפול (מאי 2017)

הפרעה סומטופורמית

                                   יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

הגדרה:

א. התעסקות עם בריאות. ב. אין פתולוגיה גופנית שמסבירה את החששות של החולה. ג. תשומת לב בררנית של החולה לשינויים או ליקויים מאפיינים גופניים. ד. פרשנות שלילית לסימנים ולסימפטומים גופניים. ה. חיפוש עיקש אחר הפגת חששות, בדיקת מצב גופני, מידע.

הפרעות סומטופורמיות

סומטיזציה (הפרעת כאב)

היפוכונדריה (דאגה יתירה לבריאות גופנית)

כאב פסיכוגני

היסטריה קונברסיבית (פגיעה פסיכוסומטית במערכת העצבים)

הפרעת גוף דיסמורפית (אמונה שחלק מהגוף פגום)

תסמונת מינכאוזן: הפרעה מזוייפת

התחזות (להשגת טובות הנאה).

הפרעות פסיכוסומטיות. (יש מרכיב גופני)

מחלה גופנית בלתי מאובחנת (לא נמצאה אבחנה אבל לא הפרעה סומטופורמית)

הגישה הקוגנטיבית התנהגותית מתארת את מהלך המחלה:

א. תנאים מקדימים

1. יש לחולה ניסיון רפואי או בריאותי שלילי קודם וטראומות הקשורות לבריאות.

עניני רפואה נוהלו בסביבתו באופן דאגני מוגזם.

2. רגישות יתר לגוף.

3. קיים קושי לחולה להביע רגשות באופן מילולי והתנהגותי, (הגוף מדבר)

ב. היווצרות מחשבות ואמונות מוגזמות.

1. נוצרות אמונות והנחות על קשר הדוק בין סימפטומים וחולי נכות ומוות.

2. כל אירוע סביבתי רפואי או זיהוי סימפטומים, יביא את החולה למרפאה.

3. קיימות מחשבות ודימויים קשים של חולי, נכות ומוות.

ג. אורח חיים:

1. התנהגותי: החולה עוסק באופן מתמשך בנקיטת דרכי המנעות מסכנה בריאותית, מרבה בבדיקות עצמיות ורפואיות, עוסק הרבה באזור החשוד, מתייעץ ומרבה לחפש מידע כדי להפיג חששות.

2. רגשי: סובל מחששות, חוסר אונים, חרדה, מצב רוח ירוד דיכאון כעסים.

3. קוגניטיבי: מתמקד בגוף, עוקב אחרי שינויים בגוף, קשוב למידע שלילי, שוקע במחשבות שליליות מטרידות , מפחית בערך מידע חיובי.

4. פזיולוגי: עירנות מוגברת, שינויים בתיפקוד הגוף, הפרעות שינה. החמרת סימפטומים.

אמונות רווחות:

1. אפשר למנוע מחלות, מניעה זה הכי חשוב. החכם חושב קדימה. הבדיקה תרגיע אותי.

2. אם יש סימפטומים יש מחלה. לא סתם יש סימפטומים.

3. יש מצב שהגוף בריא לגמרי.

4. הגוף לא מרפא את עצמו, אלא רק הרופא ואני.

5. אין קשר בין הגוף לנפש.

6. אי אפשר לסמוך על רופאים.

7. רק הרופא ירפא אותי. הרופאים יודעים הכל.

8. אני חייב לסמוך רק על עצמי, אדם חייב לקחת אחריות על חייו.

9. יכולה להיות לנו שליטה מלאה על בריאות.

10. עד שלא ארגיש טוב לא אוכל לעשות הרבה עם חיי.

טיפול בהפרעה סומטופורמית. מה יש לך בעצם:

1. אתה סובל זמן רב. יש לך סימפטומים רבים. ואנחנו לא מבינים אותם. גם המשפחה לא מבינה אותך.

2. אתה מתוח ומפחד שיש לך משהו רע.

3. הרופאים לא מצליחים לאבחן בעיה רפואית.

4. אפשר לעזור לך אם הסימפטומים להקל עליך. אפשר לעזור לך שתרגיש יותר טוב מאשר עד היום. גם אם לא יהיה ריפוי מלא.

5. נעזור לך עם המתח ועם הפחדים שלך.

6. נעזור לגוף שלך להתחזק ולמערכת החיסונית להתחזק.

7. שמות כמו תסמונת עייפות כרונית, תסמונת המעי הרגיש,  פיברומיאלגיה עוזרים  לפעמים להרגיע את מה שיש. זו אבחנה. אבחנות אלו ממקדות את החולה ורופא לעבודה על שיפור תיפקוד. אפשר לומר שיש לך משהו דומה ל...

8. נסביר את המצב גם למשפחה שלך.

מתוך

*The Fifteen Minute Hour: Applied psychotherapy for the primary care physician 2nd Ed. Praeger, Connecticut, USA Stuart, M.R. and Lieberman, J.A.

התייחסות להפרעה סומטופורמים על פי *BATHE

Background   מה קורה לך בחיים בזמן האחרון, בכלל ועם הבעיה הפיזית?

Affect   איך אתה מרגיש לגבי מה שקורה לך בכלל ועם הבעיה הפיזית?

Trouble מה בעיקר מטריד אותך לגבי מה שקורה לך בכלל ועם הבעיה הפיזית?

              איך זה משפיע על: תיפקוד בעבודה, בבית, עם חברים, בחיים בכלל? בתחביב?   

Handle  מה עוזר לך להתמודד עם זה?   

Empathy   זה מצב לא קל... אנשים במצבך מרגישים... אני מרגיש לגבי התגובות שלך ש...

נותנים אמפטיה לפי הסימפטום: כואב לך, אתה מרגיש מחנק, מגרד לך.

מוסיפים את ההשפעה על: כואב לך בזמן שאתה עובד.

מוסיפים את ההתמודדות: ואתה נח רגע וממשיך.

*SOAP

Subjective  ההיסטוריה של הסימפטום העכשיווי

Objective   בדיקות וממצאים.

Assesment הערכה ואבחנה

Plan          תוכנית טיפול.

מתוך

Family Oriented primary care. McDaniel Campbell Seaburn 1990

1. התייחס למרכיבים הביופסיכוסוציאליים במקביל. צירים 1-5

2. התיייחס לסיפמטומים אבל אל תתן לסימפטום לנהל את הטיפול.

3. צור שותפות עם החולה ומשפחתו.

4. הזמן לפגישות קבועות ולא לפי התקף.  צמצם ביקורים אצל רופאים אחרים ובדיקות.

5. ספק הסברים לסימפטומים כדי שלא יקבל אבחנות בעייתיות. המצב שלך גורם לך להרגיש...

6. התייחס לארועים מלחיצים, אתגרי שלבי התפתחות ובעיות לא פתורות. אל תקשר אותם באופן סיבתי לסימפטומים. הדגש שהורדת מתחים מקהל על החיים.

7. הזמן משפחה מוקדם ככל האפשר לטיפול.

8. התייחס לכוחות המשפחה והפרט וליכולות שלהם למשאבים לחוזקות.

9. המנע מפיקסציה פסיכולוגית, "הכל בראש שלך."

10. למד עצמך להנות ממקרים כאלו: סקרנות לקשר גוף נפש, ענין במטאפורות. עבודה עם אנשי בריאות הנפש שאפשר לללמוד מהם

11. עקוב והתייחס לכל התקדמות קטנה.

12. טפל במצב הרוח ירוד, בחרדה ופחד, במחשבות כפייתיות, במתחים.

13. הצע מרשמים לפעילות גופנית והנאות אישיות וחברתיות.

14. בצע דרכי הסתגלות עקיפה והימנעות ממפגש עם הסימפטומים.

15. סיים לאט את הטיפול האינטנסיבי אל תמהר להיפרד מהחולה.