***איך לעזור לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

**איך לעזור לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

כאשר ילד לא מצליח להתמודד רגשית, ההורה מרגיש את זה כמעט מיד.

משהו בו משתנה.

הוא אולי חרד יותר.

מתפרץ יותר.

מסתגר יותר.

בוכה יותר.

נמנע מדברים שפעם עשה.

מתקשה להירדם.

מתקשה ללכת לבית הספר.

מתקשה להיפרד.

או פשוט נראה כאילו הוא כבר לא מצליח להחזיק את מה שעובר עליו.

ואת, כאמא, מנסה לעזור:

את מדברת איתו.

מרגיעה אותו.

מחבקת.

שואלת מה קרה.

מנסה להסביר.

מנסה להכיל.

מנסה להציב גבול.

מנסה לא להילחץ בעצמך.

ועדיין לפעמים הקושי נשאר.

הילד לא מצליח לחזור לעצמו.

הבית כולו מושפע.

ואת מרגישה שאת כבר לא יודעת מה נכון לעשות.

בדיוק כאן חשוב להבין: כאשר ילד לא מצליח להתמודד רגשית הוא לא צריך רק הרגעה רגעית. הוא צריך מבוגר שיראה אותו, יבין מה עובר עליו, יעזור לו לתת שם לרגש, ילמד אותו כלים להתמודדות ויחזק בו בהדרגה תחושת מסוגלות. במצבים שבהם הקושי נמשך או מתגבר, טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער בשילוב הדרכת הורים, יכול לתת גם לילד וגם להורים דרך מקצועית וברורה יותר.

**מה זה אומר שילד לא מצליח להתמודד רגשית?

ילד שלא מצליח להתמודד רגשית הוא ילד שחווה עומס פנימי שהוא מתקשה לווסת, להבין או לבטא.

הוא לא תמיד יודע לומר:

"אני מוצף."

"אני חרד."

"אני לא יודע איך להתמודד."

"אני מרגיש שאין לי כוח."

"אני צריך עזרה."

במקום זה, הקושי מופיע דרך ההתנהגות.

לפעמים הוא בוכה.

לפעמים הוא מתפרץ.

לפעמים הוא נמנע.

לפעמים הוא מסתגר.

לפעמים הוא כועס.

לפעמים הוא מתלונן על כאבי בטן או ראש.

ולפעמים הוא פשוט נראה עייף, דרוך, מתוח או חסר שמחה.

חשוב לזכור: ילדים לא תמיד יודעים לדבר את הרגש שלהם.

הרבה פעמים הם מתנהגים את הרגש שלהם.

לכן השאלה אינה רק:למה הוא מתנהג ככה? אלא גם:

מה הוא מנסה לומר לנו דרך ההתנהגות שלו?

**איך מזהים שילד מתקשה להתמודד רגשית?

ילד שמתקשה להתמודד רגשית עשוי להראות אחד או יותר מהסימנים הבאים:

*חרדה או פחדים חוזרים

*התפרצויות רגשיות

*בכי תכוף

*הסתגרות או התרחקות

*הימנעות מבית ספר, חברים או פעילויות

*קושי להירדם או לישון לבד

*תלות גבוהה יותר בהורה

*ירידה בביטחון העצמי

*רגישות גבוהה לביקורת

*תלונות גופניות חוזרות

*קושי להיפרד

*כעס סביב דרישות יומיומיות

*קושי לחזור לשגרה

*תחושה שהילד לא הוא עצמו.

לא כל סימן כזה אומר מיד שיש צורך בטיפול. ילדים עוברים תקופות.

אבל כאשר הקושי נמשך, מתגבר, פוגע בתפקוד או משפיע על הבית כולו- כדאי להתייחס אליו ברצינות.

**למה ילדים מתקשים להתמודד רגשית?

ילדים יכולים להתקשות להתמודד רגשית מסיבות רבות.

לפעמים יש אירוע ברור: מעבר דירה, שינוי בבית הספר, קושי חברתי, חרם, פרידה, מצב ביטחוני, אזעקות, לחץ לימודי, מבחנים, שינוי משפחתי או חוויה מפחידה.

ולפעמים אין אירוע אחד ברור.

הקושי מצטבר.

ילד יכול להחזיק הרבה בפנים: פחדים, חוסר ביטחון, תחושת כישלון, בדידות, עומס, רגישות גבוהה, דאגה להורים, לחץ חברתי או תחושה שהוא לא מצליח לעמוד במה שמצופה ממנו.

חשוב להבין: לא תמיד מה שנראה להורה קטן נחווה כך אצל הילד.

ילדים שונים מגיבים אחרת לאותם מצבים.

לכן העבודה הרגשית מתחילה מהבנה של הילד המסוים:

*מה קשה לו?

*מה מפעיל אותו?

*מה הוא אומר לעצמו?

*מה הוא מרגיש בגוף?

*מה הוא צריך כדי להרגיש יותר מסוגל?

**איך לעזור לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

כדי לעזור לילד שלא מצליח להתמודד רגשית, חשוב קודם כול לזהות את הקושי, לתת לילד תחושה שרואים אותו, לא לבטל את הרגש שלו, לעזור לו להירגע, לתת שם למה שקורה לו ולבנות איתו בהדרגה כלים להתמודדות. אם הקושי נמשך או משפיע על התפקוד, כדאי לפנות לטיפול רגשי מקצועי ולשלב הדרכת הורים.

הילד זקוק לשני מסרים במקביל:

אני רואה שקשה לך.

וגם:

אני מאמינה שאתה יכול להתחזק וללמוד להתמודד.

רק הכלה בלי התמודדות עלולה להשאיר את הילד בתוך הקושי.

רק דרישה להתמודד בלי הכלה עלולה לגרום לו להרגיש לבד, חלש או לא מובן.

הדרך הנכונה היא שילוב עדין בין הבנה, הרגעה, גבול, כלים וצעדים קטנים.

-שלב ראשון: לראות את הקושי ולא לבטל אותו

כאשר ילד לא מצליח להתמודד רגשית, חשוב לא למהר לומר לו:

"אין לך ממה לפחד."

"זה לא כזה נורא."

"אתה מגזים."

"פשוט תירגע."

"תפסיק לבכות."

"אין סיבה להתפרץ."

גם אם הכוונה טובה, משפטים כאלה עלולים לגרום לילד להרגיש שלא מבינים אותו.

במקום זאת, כדאי להתחיל מהכרה ברגש:

"אני רואה שקשה לך עכשיו."

"זה באמת מציף אותך."

"נראה שאתה מאוד נלחץ מזה."

"אני מבינה שזה מרגיש לך גדול."

"אני איתך."

הכרה ברגש אינה אומרת שמוותרים לקושי.

היא אומרת שהילד מרגיש נראה.

ורק ילד שמרגיש שרואים אותו יכול להתחיל להירגע ולהקשיב.

-שלב שני: לעזור לילד לתת שם לרגש

ילדים רבים מתקשים להתמודד רגשית כי הם לא יודעים מה בדיוק הם מרגישים.

הכול מתערבב: פחד, כעס, בושה, עצב, תסכול, קנאה, לחץ, חוסר אונים.

כאשר עוזרים לילד לתת שם לרגש, כבר מתחיל להיווצר סדר פנימי.

אפשר לשאול בעדינות:

"זה יותר פחד או יותר כעס?"

"זה מרגיש כמו לחץ בגוף?"

"אתה עצוב או מאוכזב?"

"זה קרה כי נבהלת?"

"איפה אתה מרגיש את זה בגוף?"

אפשר גם להציע מילים:

"נראה לי שאולי הרגשת שלא מבינים אותך."

"יכול להיות שנבהלת ולא ידעת מה לעשות."

"אולי זה היה יותר מדי בשבילך באותו רגע."

המטרה היא לא לחקור את הילד אלא לעזור לו להבין את עצמו.

-שלב שלישי: להרגיע את הגוף לפני שמנסים לדבר בהיגיון

כאשר ילד מוצף רגשית הוא לא תמיד פנוי להקשיב להסברים.

בזמן חרדה, בכי או התפרצות, המוח של הילד עסוק בתחושת סכנה, הצפה או חוסר שליטה. לכן לפעמים ההורה מדבר הרבה  אבל הילד לא באמת מסוגל לקלוט.

בשלב כזה כדאי קודם כול לעזור לגוף להירגע.

אפשר להציע:

*נשימה איטית

*שתיית מים

*ישיבה במקום שקט

*חיבוק, אם הילד רוצה

*תנועה קצרה

*ספירה איטית

*מיקוד ב"כאן ועכשיו"

*החזקה של חפץ מרגיע

*נוכחות שקטה לידו

רק אחרי שהילד נרגע מעט אפשר לחזור לדבר על מה שקרה.

לפעמים פחות מילים בזמן הצפה זה יותר עזרה.

-שלב רביעי: לשאול פחות "למה" ויותר "מה יכול לעזור?"

כאשר ילד מתפרץ, בוכה או נמנע, הורים שואלים באופן טבעי:

"למה אתה עושה את זה?"

אבל ילדים לא תמיד יודעים לענות על למה.

לפעמים השאלה הזו אפילו מגבירה בושה או התנגדות.

במקום זאת, אפשר לשאול שאלות שמכוונות לעזרה:

"מה היה לך הכי קשה ברגע הזה?"

"מה יכול לעזור לך עכשיו?"

"מה יהיה צעד קטן שאתה כן יכול לעשות?"

"אתה רוצה שאני אשב לידך או שתנסה לבד ואני אהיה קרובה?"

"מה עזר לך בפעם קודמת?"

"איזה כלי ננסה עכשיו?"

שאלות כאלה מעבירות את הילד ממצב של חוסר אונים למצב של בחירה קטנה.

-שלב חמישי: לא לעשות במקום הילד את מה שהוא יכול ללמוד לעשות בהדרגה

כאשר ילד מתקשה רגשית, ההורה רוצה להקל עליו.

זה טבעי מאוד.

אבל לפעמים, מתוך אהבה, ההורה עושה במקום הילד דברים שהוא יכול ללמוד לעשות בהדרגה בעצמו.

לדוגמה:

מדבר במקומו.

מוותר לו על כל התמודדות.

נשאר לידו כל הזמן.

פותר עבורו כל קושי חברתי.

מסיר כל דרישה.

או מאפשר לו להימנע שוב ושוב ממה שמפחיד אותו.

בטווח הקצר זה מרגיע.

בטווח הארוך זה עלול להחליש את תחושת המסוגלות של הילד.

המטרה היא לא לזרוק את הילד למים.

אבל גם לא להשאיר אותו על החוף לתמיד.

המטרה היא לבנות צעדים קטנים שבהם הילד חווה:

"קשה לי אבל אני מסוגל לנסות."

-שלב שישי: לבנות צעדים קטנים של התמודדות

ילדים שלא מצליחים להתמודד רגשית זקוקים לעיתים למדרגות קטנות.

לא לציפייה גדולה מדי.

לא לדרישה פתאומית.

אלא לצעד קטן, ברור ואפשרי.

לדוגמה:

אם הילד מפחד לישון לבד- מתחילים מכמה דקות במיטה שלו.

אם הוא נמנע מחבר- מתחילים בהודעה קצרה.

אם הוא מתקשה ללכת לבית הספר- בודקים מהו החלק הכי קשה ובונים צעד ראשון.

אם הוא מתפרץ סביב שיעורי בית - מתחילים בחמש דקות עבודה ואז הפסקה.

אם הוא מתקשה להיפרד- מתרגלים פרידה קצרה ומוגדרת.

כל צעד קטן מחזק את האמונה של הילד בעצמו.

ילדים לא בונים ביטחון רק מזה שאומרים להם "אתה יכול".

הם בונים ביטחון כאשר הם חווים שהם מצליחים.

-שלב שביעי: לחזק הצלחות קטנות

כאשר ילד מתקשה להתמודד רגשית, גם הצלחה קטנה היא משמעותית.

ילד שניסה למרות שפחד- התקדם.

ילד שאמר מה הוא מרגיש במקום להתפרץ - התקדם.

ילד שנרגע מהר יותר- התקדם.

ילד שנשאר עוד דקה במצב שקשה לו- התקדם.

ילד שביקש עזרה במילים- התקדם.

חשוב לשקף את זה לילד:

"שמת לב שניסית למרות שהיה לך קשה?"

"הצלחת לעצור ולנשום."

"אמרת לי מה אתה מרגיש במקום לצעוק."

"עשית צעד קטן, וזה חשוב."

"אני רואה את המאמץ שלך."

השיקוף הזה עוזר לילד לראות את עצמו לא רק דרך הקושי אלא גם דרך הכוחות שלו.

**איך טיפול רגשי אונליין עוזר לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

טיפול רגשי אונליין עוזר לילד שלא מצליח להתמודד רגשית בכך שהוא מאפשר לו לקבל מרחב מקצועי מתוך הבית, להבין מה עובר עליו, ללמוד כלים לוויסות רגשי, להפחית חרדה או הימנעות, לחזק ביטחון עצמי ולתרגל התמודדות מתוך הסביבה שבה הקושי מופיע בחיי היומיום.

בטיפול רגשי אונליין הילד לומד:

*לזהות רגשות

*להבין מחשבות שמחלישות אותו

*להרגיע את הגוף

*לבנות משפטים פנימיים מחזקים

*להתמודד בצעדים קטנים

*להפחית הימנעות

*לחזק תחושת מסוגלות

*לחוות שהוא יכול להתמודד גם כשקשה לו

הטיפול אינו רק שיחה דרך מסך.

הוא תהליך רגשי ומעשי שמחובר לבית, לשגרה ולחיים האמיתיים של הילד.

**למה טיפול אונליין מתאים לילדים עם קושי רגשי?

טיפול רגשי אונליין מתאים לילדים עם קושי רגשי משום שהוא מתקיים מתוך המקום המוכר והבטוח של הילד-הבית שלו,החדר שלו.

הילד נמצא בחדר שלו, ליד החפצים שלו, בסביבה שבה הוא מרגיש יותר שליטה וביטחון.

מעבר לכך, הטיפול יכול להתחבר למציאות שבה הקושי מופיע:

*הפחדים בבית.

*הקושי להירדם.

*ההימנעות.

*ההתארגנות בבוקר.

*המעברים.

*רגעי החרדה.

המקומות שבהם הילד מרגיש שהוא לא מסוגל.

כאשר הילד מתרגל כלים מתוך הבית, הוא לומד להשתמש בהם במקום שבו הוא באמת צריך אותם.

**איך הדרכת הורים עוזרת לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

כאשר ילד מתקשה להתמודד רגשית, ההורים הם חלק מרכזי בתהליך.

הילד פוגש את הקושי בבית וההורים הם אלה שנמצאים לידו בזמן בכי, התפרצות, חרדה, הימנעות או הצפה.

בהדרכת הורים אונליין אפשר להבין:

*מה עומד מאחורי ההתנהגות של הילד

*איך להגיב בזמן הצפה

*איך להרגיע בלי לחזק תלות

*איך להציב גבול רגוע

*איך לעודד התמודדות בלי ללחוץ מדי

*איך להפחית הימנעות

*איך לחזק ביטחון עצמי

*איך לבנות בבית שפה רגשית ברורה יותר

כאשר ההורה מקבל כלים אז הילד מקבל סביבה יציבה ומחזקת יותר.

**מה אמא יכולה לעשות כשהילד מתפרץ?

כאשר הילד מתפרץ, חשוב לזכור שהתפרצות היא לעיתים סימן להצפה.

בזמן ההתפרצות כדאי להפחית מילים, לשמור על קול רגוע, להציב גבול קצר וברור ולעזור לילד להירגע לפני שמדברים על מה שקרה.

אפשר לומר:

"אני רואה שאתה מאוד כועס."

"אני לא יכולה לאפשר לפגוע אבל אני איתך."

"קודם נירגע ואחר כך נדבר."

"אני כאן כשאתה מוכן."

אחרי שהילד נרגע, אפשר לעבד:

*מה קרה?

*מה הרגשת?

*מה היה קשה?

*מה אפשר לעשות בפעם הבאה?

*איזה כלי יכול לעזור לך?

המטרה היא לא רק לעצור את ההתפרצות אלא ללמד את הילד דרך אחרת להתמודד עם ההצפה.

**מה אמא יכולה לעשות כשהילד נמנע?

כאשר הילד נמנע, חשוב לא למהר לכעוס עליו או לוותר לו באופן מלא.

הימנעות היא לעיתים ביטוי לחרדה או חוסר מסוגלות פנימית.

אפשר לומר:

"אני רואה שזה קשה לך."

"בוא נבחר צעד קטן."

"לא נעשה הכול בבת אחת."

"אני איתך, אבל אני לא אעשה במקומך."

"ננסה משהו קטן שיחזק אותך."

המטרה היא לבנות התמודדות הדרגתית.

לא ללחוץ חזק מדי.

ולא לוותר לגמרי.

אלא למצוא את הצעד הקטן שמחזיר לילד אמון בעצמו.

**מה אמא יכולה לעשות כשהילד מסתגר?

כאשר ילד מסתגר, ההורה עלול להרגיש דחוי או חסר אונים.

חשוב לא להכריח אותו לדבר מיד אבל גם לא להיעלם.

אפשר לומר:

"אני רואה שאתה צריך קצת שקט."

"אני כאן כשתרצה."

"אתה לא חייב לדבר עכשיו אבל אני רוצה שתדע שאני רואה שקשה לך."

"אפשר להתחיל ממשפט אחד או סימן קטן."

לפעמים ילד שמסתגר צריך לדעת שההורה נשאר זמין, בלי לפרוץ בכוח את הדלת הרגשית שלו.

אם ההסתגרות נמשכת או מתגברת, חשוב לפנות להתייעצות מקצועית.

**מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי אונליין?

כדאי לפנות לטיפול רגשי אונליין כאשר הקושי הרגשי של הילד נמשך, מתגבר או מתחיל להשפיע על התפקוד שלו ועל הבית.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

*הילד נמנע מדברים שפעם עשה

*הוא חרד או מוצף לעיתים קרובות

*יש התפרצויות רגשיות חוזרות

*הוא מסתגר או מתרחק

*יש קושי משמעותי בשינה

*הוא מתקשה ללכת לבית הספר

*יש ירידה בביטחון העצמי

*הוא מתקשה חברתית

*הבית כולו מתנהל סביב הקושי שלו

*את מרגישה שאת כבר לא יודעת איך לעזור

פנייה לטיפול אומרת שהילד זקוק לכלים  ואת זקוקה לדרך ברורה יותר לתמוך בו.

**מה עושים אם הילד לא משתף פעולה?

ילדים שלא מצליחים להתמודד רגשית לא תמיד רוצים טיפול.

לפעמים הם מתביישים.

לפעמים הם מפחדים.

לפעמים הם אומרים שאין להם בעיה.

לפעמים עצם הדיבור על הקושי מציף אותם.

במקרים כאלה אפשר להתחיל בהדרכת הורים אונליין.

כאשר ההורים מקבלים כלים, הם יכולים להתחיל לשנות את התגובות בבית, להפחית לחץ, להבין טוב יותר את הילד וליצור תנאים שבהם הילד ירגיש בטוח יותר להצטרף בהמשך.

לא תמיד מתחילים מהילד.

לפעמים הדרך אל הילד מתחילה דרך ההורים.

**שאלות נפוצות: איך לעזור לילד שלא מצליח להתמודד רגשית?

*האם כדאי לדבר עם הילד כשהוא מוצף?

כן, אבל לא בזמן שיא ההצפה. בזמן בכי, חרדה או התפרצות, כדאי קודם לעזור לגוף להירגע. את השיחה העמוקה עדיף לעשות אחרי שהילד רגוע יותר.

*האם כדאי להרגיע את הילד בכל פעם שקשה לו?

הרגעה חשובה אבל לא תמיד מספיקה. לצד הרגעה, חשוב ללמד את הילד כלים להתמודדות כדי שלא יהיה תלוי רק בהרגעה מבחוץ.

*האם כדאי לוותר לילד כשהוא נמנע?

לא תמיד. הימנעות נותנת הקלה רגעית, אבל עלולה לחזק את הפחד לאורך זמן. כדאי לבנות צעדים קטנים של התמודדות, בקצב שמתאים לילד.

*האם טיפול רגשי אונליין מתאים לילדים עם קושי רגשי?

כן. טיפול רגשי אונליין יכול להתאים מאוד לילדים עם קושי רגשי, במיוחד כאשר הוא משלב כלים מעשיים, תרגול מתוך הבית והדרכת הורים.

*האם הדרכת הורים יכולה לעזור גם בלי שהילד משתתף?

כן. כאשר ההורים מקבלים כלים ומשנים את אופן התגובה בבית, הילד מושפע מהשינוי. לעיתים זו התחלה משמעותית מאוד של תהליך.

*מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר הקושי נמשך, מתגבר, פוגע בתפקוד, גורם להימנעות, משפיע על השינה, על בית הספר, על החברה או על הבית כולו-כדאי לפנות להתייעצות מקצועית.

**לעזור לילד להתמודד רגשית בלי להישאר לבד

כאשר ילד לא מצליח להתמודד רגשית, הוא זקוק למבוגר שיראה אותו, יבין אותו, יעזור לו להירגע, וילמד אותו בהדרגה להתמודד.

אבל גם ההורה זקוק לעזרה.

את לא אמורה לדעת לבד איך להגיב לכל התפרצות, חרדה, הימנעות או הסתגרות.

את לא אמורה לנחש לבד מתי להכיל ומתי להציב גבול.

ואת לא צריכה להישאר לבד עם תחושת חוסר האונים.

טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער בשילוב הדרכת הורים, יכול לתת לילד מרחב מקצועי להתחזק ולך כאמא דרך ברורה יותר לעזור לו בבית.

**לסיום

אם הילד שלך מתקשה להתמודד רגשית ואת מרגישה שאת כבר לא מצליחה לעזור לו לבד- חשוב שתדעי שיש דרך.

*אפשר להבין מה עובר עליו.

*אפשר ללמד אותו כלים.

*אפשר לחזק את הביטחון שלו.

*אפשר להפחית הימנעות.

אפשר לעזור לו לחזור בהדרגה לתחושת מסוגלות ושגרה.

אני דגנית כספי, עובדת סוציאלית בעלת 30 שנות ניסיון מקצועי בליווי ילדים, בני נוער והורים.

אני מטפלת אונליין בילדים ונוער שנמצאים בקושי רגשי ומשלבת בתהליך הדרכת הורים, כלים מעשיים וחיזוק תחושת המסוגלות של הילד.

לתיאום שיחת היכרות טלפונית קצרה, צרי עימי קשר לטלפון מס':0539-644344