לרפא את יצירי כפיך.
לרפא את יצירי כפיך.

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית.

תהליך השינוי התשובתי

על פי מקורות יהודיים שונים לתהליך השינוי והתשובה מספר שלבים: החטא, הנפילה לבור, החרטה, עשיית חובותינו ומצוותינו בדרך הישר והתיקון שמביא לתיקון עולם ולשיא אישי. בְּעֵינַי השינוי הוא מעגלי ויכול להתחיל בכל מקום במעגל. בכל רגע במעגל החיים הסובב אנו עלולים להידרדר או להמריא. חורבן יכול להביא לגלות ובגלות אפשר להתנחם עד שתבוא הגאולה.
תאריך פרסום: 6/10/2008

תורת השינוי התשובתי

יששכר עשת, "לרפא את יצירי כפיך" http://www.hebpsy.net/isaschar

מתוך המבוא לספר "פתח לנו שער, סיפורים קצרים על פסיכותרפיה בזמני חורבן גלות נחמה וגאולה"

הספר יצא בהוצאה עצמית באדיבות הוצאה לאור סטודיו צפריר.

 

   כל אדם מגיע ברגעים מסוימים בחייו למבוי סתום ומתחיל בחיפוש דרך לשינוי: "אי אפשר להמשיך ככה", "ממחר אתחיל", "אני פותח דף חדש". גם קהלת טוען: "כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא..." הטיפול הנפשי על פי קהלת מסייע להגיע אל הרָחוֹק והעמוק:  "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ."

   מעניין לגלות שתהליך השינוי כפי שמכיר המדע, מקביל במובנים רבים לתהליך החזרה בתשובה היהודי[1]. את ההקבלה המעניינת הזו גילה לנו דר' יאיר כספי אשר מציע התאמות של תהליך זה לעולמנו המודרני[2]. גם פרופסור רוטנברג משתמש בעבודותיו ברעיונות דומים[3].

   תהליך השינוי התשובתי שואב את החיוניות שלו מתוך השערים הנפתחים. שער שניפתח יוצר התרחשות בעולמנו הפנימי. התרחשות זו מרטיטה וגורמת לסדק במציאות אטומה ונעולה. משהו נע בעדינות ואנו מזהים מחדש את חובותינו באופן מִסְתַּגֵּל, משמעותי, רגשי ומוסרי. התנהגות מעוצבת מחדש, עקרון חיים מתגמש. הסביבה מגיבה, לפעמים חוסמת, לפעמים מעודדת. אנו זזים למקום לפעמים נוח יותר ולפעמים מסוכן אבל תמיד מעט מאפשר יותר, פותח, אַחֵר. ניתן להכיר בערך התרחשויות אלו ככוחות שמסוגלים להניע תהליכי שינוי.

   הטיפול הנפשי שמטרתו להניע תהליכי שינוי, נוטה כיום לחפש את דרכו באמצעות מחקר מדעי הבוחן יעילות של כל התערבות טיפולית. בכך הוא מתחבר לטיפול הרפואי שניתן על בסיס קווים מנחים מגובי מחקר[4]. הטיפול הנפשי גם חוקר בשנים האחרונות את השפעת הַמּוּסָר על חיי האדם ואת השפעת שיקולים מוסריים על תהליכי שינוי[5]. עבורי שתי המגמות: טיפול שמבוסס על מחקר ושיקולי מוסר, הם עדות לכך שהחשיבה המדעית היא מתנתו של הקדוש ברוך הוא לבני האדם כדי לאפשר לנו להבין מעט יותר את העולם בו אנו חיים וכך להסתדר בו בנוחיות רבה יותר.   

 

מרכיבים בתהליך השינוי התשובתי. 

   על פי מקורות יהודיים שונים[6]  לתהליך השינוי והתשובה מספר שלבים: החטא, הנפילה לבור, החרטה, עשיית חובותינו ומצוותינו[7] בדרך הישר והתיקון שמביא לתיקון עולם ולשיא אישי. בְּעֵינַי השינוי הוא מעגלי ויכול להתחיל בכל מקום במעגל. בכל רגע במעגל החיים הסובב אנו עלולים להידרדר או להמריא. חורבן יכול להביא לְגָלוּת וּבַגָּלוּת אפשר להתנחם עד שתבוא הגאולה[8]. 

   כל שלב בתהליך השינוי הוא גם שער שניפתח ואנו יכולים לזכות להיכנס ולראות את ההזדמנות להניע תהליך שינוי. לא אחת מופיע בשער שליח שמביא בשורה ומלמד דבר. לפעמים נראה אות או נשמעת בת קול. 

   א. בשער "השיא" האיגרא רמה, אנו עשויים למצוא עצמנו ברגעי שיא של אהבה, הערכה, חריצות, הצלחה, אמונה ועוד. אנו מרגישים מבורכים ושמחים. לפעמים יודעים לומר תודה. חלקנו יודע להעניק מאושרנו לאחרים. אבל זהו גם רגע מסוכן לחטוא בחטא הגאווה ואחר כך להתחיל בנפילה.

   ב. בשער ה"חטא" נוכל להכיר פגיעות שפגענו בעצמנו או באחרים, או בחי, בצומח ובדומם. לא אחת חטאים אלו הם תוצאה של כוונות טובות במהלך בחירה חופשית, נאמנות, חברות ועוד. אנו פוגשים את השקרים שלנו, את הניכור, את האשמה ודומיהם. ברגעים הללו אנו גם מזהים את הרצונות העמוקים שלנו, את היצרים והתאוות שלנו, כדי לגלות שלא בהכרח יש לציית להם, אבל יש להקשיב לקולם שבא ללמד אותנו דבר מה על עצמנו. 

   ג. בשער "הבור" הבירא עמיקתא, נמצא עצמנו קבורים בבורות השעמום, החילוניות או הדתיות, הרווקות או הנישואים, הבגידה או הנאמנות, החירות ועוד. נכיר את סבלנו המיוחד המאפשר לזהות כוח מסוים שקיים בנו. אנו עומדים ברגע של אתגר, עומדים בניסיון[9]. יש סיכוי שנגלה דרכים כיצד להפעיל כוח זה.

   ד[10]. בשער "החרטה" אנו לומדים על החמצות של יחסים עם אנשים קרובים ושותפים, החמצות של חלומות חיים ועוד. נוכל להקשיב לאשמה המציקה לנו, להבנה הפתאומית לגבי ההבדל בין טוב לרע, לאמת ושקר. נראה כיצד ניתן לקבל עידוד לבקש סליחה, לחזור ולהשתייך. חלקנו זוכים לחוות חסד והחלמה.

   ה. בשער "המצווה" נשים לב להתלבטות שלנו בשאלה מהי חובתנו בענייני הגנה על ילדיהם, כיבוד אב ואם, בחירה בחיים, השתייכות, סימון גבול לעצמנו ולאחרים. נוכל לראות כיצד אחרים מגיבים ברגע שהם קיימו את מצוותם שהיא חובתם. מתוך ניסיוננו וניסיון אחרים נוכל לזהות סימנים לדרך הטוב, לדרך חיים מותאמת לסביבה ומבטאת בו זמנית את ייחודנו.

   ו. שער "התיקון" הוא בית המלאכה לתיקוני ערך עצמי, אמונה בטוב, כישורי תפילה, מאבק על זכויות, נתינה ועוד. משם נצא למסעות של התפתחות אישית וזכות לסליחה וכפרה.

   ז. בשער "תיקון עולם" נלמד כיצד מַהֲלָכִים שלנו יכולים לתרום לתיקון בעולמות שונים כגון מדע, נשיות, שכול, נוער במצוקה, אומנות, ניהול, זקנה ועוד. נוכל להעריך מהי שותפות למעשה הבריאה למי שמאמין באלוהים. נוכל יותר לשים לב להשפעתנו על העולם באמצעות תפקיד מיוחד. זוהי הזמנה לתרום את חלקנו לתיקון  איכות הסביבה.

   ח. ומעבר לכל שער, שער "הצניעות" פותח בין השאר אפשרות לתת בחיינו מקום לאחרים ולזכות לרגש עמוק של שייכות. הצניעות מזכירה לנו בשפת ספר מִשְׁלֵי שאַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד מכוחות גדולים מאיתנו[11].

 

מתקיעות להיפתחות

  ברגעי תקיעות, פרשת דרכים ואובדן משמעות נין לזכות ללמוד כיצד לראות שער תקווה, חסד ומשמעות ניפתח עבורנו. דרכנו נצליחו לצאת למרחב חדש של סיכוי לחיים טובים. רגעים יקרים אלו שכל אחד מייחל לזכות בהם, לפעמים הם חמקנים, נתפסים בקושי, לשבריר של רגע הם נוכחים ומיד נעלמים. ברעש ובהמולה היום יומית יש סבירות גבוהה שלא תזהו אותם.

   כשאנו שמחים אנו שואלים במה זכינו ומה ניתן לעשות כדי לזכות בעוד מאותה השמחה? כשאנו עצובים אנו מבקשים לדעת מה ניתן לעשות כדי להחזיר את השמחה? כשאנו בטוחים חשוב לנו לדעת כיצד לשמור על הביטחון וכשאנו מפחדים עלינו לחפש את ההגנה המרבית. כשניפתח שער, נוצרת הזדמנות לקבל תשובה קטנה לשאלות אלו ולהניע תהליך שינוי. כך בעצם יהודי מתפלל ביום כיפור ומבקש: "פְּתַח לָנוּ שַׁעַר, בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר, כִּי פָנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה, הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה, נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ".

   לפעמים אנו פונים לחברים כדי שיסייעו לנו שיפתח שער שכזה. יש המבקשים זאת ממקובל, או מקוראת בקלפים, מרופא. לפעמים אנו משתטחים על קיברו של צדיק בתקווה לקבל סימן... ויש המבקשים זאת גם מרופאי הנפש שאני אחד מהם. אור עוטף מפגשים עמוסי תקווה אלו... אור גנוז או חשוף...

   פסיכולוגיה מגובת מחקר ועולם רוחני מופרדים זה מזה אך נמצאים בדיאלוג קבוע. בשנים האחרונות מחקרים רבים ברפואה מחייבים דיאלוג זה. אפשר יותר בבירור לראות את המטופל כאדם שלם, באמצעות הפריה הדדית בין העולמות הביו פסיכו סוציאליים ורוחניים הכוללים את המטפל כחלק ממערכת זו.

   עבורי, מכל שער ניפתח צוהר להכיר את נוכחותו וכוחו של אלוהים בעולמנו וגם את כוחנו. לא לחינם אנו שרים מספר תהילים: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."

 



[1] מודלים תיאורטיים של תהליכי שינוי ניתן למצוא למשל בספר "שינוי" שיצא בהוצאת ספרית הפועלים ב1979 וברעיונות נפלאים של דר' מילטון אריקסון המופיעים למשל בספר "קולו של מילטון אריקסון", שיצא בהוצאת נורד ב1996.

[2] ספרו של דר' יאיר כספי "לדרוש אלוהים", יצא בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2002.

[3] רעיונות של פרופסור רוטנברג מרדכי ניתן למצוא למשל בספרו "פסיכולוגיה יהודית וחסידות" שיצא בהוצאת משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, בשנת 1997.

[4] למעוניינים להעמיק בתחום מרתק זה של טיפול נפשי שמסתמך בשיקוליו על מחקר, אני מציע לקרוא את הספר שכתבנו דר' אלון מרגלית ואנוכי: "האדם שברופא הרופא שבאדם" שפת עם: שילוב פסיכותרפיה עם מרפא שיצא בהוצאת היילגר ב' 1997, ואת הספר של יורם יובל: "סערת נפש", שיצא בהוצאת קשת 2001. וכן ספר מרתק באנגלית:

The Heart & Soul of Change: What Works in Therapy by Mark A. Hubble (Editor), Barry L. Duncan (Editor), Scott D. Miller (Editor) American Psychological Association; 1999.

[5] על הקשר בין מוסר ובין טיפול נפשי ניתן לקרוא במאמר שלי "טיפול פסיכולוגי מגובה מחקר ורגיש לאמונה תרבות ומוסר", שפורסם בעיתון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל פסיכו אקטואליה.

[6] הגות ישראל מציעה ספרים ומאמרים רבים בנושא התשובה. בין השאר ניתן למנות את: "שערי התשובה" של רבי יונה מגירונדי, "הלכות תשובה" מתוך היד החזקה של הרמב"ם ו"מסילת ישרים" של הרמח"ל.

  [7]דר' יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוהים" מציע לזהות את מצוותנו האישית שהיא חובתנו.

[8] את התהליך המעגלי של חורבן, גלות, נחמה וגאולה, זיהינו ביחד מרב אושר ואנוכי. מעגל זה יכול להתרחש בְּעם, משפחה או פרט. כך למשל אדם יכול לחלות ולחוות את חורבן הבריאות. הוא יוצא לגלות מבריאותו ומאורחות חייו. מכאן הוא יכול לנחם עצמו לקראת גאולה אפשרית ושיבה מחדש לבריאות.

[9] דר יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוהים" מציע את רגעי העמידה בניסיון היהודי כרגעים שבו אנו עומדים מול אתגר.

[10] ארבע השערים ד-ח הם הצעה של הרב עדין שטיינזלץ בספרו: "שלוש עשרה עלי השושנה" שיצא בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ב' 1998.

[11] לקוח מספר משלי: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה."

תגובות

הוספת תגובה

יששכר עשתיששכר עשת11/10/2008

תוכנית 12 הצעדים.

הי עופרה

אני שמח שהזכרת את התוכנית המצויינת הזו. אכן תוכנית 12 הצעדים היא תוכנית משמעותית.

לאחרונה קראתי במחקרים על התוכנית הזו ותוכניות תמיכה אחרות. מתברר שהם יעילות מאד בשלב התמיכה לניגמלים שכבר עשו את הדרך וניגמלו וזקוקים עכשיו לתמיכה על מנת לא לחזור אחורנית.

חג שמח

יששכר

 

עפרה שיעפרה שי7/10/2008

תודה על המאמר והצעה לשימוש ב-12 הצעדים.

שלום כולם,

ההצעה לתהליך השינוי התשובתי מענינת ומועילה.

אני רוצה להציע את תוכנית 12 הצעדים שמשמשת את קבוצות הגמילה למיניהן.

אפשר ליישם אותה על כל נושא שהחלטנו להיגמל ממנו.

אפשר למצוא את זה ברשת.אם תהיה התעניינות,אני אחפש לינק ואשים פה.

גמר חתימה טובה,

עפרה

צרו קשר

שלח תגובה, שאלה, הצעה למאמר שענין אותך לכתובת isas.eshet@gmail.com


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.