מאמרים

הודעות פרסומת
תוכנית להכשרת מטפלים באנליזה ביואנרגטית
נפתחה ההרשמה לתוכנית ארבע-שנתית במכון הישראלי לאנליזה ביואנרגטית
פסיכותרפיה פסיכודינמית - מסלול תלת שנתי
מוכר ע"י האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' ת"א
כלי אבחון חדשים בעברית
TSI-2 שאלון אבחון טראומה | סדרת כלים לאבחון בספקטרום האוטיסטי: ADOS, ADI-R, SCQ
הכשרת מנחי קבוצות - החלה ההרשמה לשנה"ל תשע"ה
למסלול הדו-שנתי בביה"ס לע"ס באונ' ת"א. תחילת לימודים נובמבר 2014
» לפרסום במדור זה פנה אלינו

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

מאת: אבי שפירא
מתפרסם מ‏יום רביעי ‏26 ‏מאי ‏2004 | 95,109 צפיות
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה.
בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

הפרעת קשב וריכוז

ADHD - Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder

חשיבות האיבחון המוקדם

 

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי 5%-10% בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).

בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

לדעת חוקרים רבים, דרישות המערכת החינוכית רבות יותר כיום מבעבר, המסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית , המצויינות והשאיפה למצויינות - כל אלה גורמים למצב סטרסוגני (לחץ) כרוני לילדים ללא קשיים כלל ובוודאי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. ולכן היום, רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים, מהוות גורם שלילי או פקטור בהגדלת מספר הילדים המתקשים בכיתות הרגילות. סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים שלא "לטאטא מתחת לשטיח" בעיות שקיימות . הסטיגמה ביחס לפסכיאטריה ,למרות התפיסה החברתית הרחוקה ממצב אופטימלי ונכון, הולכת ופוחתת, והפרעה נפשית נחשבת, יותר ויותר עם הזמן, כהפרעה רפואית לכל דבר. לכל מחלה ברפואה יש אספקטים גופניים-פיזיים ואספקטים נפשיים ולכל מחלה נפשית יש אספקטים גופניים- ביולוגים, ובעצם- גוף ונפש חד הם, ולא ניתן להפריד ביניהם. ולכן גם האיבחון וגם הטיפול מן הראוי שיתייחס לכל ההיבטים של כל הפרעה, כדי להביא להצלחה אופטימלית של הטיפול.

התפתחות הפרעת קשב וריכוז אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. ההפרעה היא רב דורית, ובין החוקרים נעשים מאמצים גדולים ביותר לגלות גנים הקשורים להפרעה זו (בין הגנים הנחקרים, הגן לדופמין רצפטור- DRD4).

ההפרעה הבסיסית היא נוירו-ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מקובל לחשוב כיום לאחר מחקרי הדמיה רבים (MRI, SPECT) שהליקוי הוא באזור הפרונטו-סטריאטלי, הנוירוטרנזמיטור העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

 

שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו:

  1. העיקרון המולטי - מולקולריטי, כלומר הפרעה עם אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.
  2. העיקרון ההתפתחותי, כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך, גיל ביה"ס, גיל ההתבגרות , צבא, וגיל הבגרות (ADULTHOOD). להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי.

 

הפרוגנוזה (צפי) העתידית של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז היא מורכבת וקשה לניבוי

בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות השבעים-התסמונת אינה נעלמת בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות כ- 30% יבריאו מהפרעה זו אולם, ביחס לאחרים רובם יסבלו עדיין מתסמין רב משמעות גם בחיים הבוגרים. כ- 25% יפתחו אישיות אנטי סוציאלית, הכוללת עימות עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים.

כ- 35% מהילדים עם ADHD לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לעיתים קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה"ס בכשלון. חוסר חוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. גם ילדים מוכשרים ביותר, בעלי אינטליגנציה גבוהה, מראים תת הישגיות כרונית, למרות שחלקם מצליחים לעשות קומפנסציה (פיצוי) ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם.

חשיבות האיבחון המוקדם ע"י רופאים מנוסים בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד, הוא קרדינלי, באשר לטיפול המתאים הנועד למנוע את התופעות שתוארו כאן.

ככל שהאיבחון יערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעה והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאיבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה, כאשר לפחות בחלק מהמקרים, שאינם מאובחנים ומטופלים בזמן, ההפרעה "מתלכלכת" בתחלואה פסכיאטרית נילווית-COMORBIDITY . למרבית הילדים הסובלים מ- ADHD יש גם הפרעות פסכיאטריות אחרות, שחשוב לאבחנן ולטפל בהם. על אלו נמנים: פיגור שכלי (MENTAL RETARDATION), הפרעות התנהגות (CONDUCT DISORDER), הפרעת מרדנות- עקשנות (PPOSITIONAL DEFIANT DISORDER), הפרעות חרדה ודיכאון (ANXIETY, DEPRESSION) הפרעה בהתפתחות האישיות (PERSONALITY DIORDER), התמכרות לסמים ולאלכוהול (SUBSTANCE ABUSE ), תסמונת טורט (TOURETTE SYNDROME )הפרעה המאופיינת ע"י טיקים מוטורים וקוליים הנמשכים לאורך זמן. במקרים רבים (50%) הופעת ADHD מהווה את הסימן הראשון למחלת הטורט.

ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נילווית ל- ADHD , ולכן כה רבה חשיבות האיבחון הדידקטי, אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים ואיבחון מוטוריקה גסה ועדינה.

חשיבות קלינית עליונה נודעת כאמור, לאבחון מדוקדק של ההפרעות הנילוות, בשל השפעתן על חומרת התסמינים הבסיסיים, התגובה לטיפול, מהלך המחלה והפרוגנוזה.

גם ילדים מחוננים סובלים בכתות הרגילות וניכרים אצלם סימפטומים רבים המחקים ADHD. חשוב להתייחס לקבוצת הילדים המחוננים כקבוצה עם צרכים מיוחדים ובודאי לא לאבחנם עם הפרעה פסיכיאטרית.

 

מאחר וקיימות תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של ADHD ודורשות טיפול ספציפי שונה, חשובה הבדיקה הרפואית הכללית. זאת על מנת לשלול ליקויים בלתי מאובחנים בראייה או בשמיעה, הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות מטבוליות והורמונליות, הפרעות בשינה ועוד.

כמו כן תסמונות פסכיאטריות כגון דכאון, מצבים פרה- פסיכוטיים (פרודרום) ומצבי חרדה שונים כגון תסמונת שלאחר טראומה (POST TRAUMATIC STRESS DISORDER) עשויים להיראות כהפרעה בקשב וריכוז, ומתן ריטלין לילדים אלו עלול להחמיר את מצבם.

בתהליך האיבחון המקיף שמבצע פסיכיאטר הילדים והנוער, שהוא בהכשרתו הבסיסית רופא, הוא ישלול הפרעות רפואיות-גופניות והפרעות פסכיאטריות ראשוניות, שעשויות לחקות תסמיני ADHD. הטיפול בהם, כאמור, שונה לחלוטין מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז אמיתית.

האבחנה של ADHD היא בעיקרה קלינית. אין כיום מבחן מובהק המאשר או שולל חד משמעית את האבחנה. המאבחן יכול להשתמש בראיון של הילד וההורים, תצפיות בילד בגן ובביה"ס, טסטים קוגניטיביים שונים וסקאלות התנהגותיות. השאלון המקובל בארץ – קונרס (CONNERS ) הוא שאלון הניתן להורים ולמורים למילוי ידני. חסרונו בכך שהוא סובייקטיבי ומתמקד בהתנהגות הנצפית, יותר מאשר בקשב. חיסרון זה גורם להתמקדות בהיבט ההיפראקטיבי, שהוא מן הסתם הבולט לעין.

נעשו נסיונות לפתח מבחנים אובייקטיבים להערכת מרכיב הקשב- מבחן התפקוד המתמשך- CONTINUOUS PERFORMANCE TEST - CPT. מבחנים אלו בודקים ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמה ל- CPT הנמצא בשימוש בארץ הוא מבחן ה- T.O.V.A . בארה"ב משתמשים בהם פחות ופחות בגלל בעיות ברגישות וספציפיות האיבחון- FALSE POSITIVE , FALSE NEGATIVE . לפי דעתי מקומו העיקרי של כלי איבחוני זה הוא הערכת יעילות הטיפול התרופתי והמעקב אחריו.

 

הפרעת קשב וריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה מרכיבים:

* ליקוי בקשב (INATTENTION)

ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי באירגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד.

לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלויזיה, מחשב).

מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

 

* פעילות יתר (MOTOR RESTLESSNESS)

מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים - והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי - הם קמים, יושבים, רצים, רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית.

חוסר ארגון בולט באי השקט.

לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים.

 

* אימפולסיביות (IMPULSIVITY)

קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד (POOR INTERNAL SUPERVISION).

ילדים ללא הפרעת פעילות היתר (היפראקטיביות), ההפרעה ניקראת ADD ללא ה- H , הם קשים יותר לאיבחון.

 

תגובה רגשית בעייתית ,משנית לתסמינים של ADHD (שלושה מישורים - בבית, בביה"ס, בחברה)

1. בבית - ילדים אלו מתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך. הם מעוררים תגובת הסתייגות וריחוק מסוים אצל ההורים אבל בעיקר אצל האם, הרואה בהתנהגותם כישלון מסוים שלה. הדיסהרמוניה ("POORNESS TO FIT”) שנוצרה בין האם לבן בגיל הרך בעיקבות ההיפרקינטיקה של הילד נמשכת שנים רבות מאוחר יותר. בעתיד ייתכנו קשיים בין אישיים.

2. בביה"ס - ילדים אלו מפריעים למורים, אשר במודע או שלא במודע מגיעים לעמדות התנגדות כלפיהם. הילדים מנותבים לעמדת כישלון ותסכול לעומת הילדים האחרים בכיתה.

3. בחברה - כאן ניכרת דחייה חברתית, פרט להשתייכותם לקבוצת הליצנים בכתה. הם אינם אהודים ומרוחקים ממשחקים או מתפקידים בחברה. יש לסייג את קבוצת הילדים ללא הפרעות בקואורדינציה ומוטוריקה גסה, אשר מצטיינים בספורט. הם דווקא מקובלים חברתית וערכם בין חבריהם גבוה. מבחינה אקדמית נוצר מעגל "קסמים"- הישגיות נמוכה, דחייה ותסכול,ירידה בערך העצמי והשגיות נמוכה עוד יותר.

 

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בהפרעת קשב וריכוז במסגרת מקצועית רחבה

לנוכח מאפייני הפרעת קשב וריכוז , הטיפול היעיל חייב להיות רב מערכתי, ולעסוק בכל הצירים האנושיים (הציר הביולוגי, הפסיכולוגי והחברתי), ולא באחד מהם בלבד. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם מרכיב תרופתי. הטיפול יקבע בתכנית אינדיבידואלית המבוססת על ההפרעה הבסיסית, על התחלואה הנילווית ועל העדפות של הילד ושל המשפחה. האפשרויות מגוונות:

טיפול פסיכו-חינוכי (PSYCHO-EDUCATIONAL ) כולל הדרכת הצוות בביה"ס, תרפיה התנהגותית , ריפוי בעיסוק לפי הצורך, שינויים סביבתיים ולעיתים פסיכותרפיה תומכת לילד, למשפחה או לשניהם.

תכניות רבות שמטרתן לעזור לילדים נכשלות בדרך כלל בגלל הניסיון לשנות את הילד ולהתאים אותו לסביבת ביה"ס. גישה חד צדדית המניחה שהילד הוא הבעיה, מבודדת את הילד מהקונטקסט של סביבת הלמידה, ומונעת פתרונות המבוססים על פיתוחה ועיצובה. אם סביבת בית הספר לא תשתנה ולא תתאמץ כדי לאפשר את המפגש והקונסטלציה המיוחדת של הצרכים המאפיינים את התלמיד עם הפרעות קשב וריכוז התוצאות השליליות ימשיכו. בתי ספר חייבים לקחת בחשבון הן את צרכי הלומד והן את סביבת הלימודים כשהם שוקלים אסטרטגיות התערבות.

מערכת החינוך הרגילה והנורמטיבית מתקשה לטפל בליקויי הקשב למרות שנעשים מאמצים בפיתוח ויצירת כתות של החינוך המיוחד בתוך המערכות הרגילות. לדעתי צריך להרחיב ולשפר את יכולת בתי הספר הרגילים בטיפול בילדים אלו.כיום רק מיעוט הילדים עם ADHD מגיע למערכת החינוך המיוחד, שם בד"כ ניתנת העזרה הנכונה בכל הרמות, הצוות יותר מיומן בתחום ומקבל הכשרה רציפה בנושא. הבג"ץ שקיבל לאחרונה את עתירת ההורים שעל המדינה לממן ילדים חריגים בחינוך הרגיל, בעצם מחריף את הבעיה הקיימת. משרד החינוך לאחר החלטת הבג"ץ קבע שהוא תומך עקרונית בהחלטה אולם מתקשה ליישמה בגלל קשיי תקציב. רוב המורים בבתי הספר הרגילים לא עברו הכשרה מספקת המאפשרת להתמודד עם הבעיה, ומעטים בלבד יודעים לאבחנה. מערכת החינוך חייבת לשפר את הנושא ולהיערך אליו טוב יותר. מורה הנוהג בחוסר הבנה, עלול לגרום לילד בושה וערך עצמי ירוד לזמן רב ביותר.קלקול, נזק, השפעה שלילית- אלו תהליכים שהם תמיד מואצים. לעומת זאת, שנים רבות ידרשו כדי לחזק ולתקן את דימויו העצמי של תלמיד שעבר חוויה משפילה ומביישת בביה"ס.

 

הטיפול התרופתי:

טיפול זה מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים (פסיכוסטימולנטים), שהמוכר והיעיל ביניהם, לפחות בישראל היום, הוא הריטלין.(קיימות תרופות נוספות מקבוצת הסטימולנטים וכן מקבוצות אחרות שהן יעילות אולם לא אתייחס אליהן בכתבה זו) תרופת הריטלין היא נגזרת של אמפטמין, המאפשרת מיקוד של הקשב למשך כ- 4 שעות, משך זמן פעולתה. הריטלין היא תרופה יעילה ביותר. 85% מהילדים מגיבים אליו והתגובה היא בד"כ תגובה מלאה. אפשר להתאים את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד- בביה"ס, בבחינות וכו'. חלק מהילדים זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערות של הילד. במקרים כאלו ניתן לטפל בריטלין ארוך טווח (SR) בעל פעולה ממושכת המצריך מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעות היום. (כ- 8 -12 שעות)

חשוב להדגיש את המעקב הקפדני ע"י הרופא המטפל שמטרתו ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי אם קיימות, בדיקות דם תקופתיות ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.

 

תופעות הלוואי של הריטלין

תופעות הלוואי החולפות :

ילדים רבים מדווחים על כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה. תופעה זו אמורה לחלוף תוך שבוע עד שבועיים. אם היא נמשכת, יש להעריך מחדש את מינון התרופה ובמצבים חריגים אף להחליפה.

 

תופעות הלוואי הקבועות:

מכיוון שמדובר באמפטמין, דהיינו ממריץ, הריטלין גורם לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו. שעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום.

היעדר תגובה ואף תגובה הפוכה (פרדוקסלית), כלומר ירידה בריכוז והחמרה באי השקט, נצפים ב- 15% מהילדים הנוטלים ריטלין, ואז מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי.

 

תופעות לוואי קשות אחרות:

תופעות אלה נדירות יחסית, והשכיחה בינהן היא REBOUND , המופיעה בכ- 10% מכלל הילדים הנוטלים ריטלין. מדובר בהתפתחות אי שקט ניכר עם סיום השפעת התרופה. דרך יעילה, יחסית, להתמודד עם תופעה זו היא העברת הטיפול לריטלין ארוך טווח שתחילת השפעתו וסיומה מתונים יותר, כך שהתופעה הופכת הרבה פחות שכיחה.

תופעות נדירות ממש כוללות התפתחות סיוטי לילה, אי שקט קבוע ולעיתים אף מצב פסיכוטי. הסכנה להתפתחות תופעות אלו גדולה יותר בילדים הסובלים מפגיעה מוחית או מפיגור שכלי. בילדים אלו מתן הריטלין מחייב זהירות מיוחדת ומתן מינונים קטנים יחסית.

ההתנגדות הציבורית לשימוש בריטלין נובעת בעיקר משתי תופעות לוואי שהן מיתוס מופרך מעיקרו. נושא ההפרעה לגדילה- במחקרי אורך הוכח שהריטלין אינו גורם להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר. נושא ההתמכרות לריטלין- גם כאן, המיתוס הרווח שילדים מתמכרים לתרופה אינו נכון. רק במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים) קיימת אפשרות להתמכרות לתרופה, אולם במינונים המקובלים בטיפול לא נגרמת כלל התמכרות. יותר מזה, אחד מחוקרי ההפרעה היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצא שריטלין הניתן לסובלים מ- ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש- 75% מלוקי ההיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, לעומת 25% בלבד בקרב אלו שטופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא, כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות. עוד הסתבר , כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות, מצליחים יותר בחייהם, ואילו החשש להתמכרות הוא כאמור מיתוס המופרך מיסודו.

בכל זאת, בגלל פוטנציאל ההתמכרות שקיים במקרים חריגים, נעשים מאמצים גדולים לפתח תרופה יעילה ל- ADHD שאינה מעוררת (פסיכו-סטימולנטית). התרופה, ATOMOXETINE (מעכב פרה-סינפטי של הנור-אפינפרין), אשר אינה ממריצה (נון-סטימולנט), נמצאת היום בשלבי מחקר אחרונים והתוצאות מעידות על יעילות גבוהה לפחות כמו הריטלין.

 

לסיכום:

הפרעת הקשב דורשת איבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסכיאטריות נילוות. האיבחון הוא מורכב בשל אופי ההפרעה רבת הממדים (MULTI DIMENTIONAL), ההפרעה קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור. כמו כן אין כיום בדיקה חד משמעית לאישור האבחנה. הצוות הרב מקצועי המאבחן והמטפל חייב לכלול רופא מומחה בהתפתחות הילד ובפסיכולוגיה שלו. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב עשויה להיות טובה מאד. לפיכך, תהליכים של איבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם בעלי חשיבות מירבית.

הורים רבים נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים שונים כגון: אלבאום, טומטיס, נטורופתיה, צמחי מרפא, דיקור, שיאצו, פרחי באך ועוד. אין ספק שתופעה זו יוצרת בלבול רב בקרב ההורים המחפשים מזור לילדיהם ולא חוסכים זמן וכסף לפתרון הבעיות. תחום הרפואה המשלימה לא נחקר דיו וחבל. התחום רחב ורב גוני והוא מאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק. הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של הרפואה המשלימה מסיבות שונות. לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות לעיתים את הסימפטומים, אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי.

מקצוע הרפואה אינו תמיד מדוייק וחד משמעי, אך עדיין הרפואה הטובה היא זו שפועלת על פי קריטריונים מדעיים. אם האיבחון הראשוני יתבצע ע"י רופא המומחה בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו, ללא ספק האבחנות תהיינה יותר מדוייקות. ההפניה לטיפולים המשלימים ע"י הרופא המוסמך לכך תתבצע בהתאם לצורך, וגם החיסכון הכספי למשפחות המטופלים לאורך זמן יהיה רב יותר.

בנוסף, לעיתים ניתן ריטלין ע"י רופאים שאינם מומחים בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו. ריטלין הניתן שלא לצורך עלול לגרום לסיבוכים ותופעות לוואי, בייחוד במקרים שבהם לא נשללה בעיה רפואית, גופנית או נפשית, הגורמת להפרעות בקשב וריכוז. זהירות ומודעות ימנעו עגמת נפש ולעיתים גם בעיות של ממש.

לסיום, אני מוצא תקווה רבה ואופטימיות ביחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים, שלא תמיד מגיעים לידי מימוש. ילדים עם ADHD הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים. כמו כן הם בעלי כושר יצירתי, וללא ספק, בעזרת תמיכה רגשית וטיפול מתאים, הם יגיעו להישגים מרשימים ויהיו מועילים בחברה בה הם חיים.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):
שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום ראשון ‏20 ‏אפריל ‏2014, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=235
תוכנית להכשרת מטפלים באנליזה ביואנרגטית
נפתחה ההרשמה לתוכנית ארבע-שנתית במכון הישראלי לאנליזה ביואנרגטית
תגובות
כל הכבוד : ח'דיג'ה
‏שבת ‏29 ‏מאי ‏2004
‏יום ראשון ‏30 ‏מאי ‏2004
‏יום חמישי ‏03 ‏יוני ‏2004
אבחנה לא נכונה : ד"ר אבי שפירא
‏יום חמישי ‏03 ‏יוני ‏2004
דוגמא אישית : ציפציפור
‏יום שישי ‏04 ‏יוני ‏2004
‏יום רביעי ‏09 ‏יוני ‏2004
תעשי כמוני : ציפציפור
‏יום חמישי ‏10 ‏יוני ‏2004
‏שבת ‏19 ‏יוני ‏2004
בית הספר : יונית
‏שבת ‏19 ‏יוני ‏2004
‏שבת ‏19 ‏יוני ‏2004
‏יום ראשון ‏20 ‏יוני ‏2004
טורט : יובל עודד
‏יום שישי ‏25 ‏יוני ‏2004
טורט ליונית : יעד מדיני
‏שבת ‏26 ‏יוני ‏2004
‏יום ראשון ‏08 ‏אוגוסט ‏2004
אבחנה : נוחי טל-שטרית
‏יום שני ‏11 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום שלישי ‏12 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום שלישי ‏12 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום רביעי ‏13 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום רביעי ‏13 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום חמישי ‏14 ‏אוקטובר ‏2004
עבודת הפסכיאטר : אבי שפירא
‏יום חמישי ‏14 ‏אוקטובר ‏2004
טיפול תרופתי : אבי שפירא
‏יום חמישי ‏14 ‏אוקטובר ‏2004
טיפול תרופתי : נויה ספקטור
‏יום חמישי ‏14 ‏אוקטובר ‏2004
‏יום שני ‏22 ‏נובמבר ‏2004
‏יום שני ‏22 ‏נובמבר ‏2004
‏יום שלישי ‏23 ‏נובמבר ‏2004
‏יום שישי ‏26 ‏נובמבר ‏2004
‏שבת ‏27 ‏נובמבר ‏2004
‏יום שישי ‏24 ‏דצמבר ‏2004
בגיל 8- 12 עקב ירידה בציונים : בן 26 שקיבל ריטלין
‏יום שישי ‏24 ‏דצמבר ‏2004
‏יום שישי ‏24 ‏דצמבר ‏2004
‏יום שלישי ‏28 ‏דצמבר ‏2004
‏יום חמישי ‏30 ‏דצמבר ‏2004
‏יום שני ‏03 ‏ינואר ‏2005
‏יום רביעי ‏19 ‏ינואר ‏2005
שלום [ל"ת] : מלי מיזרץ
‏יום חמישי ‏20 ‏ינואר ‏2005
שלום לך : ענת
‏יום שני ‏07 ‏פברואר ‏2005
תשובה לאמא [ל"ת] : זהבית - מטפלת בגישה הניורו התפתחותית תפק
‏יום שני ‏07 ‏פברואר ‏2005
הערכה עצמית : ד"ר אבי שפירא
‏יום שני ‏07 ‏פברואר ‏2005
‏יום רביעי ‏16 ‏פברואר ‏2005
‏יום רביעי ‏16 ‏פברואר ‏2005
‏יום שני ‏21 ‏פברואר ‏2005
‏שבת ‏26 ‏פברואר ‏2005
מחקר adhd : אושרית
‏יום רביעי ‏18 ‏מאי ‏2005
שאלונים : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏18 ‏מאי ‏2005
אני צריכה עזרה דחוף.. : אנונימית מיואשת.
‏יום חמישי ‏19 ‏מאי ‏2005
‏יום חמישי ‏19 ‏מאי ‏2005
‏יום חמישי ‏19 ‏מאי ‏2005
הסנפת ריטלין : ד"ר אבי שפירא
‏יום חמישי ‏19 ‏מאי ‏2005
קשיים רגשיים : ד"ר אבי שפירא
‏יום חמישי ‏19 ‏מאי ‏2005
‏יום שישי ‏20 ‏מאי ‏2005
‏יום שישי ‏20 ‏מאי ‏2005
‏יום ראשון ‏22 ‏מאי ‏2005
‏יום שלישי ‏24 ‏מאי ‏2005
‏יום שלישי ‏24 ‏מאי ‏2005
המרת ריטלין : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏25 ‏מאי ‏2005
‏יום רביעי ‏25 ‏מאי ‏2005
‏יום שלישי ‏31 ‏מאי ‏2005
ODD [ל"ת] : אביטל
‏יום שלישי ‏14 ‏יוני ‏2005
ODD : ד"ר אבי שפירא
‏יום שלישי ‏14 ‏יוני ‏2005
ADD : ד
‏יום חמישי ‏23 ‏יוני ‏2005
ריטלין לADD : אמא דואגת
‏יום שלישי ‏28 ‏יוני ‏2005
עזרה נוספת : רחמונס
‏יום שלישי ‏28 ‏יוני ‏2005
מחוננים ו ADHD : ד"ר אבי שפירא
‏יום שישי ‏08 ‏יולי ‏2005
COMORBIDITY : ד"ר אבי שפירא
‏יום שישי ‏08 ‏יולי ‏2005
‏שבת ‏09 ‏יולי ‏2005
‏יום חמישי ‏04 ‏אוגוסט ‏2005
טיפול בתנועה : ורד שמחון
‏יום שני ‏22 ‏אוגוסט ‏2005
‏יום שלישי ‏23 ‏אוגוסט ‏2005
‏יום שלישי ‏23 ‏אוגוסט ‏2005
‏יום שלישי ‏23 ‏אוגוסט ‏2005
‏יום שני ‏26 ‏ספטמבר ‏2005
מן הכבד אל הקל : נעמה איגרא
‏יום שני ‏26 ‏ספטמבר ‏2005
סמים ו - ADHD : ד"ר אבי שפירא
‏יום שני ‏26 ‏ספטמבר ‏2005
‏יום רביעי ‏28 ‏ספטמבר ‏2005
‏יום חמישי ‏29 ‏ספטמבר ‏2005
[ל"ת] : ריקי
‏יום חמישי ‏29 ‏ספטמבר ‏2005
TOVA ורישיון? : סטודנט
‏יום ראשון ‏02 ‏אוקטובר ‏2005
ADHD [ל"ת] : מיכאל
‏יום שלישי ‏04 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום רביעי ‏05 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום שישי ‏07 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום חמישי ‏20 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום ראשון ‏23 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום ראשון ‏23 ‏אוקטובר ‏2005
הצעה : שני
‏יום שני ‏24 ‏אוקטובר ‏2005
נוירו פסכיאטריה : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
סמים : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
נהיגה ו ADHD : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
אפקסור : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
שפירא : ד"ר אבי
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
איבחון : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
לשני : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
עוד על תרופות : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
לא מבין : ד"ר אבי שפירא
‏יום רביעי ‏26 ‏אוקטובר ‏2005
ביקור : ננה
‏יום רביעי ‏02 ‏נובמבר ‏2005
‏יום רביעי ‏02 ‏נובמבר ‏2005
‏יום רביעי ‏02 ‏נובמבר ‏2005
‏שבת ‏03 ‏דצמבר ‏2005
‏יום חמישי ‏22 ‏דצמבר ‏2005
‏יום שישי ‏23 ‏דצמבר ‏2005
ADHD בגיל המבוגר : ד"ר אבי שפירא
‏יום שלישי ‏27 ‏דצמבר ‏2005
‏יום ראשון ‏01 ‏ינואר ‏2006
‏שבת ‏07 ‏ינואר ‏2006
רטלין : אבא מודאג
‏שבת ‏07 ‏ינואר ‏2006
מעוניינת בקשר עם מטפלים : אסנת עופר, כתבת הבריאות בשבועון "לאשה"
‏יום ראשון ‏15 ‏ינואר ‏2006
התיעצות [ל"ת] : שולה דגן
‏יום רביעי ‏01 ‏פברואר ‏2006
ריטלין : ד"ר אבי שפירא
‏שבת ‏25 ‏פברואר ‏2006
ויתור סודיות : ד"ר אבי שפירא
‏שבת ‏25 ‏פברואר ‏2006
‏שבת ‏25 ‏פברואר ‏2006
זכרון וקשב : ד"ר אבי שפירא
‏יום ראשון ‏26 ‏פברואר ‏2006
‏יום ראשון ‏26 ‏פברואר ‏2006
איבחון מבוגרים : ד"ר אבי שפירא
‏יום ראשון ‏26 ‏פברואר ‏2006
‏יום שני ‏27 ‏פברואר ‏2006
איבחון מבוגרים : אבי שפירא
‏יום שני ‏27 ‏פברואר ‏2006
היי שוב : סטודנטית
‏יום שני ‏27 ‏פברואר ‏2006
אבחון מבוגרים [ל"ת] : רוצה להיות סטודנט
‏יום ראשון ‏19 ‏מרץ ‏2006
‏יום חמישי ‏23 ‏מרץ ‏2006
‏יום שישי ‏24 ‏מרץ ‏2006
TOVA : אבי שפירא
‏שבת ‏25 ‏מרץ ‏2006
‏יום שישי ‏14 ‏אפריל ‏2006
‏יום ראשון ‏23 ‏אפריל ‏2006
הפרעת קשב [ל"ת] : אנונימי
‏שבת ‏06 ‏מאי ‏2006
איבחון : ד"ר אבי שפירא
‏שבת ‏06 ‏מאי ‏2006
‏שבת ‏06 ‏מאי ‏2006
‏יום שלישי ‏23 ‏מאי ‏2006
טאקוונדו : יהודית יודלביץ
‏יום חמישי ‏25 ‏מאי ‏2006
‏שבת ‏03 ‏יוני ‏2006
Second Opinion : ד"ר אבי שפירא
‏שבת ‏03 ‏יוני ‏2006
‏שבת ‏03 ‏יוני ‏2006
‏יום ראשון ‏04 ‏יוני ‏2006
טלויזיה הפרעת קשב : ד"ר אבי שפירא
‏יום שני ‏05 ‏יוני ‏2006
‏יום שישי ‏16 ‏יוני ‏2006
הפרעת קשב בגיל הרך : ד"ר אבי שפירא
‏יום שני ‏19 ‏יוני ‏2006
שלום לך ד"ר שפירא : רויטל רגב
‏יום שלישי ‏20 ‏יוני ‏2006
‏שבת ‏01 ‏יולי ‏2006
בעיות במשפחה : שולמית גבע
‏יום חמישי ‏20 ‏יולי ‏2006
‏יום חמישי ‏20 ‏יולי ‏2006
ג'אגלינג? : אביעד
‏יום שני ‏07 ‏אוגוסט ‏2006
‏יום חמישי ‏31 ‏אוגוסט ‏2006
‏יום ראשון ‏03 ‏ספטמבר ‏2006
יום עיון ADHD : ד"ר אבי שפירא
‏יום ראשון ‏03 ‏ספטמבר ‏2006
‏יום ראשון ‏03 ‏ספטמבר ‏2006
גלולת פלא ?! : ד"ר אבי שפירא
‏יום שני ‏04 ‏ספטמבר ‏2006
‏יום ראשון ‏08 ‏אוקטובר ‏2006
‏יום שני ‏09 ‏אוקטובר ‏2006
‏יום שלישי ‏28 ‏נובמבר ‏2006
אבחנה מבדלת : ד"ר אבי שפירא
‏יום שלישי ‏28 ‏נובמבר ‏2006
‏יום ראשון ‏10 ‏דצמבר ‏2006
קשב וריכוז : מישהו מנהל את הפורום הזה למה אין התיחסות
‏יום חמישי ‏14 ‏דצמבר ‏2006
מאמר ולא פורום : קוראת ותיקה
‏יום חמישי ‏14 ‏דצמבר ‏2006
‏יום שישי ‏05 ‏ינואר ‏2007
‏יום שני ‏08 ‏ינואר ‏2007
מאמר ולא פורום : ד"ר אבי שפירא
‏יום שלישי ‏09 ‏ינואר ‏2007
גיל הרך : ד"ר אבי שפירא
‏יום שלישי ‏09 ‏ינואר ‏2007
‏שבת ‏13 ‏ינואר ‏2007
‏שבת ‏27 ‏ינואר ‏2007
‏יום שלישי ‏30 ‏ינואר ‏2007
רציתי לדעת : דניאל חסוי
‏יום שישי ‏10 ‏אוגוסט ‏2007
‏יום חמישי ‏16 ‏אוגוסט ‏2007
‏יום רביעי ‏16 ‏ספטמבר ‏2009
‏יום חמישי ‏08 ‏אוקטובר ‏2009
‏יום חמישי ‏29 ‏אוקטובר ‏2009
‏שבת ‏12 ‏דצמבר ‏2009
מבקשת לדעת עוד : אסתר סמוך
‏יום ראשון ‏27 ‏נובמבר ‏2011
איבחון מקיף : אבי שפירא
‏יום שני ‏28 ‏נובמבר ‏2011
‏יום שני ‏28 ‏נובמבר ‏2011
‏יום ראשון ‏01 ‏ינואר ‏2012
מאמר מרשים ומקצועי : דינה ליבוביץ
‏יום חמישי ‏28 ‏יוני ‏2012
כמה נכון : אולגה דריז
‏יום שני ‏02 ‏יולי ‏2012
‏יום שני ‏02 ‏יולי ‏2012
ד"ר שפירא היקר : אולגה דריז
‏יום שני ‏02 ‏יולי ‏2012
‏יום שלישי ‏19 ‏פברואר ‏2013
טיפול : אבי שפירא
‏יום שלישי ‏19 ‏פברואר ‏2013