×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה.
בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

מתפרסם מ 26/5/2004 | 155,086 צפיות

תגיות: |

הפרעת קשב וריכוז

ADHD - Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder

חשיבות האיבחון המוקדם

 

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי 5%-10% בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).

בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

לדעת חוקרים רבים, דרישות המערכת החינוכית רבות יותר כיום מבעבר, המסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית , המצויינות והשאיפה למצויינות - כל אלה גורמים למצב סטרסוגני (לחץ) כרוני לילדים ללא קשיים כלל ובוודאי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. ולכן היום, רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים, מהוות גורם שלילי או פקטור בהגדלת מספר הילדים המתקשים בכיתות הרגילות. סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים שלא "לטאטא מתחת לשטיח" בעיות שקיימות . הסטיגמה ביחס לפסכיאטריה ,למרות התפיסה החברתית הרחוקה ממצב אופטימלי ונכון, הולכת ופוחתת, והפרעה נפשית נחשבת, יותר ויותר עם הזמן, כהפרעה רפואית לכל דבר. לכל מחלה ברפואה יש אספקטים גופניים-פיזיים ואספקטים נפשיים ולכל מחלה נפשית יש אספקטים גופניים- ביולוגים, ובעצם- גוף ונפש חד הם, ולא ניתן להפריד ביניהם. ולכן גם האיבחון וגם הטיפול מן הראוי שיתייחס לכל ההיבטים של כל הפרעה, כדי להביא להצלחה אופטימלית של הטיפול.

התפתחות הפרעת קשב וריכוז אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. ההפרעה היא רב דורית, ובין החוקרים נעשים מאמצים גדולים ביותר לגלות גנים הקשורים להפרעה זו (בין הגנים הנחקרים, הגן לדופמין רצפטור- DRD4).

ההפרעה הבסיסית היא נוירו-ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מקובל לחשוב כיום לאחר מחקרי הדמיה רבים (MRI, SPECT) שהליקוי הוא באזור הפרונטו-סטריאטלי, הנוירוטרנזמיטור העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

 

שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו:

  1. העיקרון המולטי - מולקולריטי, כלומר הפרעה עם אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.
  2. העיקרון ההתפתחותי, כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך, גיל ביה"ס, גיל ההתבגרות , צבא, וגיל הבגרות (ADULTHOOD). להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי.

 

הפרוגנוזה (צפי) העתידית של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז היא מורכבת וקשה לניבוי

בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות השבעים-התסמונת אינה נעלמת בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות כ- 30% יבריאו מהפרעה זו אולם, ביחס לאחרים רובם יסבלו עדיין מתסמין רב משמעות גם בחיים הבוגרים. כ- 25% יפתחו אישיות אנטי סוציאלית, הכוללת עימות עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים.

כ- 35% מהילדים עם ADHD לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לעיתים קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה"ס בכשלון. חוסר חוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. גם ילדים מוכשרים ביותר, בעלי אינטליגנציה גבוהה, מראים תת הישגיות כרונית, למרות שחלקם מצליחים לעשות קומפנסציה (פיצוי) ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם.

חשיבות האיבחון המוקדם ע"י רופאים מנוסים בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד, הוא קרדינלי, באשר לטיפול המתאים הנועד למנוע את התופעות שתוארו כאן.

ככל שהאיבחון יערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעה והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאיבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה, כאשר לפחות בחלק מהמקרים, שאינם מאובחנים ומטופלים בזמן, ההפרעה "מתלכלכת" בתחלואה פסכיאטרית נילווית-COMORBIDITY . למרבית הילדים הסובלים מ- ADHD יש גם הפרעות פסכיאטריות אחרות, שחשוב לאבחנן ולטפל בהם. על אלו נמנים: פיגור שכלי (MENTAL RETARDATION), הפרעות התנהגות (CONDUCT DISORDER), הפרעת מרדנות- עקשנות (PPOSITIONAL DEFIANT DISORDER), הפרעות חרדה ודיכאון (ANXIETY, DEPRESSION) הפרעה בהתפתחות האישיות (PERSONALITY DIORDER), התמכרות לסמים ולאלכוהול (SUBSTANCE ABUSE ), תסמונת טורט (TOURETTE SYNDROME )הפרעה המאופיינת ע"י טיקים מוטורים וקוליים הנמשכים לאורך זמן. במקרים רבים (50%) הופעת ADHD מהווה את הסימן הראשון למחלת הטורט.

ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נילווית ל- ADHD , ולכן כה רבה חשיבות האיבחון הדידקטי, אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים ואיבחון מוטוריקה גסה ועדינה.

חשיבות קלינית עליונה נודעת כאמור, לאבחון מדוקדק של ההפרעות הנילוות, בשל השפעתן על חומרת התסמינים הבסיסיים, התגובה לטיפול, מהלך המחלה והפרוגנוזה.

גם ילדים מחוננים סובלים בכתות הרגילות וניכרים אצלם סימפטומים רבים המחקים ADHD. חשוב להתייחס לקבוצת הילדים המחוננים כקבוצה עם צרכים מיוחדים ובודאי לא לאבחנם עם הפרעה פסיכיאטרית.

 

מאחר וקיימות תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של ADHD ודורשות טיפול ספציפי שונה, חשובה הבדיקה הרפואית הכללית. זאת על מנת לשלול ליקויים בלתי מאובחנים בראייה או בשמיעה, הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות מטבוליות והורמונליות, הפרעות בשינה ועוד.

כמו כן תסמונות פסכיאטריות כגון דכאון, מצבים פרה- פסיכוטיים (פרודרום) ומצבי חרדה שונים כגון תסמונת שלאחר טראומה (POST TRAUMATIC STRESS DISORDER) עשויים להיראות כהפרעה בקשב וריכוז, ומתן ריטלין לילדים אלו עלול להחמיר את מצבם.

בתהליך האיבחון המקיף שמבצע פסיכיאטר הילדים והנוער, שהוא בהכשרתו הבסיסית רופא, הוא ישלול הפרעות רפואיות-גופניות והפרעות פסכיאטריות ראשוניות, שעשויות לחקות תסמיני ADHD. הטיפול בהם, כאמור, שונה לחלוטין מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז אמיתית.

האבחנה של ADHD היא בעיקרה קלינית. אין כיום מבחן מובהק המאשר או שולל חד משמעית את האבחנה. המאבחן יכול להשתמש בראיון של הילד וההורים, תצפיות בילד בגן ובביה"ס, טסטים קוגניטיביים שונים וסקאלות התנהגותיות. השאלון המקובל בארץ – קונרס (CONNERS ) הוא שאלון הניתן להורים ולמורים למילוי ידני. חסרונו בכך שהוא סובייקטיבי ומתמקד בהתנהגות הנצפית, יותר מאשר בקשב. חיסרון זה גורם להתמקדות בהיבט ההיפראקטיבי, שהוא מן הסתם הבולט לעין.

נעשו נסיונות לפתח מבחנים אובייקטיבים להערכת מרכיב הקשב- מבחן התפקוד המתמשך- CONTINUOUS PERFORMANCE TEST - CPT. מבחנים אלו בודקים ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמה ל- CPT הנמצא בשימוש בארץ הוא מבחן ה- T.O.V.A . בארה"ב משתמשים בהם פחות ופחות בגלל בעיות ברגישות וספציפיות האיבחון- FALSE POSITIVE , FALSE NEGATIVE . לפי דעתי מקומו העיקרי של כלי איבחוני זה הוא הערכת יעילות הטיפול התרופתי והמעקב אחריו.

 

הפרעת קשב וריכוז מבחינת הסימפטומים הקלינים מורכבת משלשה מרכיבים:

* ליקוי בקשב (INATTENTION)

ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי באירגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד.

לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלויזיה, מחשב).

מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

 

* פעילות יתר (MOTOR RESTLESSNESS)

מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים - והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי - הם קמים, יושבים, רצים, רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית.

חוסר ארגון בולט באי השקט.

לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים.

 

* אימפולסיביות (IMPULSIVITY)

קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד (POOR INTERNAL SUPERVISION).

ילדים ללא הפרעת פעילות היתר (היפראקטיביות), ההפרעה ניקראת ADD ללא ה- H , הם קשים יותר לאיבחון.

 

תגובה רגשית בעייתית ,משנית לתסמינים של ADHD (שלושה מישורים - בבית, בביה"ס, בחברה)

1. בבית - ילדים אלו מתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך. הם מעוררים תגובת הסתייגות וריחוק מסוים אצל ההורים אבל בעיקר אצל האם, הרואה בהתנהגותם כישלון מסוים שלה. הדיסהרמוניה ("POORNESS TO FIT”) שנוצרה בין האם לבן בגיל הרך בעיקבות ההיפרקינטיקה של הילד נמשכת שנים רבות מאוחר יותר. בעתיד ייתכנו קשיים בין אישיים.

2. בביה"ס - ילדים אלו מפריעים למורים, אשר במודע או שלא במודע מגיעים לעמדות התנגדות כלפיהם. הילדים מנותבים לעמדת כישלון ותסכול לעומת הילדים האחרים בכיתה.

3. בחברה - כאן ניכרת דחייה חברתית, פרט להשתייכותם לקבוצת הליצנים בכתה. הם אינם אהודים ומרוחקים ממשחקים או מתפקידים בחברה. יש לסייג את קבוצת הילדים ללא הפרעות בקואורדינציה ומוטוריקה גסה, אשר מצטיינים בספורט. הם דווקא מקובלים חברתית וערכם בין חבריהם גבוה. מבחינה אקדמית נוצר מעגל "קסמים"- הישגיות נמוכה, דחייה ותסכול,ירידה בערך העצמי והשגיות נמוכה עוד יותר.

 

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בהפרעת קשב וריכוז במסגרת מקצועית רחבה

לנוכח מאפייני הפרעת קשב וריכוז , הטיפול היעיל חייב להיות רב מערכתי, ולעסוק בכל הצירים האנושיים (הציר הביולוגי, הפסיכולוגי והחברתי), ולא באחד מהם בלבד. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם מרכיב תרופתי. הטיפול יקבע בתכנית אינדיבידואלית המבוססת על ההפרעה הבסיסית, על התחלואה הנילווית ועל העדפות של הילד ושל המשפחה. האפשרויות מגוונות:

טיפול פסיכו-חינוכי (PSYCHO-EDUCATIONAL ) כולל הדרכת הצוות בביה"ס, תרפיה התנהגותית , ריפוי בעיסוק לפי הצורך, שינויים סביבתיים ולעיתים פסיכותרפיה תומכת לילד, למשפחה או לשניהם.

תכניות רבות שמטרתן לעזור לילדים נכשלות בדרך כלל בגלל הניסיון לשנות את הילד ולהתאים אותו לסביבת ביה"ס. גישה חד צדדית המניחה שהילד הוא הבעיה, מבודדת את הילד מהקונטקסט של סביבת הלמידה, ומונעת פתרונות המבוססים על פיתוחה ועיצובה. אם סביבת בית הספר לא תשתנה ולא תתאמץ כדי לאפשר את המפגש והקונסטלציה המיוחדת של הצרכים המאפיינים את התלמיד עם הפרעות קשב וריכוז התוצאות השליליות ימשיכו. בתי ספר חייבים לקחת בחשבון הן את צרכי הלומד והן את סביבת הלימודים כשהם שוקלים אסטרטגיות התערבות.

מערכת החינוך הרגילה והנורמטיבית מתקשה לטפל בליקויי הקשב למרות שנעשים מאמצים בפיתוח ויצירת כתות של החינוך המיוחד בתוך המערכות הרגילות. לדעתי צריך להרחיב ולשפר את יכולת בתי הספר הרגילים בטיפול בילדים אלו.כיום רק מיעוט הילדים עם ADHD מגיע למערכת החינוך המיוחד, שם בד"כ ניתנת העזרה הנכונה בכל הרמות, הצוות יותר מיומן בתחום ומקבל הכשרה רציפה בנושא. הבג"ץ שקיבל לאחרונה את עתירת ההורים שעל המדינה לממן ילדים חריגים בחינוך הרגיל, בעצם מחריף את הבעיה הקיימת. משרד החינוך לאחר החלטת הבג"ץ קבע שהוא תומך עקרונית בהחלטה אולם מתקשה ליישמה בגלל קשיי תקציב. רוב המורים בבתי הספר הרגילים לא עברו הכשרה מספקת המאפשרת להתמודד עם הבעיה, ומעטים בלבד יודעים לאבחנה. מערכת החינוך חייבת לשפר את הנושא ולהיערך אליו טוב יותר. מורה הנוהג בחוסר הבנה, עלול לגרום לילד בושה וערך עצמי ירוד לזמן רב ביותר.קלקול, נזק, השפעה שלילית- אלו תהליכים שהם תמיד מואצים. לעומת זאת, שנים רבות ידרשו כדי לחזק ולתקן את דימויו העצמי של תלמיד שעבר חוויה משפילה ומביישת בביה"ס.

 

הטיפול התרופתי:

טיפול זה מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים (פסיכוסטימולנטים), שהמוכר והיעיל ביניהם, לפחות בישראל היום, הוא הריטלין.(קיימות תרופות נוספות מקבוצת הסטימולנטים וכן מקבוצות אחרות שהן יעילות אולם לא אתייחס אליהן בכתבה זו) תרופת הריטלין היא נגזרת של אמפטמין, המאפשרת מיקוד של הקשב למשך כ- 4 שעות, משך זמן פעולתה. הריטלין היא תרופה יעילה ביותר. 85% מהילדים מגיבים אליו והתגובה היא בד"כ תגובה מלאה. אפשר להתאים את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד- בביה"ס, בבחינות וכו'. חלק מהילדים זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערות של הילד. במקרים כאלו ניתן לטפל בריטלין ארוך טווח (SR) בעל פעולה ממושכת המצריך מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעות היום. (כ- 8 -12 שעות)

חשוב להדגיש את המעקב הקפדני ע"י הרופא המטפל שמטרתו ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי אם קיימות, בדיקות דם תקופתיות ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.

 

תופעות הלוואי של הריטלין

תופעות הלוואי החולפות :

ילדים רבים מדווחים על כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה. תופעה זו אמורה לחלוף תוך שבוע עד שבועיים. אם היא נמשכת, יש להעריך מחדש את מינון התרופה ובמצבים חריגים אף להחליפה.

 

תופעות הלוואי הקבועות:

מכיוון שמדובר באמפטמין, דהיינו ממריץ, הריטלין גורם לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו. שעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום.

היעדר תגובה ואף תגובה הפוכה (פרדוקסלית), כלומר ירידה בריכוז והחמרה באי השקט, נצפים ב- 15% מהילדים הנוטלים ריטלין, ואז מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי.

 

תופעות לוואי קשות אחרות:

תופעות אלה נדירות יחסית, והשכיחה בינהן היא REBOUND , המופיעה בכ- 10% מכלל הילדים הנוטלים ריטלין. מדובר בהתפתחות אי שקט ניכר עם סיום השפעת התרופה. דרך יעילה, יחסית, להתמודד עם תופעה זו היא העברת הטיפול לריטלין ארוך טווח שתחילת השפעתו וסיומה מתונים יותר, כך שהתופעה הופכת הרבה פחות שכיחה.

תופעות נדירות ממש כוללות התפתחות סיוטי לילה, אי שקט קבוע ולעיתים אף מצב פסיכוטי. הסכנה להתפתחות תופעות אלו גדולה יותר בילדים הסובלים מפגיעה מוחית או מפיגור שכלי. בילדים אלו מתן הריטלין מחייב זהירות מיוחדת ומתן מינונים קטנים יחסית.

ההתנגדות הציבורית לשימוש בריטלין נובעת בעיקר משתי תופעות לוואי שהן מיתוס מופרך מעיקרו. נושא ההפרעה לגדילה- במחקרי אורך הוכח שהריטלין אינו גורם להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר. נושא ההתמכרות לריטלין- גם כאן, המיתוס הרווח שילדים מתמכרים לתרופה אינו נכון. רק במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים) קיימת אפשרות להתמכרות לתרופה, אולם במינונים המקובלים בטיפול לא נגרמת כלל התמכרות. יותר מזה, אחד מחוקרי ההפרעה היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצא שריטלין הניתן לסובלים מ- ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש- 75% מלוקי ההיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, לעומת 25% בלבד בקרב אלו שטופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא, כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות. עוד הסתבר , כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות, מצליחים יותר בחייהם, ואילו החשש להתמכרות הוא כאמור מיתוס המופרך מיסודו.

בכל זאת, בגלל פוטנציאל ההתמכרות שקיים במקרים חריגים, נעשים מאמצים גדולים לפתח תרופה יעילה ל- ADHD שאינה מעוררת (פסיכו-סטימולנטית). התרופה, ATOMOXETINE (מעכב פרה-סינפטי של הנור-אפינפרין), אשר אינה ממריצה (נון-סטימולנט), נמצאת היום בשלבי מחקר אחרונים והתוצאות מעידות על יעילות גבוהה לפחות כמו הריטלין.

 

לסיכום:

הפרעת הקשב דורשת איבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסכיאטריות נילוות. האיבחון הוא מורכב בשל אופי ההפרעה רבת הממדים (MULTI DIMENTIONAL), ההפרעה קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור. כמו כן אין כיום בדיקה חד משמעית לאישור האבחנה. הצוות הרב מקצועי המאבחן והמטפל חייב לכלול רופא מומחה בהתפתחות הילד ובפסיכולוגיה שלו. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב עשויה להיות טובה מאד. לפיכך, תהליכים של איבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם בעלי חשיבות מירבית.

הורים רבים נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים שונים כגון: אלבאום, טומטיס, נטורופתיה, צמחי מרפא, דיקור, שיאצו, פרחי באך ועוד. אין ספק שתופעה זו יוצרת בלבול רב בקרב ההורים המחפשים מזור לילדיהם ולא חוסכים זמן וכסף לפתרון הבעיות. תחום הרפואה המשלימה לא נחקר דיו וחבל. התחום רחב ורב גוני והוא מאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק. הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של הרפואה המשלימה מסיבות שונות. לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות לעיתים את הסימפטומים, אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי.

מקצוע הרפואה אינו תמיד מדוייק וחד משמעי, אך עדיין הרפואה הטובה היא זו שפועלת על פי קריטריונים מדעיים. אם האיבחון הראשוני יתבצע ע"י רופא המומחה בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו, ללא ספק האבחנות תהיינה יותר מדוייקות. ההפניה לטיפולים המשלימים ע"י הרופא המוסמך לכך תתבצע בהתאם לצורך, וגם החיסכון הכספי למשפחות המטופלים לאורך זמן יהיה רב יותר.

בנוסף, לעיתים ניתן ריטלין ע"י רופאים שאינם מומחים בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו. ריטלין הניתן שלא לצורך עלול לגרום לסיבוכים ותופעות לוואי, בייחוד במקרים שבהם לא נשללה בעיה רפואית, גופנית או נפשית, הגורמת להפרעות בקשב וריכוז. זהירות ומודעות ימנעו עגמת נפש ולעיתים גם בעיות של ממש.

לסיום, אני מוצא תקווה רבה ואופטימיות ביחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים, שלא תמיד מגיעים לידי מימוש. ילדים עם ADHD הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים. כמו כן הם בעלי כושר יצירתי, וללא ספק, בעזרת תמיכה רגשית וטיפול מתאים, הם יגיעו להישגים מרשימים ויהיו מועילים בחברה בה הם חיים.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/9/2016, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=235

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

  • ח'דיג'הח'דיג'ה29/5/2004
    כל הכבוד. כל הכבוד
  • ציון בודאיציון בודאי30/5/2004
    האם ADD פוטנציאלית עלול היה להיות ADHD. מאמר מקיף ומומלץ לכל קשת המטפלים הקליניים.
     אני חיפשתי פרט  עקרוני שלא מצא את מלוא המענה:
    להמחשה הנה דוגמה מהחיים  -  ילד שהיום הינו בן 10 וחצי, בגיל גן חובה אובחן כבעל בעיות מוטוריות, את הקריאה והכתיבה לא סיים עדיין לרכוש, הוא בסוף כיתה ד קורא ברמה של סוף כיתה א (ביחס לאחיו מאותו הבית), אינו מפענח את הכתב של עצמו, המורה מדווחת על קשב וריכוז קצרים.
     אולם כל מטפליו וכן מוריו מדווחים על אישיות נעימה חברותית ורצויה על כיתתו ועל כלל המורים, חלקם מדווחים על חוש הומור ועל חיוניות רבה, ההבנה שלו ברמה של כלל בני גילו .
    שאלתי -  האם מודעות סביבתית מקצועית היא שמיקמה אותו על  ADD  ולא על ADHD ? האם יש כאן עיקרון להקנייה להורים ולסביבה, בתקווה שהאבחון מוקדם דיו.  (חבל שבגן טרום טרום אין מודעות מקצועית מספקת)
    נ.ב   -               מה עוד יכולה לתת הסביבה (מלבד 4 שנות ריפוי בעיסוק, התעמלות לחיזוק כתפיים במיוחד, דרמה    טיפולית, הוראה מתקנת, טיפול בתסכולים נצברים) כדי לקדם את  הטיפול בקריאה-כתיבה ואולי בקשב-ריכוז? ( יש לו 5 אחים ואחיות וכולם בגדר הנורמה ומצטיינים בלימודיהם)
    zionb2@bezeqint.net 054-4434195
  • שמעוןשמעון3/6/2004
    דוגמה אישית. הי,
    לפחות במקרה שלי  מדובר היה באבחנה לא נכונה. הקושי בלימודים היה מטעמים חברתיים/משפחתיים וללא כל מרכיב פיזיולוגי.
    אבל, לכל הגורמים המעורבים הרבה יותר קל לטפל בסימפטומים במקום בתופעה. הילד סובל? סמם אותו.
    ואיזה יופי - הוא נהיה שקט וצייתן. זומבי.
    מצטער, זה לא טיפול, זה טאטוא מתחת לשטיח.
  • ד"ר אבי שפיראד"ר אבי שפירא3/6/2004
    אבחנה לא נכונה.

    שלום שמעון, זו בדיוק הסיבה למה לדעתי חשוב לעשות איבחון מקיף שכולל פרמטרים רבים שהדגשתי במאמר . תרופות אינן טיפול יעיל לכל אחד ובודאי לא לאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז משנית לבעיות אחרות. אז כמובן הפתרון הוא לא תרופתי.

     גם כשמאובחנת הפרעה ראשונית התרופות הן רק חלק אחד בטיפול . הטיפול חייב להיות רב מערכתי ולכלול פרמטרים רבים.

     אני חושב שבחלק מהמקרים "היד קלה על ההדק "והריטלין ניתן במהירות ללא איבחון מקיף שישלול בעיות אחרות.

    מסיבות סטיגמטיות לא מגיעים לפסכיאטר לאיבחון וזו אחת הסיבות שיש לא מעט ילדים סובלים לא מאובחנים ולא מטופלים . לדעתי פסכיאטר שהוא גם רופא וגם מומחה בבעיות רגשיות  יכול לתת מענה כוללני לילדים והמבוגרים הסובלים גם לחלק האורגני- פיזיולוגי וגם לחלק הרגשי, חברתי וכו' .

     בברכה ד"ר אבי שפירא

  • ציפציפורציפציפור4/6/2004
    דוגמא אישית. נכון יש כאלה  רואים רק סימפטומים ולא רואים את האמת
     
    אז ילד שלא צריך רטלין כי הא לא באמת עם הפרעת קשב אלא עם בעיות אחרות (שזקוקות ליחס אמיתי משלהן) מקבל
    ולעומתו ילדה (וכן בייחוד ילדיות לדעתי) שלא ממש מפריעה לאף אחד חוץ מלעצמה שבאמת סובלת שקשה לה ושזקוקה לעזרת התרופה לא תקבל אותה כי היא לא מפריעה לאף אחד .
    התרופה הזאת היא לא סימום . היא בדיוק כמו אינסולין לחולי סכרת בלעדיה הם אבודים . אבל תן אותה לאנשים ללא סכרת ותסכן את חייהם.
    וכל ההיסטריה והאמונות התפלות סביב התרופה גורמות להרבה נזק לאלו שבאמת זקוקים לה
  • שלישלי9/6/2004
    הפרעת קשב וריכוז.
    שלום רב  שמי שלי ואני בת 34 . כל השנים ידעתי שאני סובלת מבעיה מסויימת אך לא ידעתי מה הבעיה.
    קראתי את המאמר ויש דברים רבים שמזכירים לי את הבעיה שלי למרות שאני מאז ומעולם הייתי ילדה מאד מאד שקטה וגם כעת אני בחורה שקטה ויכולה לשבת בלי להפריע בכלל אבל בכל שנותי בבית ספר ישבתי בכתה ולא יכולתי להתרכז בנעשה בכתה היה לי קשה לסיים לקרוא ספרים ולא כי היתה לי בעיה לקרוא אלא פשוט לא הייתי מסוגלת. הזכרון שלי באופן כללי לדברים שמעניינים אותי מאד בנושאי היום יום הוא מצויין אך בכל הקשור ללימודים התקשתי מאד לזכור ולכן בקושי רב הצלחתי לעבור את המבחנים. הייתי לומדת למבחן (בקושי רב) ומגיעה למבחן ושוכחת כמעט הכל. בחשבון היה לי קושי לזכור את לוח הכפל ולכן היו לי שנים קשות מאד מה עוד שבשנים האלו לא היתה מודעות לאבחונים. בקושי רב הצלחתי לסיים את התיכון מהקושי להתרכז וללמוד אך כמו שצצינתי אני ההפך הגמור מאיפרקטביות אני מאד מאד שקטה. אך לצערי הרב הבטחון העצמי מאד נמוך במיוד שלאור הבעיה הזו לא המשכתי ללמוד באוניברסיטה כי ידעתי שיש לי קושי למידה וכעת אני די מתוסכלת כי הייתי מאד רוצה להתקדם בחיי (אגב אני נשואה באושר ויש לי שני ילדים מדהיהמים שאני משקיעה את כל כולי עבורם בזה אגב אני מצויינת) היום בחברה שלנו לשום מקום עבודה לא ניתן להתקבל ללא תואר אקדמאי ולכן אני מתקשה בכך. (עבדתי שנים בענף התיירות) לצערי בכל מקום עושים מבחנים ואני יודעת שאין לי מה לגשת משום שאני מגיעה למבחן אני מתקשה להזכר ונלחצת מאד מאד. לאור המאמר שקראתי בפעם הראשונה נדמה לי שאולי סוף סוף אני מתחילה להבין מה הבעיה אצלי. חוץ מהחלק של ההפרעות בכתה ובמשחקים משום שאני מתנהגת נפלא ומכבדת כל אדם ומעולם לא מתפרצת ומפריעה.
    הייתי מעוניינת לדעת האם זו באמת הבעיה שאני סובלת ממנה כל השנים וכיצד ניתן לטפל בבעיה כעת בהיותי בת 34.
     
  • ציפציפורציפציפור10/6/2004
    תעשי כמוני.

    אני כמעט בגילך וגם אני ממש לא היפר לא כלפי חוץ , עם את  סובלת וזה מפריע לך לכי לאיבחון .  לכי לפסיכאטר או  נוירולוג שמבין ומכיר הפרעות  קשב וריכוז צל מבוגרים ומשם תמשיכי הלאה

    את גם יכולה לחפש בתפוז את הפורום שיעזור לך (תמיכה במבוגרים ADHD)

     

    ביי ובהצלחה

  • יוניתיונית19/6/2004
    היפראקטיביות ותחלואה נילווית. המאמר מאוד מעניין ומעמיק,
    רציתי לשאול מתי יודעים שיש טורט?
    האם טיקים מעל שנה וכפייתיות מצביעים על טורט?
    מתי יודעים שזה ocd?
    מהו הטיפול המתאים לכך
    בני בן 8
    אשמח מאוד לקבל תגובה
    תודה
  • יוניתיונית19/6/2004
    בית הספר. מהם זכויות הילדים בבית הספר?
  • ד"ר אבי שפיראד"ר אבי שפירא19/6/2004
    טורט, הפרעת קשב וריכוז, הפרעה כפייתית (OCD). שלום יונית,
     יש לא מעט ילדים שסובלים מהפרעות שונות בו זמנית כגון שלשת אלו שהזכרת. יש חוקרים שמדברים על גן אחד והסתמנויות קליניות שונות. בכל מקרה ילד עם מורכבות קלינית  כמו הבן שלך  לדעתי זקוק לאיבחון וטיפול ע'י פסכיאטר ילדים כדי לאבחן בצורה נכונה ובהתאם לתת את הטיפול לו זקוק הילד. בד'כ הטיפול הוא משולב גם תרופתי וגם פסיכותרפי.
     השאלות שאת שואלת לגבי איבחון הם כבדות משקל ויקשה עלי לכתוב בקיצור על כך. בגדול טורט היא הפרעת טיקים ( מוטורים ווקליים ) הפרעה כפייתית משמעותה מחשבות כפייתיות בעיקר על רקע חרדה ומעשים קומפולסיבים כגטו רחיצת ידיים מרובה, בדיקה קומפולסיבית של דלתות או חלונות אם הם סגורים, איסוף חפצים, האטה בפעולות יום יומיות כגון רחצה ועוד סימפטומים אחרים. לא הבנתי מה שאלתך לגבי זכויות הילדים בביה'ס .  לדעתי ילדים הסובלים מהפרעות כגון אלו שציינת מסוגלים ללמוד במסגרת רגילה אם הם יטופלו נכון באפן רב מערכתי כולל הדרכה לצוות ביה'ס והדרכה להורים. בברכה ד'ר אבי שפירא
  • דניתדנית20/6/2004
    אתר מומלץ ביותר להורים שנותן מידע רב. שלום לך, ברצוני להמליץ לך על אתר מדהים בשם "מקום מיוחד" (כך עלייך להקליק) שנותן מידע רב בכל הנוגע למסגרות חינוכיות , זכויות , דרכי טיפול ועוד.  ניתן לקבל אינפורמציה באתר לפי לקויות, תסמונות , כמו כן יש היצע לא קטן של קישורים בנושא , בהצלחה.
  • יובל עודדיובל עודד25/6/2004
    טורט. שלום יונית
    במרכז שניידר פועלת מרפאה המתמחה באיבחון ובטיפול בטורט
    אם את מעוניינת בפרטים נוספים: יובל 054-999044
    סוף שבוע נעים
    יובל
  • יעד מדינייעד מדיני26/6/2004
    טורט ליונית. ליונית פורום עם מידע על טורט ואתר מרכזי של טורט הם
     
    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=917
     
    http://www.tsa-usa.org/
     
    יעד
  • אילאיל8/8/2004
    adhd וזוגיות.

    שלום

    רציתי לשאול אם אתה מישהו מכיר טיפול זוגי שמכיר adhd. חברה שלי היא adhd ואנו חושבים שחלק מהבעיות נובעות מכך

    איל

  • נוחי טל-שטריתנוחי טל-שטרית11/10/2004
    אבחנה. שלום אבי,
    אני עובדת במכון להתפתחות הילד כעו'ס. היום התעורר אצלנו ויכוח לגבי גיל אפשרי לאבחנה. אחת הטענות היתה שאין לאבחן לפני גיל 7 כאשר ניתן כבר לבדוק קשיים בבי'ס, ולעומתה, נטען כי אפשר כבר מגיל 3.
    מה דעתך?
    נוחי
     
  • ד"ר אבי שפיראד"ר אבי שפירא12/10/2004
    מאיזה גיל ניתן לאבחן ADHD. שלום  נוחי, נושא הגיל הוא מורכב והיום מעלים ספקות לגבי הקריטריון שחייבים להופיע סימפטומים לפני גיל 7. יש מקרים שההפרעה לא מתבטאת כלל גם בגיל מבוגר יותר בכל מקרה מדובר על הפרעה של גיל הילדות. בגיל הרך מאד קשה לאבחן באפן מוחלט.  ניתן היום בסבירות גבוהה לאבחן ילדים מגיל  5 שנים במיוחד הילדים שהם סובלים גם ממרכיב ההיפראקטיביות ולא רק  ממרכיב הקשב. ילדים המאובחנים בגיל ביה'ס ברב המקרים הסימפטומים החלו בגיל מוקדם מאד אפילו מיד אחרי הלידה . מדובר בהפרעה גנטית, אורגנית מוחית, מולדת ותחילת הסימפטומטולוגיה קשורה לגורמים רבים  כגון יכולת אינטלקטאלית גבוהה שלעיתים ממסכת את הפרעה והילדים עושים קומפנסציה , מסגרת חינוכית קטנה ותומכת  עוזרת לכל ילד אך במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז והסימפטומים יופיעו מאוחר יותר כשהלחצים החברתיים או הלימודיים יגברו. עניתי לשאלתך באפן די סכמטי וניתן להרחיב בו עוד  . בברכה ד'ר אבי שפירא
  • גליגלי12/10/2004
    הפנייה לנוירולוג.

    אבי שלום,

    תודה על מאמר מעניין ומעמיק.

    בשפ"ח בו אני עובדת, מפנים ילדים עם חשד להפרעת קשב וריכוז בד"כ לנוירולוג ילדים. מה היתרונות בהפנייה לפסיכיאטר, והאם חיוני שהפסיכיאטר יהיה פסיכיאטר ילדים. האם פרט לשאלון גננת/ מורה יש לתדרך את ההורים בהבאת מידע נוסף ?  .

    תודה גלי

     

     

  • אבי שפיראאבי שפירא13/10/2004
    נוירולוג או פסכיאטר.

    שלום גלי, ילד חייב להיבדק ע"י נוירולוג ילדים או פסכיאטר ילדים ואם הילד מתחת לגיל 5 רצוי מאד שיבדק ע "י פסכיאטר של הגיל הרך. לא מעט ילדים שהגיעו אלי נבדקו ע"י נוירולוג למבוגרים מסיבות שונות  וחשוב שהרופא יהיה מומחה באיבחון וטיפול בילדים . הפסכיאטר שהוא רופא בהכשרתו מבצע אינטגרציה בין הידע הרפואי, נוירולוגי והפסיכולוגי בכדי לאבחן ולטפל בילדים עם הפרעות קשב וריכוז. ילדים עם הפרעה מורכבת המלווה בתחלואה נילווית לדעתי רצוי שיבדקו ע"י פסכיאטר. מאחר והפרעת קשב וריכוז יכולה להיות משנית לדיכאון , חרדה, הפרעה פוסט טראומטית וכו' - אלו הפרעות שרק הפסכיאטר יכול לשלול בבדיקת הילד.

    באיבחון ילדים מאד חשוב לקבל הטרו אנמנזה מאת ההורים, יועצת ביה"ס , מחנכת , סיכומי טיפול מאת מטפלים שהילד קשור עימם, איבחונים קודמים -דידקטים ו/או פסיכולוגים. כמו כן יש מקום לתת שאלוני SELF REPORT  להורים ולביה"ס.  ככל שיהיה יותר חומר על התפתחותו המוקדמת של הילד, ועל מצבו הלימודי, חברתי, התנהגותי במהלך השנים בפני הרופא הבודק ,האיבחון יהיה מקיף ומדוייק. אחת הבעיות עם "העליהום" על הריטלין קשור לעובדה "שהיד קלה על ההדק" והתרופה ניתנת לאחר איבחון קצר ביותר שבעיני אינו מספק. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • רןרן13/10/2004
    נוירולוג או פסכיאטר. אם הפסיכיאטר כל כך רופא אז למה הוא רושם תרופה שעושה שינויים ביאולוגים במח של הילד מבלי לערוך לו בדיקה ביאולוגית אם הוא צריך את זה בכלל ???  הרי הבדיקה שנעשית היא סוג של הסתכלות, תודה 
  • נויה ספקטורנויה ספקטור14/10/2004
    אנמנזה, אבחנה וטיפול [ל"ת]. בין כל בעלי המקצוע המעורבים - יש נטייה של כל אחד להיות מרכז. חשוב להבחין בין מידע מן המורים ומן ההורים לבין מידע שמתקבל באבחון ליקויי-למידה. איתור ליקויים מאפשר אבחנה מבדלת בין מצבים שנראים על-פני השטח לבין מצבים שיש להם מקור ברור. הרי הטיפול, הוא העיקר והליווי הוא החשוב. חשוב שיהיה מלווה ותומך ומסביר ומתווך. ההירארכיה שבה הרופא הוא המרכז - אינה מתאימה לליווי יומיומי. למידע ולליווי הדרוש ללקויי-קשב, כמו ללקויי-למידה אחרים, יש צורך במרכז מקרה-מלווה, שידע ויוכל לקשר בין תחומי הבדיקה והמידע לבין התקנת תכנית העבודה המעשית, היומיומית, בכל המסגרות. זאת, לשם צמצום הטעויות באבחנה ובטיפול וגם בטיפול התרופתי ו"היד הקלה". הטיפול התרופתי, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, אינו אלא כלי-עזר ולא בסיס ומרכז לטיפולים ולהתייחסות (למרות שלעתים קרובות נעשה כך, בפי גורמים מקצועיים  שונים). (מאמר של עדי פרי, באתר זה, ומאמר תגובה שלי - וכל התגובות שגררו - לעיון).
  • אבי שפיראאבי שפירא14/10/2004
    עבודת הפסכיאטר.

    התגובה שלך רן מעידה שאינך מכיר לעומק את עבודתו של הפסכיאטר . לדעתי עבודת הפסכיאטר מורכבת כפי שציינתי. הוא מבצע בדיקות מקיפות כולל בדיקות ביולוגיות E

    כגון EEG  CT MRI ואחרות. בנוסף הוא גם מבצע בדיקה נוירולוגית כללית במיוחד אם הוא מאבחן ילדים בשאלה של קיום הפרעת קשב וריכוז. הפסכיאטר אינו מסתמך רק על הסתכלות כפי שציינת. בברכה ד"ר אבי שפירא

  • אבי שפיראאבי שפירא14/10/2004
    טיפול תרופתי. שלום נויה, לא אוכל במסגרת זו להיכנס לכל ההיבטים של הטיפול התרופתי   בהפרעת קשב וריכוז. ברצוני לציין שאם מדובר בהפרעת קשב וריכוז אמיתית , ראשונית הטיפול התרופתי הוכח בכל המחקרים בכל העולם כטיפול היעיל ביותר כמובן בשילוב עם טיפולים נוספים במידת הצורך .  אם הפרעת הקשב והריכוז היא משנית לבעיות אחרות  כגון ליקויי למידה, חרדה ,דיכאון , הפרעות הורמונליות, הפרעות שינה ועוד ועוד יש רשימה ארוכה של כל ההפרעות השונות הגורמות לבעיות בקשב והריכוז. במקרים אלו הטיפול הוא שונה לחלוטין- כל בעיה וטיפולה הוא. טיפול בריטלין במקרים של הפרעת קשב וריכוז משנית עלול להיות מסוכן ולכן כפי שציינתי במאמר צימצום הטעויות יהיה אם תערך בדיקה מקיפה המורכבת מבטריה איבחונית הכוללת מאבחנים מדיסיפלינות שונות כולל פסכיאטר לילדים. אני חושב מניסיוני  רב השנים שלא תמיד נעשית הבדיקה המקיפה  וזה לטעמי טיפול רפואי לא תקין. בברכה ד"ר אבי שפירא
  • נויה ספקטורנויה ספקטור14/10/2004
    טיפול תרופתי. ההתייחסות שלי היא לאבחון המעמיק כבסיס לטיפול כלשהו. אבחון ליקויי-למידה מספק את  הדרוש: מאתר ליקויים (גם ליקויי קשב), מסביר את השלכותיהם על תחומי התיפקוד והמאבחן המומחה עורך אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב וליקויי-למידה אחרים, ויודע להפנות להתייעצות רפואית או  אחרת בעת הצורך - לבדיקה נוירולוגית, לפסיכולוג או לפסיכיאטר. על סמך ממצאי אבחון ליקויי-למידה ניתן לראות איפיוני תיפקוד וללמוד על הצורך בבירור רפואי כהמשך. חשוב שהפסיכיאטר והנוירולוג יכירו את האבחון ויכירו בו ככלי איתור. כאשר מתעלמים מן הצורך באבחון, הטיפול התרופתי עוזר, אך אינו תחליף לאבחון ליקויי למידה או לליווי מומחה לליקויי-למידה בהתארגנות ובלמידה היומיומית (ולא רק זו של בית הספר: החברתית, זו של החוגים ושעות הפנאי). אני מנסחת זאת אחרת, ליקויי-קשב הם ליקויים ספציפיים, כמו ליקויי-למידה אחרים. ליקויי למידה אינם מלווים לדעתי ליקויי-קשב. יש ליקויים מסוגים שונים, ואם אין איתור מעמיק של הליקויים - הליווי והטיפול התרופתי אינם מאפשרים השלמת התמונה וניצול היכולת. אני יודעת להמליץ על בדיקה של מבחנים מסויימים בתוך המערכת האבחונית העומדת לרשותי "עם" ו"בלי" טיפול תרופתי כאשר מתעורר ספק, וזאת, עלי להדגיש - לעתים רחוקות, כי אבחון ליקויי למידה מספק נתונים מצויינים לאבחנה ולהיערכות לטיפול.
  • אמאאמא22/11/2004
    טיפול בגיל הרך [ל"ת].

    שאלה חשובה:

    בני בן השלוש מראה סימנים של הפרעות קשב וריכוז. הרופא ההתפתחותי שבדק אותו ציין שגילו צעיר מדי למתן אבחנה, אבל הסימנים שם. את אותם הסימנים - קושי בהתמדה במשימה, קפיצה ממשחק למשחק, תנועתיות רבה, הסתכנות וכו'...אנו "חווים" יום יום בבית ובגן. אנו מתחילים בריפוי בעיסוק לשיפור מוטוריקה עדינה  והתארגנות בהתאם להמלצת המכון להתפתחות הילד. כיצד עוד ניתן לסייע לילד בגיל צעיר שכזה? אני מרגישה שזה זמן מצויין לעבוד איתו ולעזור לו, ושהוא לומד וסופג נהדר.

  • אמאאמא22/11/2004
    טיפול בילד בן שלוש.

    בני בן השלוש עבר אבחון במכון להתפתחות הילד. לדברי הרופא המאבחן הילד עדיין צעיר למתן אבחנה, אבל הסימנים קיימים (תנועתיות יתר, קושי להתמיד במשימה, קושי בהתארגנות, תגובתיות יתר לגירויים וכו'). מעבר לריפוי בעיסוק - כיצד עוד ניתן לעזור בגיל צעיר זה? אני מרגישה שהוא בהחלט בשל ללמידה.

  • אבי שפיראאבי שפירא23/11/2004
    הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך. הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך
     
    שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית   והשילוב  תורשה  וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות  ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות  הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
     ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר.  לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
     מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
     מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה'ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים  משתנים, בהתפתחות  האישיות של הילד ועוד.
    ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך  כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
     הדוגמאות לכך הן רבות :
    טמפרמנט (מזג) קשה  שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD ,  תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד),  הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט,  והפרעה בקשר הורה –ילד. 
    לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי  בגן.
     לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).
    בברכה ד'ר אבי שפירא
  • אמאאמא26/11/2004
    ואם לא נשללו בעיות אחרות?.

    אם הילד מחונן, סבל רבות מדלקות אזניים עד כדי ירידה של 45% בשמיעה באוזן אחת, ויש לאביליות ברגישות תחושתית ולדעתי גם של רגישות בשמיעה ? ואולי הוא גם עם זה וגם עם בעית קשב? מי יכול לעשות את האבחנה המבדלת?

    ואיך אדע אם הילד לא עושה כלום וטוען שהוא משתעמם בכיתה כי הוא מחונן, או כי יש בעית קשב?

  • זיוהזיוה27/11/2004
    תמיכה אינטרנטית להורים של ילדים ADHD. אני מזמינה את כל ההורים לילדים ADHD לבקר בפורום התמיכה להורים של ילדים ADHD ששמו הוא:
    'הפרעות קשב ADHD'.
    בפורום יש תמיכה ושיתוף של הורים אחרים, ייעוץ מקצועי מבעלי מקצוע רבים, החל מפסיכיאטרית ונוירולוג וכלה במומחים התנהגותיים, לימודיים ועוד.
    כמו כן, נמצאת באתר ספריית קישורים גדולה מאוד אשר מספקת מידע ממוין על כל היבטי ההפרעה ונותנת כלים להורים להתמודד אתה בבית, בבית הספר ובצבא.
    באתר מתנהל לוח ארועים מעודכן המציין את כל הארועים הקשורים ל-ADHD בארץ, כולל כל ימי העיון של העמותות העוסקות ב-ADHD ובליקויי למידה.
    הקישור לפורום:
    http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=201
    הערה אחרונה למאמר: מזה זמן מה שהתרופה סטרטרה (אוטומקסטין) מקובלת כתרופת 'קו ראשון' ל-ADHD בארה'ב ובעקובתיה בישראל. כרגע הבעייה העיקרית אתה היא חוסר הסיבסוד שלה במערכת הבריאות, כך שמי שלא מצליח להשתתף בניסויי התרופה בארץ, נאלץ לקנות אותה במחיר מלא, שעלול להסתכם ב-1000 ש'ח בחודש.
  • יניביניב24/12/2004
    חי בשקר!! לד"ר אבי שפירא ,ומי שיכול לתת עצה.

    אני בן 21 ואני  לא יודע מה עובר עלי ,מצד אחד אני אדם שמתעניין בנושאים ,ומגלה בקיאות

    ומצד שני אני מרגיש לפעמים בחור מוזר .ואני אפרט למשל השתתפתי במסיבת חברים

    והוצגה שם משחק חשבון ,אחד מחזיק נירות של חשבון, למשל 34+12   ועונים הכי מהר לאחר החלפת דף וכך זה הולך סביב השולחן ,ואני

    שכולם מכירים אותי שיודע מה קורה בעולם ,גאוגרפיה ,ספורט ,פוליטיקא,קורה המון חומר

    מגעים עלי ואני לא יודע כלום, [שכחתי לציין שאני חלש חלש בחשבון] !

    גם שאני קורה את החומר למשל עיתונים ספרים שמענינים אותי ,ובאמת ,אני שוכח לא זוכר פורח לי כאילו לא קראתי.[לא הכל]

    וזה מתסכל אותי ,ואני לא יודע מה עלי לעשות

    ואני מרגיש שאני רוצה ויכול להגיע רחוק אבל משהו עוצר אותי,אין לי פיתרון

    האם אני צריך לקחת טיפול תרופתי או משהו אחר,אני רוצה לצאת מזה ומהר !!

    תודה רבה!! 

  • בן 26 שקיבל ריטליןבן 26 שקיבל ריטלין24/12/2004
    בגיל 8- 12 עקב ירידה בציונים.

    שלום לכולם ואני מאוד מקווה שמה שאני יעביר כאן יקלט טוב טוב אצל כולם 

     בגיל 7 שלחו אותי למבחני הטעמה למחוננים אך החליטו שאינני מחונן רק מעל הממוצע המשכתי ללמוד כרגיל אך בכיתה ג ( גיל 8) חל התדרדרות בלימודי , המורה שלחה אותי ואת הורי לנאורולוג לאבחון והוא קבע עלידי כמה בדיקות פשוטות לחלוטין שצריך לתת לי 3 שנים ריטלין , הורי האמינו בו ובהחלטתו . כמובן שהלימודים שלי השתפרו כתוצאה מלקיחת הריטלין אך כעבור כמה זמן התחילו לי בעיות קשות ביותר... התחילו לי תיקים קשים מאוד ,דיכאון ,בעיות חברתיות  בעיות התנהגותיות , ויש רשימה ארוכה ... אף אחד לא היה מודע שמה שאני עובר קשור לריטלין וכך סבלתי פי כמה כי כעסו עלי נורא על ההתנהגויות שלי ( אני רוצה לציין שוב שהבעיה שלי היתה ירידה בציונים ולא היפרקטיביות ) העצבניות, רגזניות , דכאוניות ועוד... וחשבו שזה גיל ההתבגרות או שאני ילד רע ועוד ...  אחרי סיום הריטלין המשיכו הבעיות והחמירו , להתרכז בשיעור נהפך בלתי הפשרי , והיו לי הרבה התקפי זעם ובעיות קשות חברית , בבית , והכי גרוע - עם עצמי.   חייתי כך שנים בלי לדעת מה יש לי כיוון שאף אחד לא יחס חשיבות לריטלין ואני בכלל שכחתי שקיבלתי אותו נדחקתי לפינה בכל מקום הוחרמתי ונגרם לי נזק נוסף "נפשי" בחלוף הזמן  נוספו בעיות נוספות כגון אובססיביות לדברים תנועות גוף בלתי רצוניות ועוד... מה שגרם לי להגיע בגיל 23 אחרי סבל רב בחיים, לפסיכיאטרים שרק נתנו לי עוד תרופות (כמו ריספרדל) על מה שכבר היה לי , שכמובן בהתחלה זה היה נראה שהם עוזרים ( כמו שהריטלין עזר בהתחלה) אך כעבור זמן מה התחילו בעיות נוספות כמו קשיי נשימה , גוף מתוח כמו מאובן ועוד...  היום למזלי מצאתי רופאה אחת שמודה שהריטלין גרם לי מההתחלה לכל הבעיות ובגלל הנזק שלו נוצרו לי בעיות נוספות "פסיכולוגיות" בחיים . והיום אני בן 26 חי עם ההורים ומתקשה לתפקד כפי יכולתי אאמיתית והורי מוציאים הון על טיפול בנזקים האיומים שעברתי , אני מחובר לתרופות טבעיות להרגעה , זקוק לעבור ניקוי ( הריטלין נשאר בגוף גם אחרי 18 שנה כמו כל תרופה כימית וגם ניזוקתי מריספרדל ) אני לא מפותח לגילי גם מבחינה חיצונית (נראה כמו בן 18) וגם מנטלית יש לי בעיות מסויימות שהן ברורות לגמרי כחוסר התפתחות תקינה של המוח.

    עכשיו אני מתחנן לכולם אל תתנו סמים לילדיכם אמנם מצבם ישתפר תחילה אך יהיו לכם בעיות איתם ויתכן גם קשות משלי בהמשך , ובעיקר אני מתחנן - חוסו על מצבו הנפשי של הילד ותבדקו למה הוא "לא בסדר" אל תהרסו אותו.

    הילדים הם העתיד וזה יהיה עתיד מסוכן ביותר אם הם יגדלו עם נזק מוחי שהריטלין ועוד תרופות פסיכיאטריות שנותנים לילדים עושות .

     

  • עדיעדי24/12/2004
    נסיון לעזור...

    הי. אתה בן 21 ואתה לא יודע מה עובר עליך. אני בת 23 וגם לא יודעת. בכלל- מי יודע? אני חושבת שאני מבינה מה עובר עליך.מצד אחד אתה יודע שאתה בחור אינטלגנטי ונבון, ואתה גם יודע שזה הרושם שאתה עושה. נכון? כולם תופסים ממך אחד שיודע.אני לא יודעת בדיוק למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה מוזר. למה זה מוזר לא לדעת תשובה בחשבון בשליפה כשיש אנשים מסביבך? תחשוב רגע, לא משנה עד כמה אתה חלש בחשבון (אם בכלל) אתה יכול לענות על חיבור מספרים, אלא כשזה נעשה ליד אנשים על זמן נוצר אצל כל האנשים לחץ. יותר הגיוני להגיד לעצמך שאתה לחוץ יותר שלא תצליח במשימה מאשר להגדיר את עצמך בתור מוזר. כשאנחנו לחוצים אנחנו לא זוכרים טוב, אנחנו חרדים מלטעות ולכן סביר להניח שנטעה. לגבי כך שאתה לא זוכר פרטים..האם אתה מתעניין בפרטים כשאתה קורא? האם אתה קורא כי מעניין אותך? אני אשמח לנסות לעזור אבל אני צריכה יותר להבין לאן אתה רוצה להגיע ("אני יכול להגיע רחוק") מה אתה מרגיש שעוצר אותך? למה חשבת על טיפול תרופתי? וחוצמזה מה אתה עושה בחיים? איך המצב החברתי שלך?

    אני לוקחת בחשבון שלא תרצה לענות על השאלות האלו וזה בסדר, מאחר שאני מניחה שקשה להחשף, לכן רק אומר שאני מאוד מבינה אותך, גם לי יש קושי כזה, ואני לא מצליחה להתגבר עליו לחלוטין, אלא מכירה בכך שקשה לי לבטא את עצמי בפני אנשים, אבל גם הבנתי שאם אני אמנע מכך, לא יהיה לי טוב יותר. אני נתפסת כמאוד אינטלגנטית, ומרגישה לעיתים כי זה לא בצדק, מאחר ואם ישאלו אותי משהו ייתכן שלא אדע לענות. זו לא הרגשה טובה. אבל מה כבר יכול לקרות? מקסימום אני לא אדע!

    כל טוב, תרגיש חופשי לפנות אליי. עדי

     

  • רוניתרונית25/12/2004
    סביר להניח שהאבחנה והטיפול לא היו נכונים. אולם, מה לגבי אפקטים נוספים שעדיין אינם ידועים