מקורות

המחקר עסק בתחושת האושר ובתחושת הרווחה הסובייקטיבית של אימהות לילד ראשון כשלושה חודשים לאחר הלידה. בכדי לספק הבנה רחבה ועשירה של מרכיבים מהותיים אלו בתהליך ההסתגלות של נשים לתפקיד ההורי נערכו שני מחקרים המשלבים מחקר איכותני וכמותי. מטרת המחקר האיכותני הייתה לתאר הן את תחושת האושר שאימהות חוות בכניסה להורות ואת האלמנטים ההוריים המסבים להן אושר, הנאה, סיפוק ושימחה והן את האלמנטים הגורמים להן לקשיים ואי נוחות. מטרתו העיקרית של המחקר הכמותי הייתה לבחון את תרומתם של שני משתנים קוגניטיביים: פער ציפיות רטרוספקטיבי ושינויים בתפיסת הידע ההורי, להבדלים בין אישיים בתחושת הרווחה הסובייקטיבית של האימהות. בהתאם למודל "הציפיות המופרות" לפיו ציפיות הוריות בטרם הלידה אשר אינן מתגשמות לאחר הלידה מוסיפות גורם לחץ בכניסה להורות, שיערנו כי ככל שאימהות נכנסות לתפקיד ההורי עם ציפיות אופטימיות מדי ביחס לתמיכת בן הזוג, המשפחה הקרובה והחברים וביחס לקשיים בהורות כך תחושת הרווחה הסובייקטיבית שלהן נמוכה יותר. כמו כן, בהתאם לחשיבות של התפתחות הידע ההורי בחודשים הראשונים לאחר הלידה, שיערנו כי ככל שתפיסתן העצמית של אימהות כסמכות ידע הורי גוברת לאחר הלידה כך תחושת הרווחה הסובייקטיבית שלהן גבוהה יותר. על מנת לבחון את תחושת האושר של האימהות גויסו למחקר שני מדגמים של אימהות. המדגם הראשון גויס דרך תחנות טיפת חלב באזור תל אביב ובאמצעות שיטת כדור השלג והוא כלל 40 אימהות. המדגם השני גויס דרך מחלקת יולדות בבית החולים איכילוב והוא כלל 34 אימהות. תוצאות המחקר הצביעו על כך שכשלושה חודשים לאחר הלידה מרבית האימהות חוו תחושות של אושר, שימחה וסיפוק בתפקידן ההורי, כאשר מרביתן עברו תקופת הסתגלות פיזית ונפשית בטרם החלה הנאה זו. תחושת האושר והשמחה בתפקיד ההורי נבעה בעיקר מהאינטראקציה עם הילד, מההתבוננות בהתפתחות של הילד ומההתבוננות בילד באופן כללי ומהחוויה הכוללנית של גידול הילד. לצד רגשות חיוביים אלו, אימהות דיווחו על חרדה ודאגה בנוגע לבריאותו, התפתחותו ורווחתו של הילד ובנוגע למסוגלות ההורית שלהן וכן על תחושות של תסכול וכעס שנבעו מהגבלת חופש הפעולה, ההכבדה על זמנן ואובדן העצמאות והספונטאניות שלהן וכן מספקנותן לגבי המיומנות ההורית והידע ההורי שלהן. מהראיונות עם האימהות ניתן היה לזהות שלושה פרופילים של אימהות הנבדלות בתחושת האושר שלהן ובמידת הסתגלותן לתפקיד ההורי. מתוך פרופילים אלו, נראה כי אימהות המשתייכות לפרופיל האמא הפסימית הן הזקוקות ביותר לתמיכה רגשית והדרכה הורית כמו זו הניתנת באמצעות ביקורי בית סדירים של אנשי מקצוע בתחום. בנוסף, תוצאות המחקר תמכו חלקית במודל הציפיות המופרות. לציפיות אופטימיות מדי היה קשר שלילי רק עם היבטים מסוימים של תחושת הרווחה הסובייקטיבית של האימהות, דהיינו מידת סיפוקן מהחיים, בעוד שלציפיות אלו היה דווקא קשר חיובי עם מצבן הרגשי. לעומת זאת, הקשיים שאימהות חוו בכניסה להורות, סמכות הידע שהן ייחסו לעצמן לאחר הלידה, הלחץ ההורי שחוו ואיכות הזוגיות שלהן היו קשורים באופן משמעותי יותר עם מצוקתן הרגשית בכיוונים הצפויים. מתוך אתר הגיל הרך

 

בעבודה מתוארים מאפייני מחלת האלצהיימר והשפעתה על המטפלים מקרב המשפחה הקרובה. כן נסקרים בעבודה מחקרים הבודקים השפעת קבוצות תמיכה על המשתתפים.

 

נושאים מרכזיים במאמר: אבחנה בין צל ורוע, מעגלים: צל, קומפלקסים משפחתיים ותרבותיים, מפלצות קולקטיביות באזורנו, מלחמה ועמידה מול הרוע, הדחקה לעומת אינטגרציה, צל ורוע בשדה הטיפולי, השלכה הזדהותית, היבלעות, המסע לגיזת הזהב- יאסון ומדיאה – כמסע לארץ הברברים הפנימית שלנו. הצגת מקרה קצר המדגים את המעגלים השונים. ניתן במסגרת יום עיון של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה "על טבעו של הרוע" אפריל 2008. מופיע באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

המלצות למטפלים ורופאים לזיהוי וסיוע ראשוני במקרים של אלימות במשפחה. מתוך אתר הבית של יששכר עשת

 

פוריות, פריון, טיפולי פריון-מילים שיכולות להפוך כל כך טעונות. נשים הסובלות מבעיות פריון מכונות לעיתים בספרות הרפואית כ"המיעוט הנשכח והשותק". נראה לפעמים שבתוך כל הפרטים הטכניים של הבדיקות, האבחונים, והטיפולים- האישה כאדם שלם, ובן הזוג שלה הולכים לאיבוד. מה קורה בעולמה הרגשי של אישה הסובלת מבעיות פריון, ולמה הנושא כל כך חשוב?

 

המשפחה מספקת קשר חברתי חזק ועוצמתה הרבה מורגשת לאורך מעגל החיים כולו. מתוך הקשרים המשפחתיים, הקשר האחאי הוא קשר ייחודי, משום שהוא משלב בתוכו בו זמנית מרכיבים של קשר משפחתי וקשר חברי. הופעתה של מחלת נפש אצל אחד מילדי המשפחה חושפת את בני המשפחה למצב דחק שמפר את האיזון, מאיים על הלכידות והתפקוד הקיימים, ומשבש את מעגל החיים הנורמטיבי של הפרט ושל היחידה המשפחתית. המאמר יסקור את השפעותיה של מחלת הנפש של אח/ות על אחיו/תיו הבריאים ויציע דרכים להתמודדות יעילה.

 

"איך הייתי כשהייתי קטן? של מי הייתם אמא ואבא לפני שנולדתי? איך יכול להיות שדוד שמואל הוא גם אח של אבא?" שאלות כאלו מעסיקות מאד ילדים בתקופת חיים מסוימת. ילדים בוגרים יותר מסוגלים לבטא אותן בצורה טובה וברורה יותר, אבל אפילו ילדים בגיל הרך מביעים שאלות כאלו ודומות בדרכים לא מילוליות ובהתייחסות לתמונות משפחתיות. בשורש השאלות האלו עומד החיפוש אחר "מי אני" בהקשר הרחב, "מאיפה באתי, ומה מקומי בשרשרת המשפחתית". הבנת המקום הייחודי של הילד או הילדה בתוך ההקשר המשפחתי הוא אמצעי נוסף בגיבוש התפיסה העצמית והעולם הרגשי והבין אישי של ילדים.

 

תקציר. המאמר מתאר את החוויה, המצוקה וההפרעה של ילדים שגדלו ללא מקום בנפשם של ההורים, ואת ניסיונותיהם המודעים והלא מודעים לפצות על חסר זה. ילדים אלה, להבנתנו, נושאים את כאב החסר לחייהם הבוגרים עם הרגשה שתמיד חסר בהם משהו ביכולת לדאוג לעצמם, להרגיש בטחון, סיפוק ושייכות. בהיותם בלתי נראים, לא כלולים או לא מוכלים, הם חווים חסך רגשי ובדידות בתוכה הם נאבקים לבדם להרכיב תצריף עם חלקים חסרים ומתנסים בחרדה, דיכאון, זעם, מחשבות או ניסיונות התאבדות. ניתן לראות ילדים אלה דרך הפריזמה של התפיסה המערכתית כנשאים המשפחתיים של המקום שאיננו, של הפגיעה הנרקסיסטית של אחד ההורים או של שניהם.

 

המאמר עוסק בתיאור מורכבותו של המשבר הפוקד בני משפחה שאחד מחבריה חלה במחלה נפשית. נשאלת השאלה מה מבדיל בין משפחות שנכנסות למשבר ו"תקיעות" לבין משפחות שמצליחות לצאת מהמשבר, להתמודד עימו ולחולל שינוי. כדי לסייע למשפחה לחולל שינוי, עלינו כמטפלים להעריך את השלב ואת רמת התפקוד של המשפחה כאשר היא פונה לטיפול. הערכה זו נותנת אינדיקציה בנוגע למרכיבי השינוי, קצב ואופי השינוי איתו תוכל המשפחה להתמודד.

 

הפסיכולוגית נעמה בר-שדה מתארת את הגורמים לתופעת גילוי עריות בתוך המשפחה, תוך התמקדות במאפייני האב, האם, והדינמיקה המשפחתית.

 

הספרות התיאורטית ההתפתחותית והפסיכודינאמית מצביעה על התפקיד המכריע שממלאים שני ההורים בדרמה, שבסופה ייעשו הצעירים למבוגרים. מתעוררת השאלה, כיצד יושפעו המטלות ההתפתחותיות של גברים צעירים בבגרות המוקדמת, במשפחה בה תחת הטריאדה הקלאסית של אם - אב - ילד, חובקת מערכת היחסים אם וילד בלבד. קונסטלציה משפחתית מעין זו, מתהווה בכורח הנסיבות המשפחתיות במשפחות גרושות, בהן חיים הילדים בחזקה אימהית. עבודה זו מנסה לעמוד על ההבדלים האיכותיים בין מערכות היחסים של בנים מבוגרים צעירים ממשפחות גרושות והוריהם לבין כאלו ממשפחות שלמות. לפניכם פרק המבוא מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר עמרי כהן.

 

במחקרה ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או בתם, ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות אך עדיין לא הקימו משפחה.