לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית.

חורבן, גלות, נחמה וגאולה. תהליך לאומי ואישי

עם ישראל עבר את תהליך החורבן, הגלות, הנחמה, הגאולה תוך כדי שיבה לציון. כך גם כל אדם ומשפחה ברגעי מחלה, גירושין, פיטורין, עוני. ניתן גם לבצע בטיפול בירור נרטיב אישי, אמוני, ייעודי.


תאריך פרסום: 31/10/2008

בתשעה באב נעמיק בתהליך חורבן, גלות, נחמה גאולה.

שיח פנימי עם יעוד אישי

מאת יששכר עשת ומרב אושר*

   עם ישראל עבר את תהליך החורבן, הגלות, הנחמה, הגאולה תוך כדי שיבה לציון. כך גם כל אדם ומשפחה ברגעי מחלה, גירושין, פיטורין, עוני. פסוקים שונים משל הנביאים מתארים את התהליך הזה:

   חורבן: העדר מימוש היעוד. דיכאון, העדר, אין, החמצה, היה יכול להיות אחרת. חורבן הוא תוצאה של זעם המציאות החיצונית או הפנימית, זעם שמוליך להרס: ירמיה פרק מד (ו) וַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה...

   גלות: ריחוק מהיעוד, געגועים.  מגלות דרך הרחמים ניתן להגיע לקיבוץ הגלויות, התכנסות וחזרה לארץ: יחזקאל פרק לט (כג) וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל... (כה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי: (כז)... וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. (כח) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם:

   נחמה: פיוס עם עצמי על כך שניסיתי לברוח מייעודי לא להכיר בו, לחשוב שאני אחר, שאני רוצה להיות אחר (חוסר דרך ולא חוסר ערך). זוהי הנחמה על החורבן שכבה התרחש. ישעיה פרק נא "(ג) כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ...

   גאולה: בהגיע הנחמה תגיע הגאולה האישית הגאולה הפנימית. ישעיה פרק מד (כג) רָנּוּ שָׁמַיִם... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב... ישעיה פרק נד (ח) בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה': ישעיה פרק נא (י) הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים: (יב) אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם...

   במהלך הגאולה נחשפים ניצנים של חורבן אפשרי נוסף, וכך הלאה וחוזר חלילה... עד "באחרית הימים."

ניתן גם לבצע בטיפול בירור נרטיב אישי, אמוני, ייעודי.

1. חורבן: העדר מימוש היעוד. דיכאון, העדר, אין.

2. גלות: ריחוק מהיעוד.

3. נחמה: פיוס עם עצמי על כך שניסיתי או לברוח מייעודי לא להכיר בו, לחשוב שאני אחר, שאני רוצה להיות אחר (חוסר דרך ולא חוסר ערך)

4. בהגיע הנחמה תגיע הגאולה האישית.

5. במהלך הגאולה האישית נחשפים ניצנים של חורבן אפשרי נוסף וכך הלאה  וחוזר חלילה...עד "באחרית הימים."

 

ברגעי חורבן מקופלים גם ניצני הגאולה. על כך אנו לומדים בתלמוד בבלי מסכת מכות דף כד/ב:

   שוב פעם אחת היו עולים לירושלים (אחרי החורבן יהודים היו עולים להר הבית ורואים את האסון). כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכים ורבי עקיבא צוחק.

   אמרו לו: 'מפני מה אתה מצחק?'

   אמר להם: 'מפני מה אתם בוכים?'

   אמרו לו: 'מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה'.

   אמר להם: 'לכך אני מצחק! שהרי כתוב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה, הרי אוריה היה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני? אלא חיבר הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתוב: 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש...' בזכריה כתוב: 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם.' עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה אני יודע שגם נבואתו של זכריה תתקיים כלשונה.

   אמרו לו: 'עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.'

 

אנחנו מתפללים כדי להיות מודעים לתהליך זה שמכהה יאוש

   בסדור התפילה אנו מתפללים: "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ. וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל: תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב. וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה'. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ."

   גם רחל שפירא  מתפללת לנחמה: "לכאורה עסקנו בשלנו רק בשלנו בלי לבקש גדולות ונצורות. שלוה מופרת וכבר אחרת ואין טעם לכסות, כי בפתח נכנסות -  התמורות... לפעמים אני לפעמים אתה  כה זקוקים לנחמה.

   אבל גם היום כשאנו בגאולה, אנו לא שוכחים את ימי הגלות ושרים מתהילים פרק קלז: "(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: (ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ: (ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: (ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:"

------

* מרב אושר עו"ס פסיכותרפיסטית מוסמכת, קליניקה פרטית בישוב הקהילתי "מורשת" בגליל.

 

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.