שנה חדשה לביישנים
שנה חדשה לביישנים
ביישן. זה מה שאמרו עליי תמיד. בעצם חרדתי, פרפקציוניסט שמענה את עצמו, תמיד משווה את עצמי לאחרים ומרגיש לוזר. היום אני בן 34 ומוצא בעצמי פגמים. כתבתי גבר בן 34 ומחקתי אני לא גבר. העבודה שלי לא יציבה ואני סטודנט לתואר ראשון שני שאני עושה, אז מי תרצה אותי? אני גבוה ונראה בסדר אבל מתחיל מעט להקריח, זה בטח דוחה בחורות. אני לבדי. לקחתי כדורים, אבל אין כדורים נגד בושה או בדידות כפויה. עברתי טיפול ב CBT שלא עזר ממש. החגים בפתח עוד שנה עוברת ואני אפילו לא יודע מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה.
הייתי ילד נמנע, לא ממש חברותי, היו לי שלושה חברים טובים שנמוגו בצבא וחזרנו לקשר. חברים מהצבא יש לי אבל אני בכל מילואים מתבייש לספר שאצלי לא קורה כלום. הם מתחתנים, יולדים ילדים, מתקדמים בעבודה ועוד ילדים נולדים. לי שחור.
אחרי הצבא הלכתי ללמוד, כמובן בחרתי מה שקל ולא מה שאני מוכשר אליו. משהו במדעי הרוח שלא יהיה בו סטטיסטיקה ומתמטיקה. אני טוב במקצועות האלה אבל אולי יהיה לי קשה מדי. עבדתי בעבודת סטודנט טובה. לקח זמן הרבה זמן עד שראו את התכונות הטובות שבי והאצילו עליי תפקידי ניהול.
הלימודים הסתיימו והייתי מזמן צריך לעזוב את העבודה שבה עבדתי, לא יכולתי. בטון שיתק אותי. ידעתי שזה רע לקריירה שלי. לקח לי שנתיים לעזוב ועברתי לעבודה אחרת. עזבתי את הבית, קניתי אוטו משלי, וניסיתי אתרי הכרויות. הייתי הססן , ביישן, ושום דבר כמעט ולא יצא. הגיע הזמן להתקדם בעבודה ושוב אני קופא. לא מסוגל לעזוב. לא רצו שאעזוב הייתי חית עבודה; שבתות , חגים, לילות... מי מחכה לי?
הבטיחו קידום ולא נתנו עזבתי רע. עברתי מעבודה לעבודה, המעסיק הקודם שלי התנכל לי. שם רגליים. פוטרתי. הייתי בבית מעל שנה חשבתי שאם לא יקרה משהו אני אתאבד.
כל עבודת המטפלת שלי שכוונה לצאת עם בחורות, לחזור לספורט, נפלו לפח. הרגשתי שאין לי מה להציע לעולם, חבל שנולדתי בכלל.
ואז הגיעה עבודה בחברת היי טק ידועה. עבודה לא מעניינת, לא מקדמת ולקחתי אותה כדי שבקו"ח שלי תהיה השורה הנכונה. התקבלתי לעבודה אחרת טובה יותר, הייתי המועמד שנבחר פה אחד, התחלתי לצאת עם בחורה שהורידה לי את הראש, את כל שנות רווקותה היא שפכה עליי.
אני לא מתייאש. מבין שלא הכול באשמתי, שאני מוריד את עצמי, מדמיין מציאויות שלא קיימות, לא רואה את מי שכן רוצה אותי. מבין ומתקשה להתגבר.
רוצה להתחזק, להרגיש טוב, לשחרר את הראש שלי שתפוס חזק כל כך. שנמשיך יחד אביבה, אל תתייאשי ממני, אני אעשה את זה השנה.
