×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

מאמרים

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה.
בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

מתפרסם מ 26/5/2004 | 159,515 צפיות

תגיות: |

הפרעת קשב וריכוז

ADHD - Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder

חשיבות האיבחון המוקדם

 

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי 5%-10% בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).

בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

לדעת חוקרים רבים, דרישות המערכת החינוכית רבות יותר כיום מבעבר, המסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית , המצויינות והשאיפה למצויינות - כל אלה גורמים למצב סטרסוגני (לחץ) כרוני לילדים ללא קשיים כלל ובוודאי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. ולכן היום, רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים, מהוות גורם שלילי או פקטור בהגדלת מספר הילדים המתקשים בכיתות הרגילות. סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים שלא "לטאטא מתחת לשטיח" בעיות שקיימות . הסטיגמה ביחס לפסכיאטריה ,למרות התפיסה החברתית הרחוקה ממצב אופטימלי ונכון, הולכת ופוחתת, והפרעה נפשית נחשבת, יותר ויותר עם הזמן, כהפרעה רפואית לכל דבר. לכל מחלה ברפואה יש אספקטים גופניים-פיזיים ואספקטים נפשיים ולכל מחלה נפשית יש אספקטים גופניים- ביולוגים, ובעצם- גוף ונפש חד הם, ולא ניתן להפריד ביניהם. ולכן גם האיבחון וגם הטיפול מן הראוי שיתייחס לכל ההיבטים של כל הפרעה, כדי להביא להצלחה אופטימלית של הטיפול.

התפתחות הפרעת קשב וריכוז אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. ההפרעה היא רב דורית, ובין החוקרים נעשים מאמצים גדולים ביותר לגלות גנים הקשורים להפרעה זו (בין הגנים הנחקרים, הגן לדופמין רצפטור- DRD4).

ההפרעה הבסיסית היא נוירו-ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מקובל לחשוב כיום לאחר מחקרי הדמיה רבים (MRI, SPECT) שהליקוי הוא באזור הפרונטו-סטריאטלי, הנוירוטרנזמיטור העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

 

שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו:

  1. העיקרון המולטי - מולקולריטי, כלומר הפרעה עם אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.
  2. העיקרון ההתפתחותי, כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך, גיל ביה"ס, גיל ההתבגרות , צבא, וגיל הבגרות (ADULTHOOD). להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי.

 

הפרוגנוזה (צפי) העתידית של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז היא מורכבת וקשה לניבוי

בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות השבעים-התסמונת אינה נעלמת בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות כ- 30% יבריאו מהפרעה זו אולם, ביחס לאחרים רובם יסבלו עדיין מתסמין רב משמעות גם בחיים הבוגרים. כ- 25% יפתחו אישיות אנטי סוציאלית, הכוללת עימות עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים.

כ- 35% מהילדים עם ADHD לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לעיתים קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה"ס בכשלון. חוסר חוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. גם ילדים מוכשרים ביותר, בעלי אינטליגנציה גבוהה, מראים תת הישגיות כרונית, למרות שחלקם מצליחים לעשות קומפנסציה (פיצוי) ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם.

חשיבות האיבחון המוקדם ע"י רופאים מנוסים בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד, הוא קרדינלי, באשר לטיפול המתאים הנועד למנוע את התופעות שתוארו כאן.

ככל שהאיבחון יערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעה והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאיבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה, כאשר לפחות בחלק מהמקרים, שאינם מאובחנים ומטופלים בזמן, ההפרעה "מתלכלכת" בתחלואה פסכיאטרית נילווית-COMORBIDITY . למרבית הילדים הסובלים מ- ADHD יש גם הפרעות פסכיאטריות אחרות, שחשוב לאבחנן ולטפל בהם. על אלו נמנים: פיגור שכלי (MENTAL RETARDATION), הפרעות התנהגות (CONDUCT DISORDER), הפרעת מרדנות- עקשנות (PPOSITIONAL DEFIANT DISORDER), הפרעות חרדה ודיכאון (ANXIETY, DEPRESSION) הפרעה בהתפתחות האישיות (PERSONALITY DIORDER), התמכרות לסמים ולאלכוהול (SUBSTANCE ABUSE ), תסמונת טורט (TOURETTE SYNDROME )הפרעה המאופיינת ע"י טיקים מוטורים וקוליים הנמשכים לאורך זמן. במקרים רבים (50%) הופעת ADHD מהווה את הסימן הראשון למחלת הטורט.

ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נילווית ל- ADHD , ולכן כה רבה חשיבות האיבחון הדידקטי, אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים ואיבחון מוטוריקה גסה ועדינה.

חשיבות קלינית עליונה נודעת כאמור, לאבחון מדוקדק של ההפרעות הנילוות, בשל השפעתן על חומרת התסמינים הבסיסיים, התגובה לטיפול, מהלך המחלה והפרוגנוזה.

גם ילדים מחוננים סובלים בכתות הרגילות וניכרים אצלם סימפטומים רבים המחקים ADHD. חשוב להתייחס לקבוצת הילדים המחוננים כקבוצה עם צרכים מיוחדים ובודאי לא לאבחנם עם הפרעה פסיכיאטרית.

 

מאחר וקיימות תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של ADHD ודורשות טיפול ספציפי שונה, חשובה הבדיקה הרפואית הכללית. זאת על מנת לשלול ליקויים בלתי מאובחנים בראייה או בשמיעה, הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות מטבוליות והורמונליות, הפרעות בשינה ועוד.

כמו כן תסמונות פסכיאטריות כגון דכאון, מצבים פרה- פסיכוטיים (פרודרום) ומצבי חרדה שונים כגון תסמונת שלאחר טראומה (POST TRAUMATIC STRESS DISORDER) עשויים להיראות כהפרעה בקשב וריכוז, ומתן ריטלין לילדים אלו עלול להחמיר את מצבם.

בתהליך האיבחון המקיף שמבצע פסיכיאטר הילדים והנוער, שהוא בהכשרתו הבסיסית רופא, הוא ישלול הפרעות רפואיות-גופניות והפרעות פסכיאטריות ראשוניות, שעשויות לחקות תסמיני ADHD. הטיפול בהם, כאמור, שונה לחלוטין מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז אמיתית.

האבחנה של ADHD היא בעיקרה קלינית. אין כיום מבחן מובהק המאשר או שולל חד משמעית את האבחנה. המאבחן יכול להשתמש בראיון של הילד וההורים, תצפיות בילד בגן ובביה"ס, טסטים קוגניטיביים שונים וסקאלות התנהגותיות. השאלון המקובל בארץ – קונרס (CONNERS ) הוא שאלון הניתן להורים ולמורים למילוי ידני. חסרונו בכך שהוא סובייקטיבי ומתמקד בהתנהגות הנצפית, יותר מאשר בקשב. חיסרון זה גורם להתמקדות בהיבט ההיפראקטיבי, שהוא מן הסתם הבולט לעין.

נעשו נסיונות לפתח מבחנים אובייקטיבים להערכת מרכיב הקשב- מבחן התפקוד המתמשך- CONTINUOUS PERFORMANCE TEST - CPT. מבחנים אלו בודקים ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמה ל- CPT הנמצא בשימוש בארץ הוא מבחן ה- T.O.V.A . בארה"ב משתמשים בהם פחות ופחות בגלל בעיות ברגישות וספציפיות האיבחון- FALSE POSITIVE , FALSE NEGATIVE . לפי דעתי מקומו העיקרי של כלי איבחוני זה הוא הערכת יעילות הטיפול התרופתי והמעקב אחריו.

 

הפרעת קשב וריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה מרכיבים:

* ליקוי בקשב (INATTENTION)

ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי באירגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד.

לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלויזיה, מחשב).

מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

 

* פעילות יתר (MOTOR RESTLESSNESS)

מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים - והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי - הם קמים, יושבים, רצים, רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית.

חוסר ארגון בולט באי השקט.

לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים.

 

* אימפולסיביות (IMPULSIVITY)

קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד (POOR INTERNAL SUPERVISION).

ילדים ללא הפרעת פעילות היתר (היפראקטיביות), ההפרעה ניקראת ADD ללא ה- H , הם קשים יותר לאיבחון.

 

תגובה רגשית בעייתית ,משנית לתסמינים של ADHD (שלושה מישורים - בבית, בביה"ס, בחברה)

1. בבית - ילדים אלו מתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך. הם מעוררים תגובת הסתייגות וריחוק מסוים אצל ההורים אבל בעיקר אצל האם, הרואה בהתנהגותם כישלון מסוים שלה. הדיסהרמוניה ("POORNESS TO FIT”) שנוצרה בין האם לבן בגיל הרך בעיקבות ההיפרקינטיקה של הילד נמשכת שנים רבות מאוחר יותר. בעתיד ייתכנו קשיים בין אישיים.

2. בביה"ס - ילדים אלו מפריעים למורים, אשר במודע או שלא במודע מגיעים לעמדות התנגדות כלפיהם. הילדים מנותבים לעמדת כישלון ותסכול לעומת הילדים האחרים בכיתה.

3. בחברה - כאן ניכרת דחייה חברתית, פרט להשתייכותם לקבוצת הליצנים בכתה. הם אינם אהודים ומרוחקים ממשחקים או מתפקידים בחברה. יש לסייג את קבוצת הילדים ללא הפרעות בקואורדינציה ומוטוריקה גסה, אשר מצטיינים בספורט. הם דווקא מקובלים חברתית וערכם בין חבריהם גבוה. מבחינה אקדמית נוצר מעגל "קסמים"- הישגיות נמוכה, דחייה ותסכול,ירידה בערך העצמי והשגיות נמוכה עוד יותר.

 

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בהפרעת קשב וריכוז במסגרת מקצועית רחבה

לנוכח מאפייני הפרעת קשב וריכוז , הטיפול היעיל חייב להיות רב מערכתי, ולעסוק בכל הצירים האנושיים (הציר הביולוגי, הפסיכולוגי והחברתי), ולא באחד מהם בלבד. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם מרכיב תרופתי. הטיפול יקבע בתכנית אינדיבידואלית המבוססת על ההפרעה הבסיסית, על התחלואה הנילווית ועל העדפות של הילד ושל המשפחה. האפשרויות מגוונות:

טיפול פסיכו-חינוכי (PSYCHO-EDUCATIONAL ) כולל הדרכת הצוות בביה"ס, תרפיה התנהגותית , ריפוי בעיסוק לפי הצורך, שינויים סביבתיים ולעיתים פסיכותרפיה תומכת לילד, למשפחה או לשניהם.

תכניות רבות שמטרתן לעזור לילדים נכשלות בדרך כלל בגלל הניסיון לשנות את הילד ולהתאים אותו לסביבת ביה"ס. גישה חד צדדית המניחה שהילד הוא הבעיה, מבודדת את הילד מהקונטקסט של סביבת הלמידה, ומונעת פתרונות המבוססים על פיתוחה ועיצובה. אם סביבת בית הספר לא תשתנה ולא תתאמץ כדי לאפשר את המפגש והקונסטלציה המיוחדת של הצרכים המאפיינים את התלמיד עם הפרעות קשב וריכוז התוצאות השליליות ימשיכו. בתי ספר חייבים לקחת בחשבון הן את צרכי הלומד והן את סביבת הלימודים כשהם שוקלים אסטרטגיות התערבות.

מערכת החינוך הרגילה והנורמטיבית מתקשה לטפל בליקויי הקשב למרות שנעשים מאמצים בפיתוח ויצירת כתות של החינוך המיוחד בתוך המערכות הרגילות. לדעתי צריך להרחיב ולשפר את יכולת בתי הספר הרגילים בטיפול בילדים אלו.כיום רק מיעוט הילדים עם ADHD מגיע למערכת החינוך המיוחד, שם בד"כ ניתנת העזרה הנכונה בכל הרמות, הצוות יותר מיומן בתחום ומקבל הכשרה רציפה בנושא. הבג"ץ שקיבל לאחרונה את עתירת ההורים שעל המדינה לממן ילדים חריגים בחינוך הרגיל, בעצם מחריף את הבעיה הקיימת. משרד החינוך לאחר החלטת הבג"ץ קבע שהוא תומך עקרונית בהחלטה אולם מתקשה ליישמה בגלל קשיי תקציב. רוב המורים בבתי הספר הרגילים לא עברו הכשרה מספקת המאפשרת להתמודד עם הבעיה, ומעטים בלבד יודעים לאבחנה. מערכת החינוך חייבת לשפר את הנושא ולהיערך אליו טוב יותר. מורה הנוהג בחוסר הבנה, עלול לגרום לילד בושה וערך עצמי ירוד לזמן רב ביותר.קלקול, נזק, השפעה שלילית- אלו תהליכים שהם תמיד מואצים. לעומת זאת, שנים רבות ידרשו כדי לחזק ולתקן את דימויו העצמי של תלמיד שעבר חוויה משפילה ומביישת בביה"ס.

 

הטיפול התרופתי:

טיפול זה מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים (פסיכוסטימולנטים), שהמוכר והיעיל ביניהם, לפחות בישראל היום, הוא הריטלין.(קיימות תרופות נוספות מקבוצת הסטימולנטים וכן מקבוצות אחרות שהן יעילות אולם לא אתייחס אליהן בכתבה זו) תרופת הריטלין היא נגזרת של אמפטמין, המאפשרת מיקוד של הקשב למשך כ- 4 שעות, משך זמן פעולתה. הריטלין היא תרופה יעילה ביותר. 85% מהילדים מגיבים אליו והתגובה היא בד"כ תגובה מלאה. אפשר להתאים את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד- בביה"ס, בבחינות וכו'. חלק מהילדים זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערות של הילד. במקרים כאלו ניתן לטפל בריטלין ארוך טווח (SR) בעל פעולה ממושכת המצריך מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעות היום. (כ- 8 -12 שעות)

חשוב להדגיש את המעקב הקפדני ע"י הרופא המטפל שמטרתו ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי אם קיימות, בדיקות דם תקופתיות ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.

 

תופעות הלוואי של הריטלין

תופעות הלוואי החולפות :

ילדים רבים מדווחים על כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה. תופעה זו אמורה לחלוף תוך שבוע עד שבועיים. אם היא נמשכת, יש להעריך מחדש את מינון התרופה ובמצבים חריגים אף להחליפה.

 

תופעות הלוואי הקבועות:

מכיוון שמדובר באמפטמין, דהיינו ממריץ, הריטלין גורם לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו. שעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום.

היעדר תגובה ואף תגובה הפוכה (פרדוקסלית), כלומר ירידה בריכוז והחמרה באי השקט, נצפים ב- 15% מהילדים הנוטלים ריטלין, ואז מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי.

 

תופעות לוואי קשות אחרות:

תופעות אלה נדירות יחסית, והשכיחה בינהן היא REBOUND , המופיעה בכ- 10% מכלל הילדים הנוטלים ריטלין. מדובר בהתפתחות אי שקט ניכר עם סיום השפעת התרופה. דרך יעילה, יחסית, להתמודד עם תופעה זו היא העברת הטיפול לריטלין ארוך טווח שתחילת השפעתו וסיומה מתונים יותר, כך שהתופעה הופכת הרבה פחות שכיחה.

תופעות נדירות ממש כוללות התפתחות סיוטי לילה, אי שקט קבוע ולעיתים אף מצב פסיכוטי. הסכנה להתפתחות תופעות אלו גדולה יותר בילדים הסובלים מפגיעה מוחית או מפיגור שכלי. בילדים אלו מתן הריטלין מחייב זהירות מיוחדת ומתן מינונים קטנים יחסית.

ההתנגדות הציבורית לשימוש בריטלין נובעת בעיקר משתי תופעות לוואי שהן מיתוס מופרך מעיקרו. נושא ההפרעה לגדילה- במחקרי אורך הוכח שהריטלין אינו גורם להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר. נושא ההתמכרות לריטלין- גם כאן, המיתוס הרווח שילדים מתמכרים לתרופה אינו נכון. רק במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים) קיימת אפשרות להתמכרות לתרופה, אולם במינונים המקובלים בטיפול לא נגרמת כלל התמכרות. יותר מזה, אחד מחוקרי ההפרעה היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצא שריטלין הניתן לסובלים מ- ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש- 75% מלוקי ההיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, לעומת 25% בלבד בקרב אלו שטופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא, כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות. עוד הסתבר , כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות, מצליחים יותר בחייהם, ואילו החשש להתמכרות הוא כאמור מיתוס המופרך מיסודו.

בכל זאת, בגלל פוטנציאל ההתמכרות שקיים במקרים חריגים, נעשים מאמצים גדולים לפתח תרופה יעילה ל- ADHD שאינה מעוררת (פסיכו-סטימולנטית). התרופה, ATOMOXETINE (מעכב פרה-סינפטי של הנור-אפינפרין), אשר אינה ממריצה (נון-סטימולנט), נמצאת היום בשלבי מחקר אחרונים והתוצאות מעידות על יעילות גבוהה לפחות כמו הריטלין.

 

לסיכום:

הפרעת הקשב דורשת איבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסכיאטריות נילוות. האיבחון הוא מורכב בשל אופי ההפרעה רבת הממדים (MULTI DIMENTIONAL), ההפרעה קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור. כמו כן אין כיום בדיקה חד משמעית לאישור האבחנה. הצוות הרב מקצועי המאבחן והמטפל חייב לכלול רופא מומחה בהתפתחות הילד ובפסיכולוגיה שלו. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב עשויה להיות טובה מאד. לפיכך, תהליכים של איבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם בעלי חשיבות מירבית.

הורים רבים נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים שונים כגון: אלבאום, טומטיס, נטורופתיה, צמחי מרפא, דיקור, שיאצו, פרחי באך ועוד. אין ספק שתופעה זו יוצרת בלבול רב בקרב ההורים המחפשים מזור לילדיהם ולא חוסכים זמן וכסף לפתרון הבעיות. תחום הרפואה המשלימה לא נחקר דיו וחבל. התחום רחב ורב גוני והוא מאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק. הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של הרפואה המשלימה מסיבות שונות. לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות לעיתים את הסימפטומים, אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי.

מקצוע הרפואה אינו תמיד מדוייק וחד משמעי, אך עדיין הרפואה הטובה היא זו שפועלת על פי קריטריונים מדעיים. אם האיבחון הראשוני יתבצע ע"י רופא המומחה בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו, ללא ספק האבחנות תהיינה יותר מדוייקות. ההפניה לטיפולים המשלימים ע"י הרופא המוסמך לכך תתבצע בהתאם לצורך, וגם החיסכון הכספי למשפחות המטופלים לאורך זמן יהיה רב יותר.

בנוסף, לעיתים ניתן ריטלין ע"י רופאים שאינם מומחים בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו. ריטלין הניתן שלא לצורך עלול לגרום לסיבוכים ותופעות לוואי, בייחוד במקרים שבהם לא נשללה בעיה רפואית, גופנית או נפשית, הגורמת להפרעות בקשב וריכוז. זהירות ומודעות ימנעו עגמת נפש ולעיתים גם בעיות של ממש.

לסיום, אני מוצא תקווה רבה ואופטימיות ביחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים, שלא תמיד מגיעים לידי מימוש. ילדים עם ADHD הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים. כמו כן הם בעלי כושר יצירתי, וללא ספק, בעזרת תמיכה רגשית וטיפול מתאים, הם יגיעו להישגים מרשימים ויהיו מועילים בחברה בה הם חיים.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 11/12/2016, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=235

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

  • ח'דיג'הח'דיג'ה29/5/2004
    כל הכבוד. כל הכבוד
  • ציון בודאיציון בודאי30/5/2004
    האם ADD פוטנציאלית עלול היה להיות ADHD. מאמר מקיף ומומלץ לכל קשת המטפלים הקליניים.
     אני חיפשתי פרט  עקרוני שלא מצא את מלוא המענה:
    להמחשה הנה דוגמה מהחיים  -  ילד שהיום הינו בן 10 וחצי, בגיל גן חובה אובחן כבעל בעיות מוטוריות, את הקריאה והכתיבה לא סיים עדיין לרכוש, הוא בסוף כיתה ד קורא ברמה של סוף כיתה א (ביחס לאחיו מאותו הבית), אינו מפענח את הכתב של עצמו, המורה מדווחת על קשב וריכוז קצרים.
     אולם כל מטפליו וכן מוריו מדווחים על אישיות נעימה חברותית ורצויה על כיתתו ועל כלל המורים, חלקם מדווחים על חוש הומור ועל חיוניות רבה, ההבנה שלו ברמה של כלל בני גילו .
    שאלתי -  האם מודעות סביבתית מקצועית היא שמיקמה אותו על  ADD  ולא על ADHD ? האם יש כאן עיקרון להקנייה להורים ולסביבה, בתקווה שהאבחון מוקדם דיו.  (חבל שבגן טרום טרום אין מודעות מקצועית מספקת)
    נ.ב   -               מה עוד יכולה לתת הסביבה (מלבד 4 שנות ריפוי בעיסוק, התעמלות לחיזוק כתפיים במיוחד, דרמה    טיפולית, הוראה מתקנת, טיפול בתסכולים נצברים) כדי לקדם את  הטיפול בקריאה-כתיבה ואולי בקשב-ריכוז? ( יש לו 5 אחים ואחיות וכולם בגדר הנורמה ומצטיינים בלימודיהם)
    zionb2@bezeqint.net 054-4434195
  • שמעוןשמעון3/6/2004
    דוגמה אישית. הי,
    לפחות במקרה שלי  מדובר היה באבחנה לא נכונה. הקושי בלימודים היה מטעמים חברתיים/משפחתיים וללא כל מרכיב פיזיולוגי.
    אבל, לכל הגורמים המעורבים הרבה יותר קל לטפל בסימפטומים במקום בתופעה. הילד סובל? סמם אותו.
    ואיזה יופי - הוא נהיה שקט וצייתן. זומבי.
    מצטער, זה לא טיפול, זה טאטוא מתחת לשטיח.
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא3/6/2004
    אבחנה לא נכונה.

    שלום שמעון, זו בדיוק הסיבה למה לדעתי חשוב לעשות איבחון מקיף שכולל פרמטרים רבים שהדגשתי במאמר . תרופות אינן טיפול יעיל לכל אחד ובודאי לא לאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז משנית לבעיות אחרות. אז כמובן הפתרון הוא לא תרופתי.

     גם כשמאובחנת הפרעה ראשונית התרופות הן רק חלק אחד בטיפול . הטיפול חייב להיות רב מערכתי ולכלול פרמטרים רבים.

     אני חושב שבחלק מהמקרים "היד קלה על ההדק "והריטלין ניתן במהירות ללא איבחון מקיף שישלול בעיות אחרות.

    מסיבות סטיגמטיות לא מגיעים לפסכיאטר לאיבחון וזו אחת הסיבות שיש לא מעט ילדים סובלים לא מאובחנים ולא מטופלים . לדעתי פסכיאטר שהוא גם רופא וגם מומחה בבעיות רגשיות  יכול לתת מענה כוללני לילדים והמבוגרים הסובלים גם לחלק האורגני- פיזיולוגי וגם לחלק הרגשי, חברתי וכו' .

     בברכה ד"ר אבי שפירא

  • ציפציפורציפציפור4/6/2004
    דוגמא אישית. נכון יש כאלה  רואים רק סימפטומים ולא רואים את האמת
     
    אז ילד שלא צריך רטלין כי הא לא באמת עם הפרעת קשב אלא עם בעיות אחרות (שזקוקות ליחס אמיתי משלהן) מקבל
    ולעומתו ילדה (וכן בייחוד ילדיות לדעתי) שלא ממש מפריעה לאף אחד חוץ מלעצמה שבאמת סובלת שקשה לה ושזקוקה לעזרת התרופה לא תקבל אותה כי היא לא מפריעה לאף אחד .
    התרופה הזאת היא לא סימום . היא בדיוק כמו אינסולין לחולי סכרת בלעדיה הם אבודים . אבל תן אותה לאנשים ללא סכרת ותסכן את חייהם.
    וכל ההיסטריה והאמונות התפלות סביב התרופה גורמות להרבה נזק לאלו שבאמת זקוקים לה
  • שלישלי9/6/2004
    הפרעת קשב וריכוז.
    שלום רב  שמי שלי ואני בת 34 . כל השנים ידעתי שאני סובלת מבעיה מסויימת אך לא ידעתי מה הבעיה.
    קראתי את המאמר ויש דברים רבים שמזכירים לי את הבעיה שלי למרות שאני מאז ומעולם הייתי ילדה מאד מאד שקטה וגם כעת אני בחורה שקטה ויכולה לשבת בלי להפריע בכלל אבל בכל שנותי בבית ספר ישבתי בכתה ולא יכולתי להתרכז בנעשה בכתה היה לי קשה לסיים לקרוא ספרים ולא כי היתה לי בעיה לקרוא אלא פשוט לא הייתי מסוגלת. הזכרון שלי באופן כללי לדברים שמעניינים אותי מאד בנושאי היום יום הוא מצויין אך בכל הקשור ללימודים התקשתי מאד לזכור ולכן בקושי רב הצלחתי לעבור את המבחנים. הייתי לומדת למבחן (בקושי רב) ומגיעה למבחן ושוכחת כמעט הכל. בחשבון היה לי קושי לזכור את לוח הכפל ולכן היו לי שנים קשות מאד מה עוד שבשנים האלו לא היתה מודעות לאבחונים. בקושי רב הצלחתי לסיים את התיכון מהקושי להתרכז וללמוד אך כמו שצצינתי אני ההפך הגמור מאיפרקטביות אני מאד מאד שקטה. אך לצערי הרב הבטחון העצמי מאד נמוך במיוד שלאור הבעיה הזו לא המשכתי ללמוד באוניברסיטה כי ידעתי שיש לי קושי למידה וכעת אני די מתוסכלת כי הייתי מאד רוצה להתקדם בחיי (אגב אני נשואה באושר ויש לי שני ילדים מדהיהמים שאני משקיעה את כל כולי עבורם בזה אגב אני מצויינת) היום בחברה שלנו לשום מקום עבודה לא ניתן להתקבל ללא תואר אקדמאי ולכן אני מתקשה בכך. (עבדתי שנים בענף התיירות) לצערי בכל מקום עושים מבחנים ואני יודעת שאין לי מה לגשת משום שאני מגיעה למבחן אני מתקשה להזכר ונלחצת מאד מאד. לאור המאמר שקראתי בפעם הראשונה נדמה לי שאולי סוף סוף אני מתחילה להבין מה הבעיה אצלי. חוץ מהחלק של ההפרעות בכתה ובמשחקים משום שאני מתנהגת נפלא ומכבדת כל אדם ומעולם לא מתפרצת ומפריעה.
    הייתי מעוניינת לדעת האם זו באמת הבעיה שאני סובלת ממנה כל השנים וכיצד ניתן לטפל בבעיה כעת בהיותי בת 34.
     
  • ציפציפורציפציפור10/6/2004
    תעשי כמוני.

    אני כמעט בגילך וגם אני ממש לא היפר לא כלפי חוץ , עם את  סובלת וזה מפריע לך לכי לאיבחון .  לכי לפסיכאטר או  נוירולוג שמבין ומכיר הפרעות  קשב וריכוז צל מבוגרים ומשם תמשיכי הלאה

    את גם יכולה לחפש בתפוז את הפורום שיעזור לך (תמיכה במבוגרים ADHD)

     

    ביי ובהצלחה

  • יוניתיונית19/6/2004
    היפראקטיביות ותחלואה נילווית. המאמר מאוד מעניין ומעמיק,
    רציתי לשאול מתי יודעים שיש טורט?
    האם טיקים מעל שנה וכפייתיות מצביעים על טורט?
    מתי יודעים שזה ocd?
    מהו הטיפול המתאים לכך
    בני בן 8
    אשמח מאוד לקבל תגובה
    תודה
  • יוניתיונית19/6/2004
    בית הספר. מהם זכויות הילדים בבית הספר?
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא19/6/2004
    טורט, הפרעת קשב וריכוז, הפרעה כפייתית (OCD). שלום יונית,
     יש לא מעט ילדים שסובלים מהפרעות שונות בו זמנית כגון שלשת אלו שהזכרת. יש חוקרים שמדברים על גן אחד והסתמנויות קליניות שונות. בכל מקרה ילד עם מורכבות קלינית  כמו הבן שלך  לדעתי זקוק לאיבחון וטיפול ע'י פסכיאטר ילדים כדי לאבחן בצורה נכונה ובהתאם לתת את הטיפול לו זקוק הילד. בד'כ הטיפול הוא משולב גם תרופתי וגם פסיכותרפי.
     השאלות שאת שואלת לגבי איבחון הם כבדות משקל ויקשה עלי לכתוב בקיצור על כך. בגדול טורט היא הפרעת טיקים ( מוטורים ווקליים ) הפרעה כפייתית משמעותה מחשבות כפייתיות בעיקר על רקע חרדה ומעשים קומפולסיבים כגטו רחיצת ידיים מרובה, בדיקה קומפולסיבית של דלתות או חלונות אם הם סגורים, איסוף חפצים, האטה בפעולות יום יומיות כגון רחצה ועוד סימפטומים אחרים. לא הבנתי מה שאלתך לגבי זכויות הילדים בביה'ס .  לדעתי ילדים הסובלים מהפרעות כגון אלו שציינת מסוגלים ללמוד במסגרת רגילה אם הם יטופלו נכון באפן רב מערכתי כולל הדרכה לצוות ביה'ס והדרכה להורים. בברכה ד'ר אבי שפירא
  • דניתדנית20/6/2004
    אתר מומלץ ביותר להורים שנותן מידע רב. שלום לך, ברצוני להמליץ לך על אתר מדהים בשם "מקום מיוחד" (כך עלייך להקליק) שנותן מידע רב בכל הנוגע למסגרות חינוכיות , זכויות , דרכי טיפול ועוד.  ניתן לקבל אינפורמציה באתר לפי לקויות, תסמונות , כמו כן יש היצע לא קטן של קישורים בנושא , בהצלחה.
  • יובל עודדיובל עודד25/6/2004
    טורט. שלום יונית
    במרכז שניידר פועלת מרפאה המתמחה באיבחון ובטיפול בטורט
    אם את מעוניינת בפרטים נוספים: יובל 054-999044
    סוף שבוע נעים
    יובל
  • יעד מדינייעד מדיני26/6/2004
    טורט ליונית. ליונית פורום עם מידע על טורט ואתר מרכזי של טורט הם
     
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=917
     
    http://www.tsa-usa.org/
     
    יעד
  • אילאיל8/8/2004
    adhd וזוגיות.

    שלום

    רציתי לשאול אם אתה מישהו מכיר טיפול זוגי שמכיר adhd. חברה שלי היא adhd ואנו חושבים שחלק מהבעיות נובעות מכך

    איל

  • נוחי טל-שטריתנוחי טל-שטרית11/10/2004
    אבחנה. שלום אבי,
    אני עובדת במכון להתפתחות הילד כעו'ס. היום התעורר אצלנו ויכוח לגבי גיל אפשרי לאבחנה. אחת הטענות היתה שאין לאבחן לפני גיל 7 כאשר ניתן כבר לבדוק קשיים בבי'ס, ולעומתה, נטען כי אפשר כבר מגיל 3.
    מה דעתך?
    נוחי
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא12/10/2004
    מאיזה גיל ניתן לאבחן ADHD. שלום  נוחי, נושא הגיל הוא מורכב והיום מעלים ספקות לגבי הקריטריון שחייבים להופיע סימפטומים לפני גיל 7. יש מקרים שההפרעה לא מתבטאת כלל גם בגיל מבוגר יותר בכל מקרה מדובר על הפרעה של גיל הילדות. בגיל הרך מאד קשה לאבחן באפן מוחלט.  ניתן היום בסבירות גבוהה לאבחן ילדים מגיל  5 שנים במיוחד הילדים שהם סובלים גם ממרכיב ההיפראקטיביות ולא רק  ממרכיב הקשב. ילדים המאובחנים בגיל ביה'ס ברב המקרים הסימפטומים החלו בגיל מוקדם מאד אפילו מיד אחרי הלידה . מדובר בהפרעה גנטית, אורגנית מוחית, מולדת ותחילת הסימפטומטולוגיה קשורה לגורמים רבים  כגון יכולת אינטלקטאלית גבוהה שלעיתים ממסכת את הפרעה והילדים עושים קומפנסציה , מסגרת חינוכית קטנה ותומכת  עוזרת לכל ילד אך במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז והסימפטומים יופיעו מאוחר יותר כשהלחצים החברתיים או הלימודיים יגברו. עניתי לשאלתך באפן די סכמטי וניתן להרחיב בו עוד  . בברכה ד'ר אבי שפירא
  • גליגלי12/10/2004
    הפנייה לנוירולוג.

    אבי שלום,

    תודה על מאמר מעניין ומעמיק.

    בשפ"ח בו אני עובדת, מפנים ילדים עם חשד להפרעת קשב וריכוז בד"כ לנוירולוג ילדים. מה היתרונות בהפנייה לפסיכיאטר, והאם חיוני שהפסיכיאטר יהיה פסיכיאטר ילדים. האם פרט לשאלון גננת/ מורה יש לתדרך את ההורים בהבאת מידע נוסף ?  .

    תודה גלי

     

     

  • אבי שפיראאבי שפירא13/10/2004
    נוירולוג או פסכיאטר.

    שלום גלי, ילד חייב להיבדק ע"י נוירולוג ילדים או פסכיאטר ילדים ואם הילד מתחת לגיל 5 רצוי מאד שיבדק ע "י פסכיאטר של הגיל הרך. לא מעט ילדים שהגיעו אלי נבדקו ע"י נוירולוג למבוגרים מסיבות שונות  וחשוב שהרופא יהיה מומחה באיבחון וטיפול בילדים . הפסכיאטר שהוא רופא בהכשרתו מבצע אינטגרציה בין הידע הרפואי, נוירולוגי והפסיכולוגי בכדי לאבחן ולטפל בילדים עם הפרעות קשב וריכוז. ילדים עם הפרעה מורכבת המלווה בתחלואה נילווית לדעתי רצוי שיבדקו ע"י פסכיאטר. מאחר והפרעת קשב וריכוז יכולה להיות משנית לדיכאון , חרדה, הפרעה פוסט טראומטית וכו' - אלו הפרעות שרק הפסכיאטר יכול לשלול בבדיקת הילד.

    באיבחון ילדים מאד חשוב לקבל הטרו אנמנזה מאת ההורים, יועצת ביה"ס , מחנכת , סיכומי טיפול מאת מטפלים שהילד קשור עימם, איבחונים קודמים -דידקטים ו/או פסיכולוגים. כמו כן יש מקום לתת שאלוני SELF REPORT  להורים ולביה"ס.  ככל שיהיה יותר חומר על התפתחותו המוקדמת של הילד, ועל מצבו הלימודי, חברתי, התנהגותי במהלך השנים בפני הרופא הבודק ,האיבחון יהיה מקיף ומדוייק. אחת הבעיות עם "העליהום" על הריטלין קשור לעובדה "שהיד קלה על ההדק" והתרופה ניתנת לאחר איבחון קצר ביותר שבעיני אינו מספק. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • רןרן13/10/2004
    נוירולוג או פסכיאטר. אם הפסיכיאטר כל כך רופא אז למה הוא רושם תרופה שעושה שינויים ביאולוגים במח של הילד מבלי לערוך לו בדיקה ביאולוגית אם הוא צריך את זה בכלל ???  הרי הבדיקה שנעשית היא סוג של הסתכלות, תודה 
  • נויה ספקטורנויה ספקטור14/10/2004
    אנמנזה, אבחנה וטיפול [ל"ת]. בין כל בעלי המקצוע המעורבים - יש נטייה של כל אחד להיות מרכז. חשוב להבחין בין מידע מן המורים ומן ההורים לבין מידע שמתקבל באבחון ליקויי-למידה. איתור ליקויים מאפשר אבחנה מבדלת בין מצבים שנראים על-פני השטח לבין מצבים שיש להם מקור ברור. הרי הטיפול, הוא העיקר והליווי הוא החשוב. חשוב שיהיה מלווה ותומך ומסביר ומתווך. ההירארכיה שבה הרופא הוא המרכז - אינה מתאימה לליווי יומיומי. למידע ולליווי הדרוש ללקויי-קשב, כמו ללקויי-למידה אחרים, יש צורך במרכז מקרה-מלווה, שידע ויוכל לקשר בין תחומי הבדיקה והמידע לבין התקנת תכנית העבודה המעשית, היומיומית, בכל המסגרות. זאת, לשם צמצום הטעויות באבחנה ובטיפול וגם בטיפול התרופתי ו"היד הקלה". הטיפול התרופתי, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, אינו אלא כלי-עזר ולא בסיס ומרכז לטיפולים ולהתייחסות (למרות שלעתים קרובות נעשה כך, בפי גורמים מקצועיים  שונים). (מאמר של עדי פרי, באתר זה, ומאמר תגובה שלי - וכל התגובות שגררו - לעיון).
  • אבי שפיראאבי שפירא14/10/2004
    עבודת הפסכיאטר.

    התגובה שלך רן מעידה שאינך מכיר לעומק את עבודתו של הפסכיאטר . לדעתי עבודת הפסכיאטר מורכבת כפי שציינתי. הוא מבצע בדיקות מקיפות כולל בדיקות ביולוגיות E

    כגון EEG  CT MRI ואחרות. בנוסף הוא גם מבצע בדיקה נוירולוגית כללית במיוחד אם הוא מאבחן ילדים בשאלה של קיום הפרעת קשב וריכוז. הפסכיאטר אינו מסתמך רק על הסתכלות כפי שציינת. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • אבי שפיראאבי שפירא14/10/2004
    טיפול תרופתי. שלום נויה, לא אוכל במסגרת זו להיכנס לכל ההיבטים של הטיפול התרופתי   בהפרעת קשב וריכוז. ברצוני לציין שאם מדובר בהפרעת קשב וריכוז אמיתית , ראשונית הטיפול התרופתי הוכח בכל המחקרים בכל העולם כטיפול היעיל ביותר כמובן בשילוב עם טיפולים נוספים במידת הצורך .  אם הפרעת הקשב והריכוז היא משנית לבעיות אחרות  כגון ליקויי למידה, חרדה ,דיכאון , הפרעות הורמונליות, הפרעות שינה ועוד ועוד יש רשימה ארוכה של כל ההפרעות השונות הגורמות לבעיות בקשב והריכוז. במקרים אלו הטיפול הוא שונה לחלוטין- כל בעיה וטיפולה הוא. טיפול בריטלין במקרים של הפרעת קשב וריכוז משנית עלול להיות מסוכן ולכן כפי שציינתי במאמר צימצום הטעויות יהיה אם תערך בדיקה מקיפה המורכבת מבטריה איבחונית הכוללת מאבחנים מדיסיפלינות שונות כולל פסכיאטר לילדים. אני חושב מניסיוני  רב השנים שלא תמיד נעשית הבדיקה המקיפה  וזה לטעמי טיפול רפואי לא תקין. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • נויה ספקטורנויה ספקטור14/10/2004
    טיפול תרופתי. ההתייחסות שלי היא לאבחון המעמיק כבסיס לטיפול כלשהו. אבחון ליקויי-למידה מספק את  הדרוש: מאתר ליקויים (גם ליקויי קשב), מסביר את השלכותיהם על תחומי התיפקוד והמאבחן המומחה עורך אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב וליקויי-למידה אחרים, ויודע להפנות להתייעצות רפואית או  אחרת בעת הצורך - לבדיקה נוירולוגית, לפסיכולוג או לפסיכיאטר. על סמך ממצאי אבחון ליקויי-למידה ניתן לראות איפיוני תיפקוד וללמוד על הצורך בבירור רפואי כהמשך. חשוב שהפסיכיאטר והנוירולוג יכירו את האבחון ויכירו בו ככלי איתור. כאשר מתעלמים מן הצורך באבחון, הטיפול התרופתי עוזר, אך אינו תחליף לאבחון ליקויי למידה או לליווי מומחה לליקויי-למידה בהתארגנות ובלמידה היומיומית (ולא רק זו של בית הספר: החברתית, זו של החוגים ושעות הפנאי). אני מנסחת זאת אחרת, ליקויי-קשב הם ליקויים ספציפיים, כמו ליקויי-למידה אחרים. ליקויי למידה אינם מלווים לדעתי ליקויי-קשב. יש ליקויים מסוגים שונים, ואם אין איתור מעמיק של הליקויים - הליווי והטיפול התרופתי אינם מאפשרים השלמת התמונה וניצול היכולת. אני יודעת להמליץ על בדיקה של מבחנים מסויימים בתוך המערכת האבחונית העומדת לרשותי "עם" ו"בלי" טיפול תרופתי כאשר מתעורר ספק, וזאת, עלי להדגיש - לעתים רחוקות, כי אבחון ליקויי למידה מספק נתונים מצויינים לאבחנה ולהיערכות לטיפול.
  • אמאאמא22/11/2004
    טיפול בגיל הרך [ל"ת].

    שאלה חשובה:

    בני בן השלוש מראה סימנים של הפרעות קשב וריכוז. הרופא ההתפתחותי שבדק אותו ציין שגילו צעיר מדי למתן אבחנה, אבל הסימנים שם. את אותם הסימנים - קושי בהתמדה במשימה, קפיצה ממשחק למשחק, תנועתיות רבה, הסתכנות וכו'...אנו "חווים" יום יום בבית ובגן. אנו מתחילים בריפוי בעיסוק לשיפור מוטוריקה עדינה  והתארגנות בהתאם להמלצת המכון להתפתחות הילד. כיצד עוד ניתן לסייע לילד בגיל צעיר שכזה? אני מרגישה שזה זמן מצויין לעבוד איתו ולעזור לו, ושהוא לומד וסופג נהדר.

  • אמאאמא22/11/2004
    טיפול בילד בן שלוש.

    בני בן השלוש עבר אבחון במכון להתפתחות הילד. לדברי הרופא המאבחן הילד עדיין צעיר למתן אבחנה, אבל הסימנים קיימים (תנועתיות יתר, קושי להתמיד במשימה, קושי בהתארגנות, תגובתיות יתר לגירויים וכו'). מעבר לריפוי בעיסוק - כיצד עוד ניתן לעזור בגיל צעיר זה? אני מרגישה שהוא בהחלט בשל ללמידה.

  • אבי שפיראאבי שפירא23/11/2004
    הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך. הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
     
    שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית   והשילוב  תורשה  וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות  ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות  הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
     ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר.  לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
     מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
     מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה'ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים  משתנים, בהתפתחות  האישיות של הילד ועוד.
    ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך  כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
     הדוגמאות לכך הן רבות :
    טמפרמנט (מזג) קשה  שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD ,  תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד),  הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט,  והפרעה בקשר הורה –ילד. 
    לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי  בגן.
     לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
    בברכה ד'ר אבי שפירא
  • אמאאמא26/11/2004
    ואם לא נשללו בעיות אחרות?.

    אם הילד מחונן, סבל רבות מדלקות אזניים עד כדי ירידה של 45% בשמיעה באוזן אחת, ויש לאביליות ברגישות תחושתית ולדעתי גם של רגישות בשמיעה ? ואולי הוא גם עם זה וגם עם בעית קשב? מי יכול לעשות את האבחנה המבדלת?

    ואיך אדע אם הילד לא עושה כלום וטוען שהוא משתעמם בכיתה כי הוא מחונן, או כי יש בעית קשב?

  • זיוהזיוה27/11/2004
    תמיכה אינטרנטית להורים של ילדים ADHD. אני מזמינה את כל ההורים לילדים ADHD לבקר בפורום התמיכה להורים של ילדים ADHD ששמו הוא:
    'הפרעות קשב ADHD'.
    בפורום יש תמיכה ושיתוף של הורים אחרים, ייעוץ מקצועי מבעלי מקצוע רבים, החל מפסיכיאטרית ונוירולוג וכלה במומחים התנהגותיים, לימודיים ועוד.
    כמו כן, נמצאת באתר ספריית קישורים גדולה מאוד אשר מספקת מידע ממוין על כל היבטי ההפרעה ונותנת כלים להורים להתמודד אתה בבית, בבית הספר ובצבא.
    באתר מתנהל לוח ארועים מעודכן המציין את כל הארועים הקשורים ל-ADHD בארץ, כולל כל ימי העיון של העמותות העוסקות ב-ADHD ובליקויי למידה.
    הקישור לפורום:
    http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=201
    הערה אחרונה למאמר: מזה זמן מה שהתרופה סטרטרה (אוטומקסטין) מקובלת כתרופת 'קו ראשון' ל-ADHD בארה'ב ובעקובתיה בישראל. כרגע הבעייה העיקרית אתה היא חוסר הסיבסוד שלה במערכת הבריאות, כך שמי שלא מצליח להשתתף בניסויי התרופה בארץ, נאלץ לקנות אותה במחיר מלא, שעלול להסתכם ב-1000 ש'ח בחודש.
  • יניביניב24/12/2004
    חי בשקר!! לד"ר אבי שפירא ,ומי שיכול לתת עצה.

    אני בן 21 ואני  לא יודע מה עובר עלי ,מצד אחד אני אדם שמתעניין בנושאים ,ומגלה בקיאות

    ומצד שני אני מרגיש לפעמים בחור מוזר .ואני אפרט למשל השתתפתי במסיבת חברים

    והוצגה שם משחק חשבון ,אחד מחזיק נירות של חשבון, למשל 34+12   ועונים הכי מהר לאחר החלפת דף וכך זה הולך סביב השולחן ,ואני

    שכולם מכירים אותי שיודע מה קורה בעולם ,גאוגרפיה ,ספורט ,פוליטיקא,קורה המון חומר

    מגעים עלי ואני לא יודע כלום, [שכחתי לציין שאני חלש חלש בחשבון] !

    גם שאני קורה את החומר למשל עיתונים ספרים שמענינים אותי ,ובאמת ,אני שוכח לא זוכר פורח לי כאילו לא קראתי.[לא הכל]

    וזה מתסכל אותי ,ואני לא יודע מה עלי לעשות

    ואני מרגיש שאני רוצה ויכול להגיע רחוק אבל משהו עוצר אותי,אין לי פיתרון

    האם אני צריך לקחת טיפול תרופתי או משהו אחר,אני רוצה לצאת מזה ומהר !!

    תודה רבה!! 

  • בן 26 שקיבל ריטליןבן 26 שקיבל ריטלין24/12/2004
    בגיל 8- 12 עקב ירידה בציונים.

    שלום לכולם ואני מאוד מקווה שמה שאני יעביר כאן יקלט טוב טוב אצל כולם 

     בגיל 7 שלחו אותי למבחני הטעמה למחוננים אך החליטו שאינני מחונן רק מעל הממוצע המשכתי ללמוד כרגיל אך בכיתה ג ( גיל 8) חל התדרדרות בלימודי , המורה שלחה אותי ואת הורי לנאורולוג לאבחון והוא קבע עלידי כמה בדיקות פשוטות לחלוטין שצריך לתת לי 3 שנים ריטלין , הורי האמינו בו ובהחלטתו . כמובן שהלימודים שלי השתפרו כתוצאה מלקיחת הריטלין אך כעבור כמה זמן התחילו לי בעיות קשות ביותר... התחילו לי תיקים קשים מאוד ,דיכאון ,בעיות חברתיות  בעיות התנהגותיות , ויש רשימה ארוכה ... אף אחד לא היה מודע שמה שאני עובר קשור לריטלין וכך סבלתי פי כמה כי כעסו עלי נורא על ההתנהגויות שלי ( אני רוצה לציין שוב שהבעיה שלי היתה ירידה בציונים ולא היפרקטיביות ) העצבניות, רגזניות , דכאוניות ועוד... וחשבו שזה גיל ההתבגרות או שאני ילד רע ועוד ...  אחרי סיום הריטלין המשיכו הבעיות והחמירו , להתרכז בשיעור נהפך בלתי הפשרי , והיו לי הרבה התקפי זעם ובעיות קשות חברית , בבית , והכי גרוע - עם עצמי.   חייתי כך שנים בלי לדעת מה יש לי כיוון שאף אחד לא יחס חשיבות לריטלין ואני בכלל שכחתי שקיבלתי אותו נדחקתי לפינה בכל מקום הוחרמתי ונגרם לי נזק נוסף "נפשי" בחלוף הזמן  נוספו בעיות נוספות כגון אובססיביות לדברים תנועות גוף בלתי רצוניות ועוד... מה שגרם לי להגיע בגיל 23 אחרי סבל רב בחיים, לפסיכיאטרים שרק נתנו לי עוד תרופות (כמו ריספרדל) על מה שכבר היה לי , שכמובן בהתחלה זה היה נראה שהם עוזרים ( כמו שהריטלין עזר בהתחלה) אך כעבור זמן מה התחילו בעיות נוספות כמו קשיי נשימה , גוף מתוח כמו מאובן ועוד...  היום למזלי מצאתי רופאה אחת שמודה שהריטלין גרם לי מההתחלה לכל הבעיות ובגלל הנזק שלו נוצרו לי בעיות נוספות "פסיכולוגיות" בחיים . והיום אני בן 26 חי עם ההורים ומתקשה לתפקד כפי יכולתי אאמיתית והורי מוציאים הון על טיפול בנזקים האיומים שעברתי , אני מחובר לתרופות טבעיות להרגעה , זקוק לעבור ניקוי ( הריטלין נשאר בגוף גם אחרי 18 שנה כמו כל תרופה כימית וגם ניזוקתי מריספרדל ) אני לא מפותח לגילי גם מבחינה חיצונית (נראה כמו בן 18) וגם מנטלית יש לי בעיות מסויימות שהן ברורות לגמרי כחוסר התפתחות תקינה של המוח.

    עכשיו אני מתחנן לכולם אל תתנו סמים לילדיכם אמנם מצבם ישתפר תחילה אך יהיו לכם בעיות איתם ויתכן גם קשות משלי בהמשך , ובעיקר אני מתחנן - חוסו על מצבו הנפשי של הילד ותבדקו למה הוא "לא בסדר" אל תהרסו אותו.

    הילדים הם העתיד וזה יהיה עתיד מסוכן ביותר אם הם יגדלו עם נזק מוחי שהריטלין ועוד תרופות פסיכיאטריות שנותנים לילדים עושות .

     

  • עדיעדי24/12/2004
    נסיון לעזור...

    הי. אתה בן 21 ואתה לא יודע מה עובר עליך. אני בת 23 וגם לא יודעת. בכלל- מי יודע? אני חושבת שאני מבינה מה עובר עליך.מצד אחד אתה יודע שאתה בחור אינטלגנטי ונבון, ואתה גם יודע שזה הרושם שאתה עושה. נכון? כולם תופסים ממך אחד שיודע.אני לא יודעת בדיוק למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה מוזר. למה זה מוזר לא לדעת תשובה בחשבון בשליפה כשיש אנשים מסביבך? תחשוב רגע, לא משנה עד כמה אתה חלש בחשבון (אם בכלל) אתה יכול לענות על חיבור מספרים, אלא כשזה נעשה ליד אנשים על זמן נוצר אצל כל האנשים לחץ. יותר הגיוני להגיד לעצמך שאתה לחוץ יותר שלא תצליח במשימה מאשר להגדיר את עצמך בתור מוזר. כשאנחנו לחוצים אנחנו לא זוכרים טוב, אנחנו חרדים מלטעות ולכן סביר להניח שנטעה. לגבי כך שאתה לא זוכר פרטים..האם אתה מתעניין בפרטים כשאתה קורא? האם אתה קורא כי מעניין אותך? אני אשמח לנסות לעזור אבל אני צריכה יותר להבין לאן אתה רוצה להגיע ("אני יכול להגיע רחוק") מה אתה מרגיש שעוצר אותך? למה חשבת על טיפול תרופתי? וחוצמזה מה אתה עושה בחיים? איך המצב החברתי שלך?

    אני לוקחת בחשבון שלא תרצה לענות על השאלות האלו וזה בסדר, מאחר שאני מניחה שקשה להחשף, לכן רק אומר שאני מאוד מבינה אותך, גם לי יש קושי כזה, ואני לא מצליחה להתגבר עליו לחלוטין, אלא מכירה בכך שקשה לי לבטא את עצמי בפני אנשים, אבל גם הבנתי שאם אני אמנע מכך, לא יהיה לי טוב יותר. אני נתפסת כמאוד אינטלגנטית, ומרגישה לעיתים כי זה לא בצדק, מאחר ואם ישאלו אותי משהו ייתכן שלא אדע לענות. זו לא הרגשה טובה. אבל מה כבר יכול לקרות? מקסימום אני לא אדע!

    כל טוב, תרגיש חופשי לפנות אליי. עדי

     

  • רוניתרונית25/12/2004
    סביר להניח שהאבחנה והטיפול לא היו נכונים. אולם, מה לגבי אפקטים נוספים שעדיין אינם ידועים?.

    אחד מהפתרונות המצויינים שקיימים היום, הן המרפאות קשב וריכוז. מרפאות כאלו עורכות בדיקות מקיפות, מעקבים תקופתיים סביב התפקוד הרב מערכתי של התלמיד ומשפחתו ואף מציעים טיפולים נוספים. מעבר לכך, הפסיכולוגיה הרפואית מציעות גישות חדשניות שעשויות לסייע לרופאים (ובמיוחד לפסיכיאטריים) להתייחס אחרת למטופלים ולמשפחותיהם (בעיקר, מעבר מגישה אוטורטטיבית לגישה ייעוצית).

    לצערי, רופאים רבים שאינם מומחים לבעיות קשב וריכוז רושמים תרופות בקלות רבה מדי, ללא אבחון הולם ומעקב אורך פיזיולוגי ותפקודי.

    אולם, החשש שלי קשור למה שאיננו יודעים כיום. מיד מתעוררת הדוגמא של ניתוחי האונה הפרונטלית. לאחר שהפכו כה פופולריים ובוצעו בקלות רבה, נתגלו האפקטים ההרסניים של ניתוחים כאלה. בתחילה, הדבר נראה כפתרון קסם לבעיות מסוימות. נדרשו מבחנים מדוקדקים שגילו כי תפקודים ברמה האישית וברמה החברתית נפגעו בעקבות ניתוח כזה. בעקבות זאת, הונח לגבי התפקוד המסויים של האונה והקשר שלה לחלקים מוחיים אחרים. אולם, הנזק כבר נגרם למנותחים... ומה אם אנחנו באמת לא יודעים מספיק לגבי התרופה? ומה אם בעוד מס' שנים יתגלו אפקטים שאיננו יודעים עליהם מספיק כיום?  

  • חווהחווה28/12/2004
    קלטת ללימוד לוח הכפל דרך שירים - עכשיו בסופרפארם בקופות.

    לכל ההורים - קלטת וידאו ודי וי די ללימוד לוח הכפל דרך שירים , הכי מדליק בעולם.

    נכנסתי אתמול לסניף סופרפארם וגיליתי בקופות את הקלטת שדיברו עליה בחדשות.

    קניתי. הילד נדלק בטירוף. הלוואי שזה יעזור לו. 

    השירים מאד קליטים. שרים את השירים ילדים.

  • סטודנטית באלבאוםסטודנטית באלבאום28/12/2004
    לבן ה26 שקיבל רטלין ולשאר גם [ל"ת].

    האמת שהתחלתי ללמוד רק לפני חודשיים אבל !!!

    ממה שראיתי ומהקצת שאני כבר כן יודעת נראה לי שכדאי מאד לנסות ולהתחבר לאחד ממרכז אלבאום בארץ, מרכזים המתמחים באבחון וטיפול בליקויי למידה ובעיות התנהגותיות - העבודה היא ללא תרופות - אלא פיסית, נפשית, מחשבתית ואנרגטית - הרעיון קודם כל לאבחן דרך שאלון מקיף ואבחון כירולוגי של כף היד (מראה את הפוטנציאל הטבעי התמון בכל אחד מאיתנו) ששיטת הטיפול מתלווה בהמון מגע והתוצאות לא מאחרות לבוא !!!

     

    כל מה שתארת שקשור לבעיות איזון בגוף, שרירים תפוסים, אובססיות כאלו ואחרות ניתן לפתור או לאזן בעזרת סדרת טיפולים באלבאום - יש תוצאות מרשימות - יחד עם זאת אין מתיימרים במרכזי אלבאום ל"תקן" כל אחד ישנם אנשים עם בעיות איזון כימיות כאלו ואחרות שהבעיות שלהם הן באמת מחלות נפש וכו'... והמאבחנים של אלבאום ידעו לומר לך אם אתה יכול לעזור לעצמך בטיפול ללא תרופות או שיש צורך במתן תרופות לאיזון.

     

    בכל מקרה המלצה חמה ביותר להתעניין בשיטה - מקווה שתמצא את האיזון שלך בקרוב - בהצלחה

  • יניביניב30/12/2004
    תשובה: "נסיון לעזור" לך עדי!.

    היי עדי .קודם כל תודה רבה על ההתיחסות ,על הנסיון לעזור ,אני מרגיש שאת קולעת דבר לדבר למה שאני ואת בעצם ,מרגישים,ומתוסכלים ממנו!   עברתי על כל מה שכתבת  ,והנה התשובות להן

    המוזרות שלי,: אני קורא ספר כי זה מעניין אותי  ,הבעיה מתחילה בזה שאני יכול לקרוא ספר ,ואחרי שאני גומר פרק ,אני זוכר את הדברים המענינים ,ואת השאר אני שוכח ,וזה מתסכל אותי ,כך שאני  אוגר ספרים  בארון ,אבל לא קורא בהם  .מה שכן עיתון יום יומי אני קורא  ואני זוכר ומספר דברים מעניינים שראיתי ,שיכולים לעניין.

    חשבון :אני מאוד חלש .והדבר המוזר ,אני יכול ללמוד את לוח הכפל לזכור אותו כמה דקות, את החשבון הקל והפשוט אני זוכר עד ל 10 +10   [וגם לא הכל]ואחרי זה ,זה לוקח לי יותר  זמן לעשות את החשבון  ,פשוט כאילו לא למדתי כלום,  לזה אני קורא מוזרות ,

     

     שוב ,כן אני קורא כי זה מעניין אותי ,והמתסכל שאני רוצה לדעת עוד מידע או דברים על כל דבר [הסקרנות שלי] וכל מה שאני קורא [לא הכל ]אני שוכח

    כשאני אומר שאני יכול להגיע רחוק ,אני מרגיש את זה על עצמי ,יש לי את הנתונים לפרוץ קדימה .ההרגשה , שאני צריך לעבור מחסום ואני  מגיע .ואז אולי יפתחו השערים שעכשיו סגורים,  יש איזה שהוא מחסום שלא נותן לי לעבור אותו

    אני לא יודע  ,מה עוצר אותי . לפני שנה הייתי בקורס של תקשורת , אחרי  הקורס , נגשתי למרצה בכיר  שישתתף ,וספרתי לו ,על זה שאני הולך ברחוב ואני רואה ידיד ,שלא כל יום אני פוגש ,וזה מלחיץ אותי . כבר מרחוק ,אני ,או שחוצה את הכביש [כאילו לא ראיתי ] או שאני ממשיך רגיל  ונפגש איתו ,אבל נגמר ,בתחושה  שאין לי מה למכור .על מה אני הדבר איתו .ככה דקה שניים ושלום .בכל אופן אני לא יודע מה  עוצר אותי!

    ואני מאבד  ידידים  ככה!!

    הוא ענה  לי  שברגע שאני רואה  ידיד מגיע  בכיון שלי ,שאני התחיל  לחשוב ,ולהכין על מה לדבר , כמו דבר ,חדשותי שקרה  היום ,מזג אוויר,[אבל זה לא הולך לי]ואני נלחץ כל פעם מחדש!

    הוא הוסיף ואמר שהבעיה , שלי שלא מגיע מספיק חומר כימי למוח ,וזה גורם לשכוח ,הוא נתן לי איזה שם של ויטמין ,תרופה שצריך לקחת חצי שנה ,בלי תופעות לוואי ,ואני יראה שינוי ,כתבתי את השם על פתק וזה נעלם לי  [לא קשור לכלום ,גם זה קורה לפעמיים]

    מצב החברתי שלי הוא כזה :שאין לי חברים , שאני יכול לקרוא להם חברים ,יש לי הרבה ידידים ,אבל זה לא זה ,זה בנוי על יד לוחצת יד!!הייתי מאוד רוצה למצוא את האחד שבאמת היה חבר האמיתי שהיה אכפת לו ,גם אם אני לא נותן לו, איזה דבר או עזרה.שהיה מכל הלב באמת!![האמת שככה אני יודע מי באמת חבר ,גם במצבים קשים ולא נעימים  חבר עוזר ]

    נגעת גם בנקודה  לבטא את עצמי:,נקודה מאוד רגישה אצלי ,יש לי חומר , יש לי ידע למכור ,אבל לבטאות את עצמי ,לסדר את המילים בסדר ,שזה יצא טוב ,אני חלש מאוד וזה  הורס את כל מה שאני אומר ,מדבר.עד כדי כך שאני  לא מגיע לנקודה שרציתי .כמו א] ב] ג] לי זה יוצא ב] א ] וג ,לא מובן ומדויק ,והרי לך סלט !!

    ידידים יודעים שיש לי ידע ושאני קורא וכל דבר אני מבין ,ומתעניין  ,אבל הם לא יודעים את השקר הטמון מאחורי ,את כל מה שאני מחביא ,ומראה לכולם "אני" האיטלגנטי ,המבין, והאחד שתמיד יש לו דעה בנושא !!

    השמח להיות בקשר  איתך ,ולקבל  תשובות ,רעיונות, שיכולים להוציא אותי מהשקר ,ולהיות באמת מה שאני אמור להיות!!

    הרגשתי חופשי ופתוח לפנות עליך .יניב

  • ישראלישראל3/1/2005
    מעניין הנושא שכתבת ריטלין.
  • יניביניב4/1/2005
    ע ד י איך אפשר להשיג אותך ,ומקווה שצפית בתשובה שלי!! ל"ת.
  • לולולולו11/1/2005
    אני סטודנטית למשפטים כל חבורתי לקראת המבחנים בולעות רטלין האם זה יגרום לנו נזק עתידי??.
  • אבי שפיראאבי שפירא19/1/2005
    ריטלין לאנשים ללא ADHD.

    מהניסיון הרפואי המצטבר בארץ ובעולם ריטלין אינו משפר ריכוז לאנשים שאין להם ADHD אולי מעט, לתקופה קצרה כאפקט פלצבו.  ליטול תרופה שלא לצורך הוא בוודאי לא מומלץ. לריטלין אין השפעות  שליליות לנוטלים אותו לאורך זמן. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • מלי מיזרץמלי מיזרץ20/1/2005
    שלום [ל"ת].

    בני בן 7.5 אובחן כADHD אבחנה שאני מקבלת. אחרי אבחון רב תחומי, בדיקת נוירולוג , טובה וההיכרות שלנו איתו.

    התחלנו טיפול תרופתי עם רטלין 10 מ"ג וביום הראשון לאחר שפגה השפעת התרופה הוא התפרץ בבכי היה אטרף קטן והוא נשאר עצבני עוד כשעתיים. בנוסף, הוא נטל ריטלין ב8:00 בבוקר ובשעה 24:00 נראה שהוא מוכן להתחיל את היום. אני יודעת שיש תקופת הסתגלות לתרופה, השאלה היא מהי תקופת הסתגלות סבירה ?

    בנוסף, הפרעת הקשב שלו באה לידי ביטוי בכתיבה בעיקר. עוד לפני שידענו שהוא סובל מהפרעת קשב, טופל אצל מרפאה בעיסוק כ-20 טיפולים ונראה כמו שזה לא הועיל, הוא לא אוהב ללכת ל"טיפולים מיוחדים" ולכן חשוב לי לבחור נכון אם לטפל בכתיבה שלו אצל מרפאה בעיסוק או אצל מורה מסייעת.

     

  • זוהרזוהר27/1/2005
    תודה על הכתבה המעניינת ההסבר ממש הבהיר לי מה מצבו של בני. אם לאחר אבחון אצל נויירולוג או פסיכולוג ,הילד מאובחן כ-ADHD .
    איזה טיפול נעשה חוץ מנתינת רייטלין . האם יש להתחיל ריפוי בעיסוק או טיפול
    פסיכולוגי? עד איזה גיל נותנים רייטלין ? האם אי פעם זה עובר ?
     
     
     
  • ענתענת7/2/2005
    שלום לך. אני סטודנטית למדעי התנהגות ומבצעת במסגרת סמינר מחקר על השפעת הסביבה על הערכה העצמית של נשים לעומת גברים עם adhd האם תוכל להפנות אותי לחומר בנושא?
  • זהבית - מטפלת בגישה הניורו התפתחותית תפקזהבית - מטפלת בגישה הניורו התפתחותית תפק7/2/2005
    תשובה לאמא [ל"ת].

    אמא שלום

    רגישות שמיעתית יכולה להיווצר מדלקות אוזניים חריפות ורגישות תחושתית הן די והותר בכדי שילדך יסבול מבעיית קשב וריכוז

    חשבי על מצב בו הילד מתעניין ומתרכז בדבר מה וכתוצאה מהרגישות השמיעתית (רגישות ייתר) הוא שומע את המכבי אש מהרחוב השני של העיר או את מכונת הכביסה של השכנה(רק דוגמאות), לילד עם בעיות רגישות כל גירוי קטן ככל שיהיה יכול להוציא אותו מהריכוז, וזה נכון גם לגבי רגישות תחושתית , הבגד שמציק לו על הגוף או המרקם של הכסא על העור החשוף יכול לגרום לו לצאת מריכוז ואף לרגזנות.

    אני חושבת שנכון להתחיל לעבוד על הרגישויות מגיל קטן על מנת להוריד  או להפחית את כמות הגירויים בעולמו של  הילד וכל זה בכדי להכין אותו לגן ולב"ס שם הפרעות הקשב והריכוז יכולים לעכב אותו בהתפתחות, וחשוב לי להוסיף כי בהחלט יש מענה לפתרון רגישויות אלו

    בהצלחה זהבית

     

      

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא7/2/2005
    הערכה עצמית.

    שלום , תוכלי לכתוב אלי ישירות למייל

     SHAPIRA11@BEZEQINT.NET

    ד"ר אבי שפירא

  • יונייוני16/2/2005
    אני איתך בדיוקקקקקקקקקקקקק.
  • יונייוני16/2/2005
    אני איתך באותו סיטואציה.

    כתןב לי yoraml1@013.net

     

  • אורנהאורנה21/2/2005
    האם לתת לנער -ADHD לשחק במחשב ללא הגבלה.

    לבני בן ה-17 יש יכולת לשחק במחשב שעות על גבי שעות אפילו על חשבון מטלות לימודיות שיטען שאין לו ,הוא יכול להמנע מאוכל שעות ארוכות ולא נותן לאחיו להכנס למחשב אלא רק עם חיכוכים. הבן אובחן עןד בכיתה ג כ-ADHD ועברנו מסכת ארוכה של טיפול במרכז פסיכולוגי, קבוצות תמיכה בשיתוף עם ההורים ואף ריטלין לתקופה מסוימת עד שהחליט שאינו מתקשר עם חבריו תחת הריטלין וכעת לוקח רק בשעת מבחנים למרות שאינו לומד לקראתם מי יודע מה. אם לא נותנים לו מחשה ההיפראקטיביות שלו באה לידי ביטוי אך איני רוצה לוותר לו ולתת לו זמן מחשב בלתי מוגבל רק כדי שיהיה שקט יחסי בבית. איך אתה רואה את ההתיחסות הנכונה לבעיה?

    תודה מראש.

     

  • מעוזמעוז26/2/2005
    add ודיכאון קליני.

    כמו שאתה אומר add גורם לערך עצמי נמוך וכ"ו... מה שכביכול מביא את החולה למצב של דיכאון כרוני..

    אז אם אתה רואה את הבנאדם כמאובחן add ברור מאליו שהדיכאון יתלווה איתו, ואני כאחד שמאובחן על ידך כ add חווה דיכאונות חוזרים והולכים ...

    אז אם אני חושב על העניין שנית, אפשר לראות את עניין הדיכאון כעניין קליני .. מה שיכול לשפר את חיי חברתו של המאובחן ולשפר את לימודיו וכ"ו ...

    אני קיבלתי קונסרטה אני מרגיש את הפוטנציאל להיות מרוכז עם נטילת התרופה... אבל מבחינת מצבי הנפשי אני בוחר שלא ללמוד..

    ואיך מאובחן add יגיב מבחינה קוגניטיבית אם הוא משתמש בגראס למשל ?

  • אושריתאושרית18/5/2005
    מחקר adhd. שלום אני סטודנטית לפסיכולוגיה שעושה סמינר הפרעות קשב ובודקת את הקשר בין יחס הסביבה להערכה העצמית של חולה adhd האם אתה מכיר שאלון של יחס הסביבה?
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא18/5/2005
    שאלונים. אושרית שלום, שאלון כזה איני מכיר . תוכלי להתקשר איתי ואנסה לעזור לך למצוא שאלון כזה. ד"ר אבי שפירא 0505639817
  • אנונימית מיואשת.אנונימית מיואשת.19/5/2005
    אני צריכה עזרה דחוף... יש לי מכרה, שהיא די עטופה בבעיות הרגילות...
     
    לאחרונה היא החליטה שהיא מסתגרת עם עצמה, ולא מספרת לאף אחד כלום, גם לא לחברים ולמשפחה הקרובים ביותר.
    כיוון שאני מכירה אותה רק דרך האינטרנט דיברתי עם אחותה בחשאי, שאומרת שהיא מתנהגת כמו זומבי בבית, וגם לחבר הכי טוב שלה לא מספרת כלום.
     
    לפי איך שאני מכירה אותה זה יזיק לה מאוד לשמור בבטן (מן הסתם) אבל היא עקשנית מאוד.
     
    עזרה?? מישהו??? בבקשה!
  • צביצבי19/5/2005
    הסנפת ריטאלין - למי שיש לו ADHD ולמי שאין לו ADHD. ד'ר שלום רב,
    באחרונה דובר על תופעת הסנפת הריטלין ( דרך ריסוקו ושאיפתו דרך האף ).  לאור טענתך שאין כל סיכון בנטילת ריטלין - גם למי שאינו נזקק לו רפואית ( למרות שציינת שזה לא מומלץ ...), היש הבדל בסיכון כאשר מסניפים את הריטאלין ?!     האמור מתייחס גם לאלו שמשתמשים ונוטלים ריטאלין עפ'י מרשם , וגם לגבי מי שאינו עפ'י מרשם, כ'א בנפרד.
    ומה בכלל הסיבה להשפעה השונה בדרך נטילה זו 'הסנפה' בשונה מבליעת הכדור?
     
    מצפה לתשובתך
    צבי.
  • צביצבי19/5/2005
    הסנפת הריטלין.

    ד"ר שלום רב,

    באחרונה דובר על תופעת הסנפת הריטלין ( דרך ריסוקו ושאיפתו דרך האף ).  לאור טענתך שאין כל סיכון בנטילת ריטלין - גם למי שאינו נזקק לו רפואית ( למרות שציינת שזה לא מומלץ ...), היש הבדל בסיכון כאשר מסניפים את הריטאלין ?!     האמור מתייחס גם לאלו שמשתמשים ונוטלים ריטאלין עפ"י מרשם , וגם לגבי מי שאינו עפ"י מרשם, כ"א בנפרד.

    ומה בכלל הסיבה להשפעה השונה בדרך נטילה זו "הסנפה" בשונה מבליעת הכדור?

     

    מצפה לתשובתך

    צבי.

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא19/5/2005
    הסנפת ריטלין.

    שלום,

     כאשר נוטלים תרופות לא בדרך המקובלת והמומלצת יש תופעות לוואי. זה קורה בתרופות רבות ולא רק עם ריטלין . תרופות הם לא סוכריות ויכולות להזיק. למשל נטילת אקמול במינון של 20 כדורים יכולה לפגוע פגיעה אנושה בכבד ולגרום למות. אגב אקמול ניתן לקנות ( OTC )ואפילו בקרוב בתחנות דלק !! התרופה מצוייה בכל בית ורוב נסיונות האובדנות אצל בני נוער נעשים עם התרופה הזו . דוקא הריטלין תרופה שנישמרת בכספת של בתי המרקחת, לדעתי שלא בצדק , ולמרות שהרבה ילדים ונוער משתמשים בה לשיפור הריכוז והקשב לא ידוע לי על נסיונות אובדניים עם התרופה. הסנפת הריטלין גורמת להכנסה מהירה של החומר הפעיל למחזור הדם דרך נימי הדם באף וכתוצאה מכך המינון שחודר לדם הוא גבוה תוך זמן קצר והוא בהחלט מסוכן. מתן ריטלין דרך הפה מאפשר כניסה הדרגתית של החומר הפעיל לדם והשפעתו מתונה יותר ובד"כ ללא תופעות לוואי קשות, אם ניתן לכאלה שסובלים מ ADHD  וכמובן ניתן במינון מתאים תוך מעקב רציף אצל הרופא המומחה. 

    למרות ששאלת  על הסנפת ריטלין בלבד היה לי חשוב לציין גם את תרופת האקמול שכה נפוצה ולדעתי יותר מסוכנת מהריטלין. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא19/5/2005
    קשיים רגשיים.

    לאנונימית,

      השאלה שלך היא כללית ולא קשורה לתחום נושא הקשב והריכוז .

     נראה לי שידידתך זקוקה להערכה מקצועית של פסיכולוג או פסכיאטר בכדי להבין באפן מעמיק את קשייה וכדי להמליץ על טיפול בהתאם. אני מקוה שתמצאי את הדרך להעביר לה מסר זה . בברכה ד"ר אבי שפירא

  • זיוה דינהזיוה דינה20/5/2005
    ובל נשכח את הסנפת גז מזגנים וטיפקס..... האם שימוש מסולף כזה הוא סיבה להפסיק את השימוש בהם?
  • צביצבי20/5/2005
    אקמול או אופטלגין. דר' שפירא תודה רבה על תשובתך. 
    האין האופטלגין גרוע פי כמה מהאקמול מהבחינות אותן הזכרת ?... 
    שוב תודה- ושבת שלום.
  • אבי שפיראאבי שפירא22/5/2005
    אופטלגין לעומת אקמול ושוב על ריטלין. שלום צבי
     גם האופטלגין כמו אקמול תרופות מאד מסוכנות אם נוטלים אותם במינון גבוה. ידוע שאופטלגין מסוגל לגרום לפגיעה בכליות עד כדי שימוש בדיאליזה. אגב אם נוטלים את האקמול והאופטלגין במינון מתאים ברב המקרים אין תופעות לוואי. כאמור לכל תרופה יש 2 צדדים הצד החיובי המועיל המשפר  והצד השני החמור,  הגורם לנזק, הגורם לתופעות לוואי קשות.  אני שוב מדגיש את הדמוניזציה שעושים לריטלין אשר ניתן כבר עשרות שנים למיליוני ילדים רובם נעזרים בו והשיפור באיכות החיים, באיכות הלמידה בשיפור היחסים הבין אישיים היא דרמטית וחבל חבל שהשם הרע של התרופה מונע מאנשים ליטול אותה . במינון הנכון ולאדם הנכון זו תרופה מוצלחת ביותר. בברכה ד'ר אבי שפירא
  • צביצבי24/5/2005
    מינון בהחלפת תרופות מאותה המשפחה.

    אבקש לברר, באופן עקרוני, מי שממיר ריטלין SR  במינון 60 מ"ג ( משקל גוף 110 ק"ג ),  בהחלפת התרופה לקונסרטה - מהו המינון הסביר ?

    שכן SR השפיע עלי באופן מורגש , ואילו קונסרטה 3 כדורים של 18 מ"ג - לא מורגש כלל...?

    האם ליטול 54 מ"ג + 18 מ"ג ?  בכדי לבחון ההשפעה - יש בכך סיכון ???

    ובנוסף:  האם  3 כדורים של 18 מ"ג של קונסרטה , זהה למינון של 54 מ"ג בכדור אחד? 

  • צביצבי24/5/2005
    דר' תודה על תשובתך.
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא25/5/2005
    המרת ריטלין. שלום צבי,
     כל שינוי תרופתי חייב להתבצע מול הרופא המטפל ולא ניתן לשנות טיפול תרופתי  באמצעות המלצה שניתנה באינטרנט מבלי שהרופא מכיר אותך ובדק אותך. זה כמובן לא יהיה אחראי.
    בנושא ההמרות
    ריטלין 20 SR מקביל ל 8 מ'ג ריטלין רגיל פעמיים ביום.
    קונצרטה 18 מ'ג מקביל לנטילת 5 מ'ג ריטלין רגיל שלש פעמים ביום.
    נטילת 3 קונצרטה מקביל לכדור אחד של 54 מ'ג .
    אם תעשה חשבון פשוט תראה שבנטילת  שלשה כדורים של 20 מ'ג SR אתה בעצם נוטל 24 מ'ג ריטלין רגיל פעמיים ביום . גם אם תיקח 4 קונצרטה 18 מ'ג עדיין לא תגיע למינון שאתה נוטל היום. משקל גופך בהחלט מאפשר לקחת מינונים גבוהים  כפי שאתה נוטל אולם חשוב שהכל יעשה בהמלצת הרופא שלך ולא באמצעותי שאיני מכיר אותך ולא בדקתי אותך. בברכה ד'ר אבי שפירא
  • צביצבי25/5/2005
    דר' - בהמשך לתשובתך.

    דר' נכבד- תשובתך מקיפה וברורה , כמו גם האזהרה מפני "מינון שלא על דעת רופא מטפל".   אלא שמסתבר שיש במקצוע אנשים שאין להם מושג קלוש לגבי ריטלין וקונסרטה, למעט שמותר להם להוציא מרשם לשכאלו....    ולכן את הגישוש בשטח והתובנות עלי למצא בעצמי לפני שאני כלל מגיע להסביר לדר' מדוע לדוגמא לא נוטלים את ה-SR  גם בערב....   או מדוע ריטלין 10 מ"ג לא ממש משפיע על כבד גוף שכמוני...   ועתה:מדוע המרת 60 מ"ג SR  אינו הגיוני ל- 18 מ"ג קונסרטה שלוש פעמים ביום !!!   ( שכן מגישוש נוסף הובהר לי שקונסרטה נוטלים רק בבוקר - ולבטח לא לקראת ערב....  )

    אני מודה לך עד מאד על תשובתך- וכמובן שהמידע משמש לידע כללי בלבד ואינני משתמש בו "כבמרשם" אלא לידע אישי בלבד.

     

     

  • אבי שפיראאבי שפירא31/5/2005
    מצטער לא בדיוק הבנתי את שאלתך.
  • אביטלאביטל14/6/2005
    ODD [ל"ת].

    ילדי מאובחן ODD עם חשד ל-  ADHDרציתי לדעת כיצד ניתן לטפל / לעזור לידים עם בעיית ODD

    אני מודעת לכך שהעבודה הינה בעיקר התנהגותית. היכן ניתן לקבל הדרכה עם בכלל בנושא

    הילד הוא בן 6

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא14/6/2005
    ODD. שלום אביטל
    אין ספק שילד עם הפרעת קשב ADHD מלווה בהפרעה מרדנית מתנגדת ODD בהחלט מאתגר את ההורים ומקשה מאד על ההתמודדות והטיפול בהם.
     אני מציע לך לפנות לפסכיאטר ילדים שיאבחן את הילד ,יוכל לבדוק את כל הבעיות הנילוות ואת חומרתם ויציע לך טיפול רב- מערכתי התנהגותי, הדרכת הורים והדרכת צוות ביה'ס . איני יודע אם הוא מקבל תרופות אך בהחלט כדאי לשקול גם זאת במיוחד  אם ההפרעה הבסיסית היא הפרעת קשב ADHD. הפרעת קשב שאינה מטופלת בטיפול תרופתי בחלק רב מהילדים המצב הולך ומחמיר עם הזמן, הקשיים  מתגברים, נוספים בעיות נילוות כגון  ODD העבודה העיקרית שלנו לדעתי היא מניעה הרבה יותר קשה לטפל בבעיות שנוצרו ועדיף תמיד  הטיפול המניעתי . בברכה ד'ר אבי שפירא
  • דד23/6/2005
    ADD.
  • דד23/6/2005
    תוכל לפרט ולהפנות למאמרים בנושא? זה נכון שיכול להיות משולב עם מחוננות? אם כן כיצד מזהים?.
  • אמא דואגתאמא דואגת28/6/2005
    ריטלין לADD. ביתי אובחנה אצל מאבחן כשיכת לקבוצת ADD 
    היא מקבלת עזרה בריפוי בעיסוק
    וכן עזרה אצל קלינאית תיקשורת
    וגם מורה להוראה מתקנת
    וכן עזרה בבית הספר
    וכמובן המשך טיפול בבית
     שאלתי היא האים ניתן לטפל בזה בעוד כלים?
     
     
     
  • רחמונסרחמונס28/6/2005
    עזרה נוספת. אמא מודאגת יקרה,
    זה נהדר שעוזרים, אבל כמה אפשר עוד, ושזה עדיין יהיה אפקטיבי ולא להיפך? היית מוכנה בעצמך שכל כך הרבה אנשים יעזרו לך? ומה עם סתם להיות ילדה שנהנית מהחיים, חברות, בילויים, חוגים? לפעמים יותר משיג רק פחות. צריך סדרי עדיפויות וגם זמן לנשום סתם אוויר, היא לא רק ADD היא גם ילדה.
    רוב אושר והצלחה!
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא8/7/2005
    מחוננים ו ADHD. נושא זה מאד מורכב מאחר שילד  מחונן עם ADHD סובל כפול. המערכת החינוכית הרגילה אינה גמישה מספיק להתמודד עם הצרכים המיוחדים והאתגרים שילדים אלו מציבים למורה בכתה. גם האיבחון מתעכב בד'כ ילדים מחוננים עוקפים את הבעיות ומצליחים לשרוד עד הכתות הגבוהות בגלל שהדרישות האקדמיות אינם גבוהות לרמת IQ שלהם. אך התסכול המצטבר , חוסר מיצוי הפוטנציאל שלהם גורם לפגיעה נרציסטית קשה בילדים אלו וקשיים רגשיים .
    מצאתי באינטרנט אתר בנושא ואני מעביר זאת כאן לטבת הקוראים והמתלבטים בנושא כה מורכב וקשה לטיפול ולאיבחון. בברכה ד'ר אבי שפירא
     
    השילוב בין מחוננות ו-DHDA מהווה אתגר אבחוני:

    הקושי באבחון - תסמונת ADHD עלולה להיות פחות בולטת אצל הילד המחונן. טווח המטלות, הנתפסות כ'קלות' ושאינן דורשות מאמץ יתר, גדול יותר. ילדים אלו מפצים במחוננותם על בעיית הקשב והריכוז. הישענותם באופן לא רצוני, על יכולותיהם הגבוהות, מאפילה על קשייהם ולכן אבחנה זו מוחמצת לעיתים. כמו כן הם אינם נחשבים כשייכים לקבוצת הסיכון at risk לכישלון בלימודים.
    שעמום - חלקם, שלכאורה אינם מקשיבים בכיתה ומתנהגים בחוסר שקט עשויים למעשה להיות משועממים. כאן גם טמון ההבדל בין ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לבין אלו שהם גם מחוננים. בעוד שאצל הקבוצה הראשונה הסימפטומים עלולים להופיע במסגרות ובמצבים שונים (בבית ובבית הספר), אצל המחוננים חוסר ריכוז והיפראקטיביות נצפים בעיקר כאשר הם משועממים.מצד שני הם פחות מניפולטיביים ומוכנים לדון בתת ההישגיות שלהם.
    ניתוק- אחדים הקולטים במהירות רבה חומר נלמד, מנתקים עצמם ומשוטטים בעולמות אחרים שעה שהשיעור ממשיך ומתקדם. בכך הם מפסידים חומר נוסף
    אי תרגול - אחרים, שהבנתם מהירה מאוד אינם טורחים להתאמן (במתמטיקה, למשל). מאחר וקלטו את החומר והגדירו אותו כמובן, הם אינם רואים לנכון לחזור עליו.
    התוצאה של חוסר באתגר אינטלקטואלי מחד וקליטה מהירה ומאידך חוסר סבלנות לתרגול באה לידי ביטוי לעיתים קרובות בכישלון במבחנים. לכך נוסף גם חוסר ההבנה לסיבת הכישלון. הילד המחונן מטיל ספק ביכולותיו בשל המאמץ לטפח אותן לאור קשיי הקשב והריכוז. תלמיד כזה עלול לפתח דימוי עצמי נמוך בכל הקשור ליכולתו להגיע להישגים לימודיים למרות הבנתו הבסיסית הגבוהה ביחס לשאר חבריו לכיתה. לעיתים ילדים אלו מוצאים את עצמם דחויים מבחינה חברתית, בחזקת 'בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים' (לנדאו). 'אין לי חברים בבית הספר, למה לי לצאת לחצר בהפסקות, אני מחכה בכיתה לשיעור הבא' (עדותו של נער בן 13).
     
    הנוירולוג גשווינד מגדיר תופעות אלו כ'פתולוגיה של עליונות' Pathology of  Superiority. המוח המחונן 'מתוכנת' לחשיבה לטרלית (בצד אחד של המוח) Lateral thinking , להשגת פעולות מורכבות כמו ראיית ה'תמונה הגדולה', להמשגת הדמיון החזותי, להגעה מחשבה המופשטת ברמה סבירה תוך צפייה פחותה לתפקודי קריאה וכתיבה. לדעת גשווינד ילדים אלו מתקשים ללמוד בעזרת מילים אלא לומדים על ידי תמונות, רעיונות ומעשים. הם אינם חושבים ברצף (Sequential Thinkers). הם משתוקקים לתפוס את התמונה הגדולה ולא לרדת לפרטים בעיקר בשל הקושי להקשיב ולשנן. כתוצאה מכך חלקם, במיוחד הצעירים שבהם, מתקשים לרכוש מיומנויות יסוד ולעיתים הילדים הבוגרים יותר מתוארים על ידי המורים כלא מגלים עניין בלימודים. אחרים שאינם נמשכים לפעילות לימודית מסוימת ובמיוחד לא מעריכים את התוצאה שלה, לא יגלו מוטיבציה לביצועה.מורים שבכיתתם תלמידים בעלי התסמונת הכפולה הזו הנקראת באנגלית Underachieving Gifted Students עומדים בפני קושי ניכר בבואם לספק הזדמנויות לניצול יכולותיהם בצורה מאתגרת ובה העת להתמודד עם קשייהם. על המורים למצוא את האסטרטגיות ההתנהגותיות הנכונות שיביאו למקסימום ניצול היכולות. עליהם למצוא 'קרשי קפיצה' ללמידה משמעותית ולמזעור ההשלכות של קשיי קשב וריכוז. על המורים לעזור לתלמידים למצוא דרך ל'שקף' את יכולותיהם הגבוהות מצד אחד ולהתאמן לתפקד בתנאים קצת פחות מאתגרים כמו תנאי כיתה רגילה בעלת מגוון רחב והטרוגני של יכולות וקשיים. מאחר וילדים אלו אינם מהווים קבוצה הומוגנית הטיפול חייב להיות מותאם אישית לתלמיד.
    באפשרותם של מורים לעזור בפתרון בעיות בכיתה באמצעים שונים:

    הצבת תביעות ברורות, עקביות וראליות לאחר שיחה שבה הובהר לתלמיד כי המורה מכיר בכישוריו ובתכונותיו החיוביות מחד גיסא ומבין את קשייו האובייקטיביים מאידך. רצוי במהלך שיחה כזו לעודד את התלמיד לתת ביטוי מילולי לתסכוליו וחוויותיו. כך ילמד למתן את תגובותיו ולשלוט בהן. שיחות מסוג זה מומלצות מדי פעם באופן שיגרתי על מנת לשמור על קשר חיובי בין המורה לתלמיד גם קשר מסוג רגשי וחברי.
    לצד דרישה למילוי חובותיהם הלימודיות של התלמידים המיוחדים הללו, ככל שאר התלמידים, יש לאפשר להם גמישות לגבי עמידה בלוח הזמנים. לדוגמא: במקרה של לוח זמנים צפוף יכול התלמיד עצמו לקבוע מועד ראלי להגשת עבודה ולגלות אחריות לזמן שקבע.
    כמו כן, הושבה ליד חבר לכיתה שקט ומאורגן יכולה למתן את חוסר הקשב וליצור אינטגרציה של 'חברותא' לימודית רגועה יותר.
    במקרה של הסחת הדעת ועודף גירויים הפועלים על תלמידים אלו, כדאי לפנות אליהם באופן ענייני על מנת להחזירם למיקוד תוך כדי גישה חיוביות המבהירה שברור שהתנהגותם אינה נעשית 'בכוונה'.
    חשוב מאוד לשמור על קשר עיין או לבנות מערכת של סימנים מוסכמים מראש עם התלמידים הנ'ל וליישמם כאשר מתעורר צורך בכך. לדוגמא כאשר תלמיד משתעמם או מגלה סימנים של אי שקט או קושי להתרכז
    כמו כן ניתן לאפשר להם להכין את שיעורי הבית שלהם בזמן השיעור לאחר שהבינו את החומר הנלמד ובטרם ויתרו על התרגול והאימון החשובים להם, היות ולעתים קרובות תלמידים אלו אינם מקדישים זמן בבית לשיעור הבית. זאת כדי לעזור להם לרכוש כלים ללמידה עצמאית ולהתמודדות אישית עם חומר לימודי ללא סיוע.
    דרך נוספת לעזרה לתלמידים אלו לסיים בהצלחה תפקוד במשך יחידת זמן של שיעור היא לאפשר להם לצאת מדי פעם, על פי הצורך, להפסקות קצרצרות לצורך התאווררות המסייעת להם לחזור לשיעור ולהתרכז למשך יחידת זמן נוספת וחוזר חלילה
    רעיון נוסף שנוסה בהצלחה מרובה הוא האפשרות להסביר לתלמידים את עיקרי החומר הנלמד, תוך כדי הקניית החומר החדש לכיתה, ומתן משימות מיוחדות מאתגרות ברמה הגבוהה מרמתה של הכיתה הרגילה ושליחתם לעבוד באופן עצמאי מחוץ לכיתה בספריה, בחדר מחשבים או בחדר אמנות תוך הקפדה על הבאת החומר לבדיקה בתום השיעור
    כאמור, ההכרה בקשייהם והבנתם הם הצעד הראשון בעזרה לילדים המחוננים. הכוונה להסתכל פנימה אל תוך עצמם, להבין מה לא בסדר בהתנהגותם, להגיע להבנת יכולותיהם האינטלקטואליות והשפעתה השלילית של תסמונת ה- ADHD, על עבודתם והישגיהם תמנע בלבול ותסכול רב ותביא לתוצאות חיוביות רגשיות ולימודיות.
      
     
     
    להלן מספר דפוסי התנהגות אופייניים לשתי הקבוצות:


    התנהגותיות הקשורות ל- ADHD (על פי ברקלי 1998)

    * קושי בשמירת קשב כמעט בכל מצב,
    * קושי בהתרכזות במילים כתובות
    * קושי בחישובים
    * חוסר עקביות במטלות
    * אימפולסיביות
    * קושי בקבלת חוקי התנהגות בסיטואציות חברתיות שונות
    * פעילות יתר, חוסר מנוחה, קשיי שינה
    * קושי בהסתגלות לחוקים וכללים


    התנהגויות הקשורות למחוננות(על פי ווב 1993)

    * קושי בקשב, שעמום, חלומות בהקיץ במצבים ספציפיים
    * אינטליגנציה מרחבית חזותית גבוהה
    * יכולת מתמטית גבוהה אך קושי בתוצרי הלמידה
    * חוסר סבלנות למטלות שנראות לא רלוונטיות
    * יכולת התמדה בחומר מעניין ומאתגר, ביצועיים עקביים של משימות מאתגרות
    * התעקשות שעלולה להוביל למאבקי כוח
    * רמת פעילות גבוהה, צורך מופחת בשינה
    * הטלת ספק בכללים, יצירת כללים וחוקים חדשים בצפייה שגם האחרים ילכו בעקבותיהם
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא8/7/2005
    COMORBIDITY. שלום לאם המודאגת,
     אין ספק שילדה כמו שלך היא אתגר טיפולי ממדרגה ראשונה. לדעתי כשיש כל כך הרבה מטפלים אני מציע לפנות לפסכיאטר ילדים בכדי לרכז את הטיפולים, לבצע את האינטגרציה הנידרשת וגם להעריך האם זקוקה לטיפול תרופתי וכו' .
    בהצלחה ד'ר אבי שפירא
  • זמירה כהןזמירה כהן9/7/2005
    מחוננות ו-ADHD: האם תוכל לתת את שם האתר? תודה.
  • אוהדאוהד4/8/2005
    שיחות [ל"ת]. שלום אבי
    אני אשמח מאוד לצור איתך קשר אישי  לבעיה  אשר רודפת אותי המון זמן.
    היא הולכת ומתגברת מידיי שנה.אין לי סיפוק פנימי ואני לא מוצא את עצמי בחברה ובעיקר בעבודה ויש הרבה בעיות נוספות עם מרכיבים טראומתים.
    ואחרי הרבה שנים של מלחמה עצמית וניסיון לנצח לבד אני חושב שעדיף שאני יעזר בתיגבורת.
    רציתי לשוחח איתך על כך מאחר שראיתי שיש לך ידע נרחב בנושא זה וכי אני חושב שהבעיה לא נוצרה עכשיו אלא היא מלווה אותי מילדותי.
    אנא צור קשר דרך המייל.
    תודה.
    אוהד
    ohad_dagan@hotmail.com
  • רועירועי22/8/2005
    האם יש מאמרים או ידע על טיפול באמצעות ספורט ופעילות גופנית?. אני מחפש מידע לעבודה במסגרת לימודיי בוינגייט אודות טיפול אם קיים להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות באמצעות ספורט ופעילות גופנית. אשמח לקבל תגובה ולדעת אם יש סוג או שיטת טיפול כנ'ל.
    תודה רבה! ולבריאות! רועי
  • ורד שמחוןורד שמחון22/8/2005
    טיפול בתנועה. לדעתי כדאי לך ללכת למאמרים וספרים בתחום הטיפול בתנועה.
    לא רחוק מווינגייט - יש את הלסלי קולג' באיזור התעשיה החדש של נתניה. בספריה שם תוכל למצוא בטח משהו בנושא.
     
  • קרןקרן23/8/2005
    טיפול באומנויות עם ילדי ADD. אני שומעת הרבה על הערך של הטיפוליים באמצעות אומנויות עם ילדי ADD, ורוצה מעוניינת לשמוע מה דעתכם  על טיפול במוסיקה או בתנועה למשל. האם זה יכול להיות במקום טיפול רגשי? 
  • ורד שמחוןורד שמחון23/8/2005
    טיפול במוסיקה ו- adhd.

    היי קרן

    דעתי אמנם משוחדת, אבל הייתי רוצה לענות לך בכל זאת.

    כשמישהו חושב שהוא יכול להתרם מטיפול רגשי, עולות שאלות רבות. במי אבחר, באיזו גישה, מה מינו של המטפל, גילו ועוד כהנה וכהנה....וזה שקיימים תחומים רבים תחת הגדרת "טיפול רגשי" רק מוסיף לבלבול.

    למרות שתחום הטיפול במוסיקה קיים כבר למעלה מחמישים שנה בעולם המערבי, עדיין "יחסי הציבור" שלו בתחילת הדרך.

    טיפול במוסיקה הוא טיפול רגשי לכל דבר, ומשתמש במוסיקה בתוך התהליך הטיפולי. אני רואה במוסיקה כלי מאוד חשוב בצמתים חשובים בתוך הטיפול. אם בהתחלה כמשרה ביטחון ומפיג מעט את חוסר הביטחון של ההתחלה, אם בהמשך כמעלה תכנים ואסוציאציות מתוך ה"לא מודע", וכך הלאה...

    כשזה מגיע לילדים עם add אני רואה ערך מוסף בכך שהקצב והארגון הטבעיים של המוסיקה, עוזרים לתחושה מאורגנת יותר אצל הילדים. האפשרות ל"יצירה" משותפת תוך כדי תיפוף בשניים, מחזקת את הקשר בין הילד למטפל, כמו גם  התכונה המופלאה שהמוסיקה משחררת משהו כימי בגוף (אותו מנגנון שגורם לאנשים לרצות להתנועע לשמע מוסיקה חזקה) נותן משוב ותחושה טובה אצל הילד.  לפעמים אחרי העשיה המוסיקאלית עוברים "לדבר על", ולפעמים נשארים רק ב"לעשות את"...

    מנסיון, לילדים ככלל, לרב קל מאוד להתחבר למוסיקה, לגעת בכלים השונים, ולאלתר בהם בחופשיות... המקום הופך למקום מאוד מיוחד עבור הילדים, דבר שעוזר מאוד ליצור קשר ראשוני של אמון ובטחון בחדר. אמון שחשוב מאוד להמשך התהליך הטיפולי.

     

  • נעמי רזנעמי רז23/8/2005
    אמנויות לחימה מזרחיות. מציעה גם לבדוק אצל מומחים בתחום אמנויות לחימה מזרחיות - שמעתי על אייקידו ועל טאקוונדו כמאוד מועילות. נעמי
  • ליאתליאת26/9/2005
    סמים קשים ו-ADD [ל"ת].

    שלום.

    לפני כחודש זיהיתי אצל אחייני בן ה- 24 מספיק סימפטומים שכוונו ל- ADD - ילד מוכשר במיוחד שלא יכול לתכנן כלום לעתיד, שלא מקשר בין מעשה לתוצאה, שפרש מהלימודים בגילאי העשרה, וכו' וכו'.

    התחלנו (אמו ואני והוא) לברר איך ומה לעשות בנושא אבחון וטיפול, ונפלה הפצצה שהבחור מכור לסמים קשים. (אל תשאלו למה זה לא היה ברור קודם - אין תשובה).

    לי ברור שתהליך גמילה שלא משלב בתוכו טיפול ב-ADD לא יחזיק מעמד.

    מה סדר הפעולות המומלץ עכשיו? ומה הפרוגנוזה?

     

  • נעמה איגראנעמה איגרא26/9/2005
    מן הכבד אל הקל.

    ליאת שלום

    סמים זו בעיה כבדה וחמורה יותר מהפרעת קשב, ולכן יש להתחיל ממנה.

    יש קורלציה בין ADD אצל מתבגרים לבין נטילת סמים. (קורלציה= קשר הסתברותי, כלומר הסתברות גבוהה ששני הדברים קורים יחד). ממידע שקיבלתי ממנהלי יחידה לטיפול בנוער שמשתמש בסמים , נסתבר שרובם הגדול של בני הנוער שם, סובלים גם מ ADD שלא טופל. יש סוברים בין אנשי המקצוע, שבני נוער אלה נמשכים לסמים כמעין טיפול תרופתי עצמי (SELF MEDICATION), כלומר יש חסך ביולוגי- כימי בגוף ומנסים למלא אותו בחומר כימי.

    לגבי טיפול פסיכולוגי- לעניות דעתי כרגע דרוש טיפול בהתמכרות, כלומר גמילה במכון או מרפאה שמתמחה בעניין זה. נכון שלעתיד ולשיקום מלא יש צורך גם בטיפול בADHD , אבל מבחינת טיפול פסיכולוגי ושיקומי יש להתחיל מן הסמים קודם. יתכן ואפשר להכניס בטיפול הפסיכולוגי לנארטיב האישי את הפרעת הקשב כגורם שעודד את השימוש, מה שיוכל לעזור בהבנה והבנייה של סיפור החיים.

    לגבי טיפול תרופתי - אינני רופאה, ויש לשאול רופא מומחה בנושא.

    דרך צלחה, נעמה

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/9/2005
    סמים ו - ADHD.

    ליאת שלום, אני בהחלט מסכים עם מה שכתבה נעמה.  לדעתי הטיפול באנשים עם תחלואה כפולה (סמים  ו - ADHD למשל) רצוי שיטופלו במרכזים לתחלואה כפולה.  בהחלט הסם  מהוה תחליף להרגעה שהם כה זקוקים לו. טיפול בתרופות חשוב גם כן  , צריך להזהר עם תרופות כגון ריטלין בגלל הפוטנציאל להתמכרות בהסנפה אך תרופות כגון קונצרטה או סטראטרה ניתן לתת למכורים לסמים ומהניסיון שלי מתן התרופות בהחלט מפחית את הצורך שלהם בסם ובהחלט התרופות הם חלק מתכנית טיפולית רב מערכתית כולל אישפוז לצורך גמילה וכדומה.

     רציתי להוסיף גם לאנשים אחרים שקוראים באתר שהחשש ממתן ריטלין לילדים שמא יתמכרו בעתיד הוא מיתוס מופרך מעיקרו וההפך הוא הנכון.

    אחד מחוקרי ההפרעה היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצא שריטלין הניתן לסובלים מ- ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש- 75% מלוקי ההיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, לעומת 25% בלבד בקרב אלו שטופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא, כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות. עוד הסתבר , כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות, מצליחים יותר בחייהם. 

    צריך לזכור שטיפול יעיל בילדים הוא תמיד רב מערכתי ולא רק בתרופות אך מהניסיון שלי כרופא ומניסיונם של רופאים רבים בארץ ובעולם אי מתן תרופות להפרעת קשב וריכוז מונע מהם למצות את הפוטנציאל שלהם האקדמי, החברתי, התעסוקתי  וחלק לא מבוטל עשויים בהחלט להדרדר להפרעות קשות  ומורכבות כגון התמכרויות לסמים ואלכוהול.

    בברכה ד"ר אבי שפירא

  • אמיראמיר28/9/2005
    האם סימפטומים נפשיים = סימפטומים נוירוביולוגיים ?.

    שלום רב ד"ר שפירא ולכל שאר החברים,

    רציתי לדעת האם אתם מסכימים עם ההנחה כי סימפטומים נפשיים הם בעצם סימפטומים נוירוביולוגיים. אם כן, האם לא הגיע הזמן לשנות את המונח "מחלה נפשית" ?

     

  • ריקיריקי29/9/2005
    הפרעת קשב וריכוז וסמים.
  • ריקיריקי29/9/2005
    [ל"ת].

    שאלה?

    כיצד ניתן לבדוק האם נעשה שימוש בסמים לבחור/חייל אשר אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז. טופל במהלך התיכון ברטלין, סיים בהצלחה טובה את כל הבגרויות והתגייס. ישנם סימנים רבים חיצוניים לשימוש בסמים כנראה קלים אך ישנה הכחשה מוחלטת.

    אשמח לשמוע בעניין

    תודה

  • סטודנטסטודנט2/10/2005
    TOVA ורישיון?.

    שלום לכולם?

    אני סטודנט בן 25 לאחרונה
    הייתי אצל נרולוג לצורך אימות חשד של הפרעות קשב למידה
    והוא אמר שאם מבחן TOVA יוצא חיובי כלומר יש תנודות קשר וכאן השאלה
    האם  הוא צריך לדווח למשרד התחבורה?
    האם הנרולוג יכול לעשות דבר כזה?
    האם זה לא נוגד חסיון רפואי?

     


     

  • מיכאלמיכאל4/10/2005
    ADHD [ל"ת].

    רועי שלום

     

    גם אני מהמכללה בווינגייט וחוקר את הנושא

    צור קשר להלפת מידע

    מיכאל     054-4817699

  • רותם רזרותם רז5/10/2005
    מה עם ה-20% שלא מגיבים לריטלין?? [ל"ת].

    אשמח לקבל מידע על התרופה ונלפקסין /אפקסור לשימוש בהפרעת קשב בקרב מטופלים, ידוע לי כי פסיכאטרים נוטים לתת תרופה זו למבוגרים שלא מגיבים טוב לריטלין.

  • גלי נצרגלי נצר7/10/2005
    טיפול ב ADHD באמצעות ג'אגלינג [ל"ת].

    מניסיוני שימוש בג'אגלינג ככלי טיפולי יכול להועיל מאד לילדים ובני נוער שסובלים מבעיות וקשיים שונים בקשב, ריכוז והיפראקטיביות. אני השתמשתי בכלי זה בתוך מסגרת של טיפול בתנועה ומצאתי שזה יכול להתאים בחלק מהמקרים.

     

  • עמיתעמית20/10/2005
    ילדים עם ADD וג'אגלינג.

    האם מישהו מכיר אנשים המתמחים הגאגלינג עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז?

    מה לגבי יוגה? האם מישהו יודע על השפעותיה על ילדים עם ADD?

    האם מישהו יכול להמליץ על מורים ליוגה המתמחים בילדים עם ADD?

  • עידניתעידנית23/10/2005
    בעיות עם מתבגר.

    שלום רב,

    בני בן ה- 16 פלוס כיתה י"א - מעבר לבעיות לימוד קשות (אינו רוצה ללמוד כלל) יש לציין כי עד כיתה ז -ח למד היטב ללא כל בעיה. הבעיות החלו עם כניסתו לתיכון אינו לומד לא מגלה כל מוטיבציה  בכל נושא כולל ספרוט ונגינה שבעבר אהב מאוד. פרט לבילויים. משקר ללא הרף גם כשזה לא להגן על מעשים שעשה. אני מתביישת לכתוב אך גם גונב כספים במסגרת הבית. עונשים כמו לא יוצא לא מתעסק עם המחשב וטלבזיה שנקטנו בעבר לא השפיעו כלל קיבל את העונש והמשיך.

    יש לציין כי אנו חוזרים ומשוחחים ומדברים הוא כמובן מבטיח ומאוד משכנע אך זה בדיוק לאותה שניה. עושה רושם שנמאס לו לשמוע אותנו. אנו חוששים שיעיפו אותו מבית הספר עקב השגיו והעדרויותיו . אנו חסרי אונים. היותר מדאיג הוא שאנו מרגישים כי איננו מדברים ללבו. ערכים מצויינים שהיו לו נעלמו. כאילו הוא חסר רגשות. יחד עם זאת הוא לא היפר אקטיבי הוא מדבר בנימוס בקול נמוך. בדיקות שעשינו לו לפני שנתיים נמצא כי יש לו בעיות דדקטיות המתבטאות באירגון וזיכרון.

    אנא עזרתך...........

    תודה , ההורים המודאגים

  • עידניתעידנית23/10/2005
    בעיות עם מתבגר.

    שלום רב,

    בני בן ה- 16 פלוס כיתה י"א - מעבר לבעיות לימוד קשות (אינו רוצה ללמוד כלל) יש לציין כי עד כיתה ז -ח למד היטב ללא כל בעיה. הבעיות החלו עם כניסתו לתיכון אינו לומד לא מגלה כל מוטיבציה  בכל נושא כולל ספרוט ונגינה שבעבר אהב מאוד. פרט לבילויים. משקר ללא הרף גם כשזה לא להגן על מעשים שעשה. אני מתביישת לכתוב אך גם גונב כספים במסגרת הבית. עונשים כמו לא יוצא לא מתעסק עם המחשב וטלבזיה שנקטנו בעבר לא השפיעו כלל קיבל את העונש והמשיך.

    יש לציין כי אנו חוזרים ומשוחחים ומדברים הוא כמובן מבטיח ומאוד משכנע אך זה בדיוק לאותה שניה. עושה רושם שנמאס לו לשמוע אותנו. אנו חוששים שיעיפו אותו מבית הספר עקב השגיו והעדרויותיו . אנו חסרי אונים. היותר מדאיג הוא שאנו מרגישים כי איננו מדברים ללבו. ערכים מצויינים שהיו לו נעלמו. כאילו הוא חסר רגשות. יחד עם זאת הוא לא היפר אקטיבי הוא מדבר בנימוס בקול נמוך. בדיקות שעשינו לו לפני שנתיים נמצא כי יש לו בעיות דדקטיות המתבטאות באירגון וזיכרון.

    אנא עזרתך...........

    תודה , ההורים המודאגים

  • שנישני24/10/2005
    הצעה.

    בלי קשר למאמר על התנהגות, מהתיאור שלך הייתי מציעה להתגבר על הכבוד ולבדוק- בתקווה שכדי לשלול מכל וכל - בעיית סמים.

    לנסות לבדוק בדיסקרטיות. הנגע הזה קיים גם החברה הכי טובה בארץ.

    מקווה שאתבדה

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    נוירו פסכיאטריה.

    שלום אמיר

     אני מסכים איתך ולכן היום מדובר על הפרעות נוירו פסכיאטריות בכדי להדגיש את הרגישות האורגנית, ביולוגית, גנטית של האדם. הסינדרום המלא של ההפרעה הוא תוצר של הביולוגיה והסביבה בה חי האדם. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    סמים. שלום ריקי, כבר נכתב רבות על הקשר בין ADHD והתמכרויות שונות. % 25 יתמכרו לסמים ואלכוהול ללא טיפול מתאים ב ADHD. יש בדיקות שונות לסמים אולם לדעתי צריך קודם כל להביא למודעות שיש צורך בטיפול כלשהוא, שרוצים לשנות התנהגות וכו' ללא מוטיבציה לשינוי כלשהוא לא ניתן להתחיל בתהליך הטיפולי. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    נהיגה ו ADHD. שלום לסטודנט, אמנם נכון שאנשים עם ADHD מעורבים פי 3 יותר בתאונות דרכים וגם התאונות אצלם יותר חמורות. אך עד כמה שאני יודע יש חיסיון רפואי עדיין והנוירולוג לא אמור להעביר ממצאים רפואיים למשרד התחבורה. אגב במחקרים עם סימולטורים לנהיגה הוכח שטיפול משפר את יכולת התגובה, מפחית אימפולסיביות  וכמובן שהתוצאה היא נהיגה בטוחה יותר. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    אפקסור.

    שלום רותם רז

     אפקסור היא תרופה שפועלת גם על הרצפטורים הנוראדרנרגים וגם הסרוטונרגים ולכן משתמשים בה  ב ADHD . כדי שהתרופה תעזור ורמת הדופמין תעלה (מה שקורה למשל עם טיפול בריטלין) צריך לטפל במינון גבוה של אפקסור. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • דר אביד"ר אבי26/10/2005
    שפירא. עידנית, אין קיצורי דרך לדעתי חשוב להגיע בהקדם לפסכיאטר מומחה לנוער שיאבחן את כל הקשיים וימליץ על סוג הטיפול המומלץ. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    איבחון.
    עידנית, אין קיצורי דרך לדעתי חשוב להגיע בהקדם לפסכיאטר מומחה לנוער שיאבחן את כל הקשיים וימליץ על סוג הטיפול המומלץ. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    לשני.

    שני , לא לגמרי הבנתי את הצעתך, למה התכוונת בלהתגבר על הכבוד? אני אגב בטוח שלא כל המתמכרים לסמים הם ADHD בעברם, אם לכך היתה כוונתך. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    עוד על תרופות. זיכרו כולם שהיעוץ כאן אינו תחליף לייעוץ אצל הרופא המטפל ולא ניתן להשתמש בהמלצות כאלו או אחרות שנכתבו על ידי כאן באינטרנט. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • עידניתעידנית26/10/2005
    בעיות עם מתבגר.

    תודה על התגובות,

    אני חייבת לציין כי אנו יודעים מה הוא עושה עם הכסף - קנה (כדי להרשים) מכשירי טלפון סוללרים לו ולחברתו (יש לו חברה הגרה במרוחק) נוסע אליה במוניות ומבזבז את כספו על מתנות עבורה מסעדות ובילויים.

    לכן קשה לי להאמין כי מדובר בסמים.

    בכל מקרה אשמח לדעת לאן פנות  ....

    תודה

  • רותםרותם26/10/2005
    ומה קורה שמגיבים לא טוב גם לזה?.. מיואשת לגמריי [ל"ת].

    היי אבי ותודה על התגובה!

    קיבלתי גם מרשם לאפקסור / ונלפקסין, ולא הייתי מסוגלת לתפקד בכלל, סבלתי מתופעות לוואי של בלבול, טשטוש קשה בראייה, בחילות ומה לא...

    מה עושים איתי??

    אני כבר ממש מיואשת.

     

  • סמל אסמל א26/10/2005
    התקפת אמוק [ל"ת]. מה ההסבר הרפואי של התקפת אמוק?
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/10/2005
    לא מבין. לא בדיוק הבנתי איך זה קשור למאמר שכתבתי ?
  • ננהננה2/11/2005
    ביקור. האם ניתן לבוא אליך לביקור פרטי?
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא2/11/2005
    כתבי לי מייל shapira11@bezeqint.net.
  • אתיאתי2/11/2005
    כן ירבו כמוך.

    כתבה מעניינת ממנה ניתן לקבל המון אינפורמציה

     

  • עדנהעדנה3/12/2005
    שאלון לADHD [ל"ת].

    שלום

    אני עושה עבודה על ADHD ומחפשת שאלונים למחקר על ילד בתוך הכיתה ושילובו בכיתה רגילה.

    תודה

    עדנה

    dahir@bezeqint.net

     

  • יעליעל22/12/2005
    הפרעות ריכוז והגיל המבוגר. האם להפרעות קשב וריכוז בגיל הילדות יש השפעה על האדם בגיל מבוגר יותר? אני מניחה שלפני שנים לא ידעו על הבעיות האלה והטיפול בהן. איך מתבטאות הבעיות האלה בחולה הלא מטופל?
  • נופר קריןנופר קרין23/12/2005
    יש השפעה גם בגיל המבוגר. רבים מההורים של ילדים שאני מאבחנת מגלים דרך האבחון שגם להם יש הפרעת קשב. חלקם מתחילים לקחת רטלין. אחת האמהות החלה לעשות תואר אקדמי בעקבות זאת. גם הבעל הפרטי שלי לוקח קונצרטה לעבודה (מהנדס מחשבים).  יש להפרעת קשב השלכות על לימודים וגם בעבודה וכמובן נהיגה (פי 4 סיכוי לתאונות עם נפגעים בלי רטלין).
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא27/12/2005
    ADHD בגיל המבוגר. תודה לנופר קרין על תשובתה, אני בהחלט מסכים לכל מילה ומחזק את העובדה שרבים מהמבוגרים מגיעים אלינו לטיפול דרך הילדים. מגיעים אלי היום מבוגרים שהצליחו מאד בחייהם (טייסים, אנשי צבא בכירים, מהנדסים ועוד) שסבלו מהפרעה לא מוגדרת בילדותם והצליחו בחייהם למרות ההפרעה. המחיר הרגשי, המשפחתי  התעסוקתי לעיתים כבד ללא טיפול. לא מאוחר אף פעם להתחיל טיפול. רצוי כמובן בגיל צעיר אך גם בגיל המבוגר ניתן לעזור לאנשים הסובלים מההפרעה.  ממחקרים שבוצעו בארץ ובעולם מסתבר שיש תת -איבחון ותת -טיפול כלומר רוב הלוקים ב ADHD אינם מאובחנים ואינם מטופלים. אני רוצה לחזק את כל האנשים שקוראים את התגובות למאמר . יש תקוה לקשיים שונים שברובם לא מובנים לאדם, לילדים שלו ובמיוחד לבן הזוג שלו. בבברכה ד"ר אבי שפירא
  • חניתחנית1/1/2006
    ביתי בת 6 בכיתה א' [ל"ת].

    איך מצליחי להבדיל בין ילדה שובבה ושיש לה "קוצים" לבין ילדה עם בעיית קשב וריכוב לאחר שעברנו איבחון לא נמצא שום בעית קשב וריכוז

    שאלתי היא: איך עובדים עם ילדה שובבה שסבלנותה קצרה בשעורים בכיתה ובעיקר בעבודה עצמאית שניתנת לה במהלך הלימודים בבית הספר?

    האם יש צורך לעבוד איתה בריפוי בעיסוק?

    תודה

    חנית

     

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא7/1/2006
    הפרעות שונות המחקות תסמונת ADHD. שלום חנית, הנושא שאת מעלה הוא נושא מורכב מאין כמוהו ולכן לדעתי כל כך חשוב האיבחון המקיף ששולל בעיות אחרות שגורמות לקשיי קשב וריכוז . הבעיות הן רבות כגון הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות הורמונליות, הפרעות שינה ראשוניות, הפרעות בראיה ובשמיעה, הפרעות רגשיות שונות כגון הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות פוסט- טראומטיות וליקויי למידה ספציפים. המאבחן שלא מצא הפרעת קשב וריכוז אמיתית חשוב שייתייחס לבעיות אחרות כי הרי לפי התיאור שלך יש בעיה  ויש קושי וחשוב לאבחן מה המקור שלו ולטפל בהתאם. קשה לי לאמר אם הילדה זקוקה לטיפול בריפוי בעיסוק מבלי להכיר ולאבחן אותה. האם יש קשיים במוטוריקה עדינה (קשיים גרפו- מוטורים) ?, האם יש חולשה בחגורת הכתפיים ?, האם יש קשיים במוטוריקה גסה (קלמזיות מוטורית) ?  לדעתי חשוב לחזור למאבחן שקבע שאין הפרעת קשב אמיתית ולנסות להבין מה הקשיים האמיתיים של הילדה ואת מקור הקשיים בכדי להכין תכנית טיפולית מתאימה. בהצלחה ד"ר אבי שפירא
  • אבא מודאגאבא מודאג7/1/2006
    רטלין.

    ד"ר שפירא שלום

    ביתי בת ה 15 אובחנה עם בעית קשב ורכוז,עד ההבחנה היתה תלמיה טובה מאוד.

    לקראת סוף שנת הלימודים שערה התחילה להתלונן על חרדת בחינה על בלק אוט

    לא זוכרת חומר וכדומה. נואורולוג שלח אותה לבדיקת טובה ואובחנה עם 3 סטיות תקן,

    הומלץ לה על 40 מל רטלין,

    לאחר שבועיים של תופעות לווי הכדור משפיע מאוד לטובה,היא מאוד ממוקדת בשיעור

    וחל שיפור של כ15% אולי קצת יותר בציונים שלה.

    גם כשהיא מתכוננת לבחינה היא לוקחת כדור נוסף כלומר באותו יום 80 מל,

    א,אבקש את התיחסותך ל 80 מל

    ב,חברתי היא עו"ס ופקידת סעד לנוער ומאוד אנטי רטלין כי היא טוענת לנזקים חמורים מכדור זה

    ג,עלי לציין שהבת שלי מאוד העד כי היא מרגישה ב4 החודשים שהיא לוקחת את הכדור

       שיפור מאוד ניכר עם תוצאות טובות מאוד אבקש את התיחסותך

    בברכה רבה

    שמעון

     

     

     

  • אסנת עופר, כתבת הבריאות בשבועון לאשהאסנת עופר, כתבת הבריאות בשבועון "לאשה"15/1/2006
    מעוניינת בקשר עם מטפלים.

    שלום לכולם,

    מעוניינת בקשר עם מטפלים מתחומים כמו יוגה, אמנויות לחימה, ג'אגלינג*, נגינה, יצירה וכדומה, שעובדים עם ילדי ADHD ושיהיו מוכנים לספר מנסיונם ועל יתרונות הטיפול, בכתבה שאני מכינה למדור בריאות ב"לאשה".

    כמו כן, אשמח לשמוע מרופאים (פסיכיאטרים, נוירולוגים) ופסיכותרפיסטים מהי עמדתם בנוגע לטיפולים כאלה ואחרים שעשויים לסייע בתמיכה, חיזוק, העצמה, עידוד מיומנויות שחסרות לילדי ADHD ועוד. כמובן, כטיפולים נילווים לטיפול התרופתי, הקונבנציונלי, ולא במקומו.

     

    אפשר ליצור איתי קשר בטלפון 052-5558521 (מקוה שמותר לפרסם פה מספרים, אם לא - מתנצלת מראש).

    תודה,

    אסנת עופר

    *גלי נצר, בבקשה צור קשר. בני למד בחוג שלך לפני כשנתיים והתרשמתי לטובה מרצינותך.  

  • שולה  דגןשולה דגן1/2/2006
    התיעצות [ל"ת].

    שלום רב

    לפני מספר חודשים בני עבר אבחון דידקטי על ידי מאבחנת פסיכולוגית באופן פרטי

    בני תלמיד כתה ח בעל הסגים גבוהים יחסית בשנה זו חלה ירידה קלה בהשגיו....

    כאשר אבחנו אותו המאבחנת פנתה למורתו של בני ומסרה לה את דעתה ואיבחונה על בני

    מאז מורתו החליטה שבני לא מתאים למסלול א בתיכון למרות שהוא נימצא בכל ההקבצות א

    שאלתי היא האם למאבחנת ישנה את הזכות למסור פרטים למורתו של בני וליעץ לה  על רמת מסלול נמוך איני יודעת איך עלי לפעול

    בתודה שולה דגן רמת גן

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא25/2/2006
    ריטלין.

    שלום שמעון

     הבת בהחלט לוקחת מינון גבוה אך בהחלט יכול להיות שזה המינון שעוזר לה. חשוב לבדוק את הנושא מול הרופא המטפל שמכיר אותה , את משקלה וכו' ואז אפשר לדעת מה המינון האופטימלי לבתך.

     למרות הכתבות הרבות נגד הריטלין אני חייב לאמר באפן חד משמעי שהיתרונות עולים על החסרונות. לא שאין בעיות ותופעות לוואי אך ברב המקרים תופעות הלוואי הם קלות . על כף המאזניים עומדות שתי האופציות: 1.מה הסיכונים  בטיפול התרופתי 2. ומה הסיכונים באי מתן טיפול תרופתי. לדעתי הטיפול התרופתי חשוב במניעת בעיות וסיבוכים רבים כמובן בשילוב עם טיפולים התנהגותיים והדרכת הורים. בברכה ד"ר אבי שפירא

    אני מוסיף תקציר קצר שכתבתי לפני הרצאה בנושא הטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז.

    הפרעת קשב וריכוז  נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי  של הילדים הלוקים בה.
    בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים וגם המעקב והניטור של יעילות התרופה והמינון לוקה בחסר.
    הגישה הטיפולית לילד עם ADHD היא כוללנית ורב מימדית כאשר המימד הביולוגי, התרופתי הוא חלק  חשוב ביותר להצלחת הטיפול הכולל. הסימפטומים הספציפים המודגשים אצל הילד, התחלואה הנילווית, הכוחות והבעייתיות השונה אצל הילד, המורכבות המשפחתית, המערכת החינוכית – כל אלה מכוונים אותנו לדגשים הטיפוליים השונים. בהרצאה זו אתרכז רק בטיפולים התרופתיים השונים- הותיקים והחדשים, והשיקולים השונים שניצבים בפני הרופא בכדי לתת את הטיפול התרופתי האופטימלי.  יש לזכור שבתכנון הטיפול התרופתי חשוב להעריך את הסימפטומים של ההפרעה בריכוז, אימפולסיביות , היפראקטיביות וכן סימפטומים נילווים כגון דיכאון , חרדה והפרעות התנהגות . חשוב להעריך את חומרת הסימפטומים וההפרעה התפקודית  בבית, בחברה ובביה"ס. תכנון הטיפול צריך להתייחס כמובן לצדדים הרגשיים של הילד ומשפחתו. התרופות הרבות הקיימות כיום הם מגוונות ופועלות במנגנונים שונים. בהרצאה אדגיש את הקבוצות השונות כגון התכשירים המעוררים  כאשר הותיקה שבהם היא הריטלין וניגזרותיה, תכשירים אנטי דיכאוניים טריציקלים כדוגמת הדפרקסן, פרימוניל ואחרים. קבוצות אחרות שיודגשו בהרצאה  הם חוסמי הקליטה מחדש של נוראדרנלין כגון רבוקסטין (אדרונקס) ואטמוקסטין (סטראטרה), התכשירים להורדת לחץ דם כגון קלונידין (קלוניריט) וגואנפצין (טנקס) והתכשירים הנוירולפטים כגון ריספרדל. אדגיש בהרצאתי את השימוש לעיתים גם בחוסמי קליטה מחדש סלקטיבים של הסרוטונין כגון פרוזק , פריזמה , פבוקסיל  במידה וקיימת תחלואה נילווית של דכאון ו/או חרדה המלווים את הפרעת הקשב. מילת המפתח בנושא הטעון והמורכב הוא מתן תרופות באינדיקציה רפואית נכונה (לאחר איבחון מקיף) ובמינון נכון המתאים .
    ההחלטה להתחיל בטיפול תרופתי מתבססת על איבחון של ADHD ועל משך קיומם של סימפטומים שהינם חמורים דיים כדי לגרום לנזק תפקודי. הרופא מביא בחשבון את הסיכון שבטיפול התרופתי מול הסיכון והנזק שגורמים סימפטומים לא מטופלים, והתועלת שתתקבל מטיפול תרופתי בהשוואה לטיפולים אחרים.
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא25/2/2006
    ויתור סודיות.

    שלום שולה

    איש מקצוע אינו רשאי לדבר עם אף אחד ללא אישור מפורש מהוריו של הקטין. צריך לבדוק מה טובת הילד ולפעול בהתאם. לדעתי כדאי לך לפנות לאיש מקצוע פסיכולוג ,שאת סומכת עליו שיקבל את כל האינפורמציה ויעזור לכם מול המערכת החינוכית. בהצלחה ד"ר אבי שפירא

  • עדיעדי25/2/2006
    זכרון וקשב [ל"ת].
    שלום לד"ר אבי
    האם יש השפעה על הקשב כשיש בעיות בזכרון או האם בעיות בזכרון יכולים לגרום לבעיית קשב בגיל הרך
    אם תעזור לי בהתפתחות הזכרון בגיל הרך אודה לך מאד
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/2/2006
    זכרון וקשב.

    שלום עדי

    אין ספק שיש קשר בין הזכרון והקשב. בהפרעת קשב וריכוז נפגע בעיקר זכרון העבודה  WORKING MEMORY וכן הפרעת זכרון ראשונית כפי שאני מבין לפי שאלתך גם כן יכולה לגרום לבעיות בקשב.  לדעתי כדאי לעבור איבחון מקיף של הקשיים, לאבחן מה ראשוני ומה משני ובהתאם להתחיל בתכנית טיפולית. בעיות זכרון בגיל הרך הם בד"כ מסיבה נוירולוגית וחשובה מאד הבדיקה הנוירולוגית . המכונים להתפתחות הילד שקיימים בבתי חולים, בקופות החולים השונות בהחלט יכולים לתת לך מענה איבחוני וטיפולי. בהצלחה ד"ר אבי שפירא

  • ליאתליאת26/2/2006
    הערכה וטיפול בהפרעת קשב בקרב מבוגרים [ל"ת].

    שלום רב,

    היכן ניתן לבדוק הפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים? אני פסיכולוגית של מבוגרים ולא פעם עולה שאלה לגבי קיום הפרעה זו. האם ניתן לסייע גם למבוגרים בעניין זה? תודה, ליאת

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא26/2/2006
    איבחון מבוגרים.

    שלום ליאת

    חשוב מאד לעבור איבחון כשעולה חשד. האיבחון מתבצע או ע"י פסכיאטר או נוירולוג שהתמחו בתחום ה ADHD.  תוכלי לפנות אלי ישירות למייל לפרטים נוספים.

    בברכה ד"ר אבי שפירא

    SHAPIRA11@BEZEQINT.NET

  • סטודנטיתסטודנטית27/2/2006
    קשב וריכוז . האמנם? [ל"ת].

    שלום,

    לעיתים אני קוראת מאמר ובשורה ספציפית אני יכולה להתעכב באותה שורה זמן רב, או לחזור ולקרוא קטע שוב ושוב על מנת "שיכנס לראש" .אני מאובחנת כבעלת ליקוי למידה. ולא המליצו על שום דבר רפואי. יש לציין שלא ערכתי מבחן טובה. הם כדאי לעשותו? (אולי בתקופה שערכתי את האבחון מבחן זה לא היה קים? ערכתי את האבחון בשנת 97- בהיותי בתיכון)
    לאחר תוצאות האבחון קיבלתי תוספת זמן במבחנים. ומעבר לכך לא נעשה לי מבחן על מנת לבחון את הקשב ו הריכוז (ואני רואה שבאבחון מופיע קושי בתפיסה שמיעתית וכיוב'- להערכתי דברים המצביעים על קשב) מדוע אם כן לא נשלחתי לערוך מבחן טובה למשל? או משהו דומה לכך? (מי "האשם" ההורים? הפסיכולוג?)

    ועוד משהו בקשר לאנגלית- אבל אני מנסה כבר שנים ללמוד את השפה הזו.ללמוד מילים- שלאחר תקופה מסוימת אני עלולה לשכוח אותן. לקרוא מאמרים באנגלית- אני לא מסוגלת. לקחתי ספר בכדי לקרוא- אבל אני מתייאשת. אני כבר מיואשת מזה.
    רציתי לשאול לגבי קורסים שיש בבתי ספר לשפות. השאלה אם זה יתאים לאנשים דיסלקטים.
    הקריאה שלי לא נכונה וגם הדיבור ולגבי השמיעה אני לא תמיד מבינה את המשפט. האמת שאני כבר התייאשתי מלימוד האנגלית. וחבל שזה סוגר דלתות במקומות עבודה שם כן נדרשת רמה טובה באנגלית.

    תודה רבה

  • אבי שפיראאבי שפירא27/2/2006
    איבחון מבוגרים.

    שלום לסטודנטית

    לדעתי לא כדאי לחפש אשמים , העבר מאחורינו גם אם לא טופלנו נכון . צריך לחשוב על העתיד ולשפר את יכולותינו כי את מה שהיה לא ניתן להשיב. זה לא מאוחר, את צעירה  תוכלי לפנות לאיבחון כפי שכתבתי בהודעה הקודמת. איבחון טובה הוא רק חלק מאיבחון אך בשום אפן הוא לא במקום איבחון מקיף אצל פסכיאטר או נוירולוג המתמחים בנושא הפרעת קשב וריכוז ( כדאי לברר זאת כשאת פונה למאבחן ). השימוש בטובה הוא מוגזם, יש בו טעויות רבות ולדעתי אם הוא מבוצע , בשום אפן לא להתייחס אל מבחן הטובה ככלי איבחוני בלבדי אלא כחלק מאיבחון מקיף שבודק  בעיות רפואיות, בעיות פסיכולוגיות שיכולות לגרום להפרעת קשב וריכוז. רק לאחר איבחון מקיף שכזה ניתן להגיע למסקנה אם את סובלת מ ADHD ולטפל בהתאם. בהצלחה ד"ר אבי שפירא

  • סטודנטיתסטודנטית27/2/2006
    היי שוב.

    תודה על תשובתך.

    אילו פרטים אני צריכה לבדוק לפני שאני פונה לנוירולוג? (לפנות לנוירולוג , לא?) ואם יש לך המלצה מסוימת עבורי אשמח לקבל (באיזור חיפה)

  • רוצה להיות סטודנטרוצה להיות סטודנט19/3/2006
    אבחון מבוגרים [ל"ת].

    שלום

    גם אני מעוניין לטפל בבעיה שלי, אני יכול לתת דוגמאות דומות לאילו שציינה קודמתי ולהוסיף עוד דוגמאות מהמאמר. בגיל 33 ומאחר שחיי היום יום שלי נפגעים מהפרעות רבות ומגוונות, החלטתי שהגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות ולפנות לטיפול בנושא. אני מתפרץ לדברי אחרים (בידעה שאני יודע את המשך המשפט או את כוונתם של אחרים) , מתקשה בהרכבת משפטים (מחליף בין המילים ,חיפוש מילים מתאימות למשפט). קושי בקריאה- יכול להתקע במשפט , מילה ללא הסבר. בכל הקשור למספרים -אני יכול לקרוא את המספר נכון ולטעות פעמיים ויותר בכתיבתו.

    אני לא מאורגן , מתפזר על פני כמה משימות במקביל וקופץ מאחת לשניה גם כאשר מדובר במשימות בסיסיות.קושי רב בביטוי עצמי בדיבור (הרבה יותר קל לי בכתב),זה פוגע בחיי החברה המשפחה ובעיקר בעבודה מה שמונע את התקדמותי.

    תופעה מוזרה (שאיני יודע האם רלוונטית )שהתרחשה לא מזמן, מה שהדליק נורת אזהרה נוספת שגרמה ל להייחס לבעיה שלי  ברצינות היא בפגישת עבודה, שבא היה חשוב לי לציין עמדתי בנושא מסויים, תוך כדי להט הדברים הרגשתי ששמיעתי נאטמת ואני נכנס למעיין בועה ,אני לא מצליח לשמוע מה אני בדיוק אומר ,אין לי שליטה על הנעשה.  המצב לאחרונה הולך ומחמיר, יתכן והמצב קשור בלחצים סביבי בעבודה וכו' אך אני מרגיש שאני חייב לטפל בבעיה ולא אני אתקשה לנהל חיים "רגילים" קלים יותר בהמשך.   

    אשמח לקבל פרטים נוספים לגבי טיפול וכתובת לפניה (חיפה).

     

  • רחלירחלי23/3/2006
    מבחן "טובה" שאלה לד"ר שפירא.

    היום חזרתי מבדיקת "טובה" לבני בן ה-9 בו התברר שילדי אכן סובל מבעיית קשב וריכוז

    בדרגת סטייה 9... 

    מהו טווח הנורמה והאם זוהי סטייה ברמה חדה מאד ?

    האם עלי לפנות עם תוצאות הבדיקה לפסיכולוג או לנויירולוג על מנת להמשיך בבדיקה ובטיפול ?

    תודה לך ד"ר שפירא על המאמר המפורט והברור שכתבת. עזרת לי להבין שאכן

    יש עלינו ההורים חובה לטפל בבעייה ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח שאולי

    תעלם עם הזמן....

     

  • עדיעדי24/3/2006
    הסבר ציוני TOVA.

    רחלי שלום

    אני לא ד"ר שפירא, אבל אנסה להבהיר בנוגע לציוני מבחן הטובה מכיוון שלא ברור לאיזה ערך את מתכוונת.

    מבחן TOVA כפי שהוסבר פעמים רבות הוא מבחן הבודק קשב חזותי מתמשך בעיקר ממשפחת מבחני CPT הממוחשבים (הכוללים גם את ה CPT של קונורס, IVA ואחרים שלהם מדדים שונים שאשמח לפרט בנפרד). רמת הדיוק של ה TOVA ושאר המבחנים מסוג זה - טובה אך לא מושלמת ויש חובה להצליב מידע עם מבחנים מקובלים נוספים להערכת תפקודי הקשב והריכוז.

    נתוני ה TOVA מבוססים על מדידה ממוחשבת והשוואה לשני סוגי אוכלוסיה: האוכלוסיה הכללית (ואז ככל שציון הנבדק יוצא דופן כך תפקודו שנמדד פחות נורמטיבי), ואוכלוסיית בעלי הפרעת קשב וריכוז (ואז ככל שנתוני הנבדק דומים לנתוני בעלי ההפרעה, גדל הסיכוי שאף הוא לוקה בה).

    הנתונים הנבדקים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית הינם:

    1. שגיאות של חוסר ריכוז - מספר הפעמים בהם הנבדק "פספס" במטלה

    2. שגיאות אימפולסיביות - מספר הפעמים בהם הנבדק שגה והגיב בפזיזות

    3. מהירות תגובה

    4. עקביות הביצוע

    5. יעילות התפקוד הכללית

    כל נתונים אלו ניתנים לממוצע סה"כ, לחצי הראשון (בו מעט מטרות הדורשות תגובה ומעט מטרות הדורשות איפוק) והשני (בו מעט מטרות הדורשות איפוק והרבה מטרות הדורשות תגובה) בנפרד, ולכל רבע (וכך מעקב אחרי משך הזמן בביצוע המטלה).

    כל הערכים המספריים ניתנים באחוזונים (50=ממוצע, ציונים נמוכים מאוד מצביעים על תפקוד נמוך באופן חריג) או בציוני תקן (100= ממוצע, סטיית תקן = 15).

    ציון ADHD הוא מדד סטטיסטי המופק מרגרסיה להערכת מידת ההתאמה לאוכלוסיית בעלי הפרעת קשב וריכוז. הנוסחה מחשבת ומחברת מספר מדדים וטוענת שתוצאה שלילית יותר מ: 1.80- (מינוס אחד נקודה שמונים) מצביעה על התאמה מובהקת סטטיסטית של פרופיל הנבדק לאוכלוסיית בעלי הפרעת קשב וריכוז מאובחנת.

     

    פרקטיקה נהוגה היא לנקוט בזהירות כלפי תוצאות האבחון הראשוני ולהוסיף לשם השוואה אבחון זהה חוזר תחת השפעה תרופתית מתוך הנחה ששיפור משמעותי הניתן לזקוף לזכות הטיפול התרופתי מצביע על קיומה של הפרעת קשב וריכוז.

     

    מקווה שזה יוכל לסייע לך לפרט איזה תוצאה בדרגת סטטיה 9 יש לילדך, ולאפשר מענה לשאלתך

    עדי

  • אבי שפיראאבי שפירא25/3/2006
    TOVA.

    תודה עדי על תשובתך המפורטת. לדעתי איבחון ה TOVA  חייב להיות אך ורק כחלק מאיבחון מקיף וכולל ואני לא בטוח שכך נעשה במקרה שהוצג כאן.  יש הרבה טעויות באיבחון מאחר וסימפטומים של קשב וריכוז הם בלתי ספציפים ויכולים לנבוע מבעיות רבות אורגניות ורגשיות (פרוט תמצאו במאמר שכתבתי באתר הזה).   ריטלין היא תרופה טובה להפרעת קשב וריכוז אמיתית אורגנית (ADHD) , אולם אם ניתן ריטלין לילדים שיש להם הפרעת קשב משנית לבעיות אחרות אנחנו יכולים לגרום להם נזק , להחמיר את בעייתם, לגרום לתופעות לוואי לא רצויות וכו'.

    בברכה ד"ר אבי שפירא

  • ציפיציפי14/4/2006
    מחפשת שאלון [ל"ת].

    אני סטודנטית לחינוך מיוחד ומחפשת באופן נואש שאלוני מחקר שניתנו לילדים על הידע והגישה שלהם לרטלין.

    אשמח לכל עזרה!

     

  • עדיעדי18/4/2006
    בהקשר לריטאלין הוא באמת מכיל קוקאין וקופאין?מה הוא סם? [ל"ת]. קוראים לי עדי ואני בת 15 אובחנתי לפני חודש בבעית קשב וריכוז -add . אני ואימי מתלבטים אם לקחת ריטאלין הייתי מבקשת לדעת מה אתם חושבים על ה ריטאלין. עשיתי איבחון 1 רגיל בלי רטאלין והיה לי בעית קשב וריכוז חריגה מאוד. ועשיתי אחרי זה עוד אבחון עם ריטאלין והאבחון היה טוב יותר מהנורמה .השאלה שלי האם כדי לקחת ריטאלין אומרים שזה סם ושזה מזיק לבריאות האם זה נכון?   
  • שמי רבקהשמי רבקה23/4/2006
    מעבר לטיפול ריגשי או לכיתה קטנה? [ל"ת].     
  • אנונימיאנונימי6/5/2006
    הפרעת קשב [ל"ת].

    נהנתי מאוד לקרוא את המאמר-ישר כח!

    אני בן 27, לא הייתי בעייתי בנעורי, לא סמים או אלכוהול, לא היפראקטיביות וכוד, אך עדיין יש לי מקום לחשוב שאני סובל מבעיית קשב וריכוז.

    הדבר בא לידי ביטוי ביום יום, שוכח דברים קטנים על אף היותם כחלק מהשיגרה השוטפת, לא תופס מיד שמות (אנשים ומקומות), בזמן ויכוח חשוב דעתי מוסחת ואני שוקע במחשבות אחרות לגמרי כאילו דבר לא קרה, מאבד עיניין בקריאת כתבות שהתארכו יתר על המידה אפילו אם הם משכו את תשומת ליבי בהתחלה.

    השאלה שלי היא כזאת:

    האם ע"פ התיאור הנ"ל יכול להיות שיש לי הפרעת קשב וריכוז?

    לאור גילי,כיצד ניתן לדעת זאת ע"י איבחון, האם יש דרך כימית או דרך כלשהי שהיא לא תצפית או מבחן??

    תודה.

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא6/5/2006
    איבחון.

    שלום לאנונימי

    אין אפשרות לאיבחון בדרך כימית , רנטגן, צילומי מוח וכו' . אין קיצורי דרך . חשוב לבצע איבחון מקיף שנעשה אצל רופא שמומחה בתחום ,שולל בעיות רגשיות, אורגניות בכדי שיהיה ניתן לעזור  לך לדעת האם יש לך או אין לך הפרעת קשב וריכוז אמיתית. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא6/5/2006
    ריטלין מונע התמכרות לסמים !!!.

    שלום עדי

     המחקר מוכיח ששימוש בתרופות כגון ריטלין במינון נכון מונע התמכרויות למינהם בגיל ההתבגרות ובגיל המבוגר. הפרעת קשב שאינה מטופלת גורמת לאי שקט כרוני והצורך האדיר להרגעה עצמית גורם לאדם לפנות לסיגריות (הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מעשנים פי כמה מאלו שאין להם הפרעה כזו), לסמים ו/או לאלכוהול. אגב מי שעוסק בספורט ומעלה את האדרנלין שלו באפן טבעי גם כן עוזר מאד להפרעת הקשב שלו.  כמו כל תרופה גם ריטלין צריכה להינתן רק למי שזקוק לה, במינון המתאים יחד עם מעקב רציף אצל רופא מומחה.   לדעתי הנזק באי מתן ריטלין מסוכן הרבה יותר מאשר הסיכונים  במתן הריטלין.

    בברכה ד"ר אבי שפירא

  • קורא מגיבקורא מגיב23/5/2006
    ריטלין למי שאינו מאובחן [ל"ת].
  • יהודית יודלביץיהודית יודלביץ25/5/2006
    טאקוונדו.
  • דוריתדורית3/6/2006
    בעיות רגשיות קשות [ל"ת]. שלום רב,
    בני כיום בן 17 מאובחן כלקוי למידה HDAD וסובל מבעיה רגשית ומערך עצמי נמוך מאוד המונע ממנו לתקשר עם חברים בני גילו ועקב כך התנהגותו היא לא כבן גילו. שואל הרבה שאלות שחוזרות על עצמם.  כאשר התגורר איתי לא מצא את עצמו, היה מתבטא ומתנהג נמוך מאוד והיום הוא עבר להתגורר עם אביו שאצלו הוא מרגיש  שלא טוב לו בגלל חוסר רגש  והבנה מצד אביו לצרכים שלו . אציין כי בבית הספר מתנהג מאוד יפה ובנימוס.  בעבר הוא טופל ע"י פסיכולוג שעזר לו, הטיפול היה לשנה אחת והוא הופסק ומאז חלה נסיגה משמעותית וקשה לו לתקשר עם פסיכולוג אחר.  גורמים סוציאלים מעורבים עד פניות לבית המשפט לנוער עם דרישות להוציאו למסגרת חוץ ביתית שלפי דעתי וראייתי רק יכולה להזיק ולתסכל אותו ומכך אני  מאוד חוששת לחייו ולעתידו ולא יודעת מה לעשות ולמי לפנות. מבקשת דחוף עזרה
    תודה רבה
     
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא3/6/2006
    Second Opinion. שלום דורית
    אין ספק שבנך ואת מתמודדים עם בעיה מורכבת וקשה. אני מציע לך לפנות בהקדם לפסכיאטר מומחה לילדים ולנוער (מרפאה ציבורית באיזור מגורייך או באפן פרטי), כדי לגבש את האבחנה בכדי לתת לבן שלך את הטיפול האופטימלי. הפסכיאטר יוכל לחוות דעה גם לגבי נושא המסגרת החוץ ביתית שאת כה חוששת ממנה  כדי שהמהלכים ייעשו באפן שקול ללא הפעלת חוק הנוער אם ניתן. בהצלחה ד"ר אבי שפירא
  • תמרתמר3/6/2006
    ג'אגלינג. התוודעתי בשבועות לעמית קמאי שהקים עמותת "דרך הג'אגלינג, הוא בין היתר מורה בביה"ס הדמוקרטי בחדרה והקים את הקרקס בפרדס חנה. הבנתי שיש לו נסיון רב בעבודה עם ילדים עם הפרעות קשב ולטענתו אימון ג'אגלינג יכול להחליף שימוש בריטאלין. שווה לנסות לאתרו לפי מראי המקום שציינתי.
  • רויטלרויטל4/6/2006
    ADD וטלויזיה. שלום לך אבי,
    האם נכונה האמירה כי צפייה בטלויזיה בגיל הרך עלולה לגרום להפרעת קשה וריכוז? במידה וכן, עד כמה מותר לנו לחשוף את ילדינו לטלויזיה מבחינה זמנים? (שהרי אם נמנע מילד צפייה במדיה זו, הוא עלול אולי דוקא לפגר ביחס לקבוצת גילו?)
    בתודה,
    רויטל.  
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא5/6/2006
    טלויזיה הפרעת קשב. שלום רויטל
    חד משמעית הטלויזיה אינה גורמת להפרעת קשב וריכוז. ילדים עם ADHD מתרכזים יותר טוב בעת צפייה בטלויזיה (קשור להרבה גורמים בינהם הפרשת האדרנלין המוגברת בעת צפייה בתכניות מרתקות בטלויזיה) לדעתי כמו כל דבר מומלצת המידה . לא להגזים בצפייה ולראות את הטלויזיה כאלמנט נוסף בחינוך וההנאה בחיי הילד ומשפחתו ולא לראות בכלי זה אלמנט יחיד. יש ילדים עם הפרעת קשב וריכוז שאצלם הבלבול בין מציאות לדמיון בעת צפייה בטלויזיה בתכניות כגון פאור רנג'ר , צבי נינג'ה ואחרים  מטשטש. ילדים אלו - רצוי שיראו פחות סרטים שמעוררים את הבילבול ויותר סרטים שפחות מעוררי דמיון שהוא בכל מקרה מפותח מאד אצל הילדים עם הפרעת קשב. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • אמאאמא16/6/2006
    אבחון הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך. שלום,
    אני אמא לבן מקסים שמאז יום הולדתו הרביעי אנו מבחינים (גם הגננת) בחוסר שקט כללי, פחות משחק במשחקים הדורשים ישיבה והתעסקות ויותר מתעניין ב"מלחמות" את זה למד בגן. הגננת המליצה על אבחון גם משום ש"קשה לו לאחרונה, והוא קם במהלך המפגשים". התיעצתי עם המדריכה שלנו בחוג הורים והיא טענה שהתנהגותו רגילה ואין מה למהר לאבחן אולם כדאי לגשת להתפתחות הילד ולבדוק. אני חייבת לציין שהוא מצליח להתרכז במשימות, ריכוז מלא עד כדי ניתוק מהסביבה ולעיתים נדמה שאינו מרוכז כלל וכל הנאמר חולף ליד אוזניו. השינוי היחיד שעשינו, הוא שינוי בתזונה- התחלנו לתת לו מידי בוקר כוס חלב פרה. האם יש קשר? אנחנו פשוט לא מצליחים להבין האם זהו שלב וזה הגיל או שמא אנחנו צריכים לפנות לטיפול מקצועי ומוקדם.
    אודה מאד על תגובה.
    תודה.
     
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא19/6/2006
    הפרעת קשב בגיל הרך. שלום לאמא המודאגת
     כבר כתבתי בעבר על הנושא ותוכלי לגשת לתשובתי מיום 23-11-04 באתר זה. בגדול אני בעד לעשות איבחון מיותר מאשר לא לעשות איבחון ,מאחר ואם הבעיה אמיתית ,כמה שנגיע מוקדם יותר לטיפול הנכון כך המצב לא יסתבך. אין קשר עם חלב פרה והפרעת קשב . המכון להתפתחות הילד או פסכיאטר ילדים מומחה לגיל הרך הם כתובות טובות  לשם ביצוע איבחון מקיף. בהצלחה ד" ר אבי שפירא
  • רויטל רגברויטל רגב20/6/2006
    שלום לך ד"ר שפירא.

    ותודה רבה על תגובתך המהירה! אני מצרפת כאן מאמר מסויים שנכתב ע"י שי זילברבוש, ואשמח מאוד לקבל את חוות דעתך בקשר אליו (במיוחד לגבי השורות שהדגשתי). תודה רבה מראש גם על סבלנותך והענותך.

    על תינוקות וטלוויזיה 

    בעולם שבו אנו חיים, הטלוויזיה היא קודם כל נתון: היא שם, במרכז הסלון, במרכז החיים, כובשת אט-אט נתח גדול יותר מההוויה היומיומית שלנו. תינוקות נולדים לתוך עולם שבו הטלוויזיה היא קיימת ומרכזית: בבתים רבים היא פתוחה לאורך שעות, מציפה את חלל חדר המגורים בגירויים, צלילים ורעשים. כיוון שהיא חלק מחיינו, אין ספק שלרוב היא תעשה גם לחלק מחייהם של ילדינו.

    השאלה היא מאיזה גיל ?

    התאורטיקן ניל פוסטמן טען נגד הטלוויזיה שהיא גוזלת מהילדים את ילדותם ("אבדן הילדות", 1985). היום היא גוזלת לא רק את הילדות אלא גם את הינקות, ועושה את זה בתקופה שבה תהליכי ההתפתחות של התינוק הם קריטיים ובמידה רבה בלתי הפיכים.
    כדאי להבין לעומק מה עושה הצפייה בטלוויזיה לתינוק, ולמה זה כל כך משמעותי להתפתחותו:
     
    לגעת ב...כלום

    תינוק בראשית חייו צריך ליצור קשר בין מבט עיניו למה שעושה ידו (קשר עין-יד): הוא רואה משהו, מושיט את היד לתפוש את הדבר, ומפתח את הקשר בין ראיה לתנועת היד. כשהתינוק צופה בטלוויזיה, הוא לא "יודע" שאין שם במה להחזיק. הוא רואה דבר מעניין – תנועה, מוזיקה, רוצה להושיט את היד... אבל נתקל במסך. בכלום. בתסכול.
    בחודשים הראשונים, קשרי עין- יד מתפתחים לכיוון חושים נוספים: הדבר שנגע בו, הוא רוצה גם להכניס לפיו, רוצה להזיז את הדבר, ליצור בו תנועה.
    אבל תינוק שצופה לאורך זמן בטלוויזיה, וינסה "לתפוס" את מה שהוא רואה, יכשל שוב ושוב. במשך הזמן הוא יבין שאין לו מה לתפוש והידיים יפלו לצדדים בתחושה של יאוש. כך נוצרת פגיעה בקשר עין יד, ובמקביל נוצרת תבנית של תסכול שיכולה להשליך לדברים אחרים בחייו, כמו לגירויים נוספים שהאימא תיתן לו- והוא לא ינסה להגיב אליהם.

    רעש כאמצעי הרגעה

    הורים רבים משתמשים בטלוויזיה כאמצעי הרגעה. הטלוויזיה "משקיטה" את הילד באמצעות עודף גירויים, שמשתלט עליו עד שהוא מתעייף ובוהה: אין מחשבות, אין דאגות (גם לנו כמבוגרים, ועל אחת כמה וכמה לתינוקות). למעשה, באמצעות עודף אינפורמציה (על פי מחקרים – עד פי 1000 יותר מאשר בעת קריאת או הקראת ספר) – הטלוויזיה "שולטת" על התודעה של הילד. הוא נראה רגוע – אבל הוא בעיקר פסיבי.

    צמצום המרחב

    תהליך מרכזי בהתפתחות של תינוק היא יצירה של תחושת מרחב: ההזדמנות שתינוק מחפש כל העת היא לחקור את המרחב שסביבו, ולהגדיל את האפשרויות ואת טווח החיפוש.
    אבל בעת הצפייה בטלוויזיה, בעיקר כשהיא מתרחשת לאורך שעות, המרחב של התינוק מצטצם לטווח הראיה של המסך. במשך הזמן, הצמצום נעשה להרגל, ואפילו היכולת של העיניים לחפש את המרחבים, את הגילויים – קטנה.

    בעיות ראיה ומיקוד

    כאשר בגיל ינקות, העיניים של התינוק מתמקדות במשהו שנמצא במרחק קבוע וללא הפסקה, שריר העין מתעייף, ולאורך זמן יתכנו בעיות ראיה ומיקוד, עד להרכבת משקפיים בגיל מוקדם.
    חשוב לזכור שגם אם ילדכם רואה טלוויזיה, רצוי לשנות את המיקום כך שהמרחק מהטלוויזיה ישתנה, וגם הכיוונים (פעם מצד אחד ופעם מצד אחר).

    מתח שאין מה לעשות איתו

    אחרי שעות רבות של צפיה בטלוויזיה, נצבר מתח רב בגוף של הילד. התחושה היא של דברים שקרו (לעיתים ברמה רגשית או חושית) – אבל הגוף לא לקח חלק פעיל בתהליך! אפשר לחשוב כיצד אתם מרגיישים אחרי כמה שעות מול הטלוויזיה לעומת התחושה אחרי פעילות גופנית.
    המתח שנצבר בגוף עלול להתפרץ אחר כך בעת משחק, בבכי, ברגזנות, או בתחושה כללית של אי שקט.

    של מי הילד?

    הטלוויזיה מעניקה להורים לגיטמציה לחשוב שהילד עסוק וטוב לו: התינוק נראה רגוע, מתעניין, לפעמים גם חוזר על מלים ששמע בקלטת.. לכאורה הכל בסדר, אבל למעשה, יותר מדי פעמים, הטלוויזיה היא בייביסטר שמשמש כתחליף ליחסים עם ההורה, תחליף דל ופוגע.

    הטלוויזיה כהרגל או כהתמכרות

    טלוויזיה היא מוצר ממכר: ככל שרואים יותר מעוניינים לראות עוד. התוצאה היא שחצי שעת צפיה בגיל חצי שנה נעשית לשלוש-ארבע (!) שעות צפיה בממוצע אצל ילדי הגן.
    אנו מעריכים כי חלק מבעיות הקשר והריכוז בגילאים מאוחרים יותר, בגן ובבית הספר, נובעים מעודף התמכרות למסך הקטן. מדוע ? כי כדי להירגע הילד זקוק להרבה רעש ובאלגן (כמו הטלוויזיה), להרבה גירויים ולהצפה. לאורך זמן – הוא דורש את הרעש גם במקומות אחרים, ולא מצליח להירגע בלעדיהם.

    אז מה אפשר לעשות?

    1) לצפות בשכיבה על הבטן: אם התינוק רואה טלוויזיה, חשוב לתת לו לראות בתנוחה של שכיבה על הבטן,
        ולהשתדל לא  להשתמש במשטחים מוטים, כגון עגלות, טרמפולינות או סלקל. בישיבה מרובה על משטח
        מוטה, התינוק לומד להתיישב דרך השימוש בשרירי הבטן במקום בדרך הנכונה והמאורגנת יותר שהיא
        דרך העברות משקל ושימוש בזוקפי הגב – וכך נגרמת לו פגיעה כפולה (גם הטלויזיה עצמה, וגם העובדה
         שהוא לא לומד להתרומם בדרך נכונה)
    2) אינטראקטיביות. תינוק לא יכול לקבל תגובה מהטלוויזיה, ולכן חשוב לשבת לצפייה ביחד איתו, ולהעדיף
        משחקי מחשב או טלוויזיה אינטראקטיבית על פני צפייה פסיבית.
    3) כמות ותדירות הצפייה, חשוב לבדוק בכמה שעות בשנה מסתכמת צפייה של חצי שעה ביום - כך המספרים
        נראים הרבה יותר משמעותיים. השאלה שאתם יכולים לשאול היא כמה אחוזים מחייו הפעילים של התינוק
       גוזלת הטלויזיה? כך תהיה לכם דרך טובה להחליט על כמות ותדירות הצפייה, שיפגעו בו מעט ככל האפשר.
    4) הרגלי צפייה וגבולות: ככל שההורים ידרשו ויקפידו על גבולות הצפייה, כך יש סיכוי רב יותר לא להפוך את
       ההרגל בינקות    להתמכרות בלתי נשלטת בגיל הגן. להערכתנו, עד גיל שנה אפשר למנוע טלוויזיה
       לחלוטין, ואחר כך – רק במינון מוגבל     וברור.
    5) שימוש אחר ב"זמן הטלוויזיה" : חישבו רגע, מה אפשר היה לעשות עם הילדים במקום הצפייה? לדבר,
       לטייל בפארק,    לשחק בכדור, לעשות במוטוריקה עדינה, לגעת בו. ועוד ועוד. כל הדברים הללו באמת
       גורמים לתינוק להתפתח – גם  מוחית – ללא השוואה לאותן קלטות שמיועדות ל"פיתוח המוח" של תינוקות.
       אך פעילויות אלה דורשות מההורים השתתפות אמיתית ומעורבות אמיתית. האם אתם רוצים בכך?
    6) לקחת בייביסיטר אמיתית לא מעט הורים משתמשים בטלוויזיה כדי לפנות מעט זמן לעצמם. תחליף יעיל ודי
        זול יכול להיות    לפנות לנערות צעירות ולבחורות ולהזמינן מספר פעמים בשבוע על בסיס חודשי, כדי שיבלו
        עם תינוקכם במקום הטלויוזיה. להערכתנו, כל שקל על כך יחזיר את ערכו בריבית גבוהה.
    7) בכל אופן יש בה משהו חיובי.. הטלוויזיה היא כלי מעולה עבור ההורים כדי מידע על התפתחות התינוקות
     , דעות, תרגילים
     וכדומה.

     

  • נוריתהנוריתה1/7/2006
    היכן מומלץ לערוך איבחון לילד עם חשש להפרעת קשב וריכוז [ל"ת]. שלום
    אני אמא לילד בן 7 וחצי שעולה לכיתה ב'.
    כבר מגיל שנתיים היה לי חשד לADHD בגלל הטמפרמנט הגבוה שלו.
    וגם בגלל שאבא שלו גם הוא עם הפרעת קשב ריכוז/דיסלקציה ולקויות למידה שונות.
    נכון להיום, אחרי דרך מאוד ארוכה שעברנו עם הילד, גם בחינוך ובגבולות, גם בריפוי בעיסוק בנושא מוטוריקה עדינה ובנושא תחושתי ... הילד הצליח ממש יפה בכיתה א' , יותר בהתחלה ולקראת סוף השנה היה לו יותר קשה.
    למורה אין תלונות כלפיו, אבל בבית הדברים יותר בולטים: חוסר מנוחה, עיפות, קופצנות, מתקשה להכין שיעורים ולסיים מטלות וכו'
    ובעצם שאלתי היא היכן כדאי לבצע את האיבחון?  נאמר לי כי יתכן שהבן שלי מצליח לגייס את כל כוחותיו בזמן הלימודים ובבית הוא מתפרק וזה גובה ממנו כוחות רבים.
    חשוב לי מאוד לבצע את האיבחון בחופש הגדול ובמקום שאוכל באמת לסמוך עלהם שבמידה והילד באמת לוקה  בהפרעת קשב ריכוז שיצליחו לעלות על זה.
    אודה לך על תשובה.
    נ.ב.
    אנו גרים במרכז תל-אביב
     
  • אבי שפיראאבי שפירא1/7/2006
    פני אלי במייל shapira11@bezeqint.net.
  • שולמית גבעשולמית גבע20/7/2006
    בעיות במשפחה. שלום אבי.... לבן שלי עמר... ילד אדמוני וחמוד..... הנושא על גופו אין ספור נמשים, יש לו בעיות קשב וריכוז... הוא מתחיל ללמוד ומיד אח"כ קם ממקומו ומתחיל לקלל אותי ויוצר חיכוכים ביננו... האם יש לך פתרון לילד השכונתי השורץ ברחובות ומפריע לכל התושבים? אנא חווה דעתך...
    נ.ב.
    יתכן שבעיה זו נובעת מחוסרונה של הביצה של כלבנו
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא20/7/2006
    רצוי מאד לעבור איבחון מקיף. שלום שולמית
    בעיות קשב וריכוז יכולים להגרם מהרבה סיבות שחייבות להשלל לפני שקובעים האם מדובר בהפרעת קשב אמיתית.  במאמר שמפורסם כאן באתר כתבתי את רוב הסיבות לבעיות קשב וריכוז. אני ממליץ מאד לפנות לפסכיאטר ילדים ונוער. לפי המעט שציינת הבעיות מורכבות ומשליכות על המצב המשפחתי בבית ולכן כדאי לעשות הערכה מקיפה, לדעת מה ראשוני ? מה משני? מה אורגני ? מה רגשי? יש תקוה  ויש טיפול אולם חשוב ביותר קודם כל למפות את הבעיות. בד"כ כשמאבחנים ומטפלים מוקדם הסיכוי
    לתחלואה נילווית(COMORBIDITY ) קטן. בהצלחה ד"ר אבי שפירא
  • אביעדאביעד7/8/2006
    ג'אגלינג?. שלום, היה מאוד מוזר לקרוא את זה על ג'אגלינג.
    גם לי יש בעיות של קשב וריכוז, וכנראה גם תסמונת טורט.
    אני זוכר שעד לםני כמה שנים, הייתי כל הזמן עושה גאדלינג של כל מיני דברים באוויר.
    כולל דברים לא קונוונציונליים: נעליים, סכו"ם, כוסות.  האמת שרק עם 2 ולא שלוש, כי פחדתי לנסות.
     
    אביעד.
    aviadgo@intermail.co.il
  • אירנהאירנה31/8/2006
    ADHD ילד בן 11 [ל"ת]. שלום,
    ילדי בן ה-11 איננו קורא וכותב. הוא מסוגל לקרוא כאשר עובדים איתו אחד-על-אחד, אך כאשר בבית אנחנו שואלים אותו 'ומה עם שיעורי בית', הוא מתפרץ ובסופו של דבר משתמט. הוא באמת מאד מתקשה, יותר מילדים אחרים כמוהו, ובכל זאת אנחנו מצפים כי - לפחות בנוכחות שלנו - יוכל לקרוא כל יום במשך זמן מסויים, לכתוב ובעצם גם לעשות חלק משיעורי הבית. עד היום, והוא היום בכיתה ה', לא עשה מעולם את כל שיעורי הבית, אלא שילם מס קטן לטובת העניין. האם לפי דעתך צריך 'להתעקש'? והאם אתה לוקח בחשבון את המתח הרצוף שיש בבית כתוצאה מכך? לעתים היינו מבלים שעות מרובות על 'התעקשות', איומים, עונשים, ללא תוצאות.
    אירנה
     
  • מאיהמאיה3/9/2006
    הפרעות בקשב ובריכוז. ד"ר שפירא שלום רב,
    אני אם לילד שאובחן כסובל מקשיים בקשב וריכוז.
    רציתי להתייחס לנושא הריטלין. כל מקום אליו פניתי, כל מומחה,
    נוירולוג או איש חינוך איתם דיברתי, חזרו והדגישו כי "אם לא היו בתי ספר,
    הילדים לא היו צריכים ליטול תרופות". הבעייה היא במערכת החינוך שלא יודעת
    להתמודד, וחסרים לה הכלים הנחוצים, ולא הילדים. זוהי נקודה מאד חשובה.
    במקום "להרגיע" את הילדים שלנו, ולנסות להתאים אותם למערכת, המערכת
    צריכה להתאים את עצמה לילדים.
    בתי הספר לא הוקמו למען המורים, אלא למען הילדים, התלמידים.
    במקום שהמערכת תקל על הילדים, הילדים אמורים להקל על המערכת??!!
    הבקשה היא לעוות את הילדים. אם הבעיה היתה אצל הילדים, הרופאים היו ממליצים
    על ריטלין בכל שעות היום! קשיים בקשב וריכוז לא נעלמים אחרי שעות הלימודים!
    בהקשר הזה, הייתי רוצה להמליץ על הרפואה האלטרנטיבית. היא עדינה יותר, ולא פולשנית.
    מנסיוני, לטטוח הארוך כדי להשקיע בזה, ולא בתרופות.
     
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא3/9/2006
    יום עיון ADHD. שלום לכולם אני מקווה שתוכלו להגיע ליום חשוב זה שמאגד אנשי מקצוע מתחום הרפואה והפסיכולוגיה. אחת ההרצאות היא שלי ותהיה שם התייחסות לנושאים שהעליתם בהערותיכם כאן. בברכה ד"ר אבי שפירא

    WWW.BYAHAD.COM

    היבטים רגשיים והתנהגותיים
    בקשיי קשב וריכוז ADHD בילדים

    יום ג' 5/9/2006 15:00 – 21:00

    מרכז רפואי ע"ש שיבא בבית סורסקי בית החולים תל השומר
    (ליד מרכז הדרכה של משרד הבריאות ביה"ס לסיעוד והספרייה הרפואית)

    14:00 – 15:00 הרשמה

    15:00 – 15:30 פתיחה : דוד דרומלביץ – יו"ר עמותת ביחד
    אוסנת דרי – מנכ"ל עמותת ביחד

    15:30 – 17:00 ADHD - היבטים רגשיים והתנהגותיים בגישה התפתחותית
    ד"ר רונית פלוטניק – פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה,מדריכה - תל"ם.

    17:00- 17:30 הפסקה - כיבוד קל


    17:30 – 18:30 חשיבות האבחון המוקדם בקשיי קשב וריכוז.
    ד"ר אבי שפירא – מומחה לפסכיאטריה של הילד והמתבגר
    יועץ למסגרות החינוך המיוחד באזור הצפון.


    18:30 – 19:30 תוכניות התנהגות בבית.
    איריס שני M.A - הדרכת הורים וילדים עם קשיי קשב וריכוז.

    19:30 – 20:00 הפסקה

    20:00– 21:00 לחיות באיכות חיים עם קשיי קשב וריכוז.
    טובה גרינפלד – האגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך.




    ניתן להירשם ביום האירוע במקום( מרכז רפואי ע"ש שיבא)
    רישום מוקדם במשרדי העמותה באמצעות כרטיסי אשראי
    בתאריכים 30/08, 31/08 ,3/09 ,4/09
    טל: 6704404 03 פקס: 6704414 03

    עלות השתתפות לאורחים 120 ₪
    חברי העמותה 90 ₪
    סטודנטים וקבוצות (מינימום 5 משתתפים) 80 ₪
  • שרוןשרון3/9/2006
    שאלה אישית מקצועית. שלום ד"ר שפירא,
    הייתי מבקשת לדעת אם קיימת ומהי, לפי דעתך, נסיונך הרב ומסקנותיך, גלולת הפלא, שבעזרתה נענים רב בעיות אצל יותר אנשים שאתה מכיר או שמעת,
    שהיתה הכי הרבה לעזר מבחינה סטטיסטית (לא מחייבת כמובן).
    אשמח מאד לדעתך המקצועית והאישית וכמובן בהבנה שהערבון הוא מוגבל...

    תודה רבה
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא4/9/2006
    גלולת פלא ?!. שלום שרון
     איני מכיר גלולת פלא שתפתור את כל הבעיות . אין ספק שכל קושי רגשי , התנהגותי, ביולוגי חייב התייחסות מקיפה בעיקר פסיכותרפויטית( טיפול בשיחות) ולעיתים גם בתרופות.  אני לא בטוח שהבנתי לעומק את שאלתך אך אני מקווה שמה שכתבתי יספק אותך .
    בברכה ד"ר אבי שפירא
  • אמא של אוריאמא של אורי8/10/2006
    בעיית קשב וריכוז אצל ילדה כבת שנתיים ושמונה. שלום רב .
    אני אמא לאור המקסימה בת השנתיים ושמונה .
    ולדעתי לאחר קריאה של הכתבה בתי אכן סובלת מהיפרקטיביות מסוימת .
    לאן אוכל ללכת מה עושים אני רוצה לעזור לה ?????
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא9/10/2006
    הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך. שלום לאמא של אורי
    קודם כל יכול להיות שהדאגה שלך מוקדמת אך אם את בכל זאת חוששת כדאי שתפני לאנשי מקצוע המומחים לגיל הרך (יש 6 מרכזים כאלה בישראל כיום בפריסה ארצית) ותוכלי לבדוק אם יש בעיה כלשהיא לבתך. בכל מקרה לא ניתן לאבחן הפרעת קשב אמיתית  אורגנית לפני גיל 5 שנים . ובד"כ הטיפול גם אם ההפרעה אמיתית הוא הדרכת הורים והדרכת הגננות והצוות החינוכי בגן.
    אני מצרף לעיונך וכמובן לכל הקוראים מאמר קצר שכתבתי בנושא ויוכל להאיר את כל ההיבטים. בברכה ד"ר אבי שפירא

    הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
     
    שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית   והשילוב  תורשה  וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות  ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות  הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
     ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר.  לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
     מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
     מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים  משתנים, בהתפתחות  האישיות של הילד ועוד.
    ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך  כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
     הדוגמאות לכך הן רבות :
    טמפרמנט (מזג) קשה  שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD ,  תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד),  הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט,  והפרעה בקשר הורה –ילד. 
    לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי  בגן.
     לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
  • חטיב סאחרחטיב סאחר28/11/2006
    בעיות קישב ויכוז [ל"ת]. בעיות קישב ויכוז קיימות לפי דעתי מבעיות רגשיות שזה גורם לכך ויש הבדיל בן ילדים שנולדים עם התופעה הזו לבין ילדים שבעיה רגשית גורמת להם להגיע למצב איי שקט
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא28/11/2006
    אבחנה מבדלת. שלום לך
     אתה נגעת בציפור הנפש של הנושא . כל כך חשוב לעשות איבחון מקיף בכדי לשלול את כל הבעיות הרגשיות , הרפואיות והאחרות הגורמות לקשיים בקשב וריכוז. רק לאחר שברור לנו מעל לכל ספק שאין הפרעה אחרת שגורמת לקשיים בקשב וריכוז ,רק  אז נחשוד שאולי מדובר בהפרעת ADHD ונטפל בהתאם. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • מיהמיה10/12/2006
    הפרעות קשב וריכוז. שלום לך
    אני מעוניינת לעשות את הבדיקה של קשב וריכוז
    פניתי דרך האינטרנט לאתר מיפל שם הם מבצעים את הבדיקה.
    האם אתה מכיר את האנשים  שם או שמעת על האתר
    אני בת 30. פניתי דרך הטלפון לבית חולים אסף הרופא והם רוצים המון כסף.
    אני יודעת שהבדיקה לא זולה .   תשובתך תעזור לי מאוד
    כי אני יודעת  שהאנשים שם מוסמכים ורק נורולוג מבצע את הבדיקה
    והבנתי שמי  שמבצעת את הבדיקה היא פסיכולוגית עם תואר ומנהלת את המקום .
    פשוט חבל לי לזרוק סתם את הכסף .אוליי יש עוד מקומות אני גרה בראשון לציון
                                                                                                          תודה מראש מיה
  • מישהו מנהל את הפורום הזה למה אין התיחסותמישהו מנהל את הפורום הזה למה אין התיחסות14/12/2006
    קשב וריכוז.
  • קוראת ותיקהקוראת ותיקה14/12/2006
    מאמר ולא פורום. שלום,
    מדובר במאמר ולא בפורום.
    יש פורומים שונים באתר שרובם מוגבלים לפסיכולוגים ואנשי טיפול (עבורם הוקם האתר).
    יש מאמרים שניתן להגיב עליהם כמו המאמר הנוכחי. לעיתים מי שכתב את המאמר או כותבים אחרים מתיחסים לתגובות, אם הם מעונינים בכך. לעיתים מגיבים לתגובות קוראים שונים, כמוני.
    פורומים להורים וכו' לא נמצאים לרוב באתר הנוכחי, שמיועד במקור לאנשי טיפול ולא לקליינטים שלהם. ישנם פורומים רבים באינטרנט שמיועדים להורים.
  • סמיסמי5/1/2007
    אפקסור [ל"ת]. האם  לאפקסור תופעות לוואי אפשריות?
  • אמא מודאגתאמא מודאגת8/1/2007
    הפרעה התנהגותית חברתית. שלום,אני לא בטוחה שזה הפורום המתאים לבעיה הזו,אך אני לא יודעת למי פונים לאבחון.
    לביתי בת ה-3 יש בעית התנהגות חברתית במשך היום שמתבטאת בבישנות יתר,מרדנות,האשמת אחרים בטעויות עצמיות,אנטי חברתיות למבוגרים וכו' וכו'. בלילות יש לה התקפים מתוך שינה,שלאחר מכן היא לא זוכרת כלום מהארוע. ההתקפה בדר"כ לוקחת כ-10 דקות ולאחר מכן היא נרגעת וחוזרת לישון. בהתקפה הילדה צורחת ובוכה בהיסטריות,מדברת מתוך שינה דברים לא ברורים,מכה את המיטה ואת מי שנוגע בה ואינה מוכנה שיתקרבו אליה.הדבר חוזר על עצמו כל שבוע לפחות אם לא יותר. מה לעשות?אל מי לפנות?מה זה יכול להיות? היא לא מטופלת בכלום.
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא9/1/2007
    מאמר ולא פורום. תודה לך 
     באמת כתבתי מאמר ואני שמח תמיד להתייחסות -גם מבקרת.
    שאלות לגבי איבחונים וכו' בהחלט ניתן להפנות לפורומים השונים - יש המון באינטרנט ושם ישמחו להמליץ בנושא.
    בגדול חשוב לזכור שמאחר שהפרעת קשב מאובחנת בדרך השלילה והאבחנה המבדלת היא ארוכה גם רפואית, גם רגשית חשוב שרופא מומחה בתחום יהיה מעורב  באיבחון  הכולל. 
    בברכה ד"ר אבי שפירא
     
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא9/1/2007
    גיל הרך. אני ממליץ לך לפנות לאחת היחידות לגיל הרך הקיימות לפחות בשישה בתי חולים בארץ. אני בטוח שיוכלו לבצע איבחון מקיף ויעזרו למשפחה בטיפול המתאים.
    בברכה ד"ר אבי שפירא
  • מאג'דהמאג'דה13/1/2007
    טיפול קוגניטבי התנהגותי. ברצוני לברר אם ידוע לכם על מאמרים או כל חומר תיאורטי שמציג את הטיפול הקוגניטבי התנהגותי בשילוב של ביופדביק אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז , החומר הוא לצורך לימודים אישיים
    ותודה מראש
  • דנהדנה27/1/2007
    ממש כמוך.... גם אני מוצאת את עצמי בגיל 21 לאחר כל מה שסיפרת שעבר עליך,למזלי שעכשיו אני עשיתי איבחונים ומטופלת ברטלין כך שיש שיפור יכולת הזיכרון ורצון לשבת זמן ממשוך...וומעודדת אותך מאוד לעשות איבחונים אף פעם לא מאוחר להתחיל ללמוד!!!!בהצלחה:)
  • דר אבי שפיראד"ר אבי שפירא30/1/2007
    CBT כתוב לי למייל shapira11@bezeqint.net.
  • דניאל חסוידניאל חסוי10/8/2007
    רציתי לדעת. שמי דניאל אני בן 15
    כבר כמה שנים אני מרגיש שמשו לא בסדר איתי אני כל הזמן שוכח דברים נגיד ושמתי משו ליפני שניה שכחתי איפה שמתי כמו שכתוב במאמר אני גם שוכח דברים לבצפר
    אבא שלי כועס עלי כל הזמן ואני מנסה לא לישכוח והוא חושב שאני עושה את זה בכוונה ואני מישתדל מעוד ואני לא מצליח
    אממ ועוד משו שקראתי אצלך לגבי הלימודים לא שמתי לב שרשום את זה אבל כל הזמן שילדים מעתיקים בכיתה אני גם מעתיק את מה שהמורה אומרת ואחרי כמה זמן אני פשוט מפסיק ואני לא יודע למה אני מפסיק להקשיב למורה..
    רציתי רק לדעת אם זה בעיות קשב וריכוז
    וד''א זה מה שאני רואה אולי אני טועה ולא אני לא היפראקטיבי...
  • אבי שפיראאבי שפירא16/8/2007
    הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. חשוב דניאל לעבור איבחון מסודר ומקיף בכדי לקבוע האם אתה לוקה בהפרעה זו. 30 אחוזים סובלים מההפרעה ללא היפראקטיביות. תוכל לכתוב לי מייל אישי ואפנה אותך לאיבחון באיזור מגורייך. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • אורן חסוןאורן חסון16/9/2009
    מידע חדש על הגנטיקה של ADHD והשפעות סביבתיות. סיכמתי כמה מאמרים וממצאים מהשנים האחרונות על הגנטיקה של ADHD, ועל ההשפעות האפשריות של הסביבה. למי שירצה לקרוא, המאמר נמצא בבלוג שלי, טבע האדם, בקפה דה מרקר.
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1221327
  • ניני לבניני לב8/10/2009
    שאלות לגבי ריטלין. 1.אם נער בן 17 קיבל המלצה לשימוש בריטלין 40 מ"ג
    האם כשיש ריטלין 10 מ"ג זה אומר שצריך לבלוע 4 כדורים? או כל ארבע שעות כדור?
    2. מה הסכנה בהסנפת ריטלין ? מה תופעות הלואי והאם זה מסוכן?
    3. נער שמידי פעם משתמש בחשיש או אלכוהול האם מסוכן להביא לו ריטלין ? יש בזה נזק?
    4. האם יתכן ששימוש בסמים קלים יגרום לבעיות קשב וריכוז וחוסר שקט?
  • עינב קשרעינב קשר29/10/2009
    ומה עם הילדים אתם שואלים?! אז ככה......
  • angel yogangel yog12/12/2009
    סרטון: חשיפה בלעדית. http://www.youtube.com/watch?v=-5uVrbH9lME
  • שרה כהןשרה כהן9/5/2010
    כיצד ניתן לאבחן ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז כמחונן?. שלום, כיצד ניתן לאבחן ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז כמחונן?
  • אסתר סמוךאסתר סמוך27/11/2011
    מבקשת לדעת עוד.
  • אבי שפיראאבי שפירא28/11/2011
    איבחון מקיף. בהחלט התיאור שציינת מחייב איבחון מקיף אשר יאפשר לכם לקבל החלטות נכונות גם לגבי הטיפול המתאים וגם לגבי המסגרת החינוכית המומלצת. בהצלחה ד"ר אבי שפירא מנהל מרפאת קשב וריכוז והפרעות נילוות
  • אבי שפיראאבי שפירא28/11/2011
    מחוננות והפרעת קשב וריכוז. שלום רב ללא ספק המחקר מראה שקיים קשר בין הפרעת קשב ומחוננות. בודאי לא כל ילד מחונן סובל מהפרעת קשב אך חשוב לבצע איבחון כדי לקבוע זאת ולהתאים טיפול בהתאם. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • אלוש משהאלוש משה1/1/2012
    ריטלין למבוגרים זוכה להצלחה רבה!. ריטלין למבוגרים זוכה להצלחה רבה, למרות שיש לו גם מתנגדים. מדובר בתרופה קונבנציונלית שסייעה לרבים שמעידים על שינוי לטובה באיכות חייהם כגון מנהלים, סטודנטים ועוד. מתנגדים לתרופות מסוג ריטלין מציינים תופעות לוואי ריטלין ככאלו שיש לשים לב אליהם. אבחון פסיכו דידקטי לא חייב לקבוע כי ישנה הפרעת ריכוז.
  • דינה ליבוביץדינה ליבוביץ28/6/2012
    מאמר מרשים ומקצועי. ממש הוסיף לי לידע, תודה
  • אולגה דריזאולגה דריז2/7/2012
    כמה נכון. אובחנתי רק בגיל 27 ויכלו למנוע ממני המון סבל...אבל בזמני לא היתה מודעות כלל.
  • אולגה דריזאולגה דריז2/7/2012
    מנסיון אישי? מתבטאות ומשפיעות לרעה , מאוד. את גדלה בתחושה שאת ל כמו כולם אבל לא יודעת למה. את לא מבינה למה את לא מצליחה בשיעורי נהיגה. למה את לא יכולה להיות כמו "כולם" וללמוד למבחן. למהאת גרועה במתמטיקה....למה כשאת מנסה לומר להוריך שאת לא מבינה הם צועקים שאת עצלנית...למה את עייםה יותר מרוב האנשים ותמיד מרגישה שמשהו חסר לך אבל לא יודעת מה. משם את הופכת להיות מבוגרת עם בעיות רגשיות וערך עצמי נמוך....אני גם פיתחתי דכאון מג'ורי כרוני.
  • אולגה דריזאולגה דריז2/7/2012
    ד"ר שפירא היקר. חבל שפסיכיאטרים לא מספרים למטופלים כי כאשר ירצו לפסיק ליטול אפקסור, יסבלו בצורה איומה נפשית ופיזית במשך תקופה לא קצרה. לא מאחלת את זה לאף אחד. אפילו לא לאויבי הגדולים.
  • רוני גלרוני גל19/2/2013
    אבחון הפרעות קשב. לפני מספר שבועות ילדי אובחן עם בעיות קשב ואני די מבולבל בכל מה שקשור לטיפול מכוון שכל בעל מקצוע טוען אחרת ומפרש את הבעיה בצורה שונה. כמו כן פניתי למרכז פנחס - http://www.ritalinfree.co.il/ לצורך המשך טיפול ללא ריטלין, והשאלה שלי האם מישהו יכול לתת חוות דעת חיות לגבי טיפול הומאופתי שקשור להפרעות קשב וריכוז. חייב לומר שאני די סקפטי בעניין כי מצד אחד אני מעדיף לא לתת ריטלין לילד ומצד שני לא בטוח עד כמה הטיפול ההומאופתי עשוי לעזור.
  • אבי שפיראאבי שפירא19/2/2013
    טיפול. עדיין לא נמצא המחקר שיוכיח יעילות לטיפולים האלטרנטיבים. לדעתי כדאי לטפל בשילוב תרופתי וניתן כמובן לתת השלמות של תוספי תזונה וטיפולים הומאופתים .