הפעם השרביט ניתן למועמדת אחרת שעוברת את התהליך זו הפעם השנייה. שלי אורן (שם עט), כותבת ברגישות ובחן על חוויתה אז והיום לקראת עונת הזימונים. קריאה מהנה, אביגיל. שוב מחכה כדי לחכות - שלי אורן כבר כמה שנים שאני מוכוונת מטרה, וכבר ניסיתי את זה קראו עוד

קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי לגעת בספר הזה במילים. הוא מדבר אלי ברמה שמתחת למילה, תחת הרובד של תקשורת רגילה. כולו חוויה חמקמקה, כמו חלום. בעמוד 224 מצאתי את הגיבור עצמו מודה: "אני מדבר בלי סוף, בלי חוף". במקום אחר הוא מספר כיצד נאבק הגיבור, עם כל נשימה, קראו עוד