קשיי קשב וריכוז: עקרונות טיפול והמלצות מרכזיות(יולי2016).

תקציר עקרונות טיפול ב ADHD מאת יששכר עשת

א. הפרעות קשב וריכוז בילדים/ על פי ד"ר רפי וייץ,

מנהל המחלקה לנאורולוגיה של הילד, מרכז שניידר לרפואת ילדים.

   הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) היא ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים, לוקים בה 3-8 אחוזים מתלמידי בתי הספר היסודיים.

   סימניה העיקריים הם ליקויים ביכולת הקשב והריכוז, אי שקט, מוסחות מוגזמת ואימפולסיביות. ההפרעה התפקודית קיימת בדרך כלל הן בבית והן בבית הספר ומשפיעה במידה בולטת על יחסי החברה של הילד.

   לטווח ארוך אי טיפול בהפרעה משפיע לרעה על:

1. הישגים לימודיים.

2. הצלחה מקצועית.

3. התפתחות ריגשית-חברתית.

 

   הגורמים העיקריים להפרעת קשב וריכוז הם תורשתיים, וגם חבלות ראש בגיל צעיר, תרופות מסוימות (כמו פנוברביטל או תרופות אנטי פירכוסיות אחרות), מחלות זיהומיות בילדים, ועוד.

   אבחנת  ADD/ADHD מבוססת על  DSM IV. לאישור האבחנה דרוש קיומם של 6 תסמינים או יותר, מתוך רשימה של 8-9 תסמינים. על התסמינים להתמיד במשך 6 חודשים לפחות בחומרה שאינה תואמת את רמת ההתפתחות של הילד.

בתחום הקשב

חסר תשומת לב לפרטים.

נראה שאינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות.

מתחמק ממילוי משימות בהן נדרש מאמץ מנטלי רצוף (כגון הכנת שיעורי בית).

מתקשה לעתים קרובות באירגון פעולותיו .

מרבה לשכוח.

בתחום היפראקטיביות ואימפולסיביות.

מרבה להתנועע או להתפתל במושבו.

עוזב את מקום מושבו בכתה או במקומות אחרים בהם נדרש להישאר במקומו.

מרבה להתרוצץ או לטפס במצבים בלתי הולמים.

מדבר במידה מופרזת.

עונה לפני תום השאלה.

מתקשה לחכות לתורו.

 

בשנים האחרונות נוהגים לחלק את ה-ADHD למספר סוגים, על פי התסמינים השולטים:

1. ליקוי קשב. 2. היפראקטיביות-אימפולסיביות. 3. משולב.

 

כסיוע לאיבחון אפשר להשתמש בשאלון Conners, או מבחן TOVA  Test Of Variables of Attention.

הטיפול

   יעוץ פסיכולוגי, עיצוב התנהגותי, הדרכה ומעקב יום-יומיים, טיפולי משוב (Biofeedback) וטיפול תרופתי. התרופה העיקרית והנפוצה ביותר היא ריטלין (Ritalin), הקיימת בשימוש מזה עשרות שנים. זוהי תרופה מעוררת ולא מרגיעה, היעילה בכ-80% מהילדים. פעילותה נמשכת כ-4 שעות (ויש תכשיר בעל פעילות של כ-7-8 שעות). היעילות קצרת הטווח של ריטלין גורמת לכך שהורים רבים אינם חשים בהשפעת התרופה על ילדם מאחר שבשובו הביתה כבר פגה השפעתה.

   תופעת הלוואי העיקרית של השימוש בריטלין הוא דיכוי התאבון, הנמשך 4-5 שעות, ולמעשה ההשפעה היא רק בשעות שלפני הצהרים, ללא השפעה על ארוחת הבוקר או הצהרים.

   האשמות אחרות שניתלו בריטלין, כמו עיכוב גדילה, פגיעה בתפקודי הכבד, והתמכרות, הוכחו כבלתי נכונות, בתנאי שמקפידים על מינון הולם. בתופעות נדירות כמו כאבי בטן או כאבי ראש, אפשר לטפל ע"י שינוי במינון התרופה, או בהפסקתה הזמנית. תוארו גם תנועות בלתי רצוניות ("טיקים") שניצפו לאחר התחלת הטיפול בריטלין, אך הקשר בין התנועות לתרופה אינו ברור, בין היתר מאחר שהטיקים שכיחים מאד בגיל הילדות. תרופות חליפיות לריטלין כוללות תכשירי הרגעה שונים ונוגדי דיכאון.

האיבחון והטיפול בילדים עם ADHD היא משימה בה נוטלים חלק אנשי מקצוע מתחומים שונים: אנשי חינוך, פסיכולוגים, רופאים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ועוד. איבחון וטיפול מוקדמים עם שיתוף פעולה מצד הילד ומשפחתו יכולים להגדיל את סיכויי השיפור ואף ההחלמה ממצב זה.

 

 

 

 

 

 

 

מרכיבי הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי בקשיי קשב וריכוז/אסף וערך יששכר עשת

1. איבחון והתארגנות מקצועית. התארגנו.

-ודא שמדובר בADHD

-דעו את המגבלות שלכם. אין קסמים אין קיצורי דרך.

-שוחחו עם הילד על משמעות הפרעת ה ADHD

-דאגו למפגשים קבועים של הצוות המטפל ודאגו למנהל תיק. היפגשו לא רק כשיש בעיות.

-נהלו מעקב אחרי התקדמות.

2. גישה כללית. הכינו עצמכם מנטלית ורגשית, דברו זה עם זה.

-הגדירו ציפיות ברורות, ומטרות ברורות.

-דאגו שלא יהיו בסביבת הילד ובפעילות שלו עודף גירויים.

-שחקו אותה היו יצירתיים.

-חזקו ערך עצמי, ציינו הצלחות באופן קבוע והרבה.

3. מסגרת. מתחילים בעבודה מעשית.

-ודאו סדר יום, תכננו עם הילד. כתבו תוכניות

-הילד זקוק לתזכורות.

-חזרו על הוראות, כתבו אותן, הם זקוקים לחזרות.

4. יצירת הצלחות וחווית ערך עצמי. חזקו חזקו חזקו.

-חפשו הצלחות ועידוד.

-תנו מטלות ומבחנים ללא מגבלת זמן כדי לאפשר הצלחה.

-אפשרו לילד להפסיק פעילות לימודית אחת ל20 דקות למנוחה בת 5-10 דקות.

-העריכו איכות ביצוע פעילות לימודית ולא כמות.

-יצרו יחידות משימה קטנות.

5. עיזרו לילד, הקשיבו לו.

-שאלו את הילד מה עוזר לו. הקשיבו לו, האמינו לו. שאלו מה קשה לו.

-למדו טכניקות של הורדת מתחים.

-למדו אותו לבקש הפסקות. למדו אותו לשים לב לרגעים של ירידה בריכוז.

-חזקו את הערך העצמי שלו כל הזמן והרבה.

6. גישה תומכת. תמיכה בכל תנאי.

-הילדים זקוקים להנאה בכיתה.

-השתמשו בקשר עין. תנו לו להיות קרוב אליכם.

-שימו גבולות באופן עקבי. הם זקוקים שידעו מראש מה מצפים מהם ובצורה ברורה.

-אל תכנסו לשיחות מסובכות על צדק, אל תכנסו לווכחנות.

-לפי הצורך היעזרו בטיפול נפשי.

7. גישה מארגנת. ארגון וסדר כל הזמן.

-פרקו משימות מחוברות.

-הדריכו אותו וסייעו לו בארגון וסדר, כולל סדר יום.

-הציגו תוכנית באופן גלוי. תנו הקדמה, הודעה והכנה לקראת. הודיעו על שינויים.

-אל תתנו לילד להתחיל פעילות חדשה לפני שמסיימים, מנקים ואורזים את הפעילות הקודמת.  

8. חיי חברה. אל תשכחו את החברים.

-שימו לב שהם מחוברים ושייכים.

-סייעו בפשרה, וסליחה בעימותים בין ילדים.

-למדו מיומנויות חברתיות.

9. זכרון והכוונה חזותית. סייעו בטכניקות למידה.

-ילדים אלו לומדים טוב יותר מראיה ופחות משמיעה.

-למדו טריקים של זיכרון.

-השתמשו בתרשימים. למדו את הילד תרשימים.

-פשטו הוראות.

-למדו דרכי התמודדות עם מבחנים.

10. אחריות אישית. כל מה שהילד יפנים מעבודתכם.

-תנו אחריות לילד היכן שאפשר. עודדו עצמאות עם שעון, טיימר, יומן, פתקי תזכורת.

-הכינו הילדים לזמנים שבהם אין ארגון וסדר. תרגלו מצבים כאלו.

-קחו בחשבון שיש להם כושר התאוששות, מחוננות יצירתיות ונדיבות.

-קחו בחשבון שכל מה שהם מצליחים מלווה במאמץ וקושי.

-תנו משוב לפיתוח תצפית עצמית. האם אתה יודע מה עשית כרגע?

11. חזרות. חיזרו שוב ושוב לתוכנית.

-חזרו הרבה על דברים. תרגלו הרבה, דאגו שהתרגול יהיה כיף.

 

יששכר עשת "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar