×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן

שינה היא פעילות המוח העיקרית בתחילת החיים. עד גיל שנתיים תינוק ישן 10,000 שעות (בערך ארבעה-עשר חודשים), והוא ער במשך 7,500 שעות. במהלך שנתיים אלו המוח מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר והילד מגיע להשגים מרשימים בשפה, קוגניציה, תפיסת העצמי ובהתפתחות חברתית, רגשית וגופנית. במשך רוב הזמן שבו מתרחשות התפתחויות מרשימות אלו, המוח ישן. בין גילאי שנתיים לחמש שנים יש מספר שווה של שעות שינה ועירות, כך שעד גיל בית-הספר ילד מבלה יותר זמן בשינה מאשר באינטראקציות חברתיות, חקירת הסביבה וכל פעילות אחרת.

מתפרסם מ 18/1/2003 | 135,117 צפיות

תגיות: | | |

הפרעות שינה

איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן

נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית

 

שינה היא פעילות המוח העיקרית בתחילת החיים. עד גיל שנתיים תינוק ישן 10,000 שעות (בערך ארבעה-עשר חודשים), והוא ער במשך 7,500 שעות. במהלך שנתיים אלו המוח מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר והילד מגיע להשגים מרשימים בשפה, קוגניציה, תפיסת העצמי ובהתפתחות חברתית, רגשית וגופנית. במשך רוב הזמן שבו מתרחשות התפתחויות מרשימות אלו, המוח ישן. בין גילאי שנתיים לחמש שנים יש מספר שווה של שעות שינה ועירות, כך שעד גיל בית-הספר ילד מבלה יותר זמן בשינה מאשר באינטראקציות חברתיות, חקירת הסביבה וכל פעילות אחרת.

השינה חשובה להתפתחות ולתפקוד. אם לא כן, היא לא היתה נשמרת לאורך האבולוציה. בשלבי שינה עמוקה (בזמן גלי דלתא) יש אובדן של המודעות לסביבה וחוסר תגובה לגרויים חיצוניים. מצב זה חשף את אבות אבותינו לסכנה, ולמרות זאת, השינה נשמרה לאורך האבולוציה, כך שלשינה יש תפקיד חיוני. שינה היא לא סתם מנוחה של הגוף והמוח. שכיבה בשקט ללא מחשבה אינה מהווה תחליף לשינה.

מאמר המשך: שינה של תינוקות ופעוטות - הגוף והנפש. מדריך מעשי בהמשך למאמר קודם. נופר ישי-קרין

 

מחזורי שינה

שינה קשורה ל"שעונים ביולוגיים" של הגוף. יש שני מקצבים בסיסיים הקשורים לשינה:

מקצב ציקדיאני: מחזור השינה והעירות שאורכו כיממה (עליו מפורט בסעיף העוסק בעיתוי).

מקצב אולטרדיאני: מחזור שלבי השינה השונים. מקצב זה משתנה לאורך הלילה. אורכו כשעה בממוצע אצל תינוקות ושעה וחצי אצל ילדים ומבוגרים. בין מחזורי השינה יש יקיצות בלתי מורגשות, כשלרוב מתעוררים כחמש עד שבע פעמים בלילה, מתהפכים לצד השני וממשיכים לישון, בלי להיות מודעים לכך.

השינה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: REM ו none REM. שנת none REM מתחלקת לשלבים 1,2,3,4.

בשלבים שלוש וארבע של שנת none REM יש גלי מוח ארוכים הנקראים גלי דלתא. אז מתרחשת השינה העמוקה ביותר. אורך הדלתא קשור למשך הערות של האדם לפני השינה והוא גדל יותר ומעמיק יותר בעקבות חסכים בשינה. לילדים יש כמות גדולה יותר של שנת דלתא עמוקה, כשהמקסימום של שנת דלתא מופיע בגילאי שלוש עד שש. לאחר מכן הכמות יורדת במהלך החיים, כשלמבוגרים רבים אין שנת דלתא כלל.

שנת דלתא מופיעה כשעה עד שלוש שעות אחרי ההרדמות. קשה להעיר ילדים במהלך שנת דלתא וכשמעירים אותם הם מבולבלים, איטיים מבחינה קוגנטיבית ובמצב של דיסאורינטציה. עוררות חלקית מבולבלת כמו הליכה בשינה וביעותי לילה מופיעים במצב של שנת דלתא, ולכן הם מופיעים לרוב כשעה עד שעתיים לאחר ההרדמות.

שנת REM מאופינת בתנועות עיניים מהירות, פעילות מוחית מוגברת ומתח שרירים נמוך מאוד. שנת REM מאופינת בשונות רבה יותר בשליטה בקצב לב, לחץ דם, נשימה וחום גוף. רמת הפעילות הקורטיקלית היא כמו בעירות. שנת REM אצל תינוק היא כאשר הוא חסר שקט, נשימתו אינה סדירה, קצות אצבעותיו נעים בתנועות קצרות ומהירות, עיניו מתרוצצות מצד לצד במהירות ועל פניו מופיעים עוויתות או חיוכים. בניגוד לשנת דלתא, כשמעירים אדם משנת REM העירנות מגיעה במהירות. שנת REM מופיעה כל שישים עד תשעים דקות. התקופות הארוכות ביותר והאינטנסיביות ביותר של שנת REM הן כאשר חום הגוף יורד למינימום בערך בחמש לפנות בוקר.

אם מעירים מבוגר במהלך REM הסיכויים שהוא ידווח על חלום הם גבוהים מאוד. אם מעירים אותו בשלב אחר של השינה הסיכויים שהוא ידווח על חלום הם נמוכים מאוד. רוב שנת הREM מופיעה בחלק השני של הלילה, ולכן חלומות בלהה מתרחשים לרוב לפנות בוקר.

 

חלומות

תינוקות מבלים זמן רב בשנת חלום, בשבועות הראשונים כמחצית מזמן השינה, כלומר שמונה שעות ביממה. עם הגיל חלה ירידה בשנת חלום ועליה בשינה השקטה ובערות. ילד בוגר מבלה כשעה עד שעתיים ביממה בשנת חלום. שלא כמו מבוגרים וילדים בוגרים, התינוק נכנס ישר לשנת חלום עם ההרדמות. בזמן שנת חלום המוח עובר לפעילות מואצת, לעיתים יותר מאשר בערות. יתכן שזה מסייע להבשלת המוח של התינוק האנושי. ככל שבעל-חיים נולד פחות בשל, כך הוא מבלה יותר זמן בשנת חלום. בעלי-חיים שנולדים עם מוח לא בשל כמו חולדות וחתולים מבלים זמן רב בינקותם בשנת חלום (80%-90% מזמן השינה) ועם הבשלת מוחם יש ירידה משמעותית בזמן שנת החלום (20%-30%). בעלי-חיים שנולדים עם מוח בשל מבלים זמן מועט בשנת חלום ולא חלים אצלם שינויים לאורך ההתפתחות.

החלום משמש לעיבוד מידע. כשהמערכת פחות בשלה, בינקות, היא זקוקה ליותר זמן לעיבוד המידע. כמות שנת החלום מושפעת ישירות מכמות הלמידה שנעשתה קודם לכן. בנוסף לכך, כאשר מפריעים לשנת החלום ע"י הערת האדם בכל פעם שהוא נכנס לשנת חלום, החומר הלימודי החדש לא נקלט.

חלומות בגיל שנתיים ושלוש הם קצרים, כוללים ביטויי רגשות מעטים ולא מהווים סיפור מורכב. חלומות רבים עוסקים בבעלי-חיים וחלק קטן עוסק בהורים או בדמויות מפתח אחרות. חלומות רבים עוסקים בצורך של הילד (כמו רעב או צמא) או משאלה אחרת של הילד. בחלומות רבים של ילדים ומבוגרים מופיעים עניינים וחוויות שהתרחשו בסמוך לחלום.

יש הבדל בין חלומות בלהה לבין ביעותים:

ביעותי לילה: ילדים המתעוררים באמצע הלילה בבכי, דופק מואץ, נשימה מהירה והזעה. הם לא מגיבים לסביבה בזמן ההתעוררות ובבוקר אינם זוכרים דבר. ביעותי לילה קשורים ללחץ ולחסך בשינה. הם מופיעים בזמן שינה עמוקה ולא בשנת חלום.

חלומות בלהה: ילדים המתעוררים באמצע הלילה בבכי ובבהלה, ומדווחים על חלום מפחיד. ילדים אלה מגיבים לנוכחותם של ההורים, נרגעים ובדרך-כלל זוכרים את החלום.

 

משך השינה

ילודים ישנים כשני שליש מהיממה עם שונות גדולה – מתשע שעות ועד עשרים ואחת שעות ביממה. בחודשים הראשונים לחיים מתרחשים במהירות שני תהליכי התפתחות מקבילים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. תינוקות בני שלושה שבועות ישנים בממוצע שש-עשרה שעות ביממה, כשתקופת השינה הרצופה הארוכה ביותר היא שלוש וחצי שעות. הערות הרציפה הארוכה ביותר היא שעתיים. בגיל חצי שנה התינוקות ישנים כחצי מהיממה (תלוי במחקר) ופרק השינה הארוך ביותר הוא חמש שעות בלילה. בשלב זה, פרט ללילה יש שתי תקופות שינה מרוכזות ביום. בגיל שנה תינוקות ישנים שלוש-עשרה וחצי שעות ביממה, מתוכן אחת-עשרה שעות במהלך הלילה ושתי תנומות במהלך היום. בגיל שלוש ילדים ישנים עשר וחצי שעות בלילה ושעה וחצי בתנומה אחת במהלך היום. בגיל שמונה-עשרה מתבגרים זקוקים לשמונה שעות בלילה. שנת יום באצל מבוגרים היא עניין תלוי תרבות. מתבגרים צריכים לישון במהלך היום גם כשהם ישנים מספיק בלילה. למרות צורך מוגבר של מתבגרים בשינה הם סובלים מחסכים בשינה.

שעת ההשכבה בלילה אינה תמיד מותאמת לצורך האמיתי של ילדים בשינה. כאמור לעיל, מתבגרים רבים סובלים מחסכים בשינה. במהלך בית הספר היסודי נמצא שילדים בכיתה א' הולכים לישון שעה לפני ילדים בכיתה ו'. לאורך שנות בית-הספר היסודי ניתן לראות עליה בעיפות במהלך היום, ובכיתה ו' נצפה חסך חלקי בשינה אצל רבים מהילדים.

 

עיתוי השינה (לישון בלילה)

בניגוד לתפיסה הסוביקטיבית של ההורים, ילודים ישנים מההתחלה יותר בלילה מאשר ביום. שנתם מפוזרת על פני היממה בארבעה עד שישה מחזורי שינה. תקופות הערות הן קצרות ומשמשות להאכלה.

כאמור לעיל, בחודשים הראשונים מתרחשים שני תהליכים: כמות השינה הכללית ביממה מתקצרת והשינה מתרכזת בתקופה אחת ממושכת בלילה. שני תהליכים משולבים גורמים לכך שהשינה תהיה מרוכזת בלילה: תהליך ביולוגי ותהליך חברתי נלמד.

ריכוז השינה בלילה קשור להבשלת המוח. לילודים שנולדו בשבוע הריון מאוחר יותר יש דפוס שינה בוגר יותר שמתבטא בכמות רבה יותר של שינה שקטה ורגועה. לפגים יש דפוסי שינה וערות פחות בשלים. דפוסי השינה והערות שלהם תואמים את בני גילם מבחינת שבוע ההריון. כלומר, פג שנולד חודש וחצי לפני הזמן יהיה דומה לתינוק צעיר ממנו בחודש וחצי.

בתהליך הביולוגי ממלא תפקיד חשוב הורמון בשם מלטונין. המלטונין מופרש בבלוטת האיצטרובל, בעיקר בזמן חשכה, ומדוכא בחשיפה לאור חזק (הן אצל בעלי חיים יומיים והן אצל בעלי חיים ליליים). המלטונין אחראי גם על העברת נתונים לגבי אורך היום והלילה ובכך הוא מספק מידע על עונות השנה. כאשר הלילה מתקצר החורף מגיע. בעלי חיים מתרבים לפי עונות השנה. בלולים מאירים בתאורה חזקה כדי ליצור מצב דמוי קייץ וכך להגדיל את יבול הביצים. אצל נשים מתן מלטונין בכמויות גדולות מדכא ביוץ. מלטונין עוזר למערכת החיסונית ויתכן שהוא קשור לדיכאון דרך הקשר שלו לסרוטונין.

ילדים עוורים מפתחים לעיתים הפרעות שינה בגלל שלא מגיע למוחם מידע על דפוסי אור וחושך. מתן מלטונין מלאכותי עוזר לטיפול בהפרעות שינה אצל עוורים.

בחודשים הראשונים של החיים רמת הפרשת המלטונין היא אפסית ואין בה מחזוריות יומית. לקראת גיל שישה חודשים חלה עליה הדרגתית ומשמעותית ביצור המלטונין. אז נוצר דפוס יומי ברור, כששיא ההפרשה של המלטונין הוא בלילה. רמות הפרשת המלטונין מגיעות לשיא בגילאי ארבע עד שש. אחר-כך מתחילה ירידה הדרגתית עד הזקנה.

קשישים ישנים באופן דומה לתינוקות. הם מתקשים לשמור על שינה בלילה, ולעומת זאת הם מנמנמים ביום. הפרעות שינה אצל קשישים קשורות לרמות מלטונין נמוכות. ניתן לעזור בהפרעות שינה אילו ע"י מתן מלטונין מלאכותי.

לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין בוגרים יותר יש דפוסי שינה-ערות בוגרים יותר. ככל שלתינוק יש רמת מלטונים גבוהה יותר בשעות הערב הוא הולך לישון מוקדם יותר. לתינוקות בעלי דפוסי הפרשת מלטונין משובשים יש גם שיבושים בדפוסי השינה.

מבחינה התנהגותית נלמדת – האינטראקציות עם ההורים הן שונות מאוד ביום לעומת הלילה. בלילה ההורים חסרי סבלנות ותכליתייים. הם שומרים על שקט וחושך. הפרעות שינה מופיעות לעיתים בגלל מסר לא עקבי של ההורים. למשל, כשבגלל קנאה של האח הגדול האם מעדיפה לבלות זמן איכות עם התינוק בלילה, או כאשר האב חוזר מהעבודה לאחר שהתינוק כבר הלך לישון, אבל מוכן בחפץ לב לשחק איתו באמצע הלילה. התנהגות כזאת מפתה תינוקות להיות ערים בלילה כדי לשחק עם ההורים. הורים רבים מחזיקים ברעיון המוטעה שתינוק צריך לאכול באמצע הלילה מספר פעמים גם כשהוא כבר בן עשרה חודשים. כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים אותו ועורכים איתו פעילויות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה, ובכך גורמים, למעשה, להפרעת שינה. עם הזמן ההורים מחכימים, ולכן תינוקות שהם ילדים ראשונים של האם ישנים פחות שינה שקטה ורגועה בהשוואה לילדים עוקבים במשפחה. גם השכלה של ההורים מתקשרת לאיכות השינה של הילדים. גיל ההורים מתקשר לעיתוי ההשכבה, כאשר הורים צעירים יותר משכיבים לישון את הילדים מוקדם יותר.

ניתן לשנות בהדרגה את שעת ההשכבה של ילד (אין לעשות שינויים דרמטיים משום שהגוף רגיל להרדם בשעה מסוימת). קל יותר לדחות זמן של הרדמות מאשר להקדים אותו.

 

הורמון גדילה

הורמון הגדילה של ילדים צעירים מופרש בעיקר בשינה ובעיקר בחלק הראשון של הלילה, שבו מרוכזים שלבי השינה העמוקה. הפרעת שינה חמורה גורמת להפרעה בגדילה. כאשר מטפלים בהפרעות נשימה של ילדים ובעקבות זאת איכות השינה משתפרת, יש גם האצה בגדילה (הפרעות בנשימה גורמות להפרעות שינה קשות במיוחד).

במשך החיים, כשקצב הגדילה יורד, אנחנו זקוקים לפחות שינה. בגיל ההתבגרות כשקצב הגדילה מואץ, המתבגרים זקוקים לשינה.

 

הפרעת שינה

הקריטריונים להפרעת שינה ב IV - DSM הם תלונה עיקרית של חוסר יכולת להרדם או להשאר ישן, כשהפגימה בשינה גורמת למצוקה או פוגעת בתחום חברתי, תעסוקתי או תחום חשוב אחר בחיים. קריטריונים אילו הם סוביקטיביים מאוד, ללא הגדרה ברורה של קריטריון להפרעת שינה. ההגדרה לפיה משתמש דר' אבי שדה היא התעוררות יותר מפעמיים במהלך הלילה או שינה פחות מתשעים אחוזים במהלך הלילה.

לפי דיווחי הורים כ30% - 20% מכלל הילדים עד גיל שלוש סובלים מהפרעות שינה. גם בגילאים מבוגרים יותר של גיל הגן יש מיעוט משמעותי של ילדים שסובלים מהפרעת שינה.

ההפרעות הנפוצות ביותר בילדות הן קשיי הרדמות והתעוררויות מרובות במשך הלילה.

בגיל חצי שנה רוב התינוקות מסוגלים לישון לילה רצוף בן חמש שעות (לפחות), וזקוקים לשתי תקופות שינה קצרות במשך היום. רוב התינוקות מתעוררים כפעמיים בלילה, ומחדשים במהירות את שנתם. ילד המתעורר למעלה מפעמיים בלילה ומתקשה לחזור ולהרדם בעצמו, סובל, קרוב לודאי, מקשיי שינה.

הפרעת שינה יכולה להתבטא באופנים שונים. בדרך-כלל ההורה מוזעק לפני השינה או במהלך הלילה אל הילד הזקוק לו להרדם. לעיתים ניתן לזהות עיפות רבה במיוחד, המתבטאת באדישות וישנוניות של הילד, או להפך, בפעילות יתר, עצבנות וחוסר שקט כללי (מתרוצץ, מתפרץ, מנדנד...). החסך המצטבר בשינה יכול לגרום לקשיי קשב וריכוז, סרבנות, עצבנות וקושי של הילד להתאים את עצמו למסגרת הפעילות המקובלת.

 

הפרעות גופניות

ישנן בעיות פיזיולוגיות כמו דום נשימה שגורמות להפרעת שינה. ברוב המכריע של המקרים הפרעת השינה אינה נגרמת כתוצאה מבעיה פיזיולוגית והתערבות פסיכולוגית קצרה בת פגישה אחת עד ארבע פגישות לכל היותר עם ההורים פותרת לחלוטין את בעיית השינה.

דום נשימה בשינה: הפסקות נשימה בזמן שינה, הגורמות להתעוררויות קצרצרות (מספר שניות) ומרובות במהלך הלילה. במקרים רבים מלווה הבעיה בנחירות של הילד במהלך השינה.

תנועות רגליים: הפרעה עצבית הגורמת לתנועות רגליים מחזוריות ופגיעה משמעותית באיכות השינה.

הפרעות השעון הביולוגי: הפרעות הנובעות משיבוש במנגנון האחראי לשינה והעירות. ההפרעות בשעון הביולוגי הן נדירות ובדרך-כלל הבעיה היא חינוכית – התנהגותית. בין ההפרעות בשעות הביולוגי יש:

  • דחיה בשעון: נטייה להרדם מאוחר בלילה ולישון בשעות הבוקר. בשעות הישנה ה"רגילות" הילד לא מגלה סימני עיפות. כשמגיעה ה"שעה שלו" בשעות המאוחרות של הלילה הוא ירדם בקלות ויישן היטב. הוא יתקשה להתעורר בשעות המוקדמות של הבוקר.
    הקדמה בשעון: נטיה להרדם בשעות מאוד מוקדמות ולהתעורר מוקדם מאוד בבוקר.
  • שעון לא מאורגן: נטיה לישון ולהתעורר בשעות משתנות מיום ליום.

הליכה בלילה: ילדים הקמים והולכים מתוך שינה, כשעיניהם פקוחות. ילדים אלה בדרך-כלל לא זוכרים בבוקר את מה שהתרחש בלילה.

 

בעיות התנהגות

עיפות אצל ילדים אינה מתבטאת בהכרח בהאטת פעילות, רגיעה וישנוניות, אלא לפעמים דוקא בהאצת פעילות, עצבנות וחוסר שקט בולטים. חלק מההתנהגויות הבעייתיות האופייניות לילד עייף תואמות את הדפוסים של הפרעת התנהגות.

תינוק שסובל מהפרעות שינה נוטה להיות קשה בהבטים התנהגותיים אחרים. אמהות לתינוקות עם הפרעות שינה מתארות אותם כיותר נרגנים, תובעניים, נודניקים, רגישים לגרויים שונים ומתקשים להסתגל למצבים שונים, בהשוואה לתינוקות ללא קשיי שינה.

מחקרים שבדקו ילדים בגיל בית-הספר מצאו קשר בין הפרעות שינה לבעיות התנהגות והסתגלות.

יתכן שילד שנולד עם נטייה לבעיות התנהגות מפתח בגללן הפרעת שינה. סביר להניח שהפרעות שינה יגרמו לכך שהילד יהיה עצבני, חסר סבלנות וקשה יותר לטיפול. יתכן גם שגורם שלישי כמו דפוסי הורות מחמיר הן את הפרעת השינה והן את בעיות ההתנהגות.

 

הפרעת קשב והיפראקטיביות

הפרעת שינה נמצאה קשורה סטטיסטית להפרעת קשב והיפראקטיביות. בנוסף לכך, חסך שינה ועיפות גורמים לסמפטומים דמוי הפרעת קשב.

אצל מבוגרים הפרעות שינה או חסך שינה פוגמים קודם כל בקשב. נבדקים חסוכי שינה מגיבים יותר לאט ועושים יותר שגיאות במטלות הדורשות קשב מתמשך. אצל תינוקות נמצא שבעיות שינה קשורות לקושי להתרכז במשחק או בפעילות לאורך זמן ולמוסחות. אצל ילדים בגיל בית-הספר עם איכות שינה ירודה יש תפקודים ירודים של קשב וריכוז מתמשך.

נטייה למוסחות קשורה באופן טבעי להפרעות שינה. לתינוקות עם רגישות יתר לגרויים תחושתיים (רעש, טמפרטורה, טעם, ריח) יש נטייה לפתח הפרעת שינה. כדי להרדם התינוק צריך להתנתק מהסביבה החיצונית ולהפסיק להגיב לאנשים, רעש, אור וטמפרטורה, וגם מגרויים פנימיים של כאב אי נוחות ורעב. תינוק הרגיש מלידה לכל גרוי, חיצוני או פנימי, יתקשה להתנתק מהגרויים הסביבתיים.

יש עדויות שמצביעות על כך שחוסר שינה עלול לגרום להתנהגות היפראקטיבית. גם אנחנו כאנשים מבוגרים, כשאנחנו מנסים להשאר ערים אנחנו מגבירים פעילות, זזים במקום, ונעשים חסרי סבלנות. ילד עלול להגיע לאבחון כשהוא היפראקטיבי, עצבני ומתקשה לדחות סיפוקים, כשהגורם לכל זה הוא הפרעת שינה.

 

התפתחות שיכלית

יש קשר בין שינה לבין התפתחות שיכלית. כאמור לעיל, עיבוד מידע והכנסתו לזכרון נערך במהלך שנת חלום. ילדים עם הפרעות בלמידה והפרעות התפתחותיות שיש בהן פגיעה בקוגניציה נוטים יותר לסבול מהפרעת שינה משמעותית. השגים לימודיים נמוכים נמצאו קשורים לשינה לא מספיקה או מופרעת. נמצא קשר בין מדדי שינה של ילודים ביומם הראשון בבי"ח לבין השגים במבחן ביילי בגיל חצי שנה. מחקרים אחרים מצאו קשר בין הפרעות שינה קשות, בעיקר אילו הנובעות מבעיות נשימה, שגורמות לשיבוש קשה בשינה, לבין שיבוש בהתפתחות שיכלית ובהשגים אקדמיים.

 

דיכאון וחרדה

הפרעות שינה הן מד רגיש לבעיות הסתגלות כלליות אצל ילדים ואצל מבוגרים. בעיות שינה הן סממן בולט של מתח וחרדה, דיכאון וקשיי הסתגלות, עד כדי כך שהן מהוות חלק מהקריטריונים של האבחנה.

הקשר בין הפרעות רגשיות להפרעות שינה הוא מורכב. הפרעות נפשיות גורמות להפרעות שינה, ובמקביל חסכים בשינה משפיעים על שליטה ברגש ובקשב. עיפות קשורה לעצבנות, סף תסכול נמוך ותנודתיות במצבי רוח. בעיות בשינה הן חלק מהאבחנה בהפרעות אפקטיביות, הפרעת חרדה והפרעה פוסט-טראומטית. הנוירוביולגיה של השינה חופפת במידה רבה את זו של עוררות, קשב ורגש.

עיפות מוגברת ואדישות עלולים להתפרש כדיכאון כשבעצם מקורם הוא בחוסר שינה. בעית השינה במקרה כזה מאובחנת בטעות כחלק מהדיכאון שהילד נמצא בו. יש תאורי מקרים בספרות למקרים של אבחון שגוי כזה, כשרק לאחר שטופלה הפרעת השינה נעלם גם המצב דמוי הדיכאון.

באופן פרדוקסלי, מחקרים רבים הדגימו כיצד חסך שינה מעודד פעילות ומשפר את מצב-הרוח אצל מי שאובחנו כסובלים מדיכאון. כשמאפשרים השלמה של שעות השינה החסרות גם הדיכאון חוזר.

 

לחץ

יש רצף בין שינה לבין עוררות גבוהה, כשבמצב של עוררות גבוהה אי אפשר להרדם. עוררות קשורה לקשב, למצב רגשי ולעירנות. עוררות מופיעה בתגובה לאיום, דרישה, מאמץ או מצב רגשי. האבולוציה גרמה לכך שמצב של מתח ולחץ יגרום לעוררות גבוהה שלא תאפשר שינה. הפגימה בשינה במצב כזה משרתת את צרכי ההשרדות של האדם. למרות זאת, לאורך זמן, הדחף לישון יגבר וישתלט על כוח הרצון ועל העוררות. שינויים בשינה והפרעות שינה כתגובה למתח וטראומה תועדו אצל תינוקות, ילדים ומתבגרים.

השינה, הרגש והקשב קשורים זה לזה דרך מערכת מווסתת אחת. במהלך הינקות הדרישה לקשב ולעוררות היא פחותה, שכן כל צרכי הבטחון וההגנה של התינוק מסופקים לו ע"י המבוגרים. מחקרים על ילדים בוגרים ומבוגרים מצביעים על שני דפוסים של שינה בתגובה ללחץ - האחד הוא חוסר שקט, עצבנות וקולניות, שמלווה בעוררות יתר וקשיי שינה. השני הוא נסיגה, ירידה בפעילות, הסתגרות ושינה מרובה.

לגבי הדפוס הראשון של קשיי שינה - שינה היא ברומטר רגיש ביותר למצבים של לחץ וחרדה. כל אחד מכיר מנסיונו קשיי הרדמות לפני בחינה חשובה או אירוע מרגש. הורים נוטים שלא להביא בחשבון אפשרות שלחץ פוגם בשנת התינוק. כאשר התינוק לא ישן טוב הם נוטים לחשוב על מחלות, טמפרטורה, שיניים, רעב וכו'. למרות זאת, אירועים יוצאי דופן ושינויים בשגרת חייו של התינוק פוגמים בשנתו. צריך לבדוק עם ההורים שינויים כאלו, כמו מטפלת חדשה, או לחץ שחווים ההורים.

דפוס אחר שקיים בתגובה ללחץ הוא הגברת השינה והעמקתה. למשל, אחרי ברית מילה נמצאה עליה בשינה השקטה והעמוקה של תינוקות.

במלחמת המפרץ לא נמצאה הפרעה לשינה של ילדים. הם התעוררו לזמן קצר בעקבות טיל שנורה וחזרו לישון. אצל מבוגרים היתה עליה בתלונות על קשיי שינה, אבל מדדים אוביקטיביים לא מצאו בעיות בשינה.

 

פרידה

הליכה לישון היא פרידה משמעותית בין התינוק להורים. לעיתים קרובות מתעוררים קשיים בתהליך, אם משום שבתקופות מסוימות התינוק מפתח חרדת פרידה מסיבות התפתחותיות משלו, ואם משום שלהורים רבים יש קשיים משלהם בתהליך. חרדת פרידה מתחילה להופיע רק בגיל שמונה או עשרה חודשים. הורים רבים מדווחים על הפרעת שינה בעקבות פרידה משמעותית כמו החלפת מטפלת או חזרה של האם לעבודה.

בתגובה לפרידה של קופים צעירים מאימם או מקופים שגדלו איתם, יש שינויים והפרעות בקצב הלב, ובטמפרטורת הגוף, פגיעה בתפקודיה של המערכת החיסונית והגברת הפרשת הורמון המופרש בזמן לחץ. כמו כן, נמצאו הפרעות שינה שהתבטאו ביקיצות מרובות, שינויים בשנת חלום (עלייה במשך הזמן עד שנת החלום וירידה במשך זמן שנת החלום) ושינויים אחרים בגלי המוח בשינה. ילדים בני שנתיים עד חמש שנולד להם אח, נרדמו מהר יותר ובילו זמן רב יותר בשינה ובעיקר בשינה עמוקה כשאימם היתה בבי"ח. למרות זאת, הם הקיצו יותר ובכו יותר במהלך הלילה. במחקר שבדק תינוקות וילדים שאימם היתה בכנס מדעי נמצא שיש פגיעה במדדי שינה אצל ילדים שעבורם זו פרידה ראשנה משמעותית. תינוקות אלו בילו זמן מועט יותר בשינה ובשינה עמוקה ובכו יותר. לאחר שהאם חזרה, השינה חזרה לקדמותה מייד ללא שינויים מתמשכים בשינה. אצל תינוקות שהתנסו פעמים רבות בעבר בנסיעות של אימם לא היו השלכות של הנסיעה על המדדים שנבדקו.

היכולת להרדם לבד קשורה מהותית ליכולת להרגעה עצמית וליכולת להיות לבד. היכולת להיות לבד מתיחסת להרגשה פנימית של הילד שהוא מרגיש בטוח בצורה פנימית ועמוקה ואינו תלוי באחר משמעותי כדי להתקיים רגשית.

תינוק ישן יותר טוב קרוב להוריו, וגם ההורים רוצים את הילד אצלם בבית ולא בלינה המשותפת בקיבוץ. כבר בימים הראשונים בחיים, ילודים שישנים בחדר עם האם בוכים פחות וישנים שינה שקטה זמן רב יותר מאשר ילודים שישנים בחדר הילודים. בקיבוצים, ילדים שישנו בלינה משפחתית, ישנו שינה רציפה ממושכת יותר, לעומת ילדים בלינה המשותפת. לאחר מעבר ללינה משפחתית השתפרה איכות השינה של הילדים. השינה המשותפת של תינוק והוריו עונה על צרכים הדדיים של קירבה ובטחון. בשנה הראשונה לחיים נראה ששינה משותפת באותה מיטה היא מצב טבעי שפסק להתקיים רק בחברה המערבית. נמצא שבשנה הראשונה של החיים ילדים ישנים היטב כשהם במיטה של ההורים. לעומת זאת, אצל ילדים יותר גדולים זהו מצב מסובך. ישנם לא מעט ילדים שנחשפים כך לחיי המין של ההורים, ולעומתם ישנם ילדים שמשמשים כאמצעי מניעה, בגלל בעיות בקשר האינטימי של ההורים.

 

קשר עם האב

התפקיד של האב הוא משמעותי מאוד, והמרכז לטיפול בהפרעות שינה מתעקש על נוכחותו בפגישות. הניסיון הקליני מצביע על כך שלמעורבות חיובית של האב יש קשר הדוק להתפתחות תקינה של דפוסי שינה של הילד.

 

חפץ מעבר

תינוקות וילדים צעירים נעזרים בחפצי מעבר ובתופעות מעבר בשלב ההרדמות. חפץ מעבר יכול להיות דובי, מוצץ, שמיכה או כל חפץ אחר שהילד קשור אליו ומשתמש בו בתהליך של הרגעה עצמית. כך הילד יכול להרגיע את עצמו ללא עזרת אחרים. תופעות מעבר הן פעילויות של הרגעה עצמית. נידנוד של התינוק הוא אמצעי כזה להרגעה. התינוק לומד להפיק תנועות כאלו בעצמו לצורך הרגעה עצמית לפני השינה.

אפילו פגים נהנים מפעילות רתמית של חפצים: פגים שקיבלו דובי נושם (עם מדחס אוויר) היו איתו במגע רב יותר לעומת פגים עם דובי רגיל. לאחר השחרור מהפגיה הם היו בעלי דפוסי שינה בשלים יותר, כשהגיעו לגיל לידה מלא, לעומת הפגים עם דובי רגיל. במחקר אחר נמצא שתינוקות שהיו במגע עם דובי נושם בילו זמן רב יותר בשינה שקטה, חייכו יותר בשנת חלום ובכו פחות.

תינוקות נרגעים בתגובה לצלילים או תנודות הדומים לדופק הלב או לדפוס הנשימה של האם. תינוקות מוצצים מוצץ בתנועות קצובות בתגובה ללחץ. התנועות הקצובות מסייעות להם להרגע. רוב הילדים משתמשים בתנועות קצובות בשלב מסוים בחייהם בתהליך ההרדמות. לעיתים הפעילות היא כה עזה עד שהיא מדאיגה את ההורים. בדרך-כלל מומלץ לתת לילד להשתמש בדפוסים האלו, אבל להגן עליו שלא ייפגע. למשל, ריפוד במקום בו הוא חובט את ראשו.

ויניקוט דיבר על היכולת של התינוק להיות לבד ועל חפץ מעבר שמסייע לו בכך. נמצא שתינוקות שישנים בצורה רצופה נוטים יותר למצוץ אצבע ולהשתמש בחפץ מעבר. 45% מבני הארבע השתמשו בחפץ מעבר ו7% בגיל ארבע-עשרה. בנות השתמשו בו יותר. ילדים שנרדמו ללא נוכחות ההורה השתמשו בחפצי מעבר יותר מאשר ילדים שנרדמו בנוכחות ההורים. אצל כמעט ממחצית הילדים יש תנועות קצביות של הגפיים, הראש או הגוף כולו. בישראל, 80% מהתינוקות והילדים הצעירים נרדמים תוך מציצת בקבוק, מוצץ או אצבע. זהו אחוז גבוה ממה שמקובל בספרות.

שעון השינה שהמרכז לטיפול בהפרעות שינה נותן, הופך לעיתים לחפץ משמעותי שהילדים נקשרים אליו ונרגעים באמצעותו.

 

חשיבות הטיפול

בעבר נטו לחשוב שהפרעות השינה חולפות עם הזמן ואינן משאירות את חותמן. כיום ידוע שהפרעות שינה עלולות להמשך לאורך זמן ולפגוע בילד ובמשפחה. 41%-84% (תלוי במחקר) מהילדים שסבלו כתינוקות מהפרעת שינה ממשיכים לסבול מהפרעת שינה גם בגיל שלוש.

חשיבות הטיפול לילד:

הפרעות שינה שאינן מטופלות עלולות להביא לחסך שינה מצטבר שיפגע בתפקודו של הילד במשך היום ועלול להשפיע על התפתחותו הגופנית, הנפשית והשיכלית.

  • הפרעות שינה חמורות עלולות לעכב או לפגוע בגדילה.
  • הפרעות שינה מלוות פעמים רבות בבעיות קשב וריכוז ובבעיות התנהגות ולמידה. כגון: אי שקט, היפראקטיביות, סרבנות, עקשנות, רגזנות. התנהגויות וקשיים אלה עלולים לגרום לבעיות הסתגלות במסגרות החינוכיות, כשלעיתים קרובות לא מקשרים ביניהן לבין בעית שינה.
  • הפרעות שינה עלולות לגרום גם למצב של עיפות כרונית שתתבטא באדישות, חוסר עניין בסביבה, עיפות ואיטיות (באופן שעלול להיות מאובחן בטעות כדיכאון).

חשיבות הטיפול למשפחה:

התינוק מתעורר בסוף מחזור השינה שלו, אולם הוא מעיר את ההורים, לא פעם, בדיוק לפני השינה העמוקה שלהם או שנת החלום. כתוצאה מכך נגרם להורים חסך שינה קשה.

ההורים סובלים מכל הבעיות של חסך שינה - עצבנות מוגברת, חוסר סבלנות כלפי הילד וכלפי הילדים האחרים, עיפות רבה ומתח. קשה להם להתרכז וללמוד. הפרעות השינה של הילד עלולות להיות מלוות במתחים קשים במערכת המשפחתית, ולגרום לפגיעה בתפקודם המקצועי והחברתי של ההורים. במשפחות רבות ההתמודדות עם בעיית השינה של הילד גורמת לעימותים בין ההורים ולמתחים המתפשטים לתחומים רבים אחרים.

 

משך הטיפול

משך הטיפול - כשלוש עד ארבע פגישות בממוצע.

 

מהלך הטיפול

הטיפול נפתח באבחון הכולל ראיון קליני הממוקד בתחום השינה. במידת הצורך מתבצעת בדיקה באמצעות שעון שינה, מכשיר בגודל שעון-יד אותו עונד הילד בבית במשך מספר לילות על פרק היד או הקרסול. מכשיר זה רושם את דפוסי השינה של הילד ומאפשר לקבל תמונה מקיפה על השינה בסביבתו הטבעית של הילד, מבלי לפגוע בשגרת החיים של המשפחה. לאחר זיהוי הבעיה מוצע להורים כיצד לסייע לילד בפתרון בעיית השינה. הטיפול מתבסס על ידע התפתחותי וחינוכי, והוא מושתת על שילוב בין עקרונות הטיפול ההתנהגותי לבין הבנת הקשיים הרגשיים והמשפחתיים (טיפול דינמי קצר מועד). הטיפול משלב הכוונה מעשית יחד עם בחינה של המשמעות של הכוונה זו עבור ההורים.

שעון-היד שרושם את דפוסי השינה הוא האקטיגרף. האקטיגרף בודק את שנתו של הילד במשך שבוע. האקטיגרף מדווח על תקופות שינה ועירות לאורך הלילה וכך מתקבלת תמונה של איכות השינה. יש צורך במדד אוביקטיבי משום שמחקרים הראו שהורים אינם יכולים לדווח על איכות השינה של ילדם וגם לא על כל היקיצות שלו במהלך הלילה. הורים גם אינם מודעים למשך הזמן שלוקח לילדם להרדם.

לאקטיגרף יש מספר יתרונות על שינה במעבדת שינה. האקטיגרף מאפשר בדיקה ארוכה לאורך שבוע שלם, בלי להטריד את הילד ואת משפחתו. בדיקה לאורך זמן היא חשובה מפני שישנם ילדים שיש שונות רבה בדפוסי השינה שלהם (שונות בדפוסי השינה היא נפוצה יותר אצל ילדים עם הפרעת קשב). יתרון נוסף של האקטיגרף הוא שהילד נמצא בסביבתו הטבעית, עם הרעשים, האור וכל ההפרעות הטבעיות במהלך הלילה. כך ניתן לבדוק את איכות השינה של הילד בסביבתו הטבעית, כשהוא ישן במיטה שלו בבית הוריו. מחקרי תיקוף רבים, שנערכו לגבי האקטיגרף, הראו דיוק של 85% עד 95% לתקופות של דקה.

 

יעילות הטיפול

מחקר שנערך במרכז להפרעות שינה מצא שלאחר שלוש עד ארבע פגישות כ- 70% מההורים דיווחו על פתרון מוחלט של הבעיה ועוד 20% דיווחו על שיפור ניכר.

בנוסף לפתרון בעיית השינה מוביל הטיפול, במקרים רבים, גם להקלה בבעיות הנלוות אליה. מכאן שהצלחת הטיפול עשוייה להביא לשיפור בתחום הלימודי והתנהגותי ולהפיג מתחים שנבעו מהעיפות והעצבנות של הילד וההורים.

 

מרכז לטיפול בהפרעות שינה בתחנת העמקים

ב-1.2.2003 יפתח בתחנת העמקים, מול עין חרוד, סניף של המרכז להפרעות שינה של אוניברסיטת תל-אביב, בניהולו של ד"ר אבי שדה. הסניף יספק את כל השרותים של המרכז להפרעות שינה של אוניברסיטת תל-אביב, והוא מיועד לאוכלוסית צפון הארץ שמתקשה להגיע עד לתל-אביב. ניתן לפנות אלינו בטלפונים 04-6533333, 6533239 – 04. מרכזת הסניף בתחנת העמקים: נופר ישי-קרין.

 

ביבליוגרפיה

שדה, א. (1999). לישון כמו תינוק. ידיעות אחרונות. ספרי חמד.

Dahl, R.E. (1996). The regulation of sleep and arousal: Development and psychopathology. Development and Psychopathology, 8, 3-27.

Sadeh, A. (1994). Assessment of intervention for infant night waking: Parental reports and activity-based home monitoring. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 62 (1), 63-68.

Sadeh, A., Hauri, P.J., Kripke, D.F. & Lavie, P. (1995). The role of actigraphy in the evaluation of sleep disorders. Sleep, 18, 288-302.

Sadeh, A., Raviv, A. & Gruber, R. (2000). Sleep patterns and sleep disruptions in school-age children. Developmental Psychology, 36 (3), 291-301.

Tikotzky, L. & Sadeh, A. (2001). Sleep patterns and sleep disruptions in kindergarten children. Journal of Clinical Child Psychology, 30 (4), 581-591.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

ישי-קרין, נ. (2003). הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 26/9/2016, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=22

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

  • אמא דואגתאמא דואגת5/1/2004
    היכן מטפלים בתל-אביב ? האם אפשר לבצע הבדיקה שלא בידיעת הילד? [ל"ת].
  • מיכל אשכנזימיכל אשכנזי12/1/2004
    חלומות וסיוטים - גיל 5.

    למען האמת אני מבקשת עזרה והכוונה.

    בני בן ה - 5 סובל מ"חלומות רעים" (כפי שהוא מתבטא) שגורמים לו להתעורר פעמיים - שלוש בלילה לעיתים בבכי ובלבול ולעיתים התעוררות יותר רגועה. הוא דורש את נוכחותי כדי להרגע. כבר לפני ההשכבה (השכבה בשעה קבועה כוללת ריטואל קבוע וסיפור - הרדמות ללא בעיות) הילד מתלונן על כך שהוא "שונא את החדר", רוצה לישון בחדר אחר, מפחד החלומות רעים.

    למען האמת התופעה מתרחשת כבר זמן רב, בעבר - נהגתי לקחת אותו למיטתי כדי לזכות ב"שקט" ושינה יותר טובה לו ולי. זה עזר במידה מועטת - ההתעוררויות התרחשו אבל היו קצרות יותר בשל נוכחותי הקרובה.

    אני רוצהטיפים, הדרכה, ברמה שפנייתי מאפשרת, והכוונה לחומרים דרך הרשת או ספרים. 

  • ענברענבר1/5/2004
    התקשרות ושינה.

    אשמח אם תוכלי להפנות אותי למחקרים / חומר בנושא התקשרות ושינה: הקשר בין דפוסי ההתקשרות ואפיוני השינה אצל תינוקות

  • אבי שדהאבי שדה10/5/2004
    המעבדה להפרעות שינה באוניברסיטת ת"א. אתר המעבדה בכתובת http://www.tau.ac.il/~sadeh/clinic/sleep.htm " Target="_BLANK">http://www.tau.ac.il/~sadeh/clinic/sleep.htm">http://www.tau.ac.il/~sadeh/clinic/sleep.htm ;
  • נויה ספקטורנויה ספקטור24/10/2004
    הפרעות שינה בינקות [ל"ת]. שלום לנופר, בפורום חינוך מיוחד שבניהולי (YNET) היתה שאלה על הפרעות שינה של תינוק והקשר להיפראקטיביות. קישרתי אל המאמר המצויין שלך, וגם הגבתי ואת מוזמנת להיכנס ולהגיב ולהשתתף.
  • אופיראופיר25/10/2004
    הפרעות שינה וקפאין.

    האם יש קשר בין רמת הקפאין שצורכת האם (דרך שתיית קפה ואכילת שוקולד) לבין הפרעות שינה אצל ילד שניזון מהנקה?

    אם כן- האם יתכן שהילד (בן חצי שנה) סובל מהפרעות שינה רק בגלל קפאין שמגיע מהאמא כאשר האמא לא שותה קפה בכלל אבל כן צורכת לא מעט שוקולד ?

  • שלי -סטודנטית לביולוגיהשלי -סטודנטית לביולוגיה31/10/2004
    שינה וזכרון [ל"ת]. אילו חומרים מופרשים במח ,בזמן שינה, המשפיעים על הזכרון המרחבי?
  • יונהיונה16/12/2004
    קושי בהירדמות של בני [ל"ת].

    שלום רב,

    בני בן 8.5 תלמיד נהדר בכיתה ב' אובחן עם adhd

    קשה לו מאוד להירדם הוא נכנס למיטה בשעה 8.5 ונרדם בסביבות 11

    השינה עצמה טובה והוא מתעורר בסביבות 7 .

    מה עליי לעשות

    בתודה מראש

    יונה

     

  • נופר קריןנופר קרין17/12/2004
    טיפול בהפרעת שינה.

    על הקשר בין הפרעת שינה לADHD יש מאמר מצוין באתר הזה שכדאי לקרוא.

    אם רוצים לעשות את המקסימום מומלץ לפנות למרכז להפרעות שינה באוניברסיטת תל-אבי (אבי שדה) לקבלת יעוץ. אולי יש דברים שקשורים בסדר היום, בטקסים שלפני השינה, בדיאטה וכו' שיכולים לעזור. כדאי שיעברו איתכם בקפדנות על כל התחומים. אולי יצליחו למצוא משהו שכדאי לשנות, ואולי זהו מצב נתון שקשור לADHD.

  • מ.קמ.ק28/2/2005
    יש לנו ילד בן 18 חודשים [ל"ת].

    אנחנו חושדים שיש לילד שלנו בעיות של הפרעת שינה.

    החשד שלנו הגיע מכך שכל פעם הילד הולך לישון עם צרחות ומתעורר תוך כדי שינה עם צרחות וגם כשצריך להתעורר הוא צורח.

    ניסינו המון דרכים לשנות ולהרגיע אבל ללא הצלחה.

    לאן אנחנו יכולים לפנות לבדיקה ואם יהיה צורך לטיפול?

    אנחנו מירושלים.

  • עדי רםעדי רם21/3/2005
    למיכל אשכנזי [ל"ת].

    כדאי לבקש מהבן שיספר לך על החלום המפחיד, שיצייר לך . ובכלל במהלך היום לאפשר לו באופן פתוח לבטא את רגשותיו...לשחרר לחצים מתחים ומועקות. טיפול רגשי באמצעות הבעה ויצירה יכול גם לעזור..

  • נטענטע26/3/2005
    מחקר [ל"ת].

    נופר שלום רב,

    אני סטודנטית לארכיטקטורה במכון הטכנולוגי בחולון ובמסגרת קורס מחשבים אני חוקרת את תנועת ההתעוררות הן במחינת החלל והן מבחינת השינויים במערכות הפיזיולוגיות בגופנו בזמן ההתעוררות וההתמתחות בבוקר.

    פנייתי מעט שונה מן הרגיל אך אשמח אם תוכלי לספר לי קצת על הנושאים שאפרט או להפנות אותי לספרות מתאימה.

    פעילות המוח, מצב השרירים, הלב, הדופק ולחץ הדם - מה קורה במערכות אלו בדיוק ברגע שבו האדם עובר ממצב שינה למצב התעוררות?

    מהי פעולת ההתמתחות מבחינת הגוף שלנו? למה יש לנו את הצורך להתמתח?

    בתודה מראש

    נטע

  • אפיאפי19/5/2005
    התעוררות [ל"ת].

    לנופר ונטע

    נושא הדוקטורט שלי הוא התעוררות משינה. טרם סיימתי אך אם תרצו צרו איתי קשר דרך

    hugstat@walla.com

     

  • עדיעדי23/5/2005
    חלום מוזר.

    אני חייבת לספר על בעיות שינה שיש לי

    ולדעת מה אתם אומרים או אם יש פיתרון

    אני חולמת רגיל ואז פתאום שומעת רעש צורב כמו של מקדחה

    אני פותחת את העינייים ולא מצליחה לזוז עד שהרעש הזה נגמר

    אני יודעת שזה נשמע דבר מוזר

    זה קורה לי פעם בחודש או אפילו פעמים בשבוע

    אני לא שולטת בזה ואין לזה זמן קבוע..

    זה פשוט בא..

    אשמח אם אקבל תשובה לדבר הזה..

  • keren3@zahav.net.ilkeren3@zahav.net.il24/5/2005
    התעוררות.

    לנופר ונטע שלום,

    אני מעוניינת לקבל פרטים על בעיות התעוררות משינה

    אשמח אם תוכלי לעזור לי או להפנות אותי למקורות מידע

    תודה ויום נפלא

    קרן

  • מעייןמעיין15/7/2005
    מאמר יפה!.
  • שאול א.שאול א.20/8/2005
    הפרעות שינה פתאום בגיל 6.

    בתי בת 5 ו-8 חודשים פתאום לפני 3 שבועות התחילה בסרוב ללכת לישון עם אחד ההורים לא יהיה איתה בחדר עד שתרדם למרות שמרוב עייפות היא נרדמת בסלון.

    כמו כן מתעוררת בלילה ול אמוכנה לחזור לישון אלמלא אחד ההורים יהיה איתה.

    באמצע הלילה כשהיא קמה לוקח לה המון זמן להירדם דבר זה גורם בנינו אליה והיא בוכה שלא  נעזוב את החדר עד שהיא תרדם דבר הלוקח המון זמן.

  • kamkam15/9/2005
    ביעותי שינה. תגידו בבקשה איפה מטפלים בביעותי שינה בילדה בת 6 באיזור ירושלים
  • יונייוני3/1/2006
    דיבור מתוך שינה. מאיפה מגיע דיבור מתוך שינה? והאם יש לו משמעות מבחינה פסיכולוגית?
  • בעל דואגבעל דואג19/2/2006
    תנועת רגלים בשינה. כיצ ניתן לטפל ולרפא תנועת רגל בלתי רצונית בזמן השינה?
  • מורמור2/5/2006
    חלום מוזר.

    שנים שיש לי את מה שאת עוברת

     

  • איריסאיריס14/5/2006
    התעוררות מבועתת [ל"ת]. בני שהוא כיום כבן 17.5 סובל מזה מספר שנים מהתעוררות בבעתה במהלך שנת הלילה. לרוב הוא מתעורר לאחר מספר שעות שינה כאשר ההתעוררות מלווה בצעקות חזקות. בעבר זה ארע בתדירות נמוכה אשר הלכה והתגברה. כיום אפשר בהחלט לומר כי הוא חווה זאת באופן די קבוע מידי מספר לילות. זה קרה לו גם במהלך טיול כיתתי בו לנו בחוץ וגם כאשר לן אצל חברים. הוא אמור להתגייס בעוד מספר חודשים והחשש שלנו הוא בעיקר לנושא החברתי ולייחסו לכך.  בפניה לניאורולוג נאמר לנו כי אין לכך טיפול. מה שנשמע לנו לא סביר. נשמח לעצה מקצועית ולהכוונה לטיפול או ייעוץ.
  • לימורלימור31/7/2006
    סיוטי לילה [ל"ת].

    בי בן ה-6 מתעורר בלילות ברעידות ומילמולים של אדם אשר רוצה לרדוף אותו. בני ממלמל בעיינים פקוחות קשה להרגיעו הוא קשוב להוראות שלי אך מתנהג  כבחלום ונרגע לאט תוך אהבה שלי ומילות הרגעה . אין בני נתון לאיומים כל שעות היום הוא נמצא בבית איתי ואביו תומך ואוהב.

    אשמח מאוד לקבל ייעוץ

    תודה.

     

  • מרייםמריים25/9/2006
    סרוטנין אם אינני טועה. נרות
  • טליטלי6/10/2006
    חריקת שניים בזמן שינה. האם ילד שחורק בשניים בזמן שינה גם מוגדר כסובל מהפרעה בשינה?
  • נופרנופר7/10/2006
    בכל שאלה לפנות ל...

    שלום,

    השאלה המהותית תמיד היא האם הילד ישן מספיק או שישנן התעורריות קטנות במהלך הלילה שפוגעות בשינה.

    אני מציעה שבכל ספק כדאי להתקשר ולנסוע ולהתייעץ עם פרופ' אבי שדה באוניברסיטת תל-אביב. התהליך כולו הוא קצר ואינו יקר, ולילדים לא נגרמת אי נוחות.

    נופר

  • גולן סמדר (אבא)גולן סמדר (אבא)31/10/2006
    התעוררות בבכי של תינוק פג [ל"ת].

    שלום, קראתי את כל המאמר וכן לגבי מצבי שינה REM וְ none REM.

    יש לי תינוק בן 7 חודשים שנולד פג בשבוע 32. לעיתים כאשר התינוק ישן, אני שם לב

    לתזוזות העיניים ולכל מיני תנועות פנים כמו חיוך וכד' (ככתוב), לאחר מס' דקות הוא מתעורר

    בבכי תמרורים כאשר עיניו עדיין סגורות!, רק  כ-20 שניות לאחר שהרמתי אותו הוא פוקח את

    עיניו, רואה אותי, ממשיך עוד קצת לבכות ונרגע.

    תופעה זו קורה הרבה פעמים ונמשכת כבר יותר מחודש.

    מה עלי לעשות?

  • אניהאניה13/1/2007
    האם.............. יש לי שאלה העם שינה עם הורים יכולה גם להזיק לילד
  • נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין16/1/2007
    שאלות לגבי שנת תינוקות.

    לכל השואלים - מומלץ לפנות לאוניברסיטת תל-אביב למרכז שלהם שמטפל בהפרעות שינה של תינוקות ופעוטות. מומלץ לקרוא את מאמר ההמשך שלי שיש בו הנחיות מעשיות. הספר של אבי שדה הוא ממש מצויין וכדאי מאוד לקרוא אותו ולחשוב מה רלוונטי לגביכם. אם קראתם את הספר ועדיין לא יודעים - כדאי לפנות להתיעצות עם מומחים לשנת תינוקות, ולהביא את התינוק אתכם.

  • נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין16/1/2007
    תשובה לאניה.

    בגיל חצי שנה - לא

    בגיל חמש עשרה - כן

  • שולמיתשולמית19/1/2007
    הרטבה בלילה.

    לפסיכולוגים בנושא הפרעות השינה שלום.

    אני שולמית ואני אמא ל4 ילדים. לשניים מן הילדים שלי יש בעית הרטבה במיטה מגיל מאוד צעיר ועד עכשיו.

    אחת כבר בת 15 ואחד בן 10. לביתי בת ה15 עיניין זה מפריע מאוד והיא מתביישת לפנות עם עיניין זה לרופא.  לבן זה גם מפריע אך הוא בטוח שעיניין זה עוד ישתנה.

    מבירורים שערכתי נאמר לי כי בעיה זו נובעת משינה מאוד חזקה מה שנכון אצל שני ילדי.

    ניסינו לטפל בזה בעזרת שעונים מעוררים באמצע הלילה ופעולות פסיכולוגיות שניסינו לגבש בעצמנובכדי לפתור את הבעיה.. הדבר עזר למעט מאוד זמן ולאחר מכן כבר לא הועיל... 

    אם אתם מכירים את הבעיה הזו ויש לכם בשבילה פתרון אשמח מאוד שתגיבו ובעזרתכם בעיה זו תיפטר. 

                                                                                                               בתודה שולמית.

     

  • מילאדהמילאדה1/2/2007
    תינוק קשה.

    שלום :

    התינוק שלי בן 6 חודשיםוחצי בדרך כלל הוא לא ישן טוב , שלושת הודשים האחרונים הוא יושן כחצי שעה בלבד ואז מתעורר בבכי מאוד קשה , אבל כל הזמן הוא בוכה עם עיניים עצומות כאשר אני מרימה אותו הוא לפעמים חוזר ונרדם , רוב העניין הזה נעשה בשעות היום , אבל בימים האחרונים הוא התעורר בבכי מר  כל הזמן , נורא מתסכל נא לעזור לי

  • נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין1/2/2007
    יעוץ בענייני שנת תינוקות.

    כדאי לפנות לאוניברסיטת תל-אביב לבדיקה. כדאי לבדוק עם אקטיגרף את איכות השינה שלו ולקבל הדרכה לגביו. האקטיגרף יוודא האם הוא ישן מספיק. לפני כן אפשר להתיעץ עם רופא ילדים לגבי בדיקות כלליות. כדאי לבדוק את הסביבה בה הוא ישן - חום מתאים, מגע רך (אולי יש רגישות יתר למגע) וכו'. ושוב - צריך לפנות ליעוץ ממשי, אצל מי שמתמחה בכך. האינטרנט יכול לתת קווים כלליים, אולם זה לא יהיה נכון לתת יעוץ לגבי בעייה ספציפית באופן כזה.

    נופר

  • נירית נאמןנירית נאמן4/7/2007
    מאמר מעניין וענייני!.
  • דוד גולדנברגדוד גולדנברג7/1/2010
    בן 18. שלום רב, אני בחור בן 18 שמזה כבר חודש וקצת אני לא מצליח לישון בלילה. אני מנסה להירדם כל הלילה ואני לא מצליח ולבסוף אני נירדם רק בבוקר..וזה ככה כבר חודש כמו שציינתי.
    רציתי לשאול איך אני מתפל בבעיה הזאתי?
    ולמה הדבר הזה גורם לי כשאני לא יושן בלילה וישן ביום?

    תודה רבה לכם צוות האתר.
  • נופר ישי-קריןנופר ישי-קרין19/2/2016
    מאמר המשך. http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1001